יש WOW גם בבולגריה..
-
30.4
והופ יצאנו לדרך.
היום היה אמור להיות שיא הטיול – הטרק באגמים... לא היה על מה לדבר ובחרנו מסלול חלופי קליל.
שמים את הGPS על beli iscar. מסלול קליל בו הולכים גשרונים ועל גדות הנהר. נחמד..




-
ממשיכים לכיוון מנזר רילה שנמצא עמוק עמוק בתוך ההרים. גשם מתחיל לרדת. הוא הולך ומתחזק ככל שאנחנו מתקרבים, אבל נפסק כשמגיעים.
יוצאים מהרכב, הולכים מספר מאות מטרים ונכנסים למתחם. איזה יופי! האם מוצדק לסטות 30 קמ מהכביש הראשי? לדעתי –כן





-
אנחנו חוזרים כלעומת שבאנו. לא הרחק מהחיבור לכביש הראשי אנחנו מחפשים את Stob, או ליתר דיוק את
Stob Pyramides
קראתי על המקום בלינק שקיבלתי מזיוה, יקירת הפורום, ועדיין יש לי רושם שאני היחיד שביקר כאן.
אחרי שמחנים את הרכב, מתחילים במסלול מישורי ודי משעמם. רואים מרחוק פסגת הר. ככל שמתקרבים מבינים שאת ההר הזה אנחנו הולכים לטפס... טוב, קל זה לא, וככל שמתקרבים העליה הופכת תלולה יותר. הלב מגביר את דפיקותיו, השרירים מתאמצים(תודה לאימוני הכושר, בלעדיכם...) ומגיעים כמעט לפיסגה. המראה עוצר נשימה, לא רק מהנוף הנשקף אלא במיוחד מתצורות הסלעים שלמרגלותינו. אני מבסוט בטירוף, כי כאלה דברים לא זכור לי שראיתי. נזכר בטיול ב-1989 בברייס קניון בארצות הברית..יש איזשהו דמיון!
-
-
אחרי שנרגעים מWOW מספר 2,עושים את יתרת הדרך לעיירת הסקי בנסקו. מלון מפנק, ארוחת ערב טובה וסיורון בעיר הדי נטושה ועוד יום מסתיים..


-
קראתי בשקיקה על עלילותיך במוסקבה והנה יעד מזרח אירופאי נוסף.
כתוב נהדר ותמונות נהדרות.
מחכה להגיע שם כבר בעצמי
תודה
-
זה עץ הערמונים, אחד מסמלי קייב. ברוסית KASHTAN
-
תודה על המידע, אכן ראיתי אותו המון בקייב !
-
שמח מאוד לשמוע! אם את חובבת יעדים מזרח אירופאים, הנה תמונות מכמה מדינות(על חלקם כתבתי על חלקם(ורוצלאב,בודפשט) – לא…
https://pbase.com/dkeshet/root&page=3
-
1.5
את היום אנחנו פותחים בנסיעה לבקתת ויהרן. הדרך צרה ואנחנו עוצרים בנקודה הראשונה – עץ האורן בן 1300 שנים, אחד העתיקים בעולם.



-
הנוף שמתגלה כאן הוא לא פחות מעוצר נשימה. זכינו! אמנם קשה לטייל בשבילים אבל הצירוף של שמיים כחולים עמוקים עם צמרות העצים והשלג הבוהק הוא גן עדן לצלמי טבע!



-
אז נכון, המשכנו עד סוף השביל כדי לטייל לאגם אוקוטו..איפה אגם ואיפה שביל לאגם. את האוטו היה קשה לנהוג ברחבת החנייה בגלל הקרח המחליק, אבל הנוף, או הנוף!!


-
הסתובבנו ושמנו בג'יפיאס "פלובדיב", נסיעה של כמה שעות טובות. בדרך עצרנו מספר פעמים ל"ביקור" מקומיים שמוכרים את תוצרתם – ריבות, דבש, גבינות. כמה חבל שלא היה לנו מקום עודף בתיקים, הכל נראה כל כך מזמין (ו..טעים..)


-
מגיעים אחה"צ לפלובדיב ומחפשים את מקום הלינה שלנו. כבר מהתחלה הייתה לנו הרגשה שמשהו טוב עומד לקרות – זה מה שקידם את פנינו. אמנם חנייה לא הייתה בכלל ושמנו את הרכב בחניון, אבל האווירה ברחובות הייתה כיפית.



-
מלון הדירות שלקחנו, Bright House, התגלה כשיחוק אמיתי, מרווח, נקי ,מודרני וממש באמצע שכונת KAPAN שהתברר שהיא מין שכונת אמנים בוהמית, עתירת בתי קפה, צעירים וציורים



-
-
אחרי ה-וואו של בית החילזון ופירמידות סטוב, הגיע הזמן להכריז על ה-וואו השלישי – העיר פלובדיב, שפשוט חדרה לנו לנשמה..

-
-
באמצע פלובדיב נחשפו שרידים של אמפי רומי עצום ממדים שרק חלקו חשוף כיום. בתמונה ניתן לראות דגם של האמפי שבמקור היה באורך 200מ’!



-
















