חו"ל עם 4 קטנטנים - מומלץ או לדחות?
-
תשובה כנה – הנסיעה לחו”ל היא 90% בשבילי ו-10% בשביל הילדים.
עובדות החיים שלי הם כאלה:
אני מאד אוהבת לטייל ולנסוע לחו”ל.
אני עובדת יחסית הרבה שעות מחוץ לבית, ולכן לא אסע לטיול ארוך בחו”ל בלי הילדים.
קשה לי להתנתק מהעבודה (ולעבודה קשה להתנתק ממני) אם אני נמצאת בארץ [למרות שאני הולכת ומשתפרת בתחום הזה].
לכן בשנים האחרונות אנחנו נוסעים כל שנה לחו”ל, כל פעם בהתאם ליכולת הכלכלית ולזמן שיש לי ולבעלי, בד”כ באוגוסט ולפעמים בסוכות. נוסעים למקומות שמעניינים אותנו, ולאו דווקא בגלל העלות.
אני ממש לא חושבת שילדים חייבים לנסוע לחו”ל. אם כבר נוסעים, חשוב לי לחשוף את הילדים שלי בפני מגוון של חוויות ושילמדו דרך הרגליים שהעולם גדול ומעניין.
התחלנו לנסוע לחו”ל כשהילדים היו יחסית קטנים, אז לא העלתי על דעתי שהם “ידרשו” לנסוע לחו”ל. היום זה באמת מובן מאליו עבורם שנוסעים, אז קשה לי לדעת מה היו אומרים אם לא היינו נוסעים לחו”ל.
יחד עם זאת, למרות שאני קובעת את תוכן הנסיעה, אני מקפידה מאד לאזן בין הרצונות ותחומי העניין של כולם, ומתייעצת עם הילדים. למשל בנסיעה האחרונה שלנו לצרפת, היינו ביורודיסני. לא משהו שהייתי כוללת אם הייתי מטיילת בלי הילדים, אבל בפועל היה יום נהדר.
לגבי ימי המעבר – תופתע/י שלפעמים הילדים ממש נהנים מהטיסות וההמתנה בשדה. הם גם מתרגשים וגם חשים במתח שלנו ומתנהגים יפה. [אני לא מדברת על תינוקות ופעוטות אלא בערך מגיל 3 ומעלה.]
