מליון לדורדון ומה שביניהם
-
אנחנו הולכים לכיוון תחנת הפוניקולור שתיקח אותנו למעלה לגבעת פורבייר.
רצינו לעלות תחילה לכנסיית פורבייר אך הסתבר שהפוניקולור הזה מושבת
ולכן לקחנו את הקו השני שמעלה אותנו לאזור העיר הרומית. צריך לרדת בתחנה הראשונה.
בעיר הרומית נותרו שרידים של שני אמפיתיאטראות. באמפי הגדול התנהלו בעבר
דיונים פילוסופיים בקרב בני האליטות ואילו ההמונים השתמשו באמפי הקטן שבו היו מופעי שעשועים.
-
ממש קרוב נמצא המוזיאון הגאלו רומי המכיל שרידים מהאזור. פרט
למוצגים אפשר להנות ממבנה המוזיאון הבנוי על כמה קומות בצלע
הגבעה ולמרות זאת אין צורך לרדת במדרגות עקב מסלול ירידה הדרגתי
שנבנה בתוך המוזיאון.
-
מהמוזיאון אנחנו עולים מעט במעלה הגבעה עד לכנסיית פורבייר הענקית מהמאה
ה- 19. כשאנחנו שם יש איזה מיסה מאוד גדולה ומיוחדת. לא הבנו על מה החג
שנראה לנו מעבר ליום ראשון רגיל. מרחבת הכנסייה יש מראה פנורמי של כול העיר ליון.
תצפית על ליון מרחבת הכנסייה
-
מהבסיליקה אפשר לרדת בשבילים לכיוון העיר העתיקה. מגיעים לרחוב
Saint Barthelemy שאיתו אפשר לרדת בהדרגה לעיר העתיקה.
ברחוב נמצא מלון Villa Florentine ששווה ביקור. המלון משקיף על העיר העתיקה.
עיצובו מיוחד המשלב עתיק ומודרני. בנוי על יסודות כנסיה בסגנון איטלקי ונוף לעיר.
נמצא במספר 25. לצערי התמונות לא יצאו לי טוב עקב תנאי תאורה לא טובים
ולכן איני יכול להראותו לכם.
יורדים למטה ומגיעים לרחוב Juiverie שזה בעצם רחוב היהודים לזכר קהילה שגורשה
במאה ה- 14. אין שם משהו מיוחד אבל בכול זאת קצת תמונות כי זה רחוב היהודים
ונותן איזה מבט על העיר העתיקה.
-
ממשיכים למוזיאון המריונטות Le Petit museum de Guignol המנציח את זכרו של
לוראן מורגה המקומי שיצר את דמות הגיניול שהיה לאחד מסמלי העיר ובובות אחרות
שהיו לקלסיקה. המוזיאון קטן ונמצא בתוך חנות בובות.
לוקחים דמי כניסה של 5 יורו לאדם שנראה לי יותר מדי בשביל כזה מוזיאון קטן.
קבלו מספר תמונות וסרטון.
-
המשכנו לעוד מלון מעוצב שרצינו לבקר בו והוא Cours des Loges שפירושו חצר האדונים.
גם כשמגיעים לכתובת קשה לדעת איך להיכנס כי יש דלת סגורה ולקח זמן עד שהבנו שיש
כפתור שאם לוחצים עליו הדלת נפתחת. בהמשך הדלת יש מסדרון לבן שבסופו פותחים דלת
נוספת ומגיעים למין חצר יפיפייה שסביבה ארבעה בנינים גדולים בני שלוש קומות כול אחד ו
כול קומה מעוטרת באכסדראות שמקיפים את החצר המרוצפת מהמאה ה- 16 בסגנון הרנסנס
האיטלקי. הקשתות והמרפסות משקיפות על החצר ומעליה נבנתה תקרת זכוכית מחוזקת
באדני ברזל. לא ביקרנו בחדרים אבל למרות שלמלון ארכיטקטורה מיוחדת עלינו הוא השרה
קצת הרגשה כבדה ולא היינו לנים שם.
-
עוד מלון שרצינו לבקר בעיר העתיקה הוא Tours Rose המגדל הוורוד אבל למרות
שהגענו לכתובת הנכונה לא היה לו זכר ולאור הלוחות שהיו מוצמדים למבנה ייתכן
שהוא בשיפוצים.
המשכנו לטייל בסמטאות העיר העתיקה עד רדת הלילה וחזרנו למלון אז הנה כמה תמונות.
-
עושים צ'ק אאוט מהמלון. והרכב מה valet parking כמה נוח מחכה לנו בכניסה למלון.
למרות שאנחנו עוזבים אותה היום טרם גמרנו עם העיר ליון ואנחנו יוצאים עם האוטו
לראות ציור קיר נוסף בשם מגדלי בבל. זה ציור קיר שלא נמצא במרכז העיר וכדי להגיע
אליו צריך שילוב של מטרו ו- טראם ולכן בחרנו לבקר בו בדרך החוצה מהעיר.
כשאנחנו מגיעים לסביבה ומוצאים חניה אנחנו רואים עוד כמה ציורי קיר בדרך אליו.
ניסיתי לזהות אותם בעזרת האינטרנט לאחר שחזרנו וזה מה שיצא. מקווה שאין לי טעויות.
ציור קיר Les Temps de la cite
ציור קיר Tonny Garnier
ציור קיר Murs Peints de cite Ideals
ציור קיר Shanghai
-
מגיעים לציור הקיר מגדל בבל Tour de Babel. זהו למעשה מקבץ של 3 ציורי
מגדל בבל. אחד עתידני, השני ע"פ ציור של ברויגל והשלישי ע"פ ציוריו של ניקולא דה קרסי.
מגדל בבל העתידני
-
עכשיו אנחנו באמת עוזבים את ליון.
היום נסיעה ארוכה מערבה כשמטרתנו להגיע קרוב לחבל פריגור. לא ידענו
כלום על מה יש לראות בדרך ומי שמילאה לנו את החסר זו יונית מנהלת הפורום שלנו.
לפי ההמלצה של יונית היעד הראשון שלנו לאחר שעה וחצי של נסיעה בכביש
המהיר הוא הכפר Thiers שנמצא כ- 30 ק"מ לפני העיר קלרמונט פראן.
זהו כפר של יצרני סכינים, אולרים וגם מספריים ומעט לי אוכל (לא ראיתי חרבות יונית).
חנויות סכינים כמו שם יש גם בערים הגדולות אבל בכפר הזה יש ריכוז גדול מאוד מהם.
כמעט כול החנויות הן חנויות לסכינים, מספריים וכולי.
אז בקיצור זו נקודה לא רעה לעצירה ושיטוט קל כולל כניסה לחנויות בדרך הארוכה וגם
קנינו מצרכים לדרך בסופרמרקט המקומי.
קבלו קצת סכינים. זה מה שיש שם
-
עזבנו את הכפר ונסענו לכיוון הפארק הוולקני שממערב לקלרמונט פראן.
במקור הומלץ לנו ע"י יונית וגם אחרים להגיע לפסגה שנקראת Puy de Dome
שבקטע האחרון אליה צריך לעלות עם רכבת ולצפות על הסביבה. יומיים קודם
לכן בהיותנו בליון ובחיפוש מקרי באינטרנט נודע לי שבדיוק ביום שאנו אמורים
להגיע משביתים את הרכבת לחמישה ימים לצרכי תחזוקה והדרך היחידה להגיע
לפסגה היא בהליכה של שעה וחצי כול כיוון כי כביש שהיה בעבר לפי עדותו של
משה כבר לא פעיל מאז שבנו את הרכבת. מיד יצרתי קשר דרך הפורום עם יונית
כדי לקבל פרטים על תצפית אחרת בפארק שנקראת Le Mont Dore שהיא המליצה
כאלטרנטיבה לפסגה הקודמת והיא מסרה לי פרטים בזמן אז תודה ליונית.
ההמלצה הייתה מצוינת. גם בדרך לנקודת התצפית המומלצת היו תצפיות אחרות יפות
והכול בצרוף צבעי השלכת היפיפים שכבר בצבצו באזור הזה בגלל גובהו.
קבלו תמונות מתצפית מרהיבה ששמה מופיע בשלט באחת התמונות.
-
ועכשיו תמונות מהנקודה המומלצת ע"י יונית Le Mont Dore ובדרך אליה.
אנחנו פותחים בנסיעה ארוכה נוספת של שעתיים וחצי בכבישים מהירים בכדי
להגיע ללינה בסביבת הכפר Oradour sur Glane הנמצא מצפון מערב לעיר
Limoges ושאנו אמורים לבקר בו מחר בבוקר.
כבר בדרך נגמר מזג האוויר הטוב והתחילו גשמים עזים במיוחד בדיוק כפי
שהובטח בתחזיות. היות ולא הייתה לנו לינה מוזמנת ללילה הזה פתחנו ספר
של רשת Logis ומצאנו שיש מלון שלהם בכפר Cieux מצפון לאורדור אלא
שכשהגענו התברר שכול הכפר בחפירות ואין שום אפשרות להגיע למלון
ובטח לא בגשם הכבד. לכן נסענו משם לאורדור עצמה בתקווה למצוא לינה במקום
אבל התברר שאין שם שום מלון ולכן הפתרון האולטימטיבי היה לנסוע חזרה
לעיר Limoge למלון של Ibis בפרברי העיר הצפוניים. מכול ההסתובבויות הגענו
למלון ב- 8 בערב כשעה אחרי המתוכנן אבל זה היה פתרון טוב.
-
תודה על השיתוף!
-
יום 5 – שלישי ה- 15 באוקטובר – אורדור סור גליין וחבל פריגור
בבוקר נוסעים ליעד בגללו הצפנו עד לימוז' והוא הכפר Oradour sur Glane.
אורדור הישנה היא גלעד לאחד ממעשי הטבח האכזריים שביצעו הנאצים באזרחים
במלחמת העולם השנייה על אדמת צרפת. הכפר דווקא היה שקט בזמן המלחמה אבל
ב- 10 ביוני 1944, ארבעה ימים לאחר תחילת הפלישה לנורמנדי נכנסו לכפר חיילי גדוד
הפיהרר של הוואפן אס אס בפיקוד אדולף דיקמן. אנשי הכפר לא חשדו בדבר ושיתפו פעולה.
הגרמנים הפרידו בין הנשים והילדים לגברים. את הנשים והילדים הובילו לכנסייה ואת
הגברים לשישה אסםמים הגרמנים סגרו את דלתות האסמים ואז קצרו במי שבפנים במכונות
יריה והעלו את האסם באש. אחר כך זרקו מטעני נפץ ותבערה לבתים ולאחר שהגיעו לכנסייה
העלו גם אותה באש על הנשים והילדים שבתוכה. מרבית תושבי הכפר 190 גברים 205 ילדים
ו- 247 נשים נרצחו. רק 10 ניצלו. רק בודדים ניצלו. הגרמנים העלו את הכפר באש והמשיכו
לדרכם. כנראה שהטבח האכזרי נועד להעביר מסר לתושבים שהם עדיין תחת כיבוש גרמני.
אחרי המלחמה החליט ראש ממשלת צרפת דאז שארל דה גול להשאיר את המקום כמות
שהוא כאתר זיכרון. ליד הכפר הישן שנחרב נבנתה אורדור החדשה. בכניסה יש מוזיאון קטן
שמספר את סיפור הכפר. אפשר לקנות כרטיס בלי או עם המוזיאון.
רחובות הכפר דוממים עם כמה מכוניות שרופות משנות ה- 40 ובתוך שרידי הבתים שרידים
של כלי בית, אופניים, מכונות תפירה ועוד. גם שרידי הכנסייה המפויחת נמצאים. סה"כ הוחרבו
328 בתים. זו מצבה בגודל של עיירה שלמה.
גם בית קברות בו קבורים נרצחי אורדור יחד עם עוד תושבים שמתו בנסיבות אחרות.
הרבה מצבות של משפחות שלמות עם תאריך פטירה 10 ביוני 1944.
רק ב- 1953 נערך בעיר בורדו משפטם של פושעי אורדור.. נגד 65 איש הוגש כתב אישום
אך במשפט נכחו רק 21 כי השאר שהוכרזו כנעדרים כולל המפקד דיקמן כנראה נהרגו בקרבות
בנורמנדי. כול ה-21 נידונו למוות אבל רק 2 הוצאו להורג. התברר שבין 200 אנשי האס אס
מחטיבת השריון דס רייך שביצעו את הטבח היו לכול הפחות 14 אזרחי צרפת שהיו בין 21
הנאשמים ושבעצם היו אלזאסים.
-
-
-
מאורדור אנחנו נוסעים דרומה כשעה עד לכפר St Jean de Cole. היה רשום לנו ככפר
שקט מהיפים בצרפת. הכפר נחמד אך קשה לי להגיד שהוא מהיפים בצרפת.
אכלנו שם אומלט פטריות טעים.
-
ממשיכים מערבה ל- Brantome שהומלצה גם ע”י נילי והנוסע המתמיד. ללא ספק
הפנינה של חבל פריגור.
Brantome בה עובר נהר ה- Dronne המקיף את העיירה. היא מין מיני ונציה
שנשענת על צוק מיוער שמערותיו שימשו למגורי אדם ויש מנזר וחנויות שחצובות בסלע.
כיף לשוטט לאורך גדות הנהר לצד בתים עתיקים מצופים בפרחים.
-
-
לא רחוק מ- Brantome נמצאת העיירה Bourdeilles המוקפת שתי חומות.
עיירה יפה רק באזור מצומצם. שווה לבקר ביקור קצר.
