איך קובעים מועד לחופש עם כל הפעילויות של הילדים?
-
אסכים עם הרבה מההודעה, אבל לא עם “הריגוש שמעלה בנו נתב”ג”. אולי זה כי אני הרבה בחו”ל ואולי כי נתב”ג הוא מקום די מעיק. בימים האחרונים יצא לי לטייל כמה ימים ברגל בנופי הנגב והיה נפלא. אם היה לי צורך לעבור טיסה בשביל לראות את אותו דבר (ממילא הפקטור האנושי לא היה קיים פה בשבילים הריקים...), אז זה לא היה מוסיף איזו הילה מבחינתי, רק פרוצדורה מתישה ויקרה יותר בהגעה…
ההשוואה הוגנת. זה הכסף שלנו, ולכן אם בחרנו להוציא X על נסיעה יש היגיון מלא בכך שנשווה איפה נוכל לקבל תמורה טובה יותר עבורו. זה שהמדינה היא “שלנו” (תירוץ שכמוהו נותנים הרבה פעמים על אל על) לא נותן הצדקה לתשלום מחיר מופקע, וזו לא בגידה בפטריוטיות להגיד את זה. ו”רק יקר פי 2” זה המון.
טיילתי המון בארץ ואמשיך לעשות את זה בפעמים שבהן אצליח למצוא איך לעשות זאת בזול וללא רכב, כמו בימים האחרונים – ואודה, זה לא פשוט בכלל. לא כלכלית, ולא עם תחבורה ציבורית של עולם שלישי (מילא המצור שנכפה על חסרי רכב בסוף שבוע, אבל גם באמצע השבוע המצב רע). בגלל זה רוב טיולי בארץ הם טיולי יום (אלא אם מסתדר דיור חינמי), וכשיש מישהו פנוי עם רכב...
הלוואי וזה היה שונה. אבל זה בטח לא ישתנה אם נשתיק את התלונות שלנו או אם נמשיך ונשלם באופן שיצדיק מבחינת קובעי המחיר את המשך התמחור.
אגב, כיום נפוץ יותר ויותר לפגוש רווקים/רווקות ישראלים שיכולים לעבוד דרך המחשב שאפילו את המגורים בישראל ממירים בלגור תקופות בדיור לתיירים/הוסטל/מלון זול בחו”ל, כי בלא מעט ארצות זה יוצא יותר זול משכירות והוצאות מחייה בישראל (האוכל, גז-חשמל-מים-אינטרנט, ותחבורה ציבורית יעילה במקום אחזקת רכב בארץ).
-
קפריסין כנראה מאוד זולה.
באוסטריה, שלא נחשבת יקרה, ארוחת בוקר יכולה לעלות מעל 10 אירו, אם כי לדעתי זה הרבה פעמים כלול במחיר החדר.
באלפים הצרפתיים ארוחת הבוקר בד"כ לא כלולה במחיר החדר. ארוחה של קרואסונים וריבות עולה פחות מ-10 אירו. ארוחה קצת יותר טובה (אבל לא מגוונת ומזינה) תעלה בין 10 ל-15 אירו.
זה מספרים מההתרשמות שלי בשנה האחרונה.
-
טיולים בארץ אני כבר לא עושה לשבוע שלם.
באמת ראיתי כמעט הכל, זה פחות מרגש ואם כבר מקדישים שבוע שלם עדיף חו”ל.
אבל אני כן רוצה לעיתים סופש של 1-2 לילות.
והמחירים כל כך כל כך יקרים לאיזה צימר בינוני מאוד בצפון.
שלא פעם אני מוותרת.
הולכת או בכיוון של לינת קמפינג או משהו סופר בסיסי שיעלה זול. ( נגיד לישון על הריצפה ברביבים למי שמכיר ) או מסתפקת בטיול של יום אחד בוקר עד ערב בלי לינות וזהו.
זה פשוט מטורף לשלם על חדר צפוף שאין בו שום דבר כיפי. 1500 שח ללילה.
לא מתחשק.
בסוכות הייתי בדן אילת.
שילמנו 2000 שח ללילה שזה ממש מטורף
אבל לפחות קיבלנו תמורה מאוד מפנקת והיה כיף אדיר.
נסענו רק ליומיים כך שלא היתה אלטרנטיבת חול בזמן הזה.
אבל הצימרים הבסיסיים בצפון, שהתמונות שלהם מקסימות ובפועל הם ממש לא.
ב 1500.
לא מוכנה לזה -
באוסטריה בכמעט כל הפעמים שאני בדקתי צימר כלל ארוחת בוקר, והצימר עולה שליש (ועם קצת מזל “רק” חצי) ממחיר צימר דומה בישראל – שלא כולל ארוחת בוקר
אבל נניח שארוחה עולה 10 יורו לאדם, קצת יותר מ 40 שקלים, בישראל עולה 70 שקלים לאדם. שאני אתנחם בכך שארוחת בוקר ישראלית עולה רק כמעט כפול מאוסטרית?
אני מניח שאם נחפש טוב נאתר מקום בו מחיר ארוחת בוקר יהיה דומה לישראל, גם אם נחפש ממש טוב נמצא מקום אחד בו ליטר בנזין טיפה יקר יותר מישראל (יוון).
אז מה?
הרי:
א. אם נשקלל את כל עלויות החופשה ישראל יקרה יותר.
ב. גם אם בכל זאת מצאנו איזשהו מקום יקר יותר מישראל, לא חובה לבחור בו. העולם גדול.
-
דרקון ואיילת – אני חייב להודות שאני לא יודע מאיפה אתם לוקח את המספרים שלכם.
אני מודה שאני לא חיי לא בתל אביב ולא בגוש דן ולכן אולי אני לא נחשף לאותם מחירים בבתי קפה כמוך.
ארוחת בוקר בארומה עולה 30-45 ש”ח. ואפשר לקבל 10% הנחה עם כרטיס ארומה קארד. ואין כלכך למי להשאיר טיפ
יותר מזה, בגלל הצורה שארומה בונים את ארוחת הבוקר שלהם, אפשר לקחת “תוספות” לארוחת הבוקר וב-50 ש”ח לסגור שני אנשים, בייחוד אם אחד מהם ילד, כלומר 25 ש”ח לאדם בפועל. עובדית כרגע חזרתי מלאכול ארוחת ערב בארומה לשלושה אנשים לא היה לי כח לבשל) והשארתי 65 ש”ח. אבל אני מודה שזה בקלות יכל היה גם לצאת 100 ש”ח. אבל רחוק מאד מ-200.
אגב, יש לנו חדר אוכל במפעל וארוחת צהריים טובה עולה 35 ש”ח. זה לא סעודה מפוארת משום בחינה, אבל בהחלט אוכל משביע וטעים עם מבחר. רחוק מאד מאותם 50 ש”ח לארוחת צהריים שהוזכרו פה קודם.
לפני כמה חודשים יצא לי לישון בצימר בצפון במקום מאד מרכזי (בין קריית שמנה לחרמון). זה לא היה “צימר מפנק”, אלא פונקציונאלי, אבל בהחלט ברמה טובה. שני חדרי שינה + סלון, 3 מיטות נפרדות בחדר אחד (כל שלכל ילד יש מיטה עצמאית) וכו’. הצימר הזה זוכה לציון 9.1 בבוקינג ואני חושב שזה מאד יפה. על פי בוקינג לשבוע שלם באוגוסט הוא יעלה 8000 + מע”מ ללא מקדמה ועם אפשרות ביטול עד חודש לפני. אני מניח שאם נעקוף את בוקינג ונזמין ישירות מבעלת הצימר אפשר יהיה לסגור על 1100 ש”ח ללילה כולל, ואולי גם פחות.
במרחק של 5 דקות נסיעה מהצימר הזה יש סניף של ארומה (מהסעיף הקודם שהזכרתי). באמת 5 דקות נסיעה.
אז כן, 1100 ש”ח זה בהחלט יותר מ-100 אירו. גם יותר מ-200 אירו. אבל זה רחוק מאד מה-1500 שהזכירה איילת, וזה ממש לא חדר צפוף.
הרי גם באירופה (הכללה גסה כמובן) יש גם צימרים בהרבה יותר מ-100 אירו ללילה. אולי רובנו לא ישנים בהם, אבל הם שם. ולמי שמזמין רק 3 חודשים מראש, או שלא מוכן לאילוצים של שבת עד שבת וכדומה – יש יותר סיכוי להתקל בהם.
חברים – לרגע אני לא טוען שהמחירים בארץ זולים. הם יקרים, ואפילו יקרים מאד.
אבל כשאני בודק לצרכים האישיים שלי – חופשה בארץ או בחו”ל עולה לי מחיר דומה. לשבוע בארץ יהיה כנראה יותר זול, לשבועיים בחו”ל יהיה טיפה יותר זול, אבל בגדול המחיר דומה.
זה בסדר לבחור עדיין בחו”ל, וזה בסדר לבחור עדיין בישראל.
-
ארוחה מסובסדת במפעל לא קשורה להשוואות למחירים בטיול.
ארומה… נו… בעיניי גם 30 שקל זה יותר מדי ללחם הספוגי שלהם…
קצת מצחיק להגיד “באירופה עולה X”. אירופה זה מקום מאוד גדול, ובו יותר מארבעים מדינות שונות. המחירים בדנמרק לא דומים למחירים בספרד שלא דומים למחירים בהונגריה ובטח לא למחירים באלבניה.
בגדול, ישראל יקרה. כיום אפילו יפן שפעם נחשבה מדינה יקרה מאוד למטייל הישראלי הפכה להיות אטרקטיבית, כי חלק מהתמחור (מלונות למשל) הפך להיות זול יותר בהשוואה לישראל.
אבל יש שתי נקודות יותר מהותיות בעיניי:
קודם כל, בישראל אין תשתיות תחבורה סבירות. יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לטייל ללא רכב. אפילו בתוך עיר, זה לפעמים מאוד מסורבל, בטח בשישי-שבת. זה כופה על התייר (או על מקומי נטול רכב) הוצאה נוספת ונכבדת מאוד.
הדבר השני הוא היחס בין עלות לתמורה. ארומה כמשל – 35-45 שקל לארוחת בוקר בבית קפה לא משהו, של רשת. בברצלונה ב-40-45 שקל אפשר לקבל עסקית במסעדה של שלוש מנות עם בירה. יצא לי לפני כמה שנים להתלוות לחברים תיירים מחו”ל בארץ, וזה מדכא לראות מה מקבלים תמורת המחירים היקרים במלונות שפחות קורעים את הכיס, איך המוניות היקרות עובדות על התיירים (ולא היתה ברירה אלא לקחת מונית כי התחבורה הציבורית לא עבדה) וכו’. וזה מצטרף גם למה שנדמה לי הדרקון אמר, על ללכת לחוף ים או טרק ולראות ערימות אשפה. מבאס.
-
אתה משווה בין דברים שאינם שוויםההשוואה שלך לא נכונה.
אתה משווה בין בית קפה בשירות עצמי (ארומה) לבין בית קפה בהגשה בחו”ל.
לא משווים בין פלאפל בדוכן רחוב לארוחה במסעדה ואומרים שהנה בישראל ארוחת צהרים עולה כמו באיזושהי מדינה באירופה.
אגב ארומה:
אשמח אם תספר לי איך מייצרים ארוחת בוקר ב 50 שקלים לזוג, לי זה עולה בסביבות 80 שקלים (כרטיס ארומה יש לי, אני מכיר). מאוד אשמח אם תלמד אותי איך לחסוך 40% מהעלות.
אגב שני בארומה, אתמול במקרה הייתי בסניף ופגשתי זוג קוריאנים שהזמינו 2 קפה הפוך קרואסון חמאה וקרואסון שקדים. המוכרת נקבה במחיר 57 שקלים. הם היו המומים, שלוש פעמים הם שאלו אם המחיר five seven כדי לודא.
אתה לא יודע מאיפה אני לוקח את המספרים?
רשת קפה גרג
http://gregcafe.co.il/wp-content/uploads/2015/10/33106_menu_ final_besari_web.pdf
ארוחת בוקר ליחיד 69 שקלים, לזוג 123,
קפה לואיז
http://www.cafelouise.co.il/warehouse/dynamic/55884.pdf
66 שקלים ליחיד, 120 שקלים לזוג
קפה ג’ו, זול יחסית….
בוקר אישי 49 שקלים, זוגי 115.
קפה קפה, קפה לנדוור (וארומה) מפרסמים תפריטים ברשת ללא מחיר (מעניין למה….) אבל הנה דרך תן ביס
https://www.10bis.co.il/next/Restaurants/Menu/Delivery/7384/ קפה%20קפה
סלט ב 50+ שקל נראה לך הגיוני? אלו הארוחות העסקיות שאחוז נכבד מאוד מהעובדים בישראל מכיר.
המחירים לארוחה עם שירות של מלצר, אז בניגוד לארומה צריך להוסיף טיפ,
הסברתי טוב מאיפה המחירים?
רוצה אתה לנסות לחפש ביתי קפה אחרים ולהביא מחירים? אולי לי אין מזל והגוגל שלי (ואני עצמי) נופל על היקרים ואתה דווקא תגלה את הזולים?
לגבי הצימר: אני ישראלי ולהערכתי כך גם שאר המשתתפים בפורום, מחירים ללא מע”מ (למעט אילת) לא רלוונטים לנו.
אם כשבדקת שבוע התכוונת ל 7 לילות אז המחיר מעל 1,300 שקלים ללילה או מעל 300 יורו, שזה בהחלט הרבה יותר מ 100 יורו.
אם התכוונת ל 6 לילות אז המחיר ללילה מעל 1500 שקלים שזה כ 380 יורו.
בקיצור לפחות פי 2 ממחיר צימר במערב אירופה? אולי פי 3?
ואתה מנחש שאולי בעלת הצימר תרד קצת במחיר? למה לה אם יש מי שמוכן לשלם על איזשהו צימר צנוע בגליל מחיר של חדר לזוג במלון 4 כוכבים במרכז מנהטן?
300 או 380 יורו לצימר הצנוע בעסקה טובה שאתה מצאת או 100 יורו
לא מדברים כאן על יקר או זול יותר אלא על סדר גודל אחר במחירים.
בחופשה שאיננה עירונית כמו ביער שחור הולנד (לא כולל אמסטרדם) ועוד יעדים באירופה אני מנסה לסגור לארבעה בדירה דומה לכזו שתיארת מבחינת גודל ברמה גבוהה יחסית כולל כרטיסי טיסה רכב (מרווח יחסית, לא שוכר מכוניות קטנות) ביטוח חניה בנתב”ג ושאר הוצאות שכוללות הכל הכל, כולל עסקה סלולרית מחיר של 10,000 שקלים.
תלוי ביעד אני גולש לפעמים ל 12,000 שקלים.
בישראל אתה מדבר על כמעט 10,000 שקלים רק למגורים.
אין לי בעיה אם אדם בוחר חו”ל או ישראל, מצידי גם שיבחר בשייט במים בין לאומיים, אנחנו דנים כאן בעובדות, בעלויות ובתמורה שמקבלים, את ההחלטה כמובן שכל אחד יעשה לעצמו.
ובבדיקת עלות ותמורה ישראל לא יוצאת אטרקטיבית, אפילו לא לישראלים
-
לגמרי מזדהה.
בעיני המועד המושלם לצאת בו לחופשה זה מה-20/6 ועד לתחילת יולי. עשינו את זה שנה אחת. היה מעולה: הילדים ממילא בחופש (או בקושי לומדים, אם הם ביסודי), מזג אוויר באירופה היה מצויין, כל האתרים היו פתוחים וללא עומס.
אבל אז הגיעו הבגרויות וניטרלו את יוני ואת המחצית הראשונה של יולי. ואח”כ הבת שלי התחילה שירות לאומי והייתי צריכה להכניס ללו”ז גם את ימי ההכנה שלה. ובין לבין אנחנו מנוטרלים גם בתשעת הימים שבין חודש אב ל-ט באב (שכל שנה נופלים בעיתוי לא מוצלח אחר).
בסופו של דבר, בקיץ האחרון ויתרתי על הבת הבכורה, כי כמעט כל החופש שלה היה תפוס ע”י השירות הלאומי. ובשנה הבאה כנראה שאוותר על בן ה-17 (בגלל הגיוס לצה”ל או למכינה).
נראה לי שמגיע הרגע שבו צריך לשחרר ולצאת לחופשה משפחתית גם בהרכב חסר. כרגע המועד היחיד שבו נצליח לתאם חופשה משפחתית בהרכב מלא, זה חוה”מ פסח (וגם אז בן ה-17 יצא עם ספרים ומחברות, בגלל הבגרויות).
-
אין לי יותר מדי תובנות. אבל הם גדלים ואנחנו מזדקנים... וכל אחד רוצה משהו אחר ובן דור אחר... אני בתור ילד לא רציתי לנסוע עם ההורים שלי- יותר חשוב היה לי תנועת הנוער וכ'ו.. בסופו של דבר אנחנו רוצים את הטוב ביותר לילדינו ומשפחתנו ( אני מקווה ככה) ולכל אחד יש את סדרי העדיפויות שלו. ספורט ותנועות נוער ולימודים נותנים לילדים משהו אחד, הרחבת אופקים בעולם משהו אחר וטיול משפחתי בחול נותן משהו אחד מול פעילות משפחתית אחרת בקנמ קטן.. כל אחד צריך לחשוב איך הוא ממקסם את הכל בהתאם לתפיסתו.
למחיר יש גם משקל, אבל אני חושב שהעיסוק הנרחב בו מסיט לעיתים את הדיון ממה באמת משיגים בחופשה…
ומשהו שתמיד כדאי לבדוק שמחפשים נואשות תאריך לטיול משפחתי- אם לנוער המתבגר חשובים יותר הפעילויות שלו מאשר טיול משפחתי. האם הרצון שלנו המבוגרים הוא בעצם לנסוע בלי להשאיר את הילדים לבד? ואם כן- או שלא ניסע או שנשאיר אותם לבד...בחירה שלנו...
-
בהקשר של מה שגדליהו אומר: כן, ברור לי ומובן לי הנימוקים של “בחו”ל זה זמן איכות עם הילדים של שבוע/שבועיים שלמים בניתוק מלא ולא כמו בארץ עם הפלאפונים” (אפשר להחליט שסוגרים פלאפונים, אפשר לא לקנות סים לחו”ל, זו כבר החלטה שלכם). אבל כשלבני העשרה יש עדיפויות אחרות ומגבלות של רצון להשתתף בפעילויות כאלו ואחרות בארץ על חשבון זמן עם ההורים (וזה טבעי כשמתבגרים), אז דווקא אפשר להסתכל על טיולי יום, גג יומיים, בארץ כזמן איכות מגבש שמצליח להידחק בין שאר האילוצים. מבחינת המתבגר זה רק יום אחד עם ההורים על חשבון החברים, יום אחד לא קשה לפנות בלו”ז של כל הצדדים, ואפשר לעשות מזה זמן איכות לא פעם בשנה, אלא באופן שגרתי מעת לעת.
טיול יום גם לא מחייב לינה, כך שכל סיפור העלויות הגבוהות בארץ כבר פחות רלוונטי – העלות המרכזית היא הרכב/דלק, ואוכל אפשר תמיד להביא מהבית לפחות בחלקו ולעשות פיקניק, וכך לבלות יום שלם ביחד, באווירה אחרת.
-
מכירה את הבעיה מקרוב ,ככל שהילדים גדלים קשה יותר למצוא זמן איכות ביחד… הפיתרון שלנו בשנים האחרונות הוא לסוע בפסח,משהו כמו יומיים לפני ליל הסדר- (בדרך כלל הטיול של התנועה הוא בתחילת השבוע הראשון של החופש )ואז לגלוש לחול המועד שאז בדרך כלל אין פעילויות של התנועות והחוגים.
אפשרות נוספת כפי שכבר ציינו כאן זה השבוע-שבועיים ראשונים של ספטמבר כשבמילא עדיין לא לומדים הרבה ומתחילים במילא חופשות החגים.
גם שבועות זה תקופה כיפית לסוע- השנה זה יוצא ששי שבת אז אפשר לסוע כבר בחמישי ולחזור בשני ולעשות סופ”ש ארוך שמתחבר לחג ולא מפסידים הרבה ימי לימודים .הקיצר צריך ללמוד להיות יצירתיים ...
