שניים חומוס אחד ספגטי - חזרנו מהגארדולומיטים
-
הי גיל,
אני נהנית לקרוא אותך ולצפות בתמונות היפות בכל הפלטפורמות ברשת
בתמונות שכאן אתה קצת יותר רזה
יצא שקראתי קודם (בפלטפורמה אחרת) את חלק 3, אבל זה לא יקלקל מהחוויה. עונג צרוף. אתם פשוט משפחה יפה ופוטוגנית שעושה טיולים יפים ופוטוגנים.
-
הי גיל
כמובן שאף פעם לא אפספס סיפור טיול שלך. קראתי ונהניתי מכל רגע!
תודה על התיאורים המפורטים והציוריים והשיתוף ברגעים מכל הסוגים..
והתמונות המרהיבות
ואתם משפחה כל כך יפה!!!
דבורה
-
גם אני נהנית לקרוא אותך.
מזדהה מאד עם הרתיעה מהמונים ומצפיפות, אכן אצלנו זה הופך להיות אתגר הולך וגדל [והשנה בכלל].
לגבי הליכה – יש ילדים שלא נגמרת להם הבטריה, הולכים הולכים הולכים ואתה לא מבין איך ומאיפה באה האנרגיה האינסופית, ויש ילדים שזה פשוט לא זה אצלם. זה הרבה עניין של אופי, וגם של מצברוח, וגם של הרגלים. אצלנו למשל הילדים רגילים ללכת לביה”ס ברגל, וגם רגילים לטייל טיולים רגליים בארץ של חצי יום הליכה, אז זה לא מוזר להם לעשות את אותו הדבר בחו”ל.
-
גיל גם אני לא מפספסת סיפור שלך!! איזה כיף לקרוא. ומאוד מזדהה עם מה שכתבת על אגם לדרו,
לפני די הרבה שנים חיפשנו מקום מגורים ללילה אחד באזור אגם גרדה לפני הנסיעה לדולומיטים, לא הצלחנו למצוא ובחוסר ברירה הזמנו מקום במלון ממש על שפת אגם לדרו.כשהגענו לשם גלינו שהאגם מקסים ואהבנו אותו הרבה יותר מאת אגם גרדה הענק.
-
יסמין – לא נראה לי שאני יוצא ממש רזה, לא בתמונות פה ולא בפייס, אחרי כמות הפסטות, הטרמיסו והגלידות שהאבסנו במשך שבועיים…
ובכל אופן כיף לפגוש אותך גם פה
דף(נה?) – אני זוכר את ההתדיינות שלנו מלפני על אגם לדרו –
אנחנו עוד התלבטנו לפני איפה לישון, אני העדפתי את לדרו כי הוא יותר יפה ועדיף העדיפה שנישן בגארדה כי הוא ‘יותר שוקק חיים בערב’ ובסופו של דבר פשוט לא מצאתי לינה בלדרו – המלונות/דירות שם בלי מזגנים…
כשהגענו לשם הבנו שאולי באמת לא צריך שם מזגנים – זה אגם די הררי וגבוה ויכול להיות שנעים שם בערב
בכל אופן, בדיעבד, שמחנו שגרנו בצפון גארדה ושמחנו מאד ‘להכיר’ בזכותך את אגם לדרו המקסים מקסים מקסים
אוליב – אכן הגדרת במדויק – הליכה אצל הילדים זה שילוב של רגליים, אופי, מצב רוח והרגל. הייתי אומר שהשניים האחרונים הם הקריטיים – מצב רוח והרגל, לפחות אצלנו שאין לו בעיה לרוץ שעות בלי הפסקה אם יש לו רצון…
לנו, לפחות, חשוב להתעקש איתו על העניין הזה ואני מקווה מאד שזה ‘זרעים’ שזורעים ואנחנו (ובעיקר הוא) נהנה מהם בעתיד
דבורה! תודה! מסתובבים כאן כמה סיפורים ש-’שמתי בצד’ לקריאה והאלפים הצרפים שלך בראשם – הטיול שלנו לשם כבר די ‘ענתיקה’ ויש תכנון מתישהו לחזור בחזרה – אז האשכול שלך כבר שמור אצלי במועדפים
-
הי גיל כהרגלך הטוב הסיפור משובח
ואיזה יופי של תמונות !
שומרת לי...
-
תודה דפנה! משתדל לעשות את עבודתי בצניעות ובמסירות
