תעלומה לסוף שבוע
-
אולי פתרון לשאלה?...כתבתי בהתחלה שאני חושב שהסברים חלקיים לפרדוקס יש לי אם כי קיימים עדיין דברים שלא ברורים לי. כשאני מדבר על תאילנדי ממוצע, אני מדבר על תאילנדי משכבת מעמד הביניים (בדרך-כלל עם השכלה כלשהי ומשרה קבועה שלא בתחום השירותים). רוב התיירים מכירים רובד אחד של התאילנדים - זהו הרובד של נותני שירותים למיניהם והם אלה שבאים במגע עם תיירים. לרוב רובם של התיירים אין קשר או מגע כלשהו עם תאילנדי מהמעמד הבינוני כך שהשכבה הגדולה הזו של התאילנדים לא מוכרת כלל. התיירים נמצאים בחלקיק קטן של העיר, קונים, אוכלים ומבלים במקומות שונים - כך שלא מתקיים שום מפגש. מתוך העובדה הפשוטה שרוב הקשר הוא עם בעלי המעמדות הנמוכים - נוצרת סטיגמה שבגלל חוסר ידיעה, משוייכת לתאילנד כולה.
קל מאד להווכח בעובדה במבט פשוט מסביב. בבנגקוק יש מליוני מכוניות (ודגמים חדישים ומשופרים יותר ממה שיש בארץ) - מישהו קנה אותם ואלה לא תיירים וגם לא מי שחולק חדר עם עוד 5. מיליונים של דירות ובתים פרטיים שגם אותם רכשו תאילנדים, מרכזי הקניות העצומים שרק תאילנדים קונים בהם (אחרת היו נסגרים מזמן), ומלבד השכירים גם הרבה מאד בעלי עסקים קטנים ובינוניים. את המבנים והביניינים, המכוניות, החנויות, המסעדות, המועדונים ושאר הדברים - את כל אלה רוכשים ומתחזקים מיליונים רבים של תאילנדים מכספם. זה שלתייר אין קשר איתם - זה סיפור אחר. ...אבל הם קיימים וניתן לראות אותם ובכמויות עצומות. אני מניח שהתאילנדים שאתה מכיר לא מחזיקים מכונית או דירה - אבל מבט שטחי מסביב בפקקים או בגודש העצום של ביניינים מצביע על כך שיש המונים שכן יש להם (זהו בדיוק המעמד הבינוני והבלתי מוכר ע"י תיירים). לא יודע אם נכנסת פעם לחניון של מרכז קניות עם מכונית - בקושי ניתן למצוא חניה למרות השטחים העצומים ושפע קומות החניה.
כל מה שאני מתכוון לומר בנושא זה (ואולי קשור מעט לפרדוקס) הוא שקיימת איזו ראיה חד-מימדית של תאילנד ע"י התיירים. אנחנו רואים רק שכבה מאד מסויימת של תאילנדים ודעתנו נקבעת לפיהם - ואנחנו מתעלמים לגמרי משכבה גדולה מאד של תאילנדים שאמנם איתם אין לנו כל מפגש, אבל את עקבותיהם אנחנו רואים בכמויות גדולות בכל העוצמה שבעיר הענקית הזו.
דרך אגב ... אננס עולה 10 באט !! לא טענתי לרגע שישראלים "מגעילים" ואני גם לא חושב כך. לא הבעתי שום דיעה שלילית - רק אמרתי שיש פרדוקס מסויים ובלתי ברור בהתנהלות הכלכלית של הישראלים בתאילנד וניסיתי לתהות על פשרו של הפרדוקס.
לגבי החופש - אני דווקא חושב שבחופש אנחנו מרשים לעצמנו יותר דברים - וכמו שאמר ראובן, אנחנו נוציא 200 דולר על צימר בגליל ובתאילנד נחפש לחסוך 10 דולר במלון, 3 דולר בארוחה ו 1 דולר בנסיעה.
ואם מדברים על כלכלה - ב 5 במרץ יופסק הנוהג של ויזות בחינם !!
-
איתן ב.זכורה לי איזו התחייבות של נתי בנוגע ל"מנות אחרונות" (שהוא כנראה עסוק עדיין בהכנתן או יותר נכון, באיסופן מהשכנים).
אם נתי יקיים סוף סוף את הבטחתו, אני מתחייב לך לכוס תה, אפילו עם כפית סוכר שלימה (אני הולך עכשיו כבר לשים כפית סוכר בצד - ליתר בטחון !!) -
אולי פתרון לשאלה?...זה אולי קשור באופן עקיף לפרדוקס שהזכרתי, אבל מכיוון שעלתה נקודה מסויימת, כדאי להבהיר אותה:
יחסי הכוחות הפוליטיים בתאילנד מראים שכמעט 50% מהתאילנדים משתייכים למעמד הבינוני (וזה גם סוד עצמתה הכלכלית של תאילנד). אבל, מכיוון שברוב המקרים, לתיירים אין קשר כלשהו עם התאילנדים האלה - אורח חייהם די נסתר מעיניינו - ועובדה זו גורמת לעיוות די גדול בצורה שתיירים רואים את תאילנד.
עוד זכורה לי שאלתה של פיצפיץ בארוחת הערב בזמן הפלגה על הנהר (בה היינו מיעוט קטן בקרב המוני תאילנדים): "מה, כל התאילנדים האלה עשירים" ??
(התשובה: לא, הם סתם 'עמך' תאילנדים שהערב, במקום לאכול במסעדה ליד הבית אכלו על סיפון הספינה). -
אולי פתרון לשאלה?...אני לא לגמרי מסכימה עם חלק מהדברים שנכתבו כאן.
מי שמחושב כלכלית ביום יום שלו, יהיה מחושב גם בחופשה, אם כי באופן קצת שונה. יש פה בארץ אנשים, דוקא מהמעמד הנמוך, שחיים במינוס עצום, ולא מצליחים לסיים את החודש אבל נוסעים בב.מ.וו. הם גם אלה שיטוסו לאילת וילונו במלון 5 כוכבים הכל כלול.
את עצמי אני מחשיבה מעמד בינוני, ולא ארשה לעצמי דברים כאלה, אם התקציב לכך לא נמצא באותו חודש בכיסי (או בחשבון הבנק שלי...), מה גם שאני אישית מעדיפה את המקומות הצנועים יותר וקצת הולכת לאיבוד ברגע שיש טיפה יותר מדי שיש מסביבי...
אז נכון, בתאילנד יכולתי להרגיש קצת יותר נינוחה מהבחינה הזאת, מה גם שקשה להשוות מלון 3 כוכבים שם למלון 3 כוכבים כאן... אבל זה לא עלה לי לראש, ולא גרם לי לחרוג מהתקציב שהיה לי. גם שם לא יכולתי להרשות לעצמי להיות פזרנית (מפוזרת כן, לעומת זאת...
).
חוץ מזה, כשנכנסנים לסנטרל וורלד לא ממש מרגישים תאילנד, גם אם הרבה תאילנדים קונים שם. מרגישים יותר כמו רמת אביב ג', רק עם מזגן הרבה יותר מקפיא. אגב, זה מה שהבריח אותנו משם, ולאו דוקא המחירים
בקיצור, לסיכום הנאום המרשים שלי, חייבים לקחת בחשבון גם את האופי של התייר, מה הוא אוהב ומה בעצם הוא רוצה לראות... והודות לך, דודו, יצא לנו לטעום גם מעט ממה שהזכרת כאן.
נ.ב. נדמה לי שרוחמה שאלה את זה.... , אבל אנחנו יחד באש ובמים ובתאילנד ובירדן ובטורקיה ובתאילנד, ובתאילנד, ובתאילנד....
תאילנד 065.jpg(גודל:18.45KB) תאילנד 643.jpg(גודל:13.97KB)
-
תשובההעניין שאתה מסתכל רק על בנגקוק. בערים האחרות הרוב הגדול של האנשים חיים במעמד בינוני ומטה.
כמו כן אל תשכח שמעמד בינוני פה, נחשב מעמד נמוך בתאילנד. אבל אם מסתכלים על התמונה הכוללת, איכות החיים בארץ יותר גבוהה.
נכון שבבנגקוק יש המון אנשים מהמעמד הבינוני, אבל תצא קצת מבנגקוק לדוגמא לעיר השניה בגדולה בתאילנד - קולאט - רוב אנשים הגדול שם חיי מתחת לממוצע כי החלקאות והתעשייה שולטת שם.
כמו כן כמובן שאת פוקט ואת פאטייה ואת שער הערים שרוב האנשים מתפרנסים שם מתיירות וממפעלים.
אז נכון שהתייר פחות רואה את המעמד הבינוני כי הוא פשוט כמותית פחות מהמעמד הבינוני ומטה.
לגבי קניית מכוניות וכו'...אל תשכח שלקנות מכונית הרבה, אבל הרבה יותר קל לקנות מאשר בישראל. כמעט כל אחד בתאילנד יכול להיכנס לסוכנות מכוניות, לפרוס את המכונית למליון תשלומים ולצאת עם מכונית ביד (כולל קטנוע). למי ששואל מה ההבדל בין הלוחות רישוי האדומות לבין הלוחות רישוי הרגילות, אז האדומות הם אלה שאנשים קנו את המכונית בתשלומים. כל עוד לא נגמרו התשלומים - הלוחית רישוי תהיה בצבע אדום.
קטנוע בתאילנד לדוגמא עולה כ-5000 ש"ח בממוצע, כמה עולה בארץ - בערך פי 3. על ביטוח ודברים כאלה אין כמעט על מה לדבר - כי אין את זה.
קניות בקניונים - אכן הם קונים וגם אנשים מהמעמד הנמוך יחסית יכולים לקנות. אני שוב אעשה את החישוב הפשוט. זוג מרוויח בממוצע כ-3000 ש"ח. 500 ש"ח לשכירות אז נשאר 2500 ש"ח שתאמין לי זה די הרבה ואפשר עוד לחסוך.
לגבי הסנטרל וורלד- נורא מצטער, אני באופן אישי לא יכולתי להרשות לקנות שם כלום (בתקציב שוטף של טיול).
כמו כן לדוגמא בפוקט כל התאילנדים מחכים לשוק סוף השבוע כדי ללכת לפוקט סיטי שם יש את השוק ועל כל 10 תאילנדים אולי תראה תייר אחד.
מכיוון שאישתי תאילנדית מבנגקוק, דווקא כן יוצא לי לפגוש את האנשים שהם לא נותני השירותים. גם איתם ישבתי בסופי שבוע על בירה וגם שמעתי את הסיפורים שלהם.
-
רמת חייםגם אני חשבתי פעם שרמת החיים בארץ יותר גבוהה, היום אני לא בטוח.
בארץ אני לא יכול להרשות לעצמי לאכול כל יום במסעדה ואילו הרבה מאוד תאילנדים נהנים מבילוי יום יומי במסעדה.
ויש הרבה דברים שנכללים במושג "רמת חיים" ולא נמדדים בכסף: נימוס, אדיבות, אלימות ועזרה לזולת.
גם בתרבות הקניות הם שונים מאיתנו, בארץ אני קונה פעם בשבוע עגלה עמוסה. התאילנדי יעשה את אותה הקניה בכיף.. הוא יבקר במרכז הקניות 7 פעמים בשבוע ולפעמים יותר ויקנה קצת בכל פעם וזו אחת הסיבות למה מרכזי הקניות מלאים.
אנחנו מודדים רמת חיים בבית גדול, מכונית מפוארת ומוצרי מותרות, התאילנדים שמים יותר דגש על ההנאות הקטנות בחיים.
.. תראה את מצב חלק גדול מהפנסיונרים בארץ... אין בכלל מה להשוות לתאילד.. הכבוד שהם נותנים למבוגרים והדרך שבה הם דואגים להם.
-
רמת חייםהכוונה לרמת חיים זה של ביטוח בריאות ואו רמת בריאות וכמו כן בד"כ, אני חוזר, בד"כ, רמה של בתי ספר.
כמו כן כל עניין הפנסייה ומצב הכבישים והכוונה שלי הייתה לזה.
התאילנדים אוכלים כל יום במסעדה מכיוון שבסוף החשבון ייצא להם 100-200 באט, האם בארץ יש מסעדה שתמצא ממנה פחות מ-40-50 ש"ח? לא.
תראה, בישראל יש לי דירה יפה ורכב טוב וכל מה שאני צריך - אבל אני לא מאושר.
בתאילנד יש לי דירת חדר קטנה עם קטנוע נחמד - ואני הרבה יותר מאושר.
-
רמת חייםאני חושב שראובן נגע בנקודה מאד נכונה !! והיא מהווה נדבך חשוב להבנת הפרדוקס.
אכן, בבנגקוק מרוכזים רבים מבני המעמד הבינוני בתאילנד (וגם התיירים מישראל שייכים למעמד הבינוני - אני מניח שנתמכי סעד ישראלים לא נוסעים לטיולים בתאילנד). לכן - ההשוואה נעשית בין מעמד בינוני ישראלי לבין מעמד בינוני תאילנדי - וכאן קיים הפרדוקס. לכן אני מתייחס לבנגקוק ולא למקומות אחרים למרות שגם שם יש מעמד בינוני אך באחוזים יותר נמוכים. כפי שניתן לראות גם במציאות וגם משיחות עם אנשים בפורום - תיירים ישראלים בבנגקוק חיים ברמה נמוכה יותר מאשר מקביליהם המקומיים.
ככל שאני מתערה ונכנס עמוק יותר לחברה התאילנדית, יותר ויותר ברור לי שאנחנו חיים בשקר מסויים בישראל והראיה שלנו על תאילנד היא סטריאוטיפית ומעוותת במידה רבה בעיקר בגלל סוג ומעמד התאילנדים שתייר ממוצע נפגש עימם.
אני מבלה את רוב היום במחיצת תאילנדים ממעמד בינוני - בבית המגורים, בשכונה ,בעבודה וכן בבילויים, טיולים וכדומה. בתאילנד קיימת הפרדה די נוקשה (אבל בלתי נראית ומורגשת לזר) בין המעמדות השונים - תייר לא חש בזה ולא מודע לזה.
זה אולי ישמע מוזר לחלק - אבל תאילנדי ממעמד בינוני חי ברמה יותר גבוהה ממקבילו הישראלי - וזה ניכר בכל תחומי החיים. הדוגמאות רבות מאד וסתם משהו קטן - אם יוצא לכם לאכול במסעדה פשוטה באזור לא מתוייר - תעיפו מבט מסביב ותראו כמה בקבוקי וויסקי נמצאים בשולחנות הסמוכים - התאילנדי ממלא את השולחן במאכלים ומוסיף גם בקבוק וויסקי שעולה כ 1000 באט. צאו פעם מהאזור המתוייר למרכז קניות כמו The Mall Bangkapi או Central Ladprao ושם באמת תראו את תאילנד. מי שאכל ארוחת ערב על ספינת נהר לא מתויירת ראה את כמויות התאילנדים. מי שביקר איתי ב German Tawandeng ראה המוני תאילנדים חוגגים עם שולחנות מפוצצים מאוכל ובירה שנשפכת כמים..... ויש עוד דוגמאות רבות ומספיק להעיף מבט על הכמות האדירה של המכוניות המפוארות הנעות בכבישים, לראות את הביניינים (מי שייסע לאימיגריישן החדש יצא נדהם) .... ועוד ועוד ועוד.
התאילנדים גם לא מבלים בפאטפונג, נאנא, סוי קאובוי או פאטאיה (מקומות החביבים על חלק מהתיירים) לא בגלל שהם שונאי בילויים ..... אלא שהם הולכים למקומות איכותיים יותר ויקרים יותר.
ככל שמסתכלים עמוק יותר, תאילנד נראית סוציאליסטית יותר מאשר נראה לעין. אין בה כמעט אבטלה, יש טיפול רפואי בסכומים מגוחכים, חינוך, כבישים חשמל ומים בכל כפר נידח וכדומה.
-
תשובהמנינבלק - תרשה לי לתקן אותך בכמה עובדות בסיסיות:
* ללוחית הרישו האדומה אין כל קשר לצורת הקנייה (במזומן או בתשלומים). לוחית הרישוי האדומה ניתנת לכל מכונית חדשה שנקנתה (גם אם כל הסכום שולם כבר) ומוחלפת כאשר המכונית עוברת תהליך רישום במשרד הרישוי ותשלום האגרה.
* תיירים כמעט ולא פוגשים תאילנדים ממעמד בינוני מהסיבה הפשוטה שלא קיימות נקודות מפגש. אותו תאילנדי ממעמד בינוני עובד, גר, אוכל, מבלה ונופש במקומות אליהם תיירים לא מגיעים ולכן לא נוצר שום מגע. התייר פוגש בעיקר את התאילנדים שמשרתים אותו - במלון, במונית, בחנות, במסעדה, במסג' וכדומה.
* המשכורות שנעות בין 7000 ל 15,000 לחודש הן משכורות של המעמד הנמוך (מבחינה כלכלית). אנשים אלה בדרך כלל לא רוכשים מכונית או דירה (גם כשקונים בתשלומים יש צורך לשלם בסופו של דבר והריביות די גבוהות). המשכורות במעמד הבינוני הן בערך כ 20,000 באט לעובד מתחיל ועוברות את ה 100,000 באט בהמשך הדרך. בעלת בוטיק קטן במרכז קניות שמעסיקה 1-2 עובדים - תביא הביתה בסוף החודש כ 50,000 - 70,000 באט .... כנ"ל בעלת חנות מסג' המעסיקה כמה עובדות. כמובן שכמו בכל ארץ - טווח המשכורות של המעמד הבינוני הוא רחב אני משער שהממוצע שלו נע בסביבות 50,000 באט) ואנחנו שוכחים כי בתאילנד יש הרבה בעלי עסקים קטנים ובינוניים - ואם הם משלמים לעובדים 10,000 - 15,000 באט - כמובן שהם עצמם מרוויחים יותר).
* לגבי הסנטרל וורלד - אני חוזר שוב ושוב על כך שהאזורים המתויירים הם לא דוגמא לשום דבר. כדי לראות איך באמת התאילנדים חיים - אתם צריכים לצאת מהאזור המתוייר.
-
דודו אני מנסה להתקשרהיי דודו
ניסיתי להסיג אותך בפלאפון של תאילנד אך אין תשובה תוכל לחזור אלי למייל
תודה
ירון -
רמת חייםמנינבלק - אני מתפלא שאתה מזכיר את מצב הכבישים - לא יודע כמה שנים יעברו, אם בכלל, שבישראל יגיעו לרמת כבישים ותשתית תחבורתית כמו בתאילנד.
לגבי פנסיה - לכל עובדי ממשלת תאילנד יש פנסיה.
לגבי חינוך - אני חושב שמערכת החינוך בתאילנד טובה (אני אומר זו מתחושה, אין לי ידע ספציפי). חינוך ניתן לכל הילדים, גם בכפרים הנידחים ביותר. אפילו לצועני הים בקו סורין יש בית-ספר. לכל בית-ספר תלבושת אחידה ותמיד נחמד לראות את הילדים לבושים במדי בית הספר. לכל מי שרוצה ללמוד באוניברסיטה ניתנת אפשרות לקבל הלוואה מהממשלה אותה הוא מחזיר בתום הלימודים - ייש לו גם אפשרות ללמוד ע"ח ממשלת תאילנד ולהתחייב לעבודה למספר שנים בשרות הממשלתי.
אני יכול לתת דוגמא מדברים שאני יודע באופן אישי - לפני מספר שבועות התקיים כנס רפואי אליו הוזמן פרופ' ישראלי (בחור חביב ונחמד, פיצפיץ יכולה להעיד... ). הכנס נערך באחד מבתי המלון בבנגקוק ונמשך 3 ימים. בכנס השתתפו כ 150 רופאים תאילנדים ונכללו בו ארוחות מפוארות. בכנסים דומים הנערכים בישראל - המשתתפים משלמים סכומים לא קטנים. בתאילנד - משתתפי הכנס לא שילמו דבר - כל ההוצאות על חשבון ממשלת תאילנד (וזה חוץ מהוצאות הבאתו של הפורפסור הנכבד).
אני מלמד רופאי שיניים תאילנדים במכון לרפואת שיניים השייך לממשלת תאילנד. מדובר על רופאי שיניים (האמת שכולן רופאות, דווקא.... ) שבאים למכון מכל רחבי תאילנד ל 3 שנות לימודים ואחר-כך חוזרים לבתי החולים מהם הגיעו כדי לשרת את הקהילות שלהם. במשך 3 שנות לימודיהם הם מקבלים משכורת מממשלת תאילנד ולאחר שסיימו את לימודי ההמשך וקיבלו תעודה - הם מקבלים תוספת למשכורת של 10,000 באט בחודש.
אני מספר את הדברים הללו - שחלקם אולי נשמעים משעממים - כדי לתת איזה מבט עמוק יותר על התנהלות החיים בתאילנד. אני חושש שתיירים רואים דברים במבט מאד שטחי ובדרך כלל מתוך הסתכלות על האזור המתוייר בו הם מסתובבים - וכתוצאה מכך נוצרות סטיגמות שאין להם שום קשר עם המציאות.
גם הזנות, למשל - ואני מדבר על הזנות המוחצנת - היא פרט שולי וזניח בתאילנד. מחוץ למקומות יוצאי דופן כמו פאטאיה ופאטונג ביץ', היא פשוט לא קיימת. אפילו בבנגקוק - הזנות המוחצנת נמצאת במקומות בודדים וקטנים מאד (ורק באזורים המתויירים) שבקושי מהווים פסיקון קטן בגודלה של העיר. -
רמת חיים"גם הזנות, למשל - ואני מדבר על הזנות המוחצנת - היא פרט שולי וזניח בתאילנד. מחוץ למקומות יוצאי דופן כמו פאטאיה ופאטונג ביץ', היא פשוט לא קיימת. אפילו בבנגקוק - הזנות המוחצנת נמצאת במקומות בודדים וקטנים מאד (ורק באזורים המתויירים) שבקושי מהווים פסיקון קטן בגודלה של העיר. "
מסכים איתך ב100%
ואני לא ציני בכלל!!! -
תגובה לדודולגבי מצב הכבישים - אני לא יודע באיזה כבישים אתה נוסע, אבל אתה יכול להתכחש לכל המהמורות שיש בכבישים, על כל הבורות? על התאונות הקטלניות שיש שם כתוצאה משילוט/תכנון/רימזור וכו'...
יצא לי לא פעם אחת לנסוע ופתאום אני רואה גוש פח ענקי על הכביש שכנראה חוסם משהו מלמטה. אין ספק שמצב הכבישים בתאילנד גרוע - פשוט גרוע. אתה נוסע ברחבי הבנגקוק ואתה רואה את כל סימני הספריי הלבן על הכבש ואתה מבין כמה תאונות יש שם. רוב התאונות בתאילנד לאו דווקא עקב הגורם האנושי, אלא בגלל מצב התשתיות.
פנסיה - לכל עובד ממשלתי יש. נו באמת, יש עוד אנשים בתאילנד חוץ מעובדים ממשלתיים. מה עם כל העובדים של המפעלים הגדולים? מה עם כל העובדים "הרגילים".
חינוך - אין ספק שבארץ צריכים ללמוד על תלבושת אחידה והתנהגות של תלמידים כלפי המורים. מה שכן, רמת החינוך עצמה (קרי, החומר עצמו) פשוט ירודה ביחס למקומות אחרים בעולם. לא פעם נתקלתי במורה שהייתה חולה אז התלמידים יצאו לשבוע חופש עד שהיא תחזור.
לגבי הזנות - פה אני לא מסכים איתך בכלל. זה ממש לא רק בחלק קטן בבנגקוק, זה ממש לא רק בפוקט, פאטייה. תאמין לי שהייתי חודש בבנגקוק וחרשתי את האמא והאבא שלה, והזנות נמצאת בכל מקום כמעט. אתה בתור גבר שאולי נמצא כבר יחסית די הרבה זמן לא יכול לראות את זה. אישתי הסבה את תשומת ליבי על הדברים האלה וזה נמצא בכל מקום ומקום. איפה שיש עוני - יש זנות.ומה לעשות, יש הרבה אנשים עניים בתאילנד.
מה אתה יכול להגיד על השחיתות - כל שוטר שעוצר אותך אין לך שום בעיה לתת לו 100-200 באט והוא עוזב אותך בשקט. אישתי הייתה צריכה אישור מהמשטרה בשביל הויזה. אמרו לה שלושה שבועות. 100 ש"ח הקטינו את הזמן ל-3 ימים. זה מעט הדוגמאות שאני יכול לתת לך.
תראה, אנחנו לא מנסים להשוות בין תאילנד לישראל, אבל אתה מציג את זה קצת לא נכון. מי כמוני יודע שאני מאוד אוהב את תאילנד אבל בסך הכל אם מסתכלים עמוק עמוק עמוק זה מדינה עצובה.
פעם שאלתי מישהו בכיר מאוד ממנגנוני הביטחון התאילנד למה יש כ"כ הרבה זנות בתאילנד, הוא הסביר לי שמלך תאילנד פעם אמר שאישה יכולה לעשות מה שהיא רוצה בגוף שלה ואין שום מניעה שלפחות היא תרוויח על זה כסף. ששאלתי את אישתי אם זה נכון היא אמרה לי שכן.
לגבי לוחית הרישוי - כאשר אני קניתי קטנוע בתאילנד נתנו לי לוחית אדומה, עד שלא שילמתי את כל הכסף במלואו, לא החליפו לי את הלוחית, למרות שעברתי את כל הרישוי.
אבטלה - אכן אין אבטלה מכיוון שכל אחד יכול לעבוד במשכורת רעב וכמובן שהמפעלים הגדולים מנצלים את זה. אם על סרט נע יכולים להיות 2 עובדים אז לוקחים 10, מה רע?
מים - תראה לי אחד ששותה מים מהברז בתאילנד. אף אחד לא נוגע במים שיוצאים מהברז שם.
כמו שתייר שמגיע לישראל יכול לראות את המגרעות של ישראל מכיוון שזה חדש לא ואני נמצא פה כל חיי. כנ"ל לגבי תאילנד, כאשר אני מגיע לתאילנד אני יכול לראות את כל החסרונות במיידית. דודו יקירי...כנראה אתה כבר נמצא שם הרבה זמן ו"העין עייפה"... -
תגובה לדודומנינבלאק .... במקום לדבר באופן כללי - ספר לנו בדיוק היכן יש זנות מוחצנת בבנגקוק חוץ מאשר בפאטפונג, נאנא וסוי קאובוי ( 3 סמטאות קטנטנות) .... אני מכיר את בנגקוק רק 20 שנה אבל אתה חרשת חודש את האבא ואמא של בנגקוק - אז פשוט ספר לנו היכן יש זנות מוחצנת ונקוב בשמות המקומות (אתה יודע ...שנוכל ללכת לשם ולבדוק).
* אין לי כוונה להתווכח עם אשתך לגבי מה שמלך תאילנד לכאורה אמר על הזונות אבל לא ברור לי - האם הוא אמר זאת בשידור לאומה בטלביזיה או בשיחת טלפון אישית עם אשתך ? (במילים אחרות - איך אשתך שמעה את מלך תאילנד אומר את זה ?)
* יתכן ששנינו גרים בשתי ערים שונות הנקראות באותו שם - בנגקוק. בבנגקוק שאני גר, כל העיר מרושתת באוטוסטראדות עיליות שאני נוסע עליהן יום יום ..... בבנגקוק שאני גר, ליד ביתי יש גשר כבלים ענק וצופה מהמרפסת בעוד 2 גשרים שגשר הכבלים בירושלים נראה לעומתם כחיידק מול פיל ..... הדרך לפאטאיה ( bang na - trat road) עושה למעלה מ 60 ק"מ של אוטוסראדה על גבי עמודים .... ובבנגקוק שאני גר בה, יש גשרים עיליים כמעט בכל צומת (אתה יודע, כמו שבנו אחד כזה ליד קניון אייליון במשך 5 שנים) ..... בבנגקוק שאני מתגורר הקימו תוך שנים ספורות רכבת תחתית וגם רכבת עילית המתרחבת כל הזמן (כמעט כמו ה"רכבת הקלה" אצלנו והתחתית בת"א..... )
* לגבי לוחית אדומה - קרא בהקפדה מה שכתבתי - גם מי שקונה מכונית חדשה לא בתשלומים מקבל לוחית בצבע אדום עד להסדרת רישוי המכונית (תאמין לי, קניתי כבר מכונית אחת או שתיים - ולא בתשלומים).
* מציע לך לתת מחשבה שניה למספרים שאתה זורק כאן - מצד אחד אתה מספר שתאילנדי מרוויח פחות משליש ממה שישראלי (1500 לעומת 5000) ... ומצד שני אתה מספר שנורא קל לתאילנדי לקנות מכונית - פשוט נכנס לחנות ונוסע הביתה עם מכונית חדשה ..... רק שכחת לקחת בחשבון שמכונית חדשה עולה בתאילנד בערך כמו בישראל - אז איך בדיוק אחד שמרוויח פחות משליש מצליח לקנות כל כך בקלות מכונית שעולה אותו דבר ?? - תחשוב על זה קצת ...
* נקודה נוספת להרהור מחדש - מצד אחד אתה מציין שבבנגקוק יש המון תאילנדים ממעמד בינוני ... ומצד שני אתה מציין כי תיירים לא פוגשים אותם כי אין הרבה ....
וסתם הערה - אתה לוקח את ה"ויכוח" לכיוונים שאף אחד לא דיבר עליהם. תאילנד היא לא מדינה מושלמת וישראל לא מדינה רעה - אף אחד לא ניסה להשוות בין המדינות (אנא קרא שוב את ההודעות מתחילתן).
למזכרת - אני מצרף 2 תמונות מתשתית שנמצאת ממש סמוך לבייתי ... זה מה שרואים הרבה בבנגקוק שאני גר בה ...
industrial bridge 2.jpg(גודל:16.10KB) industrial bridge 3.jpg(גודל:17.15KB)
-
תגובה לדודולא יודע מאיפה הסכומים האלו של 50000 באט משכורת ממוצעת.
תאילנדים שיצא לי לדבר איתם דיברו על משכורות ממוצעות בבנגקוק 10-15 אלף ושאר הערים 7-10 אלף אבל עזוב הם הרי תאילנדים מהמעמד הלא נכון כנראה אלו שמסתובבים בחוץ עם התיירים ומנותקים מהמציאות המדהימה של תאילנד.
ועל איזה מכוניות יוקרה מדובר כולה טויוטות והונדות תוצרת תאילנד ולא יותר מזה וזה מה ששולט בתאילנד בעיקר.
אני גם בטוח שכל בן כפר היה שמח לבוא ללמוד בחינם בעיר הגדולה ועוד לקבל על זה כסף. ולא לעבוד בשדות האורז הכי גדולים בעולם תמורת שכרת של 3000 באט בחודש ולגור בבקתת קש. אבל גם הם כנראה מהמעמד המועט והלא נכון שיש בתאילנד (שדרך אגב מהווה את רוב האולוסיה)
אבל המציאות היא שונה. לפי רישומים רישמיים תוכנית הפנסיה בתאילנד הופעלה רק בשנים אחרונות ומי שיהנה ממנה זה הדורות הבאים. אין ביטוח לאומי או קצבאות.לגבי שירותי רפואה באמת שלא יצא לי לבדוק.
נכון שכבישי האגרה באמת טובים ורחבים אך הכבישים הצדדיים ממש לא ברמה (בערך כמו בארץ).
אני גם לא רואה ישראלים עניים או כל מיני אנשים מארצות אחרות עובדים בתאילנד בגלל הכסף אבל אני כן רואה תאילנדים שעובדים בבניין ועובדים בחקלאות בתת תנאים בשביל משכורת של 4000 ש"ח אם בתאילנד הוא יכול להרוויח את ה 1500דולר (50000 באט שכחתה?) אז למה הוא בא לארץ המגעילה והענייה שלנו שיפתח בוטיק ויהנה .
בקיצור דר. דודו, אני מאריך מאוד את הידע שלך בבנגקוק אולי באזור השכונת יוקרה שאתה גר שם עם שאר התאילנדים שמרוויחים 100K באט בחודש (ממוצע), ולא יוצאים משם כי הרי שום תייר בתאילנד לא ראה אותם או יצר קשר איתם. כמו שלא רואים בשפע את מכוניות היקרה המתוארות למעט תוצרת מקומית ואת האוטובוסים המתפרקים העירוניים.
כמו בכל עיר כמובן יש את העשירים ואת המעמד הבינוני ואת העניים .אז נכון שיש בבנגקוק 8M איש אז נכון שמתוך כמות כזאת אפשר למלא ללא בעיה 50 קניונים וחניות של קניונים שאתה מציג כל הזמן (בעצם זה הדבר היחיד שאתה מציג כל הזמן איך התאים קונים במרכזי הקניות שלהם ואנחנו הישראלים התפרנים הולכים לשוק ואוכלים בדוכנים).
אני לא גר אבל עשיתי טיולים רגליים לא קטנים סתם הליכה בבנגקוק ללא יעד או מפה. וראיתי גם את שכונות העוני וגם את גורדי השמים . ואת המסעדות שהתאילנדים אוכלים. תתפלא עברתי גם באזורים שהתאים כמעט ולא ידעו אנגלית. וזה לא מסעדות פאר אלה יותר בסגנון "פינתי" בירושלים למי שמכיר. תבוא לפאבים בתל אביב וגם תראה בירות נשפכות ללא שום בעיה.
ועכשיו לפתרון החידה שלך:
יש הבדל גדול בין מחיר שתאילנדי משלם במסעדה המקומית שלו למחיר התייר, יש הבדל גדול בין כמה שתאילנדי משלם חודש מגורים לבין כמה המגורים עולים לתייר. אפילו בטוקטוק או מונית יש הבדל בין כמה התאילנדי סוגר מחיר ובין כמה התייר משלם.
התייר משלם הרבה הרבה יותר מהתאילנדי הממוצע.אז כן בתקציב מוגדר מראש לטיול (שעגב יותר גבוהה מהמשכורת החודשית הממוצעת בתאילנד)
התייר משלם כפול ולכן נאלץ גם לצמצם.
ולגבי הזנות הזנות בתאילנד לא נוצרה מהתיירם אלה עברה שידרוג. יש המון חומר באינטרנט בנושא ואחד הדגשים שהגברים האילנדים בעצמם מאוד אוהבים ללכת לזונה, וזה עוד מתקופות עתיקות . רק שאצלהם זה מאוד מוצנע (לא נראה גבר תאי מסתובב עם זונה ברחוב כמו שהפאראנגים עושים)וגם המחירים יותר עממיים. -
דימארי יקיריאומרים שחנויות האופטיקה בתאילנד זולות !! אם תבקר באחת מהן, יתכן שלאחר הביקור תראה את כמויות המרצדסים, הב.מ.וו, הלקסוסים, הג'יפים ...שלא לדבר על מכוניות הספורט ..... וזה כמובן מבלי לזלזל בכל ההונדות והטויוטות והמאזדות היפות שנעות בכבישי תאילנד.
מכיוון שאפילו עשיר מופלג לא יצליח לנהוג ביותר ממכונית אחת בו זמנית ומכיוון שלדעתך ישנם מעטים שמסוגלים לרכוש מכונית - הייתי מבקש ממך עזרה בפיענוח החידה - מי נוהג בשאר המכוניות ?? (כמו שאמרנו, עשירים יש מעט) .... מיהם היצורים המסתוריים שרכשו מיליוני מכוניות ואשר בגללם נוצרים פקקים ? מהמעט שיצא לי לראות, הכבישים לא נראים ריקים למדי ואני שובר את הראש מי בכל אופן רכש את הכמות האדירה הזו של המכוניות ? ... תודה מראש על העזרה.
גם ממנינבלאק אבקש עזרה כי כי דברים ממש לא מסתדרים לי בראש - כשעומדים על בניין גבוה בבנגקוק, רואים עד לקצה האופק בכל הצדדים ביניינים. אני מניח שרק בבנגקוק לבדה יש דירות בכמות גבוהה יותר מאשר בכל ישראל. עדיין לא דיברנו על ערים אחרות וגם לא על כמות אדירה של שכונות של בתים פרטיים (מה שנקרא mooban ... התאילנדים אוהבים בתים צמודי קרקע). עד כמה שידוע לי (יתכן שיש לך מידע אחר), בתאילנד לא מחלקים קרקעות, בתים ודירות בחינם. מכאן עולה שכנראה, מישהו רכש אותם בכסף מלא (אולי ידוע לך מחיר של מ"ר של בית או דירה? ) ..... מה שלא מסתדר לי בראש - מי קנה את המיליונים הרבים של דירות ובתים (ועוד לא הזכרנו סתם קרקעות) ?
-
דימאריאתן לך כמה נתונים ... יתכן שיקלו עליך לעזור לי. במטרופולין בנגקוק יש למעלה מ 3 מיליון מכוניות פרטיות ולמעלה מ 10 מיליון מכוניות פרטיות בכל רחבי תאילנד. על דירות ובתים וקרקעות אין לי מספרים - אבל מדובר על מיליונים רבים.
הבנתי ממך שהתאילנדים בקושי מרוויחים משהו ואילו אני גר עם עוד כמה תאילנדים בודדים בשכונת יוקרה (נניח ... ). ננסה לפתור ביחד את התעלומה - אם לא תאילנדים, מי הם אותם אנשים אשר רכשו את מיליוני המכוניות (וגם מחזיקים אותם ... אתה יודע, עלויות אחזקה לא מבוטלות - ביטוח, דלק, מוסך, צמיגים ועוד) ? מי הם אותם אלה שרכשו את כל הדירות והבתים ? (קח בבקשה בחשבון שגם אם מישהו שוכר דירה, היא לא בבעלותה של הממשלה אלא של אדם פרטי).
מקווה שעזרתי במשהו ...ממתין לעזרתך. -
תשובהנו באמת חברים יקרים .
כולה רק חופשה קטנה בגן עדן ....
זהו בלבלתם אותי עם התקשקשות הזו .
לא נסוע במאי לתאילנד .
אני נוסע לפולניה .
מה נסגר אתכם ??????????
גם את זה הפכתם לדוקטורט.
סעו תהנהו ותחזרו , וחכו בסבלנות כאן בפורם עד לפעם הבא....
אך אני הולך למות עד מאי העסק נהיה קשה מאוד !!!
שימו קצת תמונות במקום מחקרים מעמיקים .
אוהב אותכם
שמחה. -
תשובההכל ברוח טובה .... כמו בפסח עוסקים בביעור חמץ, אנחנו עוסקים בביעור סטיגמות לקראת חג האהבה וראש השנה הסיני (הבאים עלינו לטובה וחלים השנה באותו המועד ).
נמתין בסבלנות עד שהתשובות תגענה ... (תזכורת: 1. מה שמות המקומות בהם יש זנות מוחצנת בבנגקוק מעבר ל 3 המקומות שהוזכרו ? 2. מי רוכש את מיליוני המכוניות , הדירות והבתים ? ) -
דימארי ...
לאחר שהסבת את תשומת ליבנו שהמחירים במוניות, מסעדות ומרכזי קניות שונים לתאילנדים ולתיירים - ערכתי בדיקה ויתכן שאתה צודק !!
מסתבר שבמוניות מותקן חיישן מיוחד המבדיל בין תאילנדי לתייר (עדיין לא פתרו את בעיית המעורבים) - כאשר החיישן מזהה תייר, המונה מתחיל לעבוד מהר יותר.
ביקרתי היום גם ב Central (אני מניח שבקניונים אחרים המצב דומה) - ואז שמתי לב שלתוויות המחירים יש 2 צדדים - בצד אחד מצויין המחיר לתאילנדים ובצד השני מחיר לתיירים. האמת היא שהתחכמתי לקופאית וביקשתי מחברתי שתגיד שכל הקנייה זה עבורה (מזל שהיא לא בדקה את מידות המכנסיים והחולצה) .... וכך שילמתי ממש חצי ממחיר תייר !!
לאחר מכן, נכנסנו לאכול במסעדה (באותו הקניון) והמלצרית התבלבלה ונתנה לי את התפריט עם המחיר לתאילנדים ולחברתי את המחיר לתיירים. היא מיד התנצלה ואז התחלפנו בתפריטים. היתה גם מנה שאני וחברתי חילקנו ביננו, אז המלצרית הסכימה שנשלם את המחיר הממוצע.
והעיקר שנחייך קצת ....
