יואב גלנט-אלסקה
-
אולי אוכל לשפוך אור
-
אולי אוכל לשפוך אור
-
אולי אוכל לשפוך אור
-
אולי אוכל לשפוך אור
-
אולי אוכל לשפוך אור
-
אולי אוכל לשפוך אור
-
אולי אוכל לשפוך אור
-
אולי אוכל לשפוך אורהטייס ביש המזל יצא ללא פגע והדבר הראשון שאמר לי - מצטער שדפקתי לך את הטרמפ
-
אולי אוכל לשפוך אור
-
אולי אוכל לשפוך אור
-
אולי אוכל לשפוך אור
-
אולי אוכל לשפוך אור
-
לא יודע למה צוחקים...מי שיחטוב עצים באותו המקום שגלאנט חטב יהיה הרמטכ"ל בעוד 25 שנה.
וחוצמזה השרשור הזה הביא לנו את התמונות היפות של גולני ובזה הוא עשה כבר את שלו!!! -
אלה לא סתם תמונות יפות...
אלה תמונות עם ניחוח של סרט צילום ("פילים" - ב"פ" רפה - זוכרים?!).
תמונות מהשנים בהן, היינו צריכים לחשוב לפני כל "קליק", כי - לא רוצים לפתח תמונות לא מוצלחות, וכי - צריך לדאוד שלא נגמור את 36 התמונות, לפני שיש בידינו סרט צילום חדש...
תמונות מהימים בהם, היינו צריכים לבחור את פריים הצילום מבעד לעיינית קטנטנה במצלמה, ולא דרך מסך "ענק" הנמצא חצי מטר מהעיניים עם ידיים מתוחות קדימה...
בקיצור תמונות נפלאות. והחוויות שסיפרת לנו מעוררות עניין.
בסופו של דבר יצא טוב, מהשאלה המוזרה לגבי רמטכל"נו הבא...
ערבה. -
גולני אתה מוכר לי מאיפה שהואאחלה תמונות אבל ספר ספר על המקרה עם הרמטכל
-
גולני אתה מוכר לי מאיפה שהואאיזה תמונות ואיזה סיפורים - היה שווה לחזור לשירשור! -
אלה לא סתם תמונות יפות...וואלה תמונות מדהימות. עם הצהוב של השנים.
אולי מישהו יודע איפה הרמטכ"ל שאב מים? -
עוד סיפור קטן, כי יעקבס ביקש...אני לא בטוח שהוא קשור לרמטכ"ל המיועד או לחבר שלו שעבד איתו באפוגנאק בכל אופן המעשה היה ככה
אחרי שבועיים העבודה שלי באי פורק המחנה וכולם טסו חזרה לאי קודאק
אחד ממשוחררי השייטת שלמען הסדר הטוב אכנה אותו מעכשיו והלאה "אישדמה" (איש הדממה) שאל מי מעוניין לצאת איתו לטרק של יומיים בהרים. אני התנדבתי. מיד הוא הוציא מפה טופוגרפית והתחיל לתאר לי את המסלול המוצע. אני כמעט התעלפתי
המפות היחידות שקראתי בתקופת השרות הצבאי היו מפות של תוי נגינה במסגרת שרותי כנגן תזמורת חיל האוויר
.אמרתי לו אין בעייה מה שתגיד -מקובל. למחרת יצאנו עם שני תרמילים גדולים, אוהלים, אוכל, גזיה, פעמונים לתלות על התרמיל(דובי הגריזלי מאד מסוכנים אם אתה פוגש אמא וגור או מופיע להם בהפתעה, לכן ממליצים לתלות פעמון על גב התרמיל שיצלצל ו"יודיע" לדוב שבני האדם בסביבה מה שאמור לגרום לו לתפוס מרחק)
אישדמה גם אמר שיש עימו זיקוקים. לשעת חירום.
היום הראשון עבר בשלום, לקראת ערב, העמדנו אוהלים כשאת התרמילים עם האוכל אנו תולים על עץ 50 מטר מהאוהל, שאם יבוא הדוב, הוא יכנס בעץ ולא בנו
. ביום השני קצת התברברנו בדרך, טיפסנו על צוקים, עברנו לשפת תהומות, לי היה קשה רצח, בשעות הצהרים התעלפתי
אישדמה, מסתבר לא איבד את העשתונות. לאחר שניסה להעיר אותי בסטירות לחי קלות, ונכשל...
סחב אותי ואת תרמילי מספר קילומטרים על הגב. כשראה שאינני מתעורר, השאיר אותי בשטח ורץ להזעיק עזרה.
בינתיים התעוררתי, עשיתי אחד ועוד אחד, הבנתי מה קורה והתחלתי ללכת לכיוון שחשבתי מוביל אל הכביש הקרוב. אחרי שעת הליכה אני שומע ורואה הליקופטר בשמים, מיד מבין שזה כנראה בשבילי, מסמן לו עם הידיים, הוא נוחת, אישדמה יורד ממנו, שואל אם הכל בסדר, ואנחנו ממשיכים לכביש וחוזרים לקודיאק.
שם נפרדו דרכנו. אני זוכר את הסיפור הזה כמו קרה היום, רק לא זוכר ויודע בדיוק את זהותו של אישדמה (מנסה לברר את זה עכשיו...
)
מצרף שלוש תמונות מהיום הראשון.
-
עוד סיפור קטן, כי יעקבס ביקש...
-
הרסת אותיאם הוא איש הדממה, אני אשתדממה. עקבתי בדממה אחר כל התמונות והסיפורים שלך ועכשיו באמת הפלת אותי: חשבתי שגולני זה באמת גולני על משקל "גולני, גולני שלי"...( מכיר?)
עכשיו שאני מבינה שגולני זה לא בגלל החטיבה, אני סקרנית לדעת על שום מה הכינוי.