אז מכיוון שאני התחלתי – אני אתן את התשובות ראשון…
עיר גדולה
אז פריז היא אמנם העיר הכי בתבל , אבל את לונדון אני אוהב במיוחד. עד שהגעתי אליה (לפני מספר שנים) לראשונה – פשוט לא הבנתי מה הקטע.. ואז פתאום – זה הכה בי.. וקשה לומר בדיוק מה – אבל פשוט יש בה הכול. בניינים מרשימים, אווירה אירופאית קלאסית, מסעדות ופאבים מעולים, מוזיאונים, שווקים, פארקים פשוט הכול. מבחינתי אפשר להיות בה אפילו חודש מבלי להשתעמם.
טירה / ארמון
טוב – אז גיליתי לאחרונה שאני ממש אוהב טירות
. אולי זה הדמיון שלי שמתפרע ואולי האהבה לסרטי ימי הבינים. הטירה החביבה עלי היא טירת conwy שבצפון וויילס (עמוד 65). ענקית ! נמצאת במיקום נהדר עם נוף לעיירה ולים. יש בה מגדלי שמירה עצומים , מרתפים. טיילתי בו כמעט מסוחרר מהתרגשות. בכלל אני מעדיף את הטירות החצי הרוסות. לדעתי יש בהן יותר אותנטיות מאשר הטירות השלמות לחלוטין או המשוחזרות. עוד טירה ראויה לצין היא טירת ריינפלס (עמוד 50) שבעמק הריין.
פסגת ההר
שוויץ מלאה בהרים נפלאים. המרשים במיוחד בעיני באיזור האלפים הברניים היה, לאו דווקא היונגפראו עם יחסי הציבור הנהדרים אלא מסלול טיול קצת פחות מוכר – שיינגה פלאטה (עמוד 52). מראש ההר רואים הן את ההרים המושלגים והן את אגמי תון וברינץ הכחולים כחולים. מרהיב ברמה שקשה לעזוב.
מוזיאון
אי אפשר לקחת מהאמריקאיים את המוזיאונים שלהם (הטובים בעיני בעולם). המוזיאון שהכי נהניתי ממנו היה בלונדון ולא דווקא אחד המוכרים – אלא דווקא טייט בריטיין (עמוד 79) . זמן לא רב טרם הנסיעה ראיתי את הסרט “מר טרנר” אודות הצייר הנודע (סרט מומלץ..) וממש רציתי לראות את הציורים במו עיני – ואכן לא התאכזבתי. ציורי ענק, מלאי הבעה – נהדר.
מסלול טבע
אירופה מלאה בטיולי טבע נהדרים. המסלול שאני הכי אהבתי היה מסלול Catbells באיזור האגמים באנגליה (עמוד 96). מסלול של 4 שעות בערך עם נוף אנגלי במיטבו – שדות חרושים, אגמים ומלא מלא ירוק. בכלל איזור האגמים טרם התגלה בידי הקהל הרחב והוא פנינה נהדרת. טיילתי שם לבד בסוף שבוע מהעבודה וחוויתי חוויות שזכורות לי רק מהטיול הגדול שלאחר הצבא.
עוד מסלול ראוי לציון הוא וילה גרגוריאנה שבטיבולי איטליה. רבים לא מכירים את המסלול הזה, אבל כזאת כמות של מפלים, שרידים מרשימים וירוק – לא ראיתי בהרבה מקומות. מומלץ בחום!
כפר / עיירה
המון עיירות… זו נקודת החוזק הגדולה ביותר של אירופה.. אחת הזכורות לי במיוחד היא העיירה שנמצאת במרכזו של אגם אורטה (עמוד 69) שקטה, יפה , עתיקה ונפלאה. עוד כמה שזכורות לי לטוב הן סנט אנדרה הסמוכה לבודפשט (טיול זוגי ראשון עם אשתי היקרה), ושתי עיירות סלוטר בחבל קוטסוולדס באנגליה עם מסלול ההליכה הכפרי היפהפה ביניהם (עמוד 62).
כנסיה / מנזר
שוב – המקומות האלה מעוררים את דמיוני ואני אוהב אותם במיוחד. ועם זאת אני חושב שהכנסיה המרשימה ביותר שהייתי בה היא כנסיית סט פול בלונדון (עמוד 16). גם הסיפור שמאחוריה מעניין. אבל במיוחד היכולת לעלות לקומה שנייה בתוך הכנסיה ולראות אותה מבפנים ומגבוה (לא מכיר עוד כנסיות כאלו), גם גלריית הלחישות המגניבה (זה עובד!) וגם התצפית המרהיבה ומפחידה (מעקה נמוך) על לונדון מבחוץ. לכל מי שמגיע ללונדון – לדעתי – אתר חובה.
עוד כנסיות ראויות לציון הן קתדרלת סולסברי שבאנגליה (עמוד 82) עם אחד העותקים היחידים שנשמרו של המגנא כרטא, מתחם המנזרים סאקרו מונטה ליד ורזה באיטליה (עמוד 74) ומתחמי התפילה הזעירים שבראש המונסראט בספרד.
מסעדה
ברומא זכיתי לחוויה קולינרית. אני לא אנין טעם. מודה. והאוכל ברומא , בכל המקומות שהיינו – היה נהדר! ניסינו ללכת על מנות קצת פחות גנריות, עם רטבים מיוחדים וכו’… ולרוב הייתה הצלחה מסחררת (ותודה לדירוש של טריפ אדוויזר). במקום אחד הייתה לנו הצלחה גדולה עוד יותר. מסעדת Life . זוהי מסעדת שף לכל דבר ועניין. לא מסעדה רגילה – וגם מתומחרת בהתאם. המסעדה אמנם מגישה גם מנות "רגילות" – אבל הייחוד האמיתי שלה הוא בתפריט ה"טעימות" שלה. בין המסלולים: מסלול כמהין, מסלול בשרי, מסלול לובסטרים, מסלול דגים. אנחנו אכלנו את השניים הראשונים (זו הזדמנות נהדרת לאכול כמהין) – ויצאנו מגדרנו. השף יודע מה הוא עושה - כל מנה עם שלל טעמים – כדאי לאכול את כל המרכיבים יחד בכל ביס. מומלץ ביותר. המנות עצמן מוגדרות כטעימות – אבל אחרי ארוחה של שעתיים ויותר – הרגשנו על בשרינו שזה משביע ביותר ומיוחד.
עוד מסעדה ראויה לציון זה יותר מנה – ארוחת תה מסורתית בבית תה בכל מיני מקומות באנגליה. כיף ומיוחד וכן – גם תה עם חלב!
והמלצה אחרונה – פאב אנגלי בן למעלה מ- 400 שנה במרכז לונדון – ye old cheshire cheese (עמוד 38) . עם מנות אנגליות מסורתיות (פאי רועים, פאי אפוי וכו’.). אווירה מדהימה – והכי כיף לדעת שבדיוק במקום זה שותים בירה כבר כל כך הרבה שנים .
ועוד שתי שאלות שיכולות לעניין.
המקום שהכי אכזב אתכם
היו מספר מקומות מאכזבים שהיה דיי ברור שיאכזבו – למשל טקס חילופי המשמר מול ארמון באקינגהאם. הרי אין סיכוי שאפשר באמת להנות מהצפיפות, מהעמידה ומהאטרקציה הזו שאינה באמת אטרקציה. אבל האטרקציה שממנה באמת התאכזבתי היא הקולוסיאום ברומא. אעפ”י שעשיתי כמיטב יכולתי לשפר את החוויה (שימוש באמצעי מדיה וכו’..) – פשוט לא התלהבתי כפי שרציתי. אולי בגלל הציפיות המוגזמות.
המפל הכי מרשים
יש המון מפלים נהדרים – ואני ממש אוהב אותם. אבל אני חושב שהמרשים מכולם הם מפל טרומלבאך שבלאוטרברונן שוויץ (עמוד 48). סדרה של מפלים שנופלים בתוך הסלעים של ההר וחוצבים דרכם מטה. קשה מאוד להעביר את התחושה של הרעש, רטיבות, והעוצמה של המפל בזה בתמונות. חובה.
מקווה שנהניתם.