בחורה לבד בניו זילנד
-
שלום,
יצא ככה ואני הולכת לטוס לטייל לבד בניו זילנד ממש בקרוב, בסוף ינואר.
דבר ראשון עדיין אין לי כרטיס אז כנראה אצטרך לשלם עליו הרבה יותר- לא נורא עבדתי הרבה בשביל הטיול העיקר ששהוא ייצא לפועל.
כמה שאלות, אולי מעט "צעירות", אשמח לכל תשובה.
1. אז אני טסה לבד כי ככה יצא אבל כמובן שאיני רוצה לטייל לבד וכן מצפה לפגוש שם אנשים ולטייל ביחד, מכל מיני מקומות ששמעתי עד עכשיו על ניו זילנד בעיקר הבנתי שמטיילים שם אנשים זוגות זוגות ולא לבד וגם שיש הרבה פחות אנשים מטיילים מאשר דרום אמריקה למשל.
מנסיונכם, ללכלת על זה? אני אמצא אנשים לטיייל איתם? אני עצמאית ואין לי בעיה לטייל לבד בגדול, אבל נגיד טרקים (שאני מאד מצפה להם) אני לא רוצה לצאת לבד.
ועל הדרך אני אנצל את ההודעה לשאול אולי יש פה מישהו ממש לפני הטיול שעדיין ללא שותף ורוצה להצטרף אלי?
2. ברוב המקומות שקראתי על ניו זילנד וגם פה בפורום מדברים על השכרת/ קנית רכב, אם לא אמצא שותף/ה בניו זילנד להשכיר איתו רכב ואחליט לטייל באוטובוסים זה אפשרי? קווי האוטובוס מפותחים שם? האם ממש אפספס את החוויה של ניו זילנד ללא שהות עם רכב? ואיך זה עובד שם, יש תחנה מרכזית בכל אזור או איך אני משיגה את הפאס המדובר לחברות האוטובוס, רק באינטרנט (איזה אתר?) או שאפשר גם בסוכניות שנמצאות בערים? תוכלו לכתוב לי קצת בנושא?
אלו שתי נושאים שהרגשתי צורך להתייעץ איתכם לפני שאני סוגרת כרטיס.
תודה רבה
אופיר
-
בחורה לבד בניו זילנדקודם כל תרשי לי להרגיע - בחרת יעד מצוין ואני בטוחה שלרגע לא תתחרטי.
לגבי כרטיס טיסה, גם אם את עוד לא מכרטסת כדאי לך לפחות להיות רשומה על טיסות. מילא (?) העניין שתשלמי עוד 200$ אבל אם יהיו מקומות בטיסות זו בעיה אחרת לגמרי.
לגבי מטיילים אחרים -בואי נגיד שיש פחות ישראלים שמטיילים בניו זילנד מאשר בדרום אמריקה. אם יש פחות אנשים באופן כללי? לא בטוח. בניו זילנד פחות "מקובל" לטייל בחבורות גדולות. אישית לי היה יותר קל להתחבר לאנשים שלא דווקא היו בחבורה. לי היה יותר קל להצטרף ולפתח שיחה עם בנאדם אחד, שניים, שלושה, ולא עם חבורה של 10. בואי נגיד שההצלחה שלך להתחבר עם אנשים תלויה הרבה בך ובכמה את תשקיעי בעניין. העובדה שישנים בחדרים משותפים ומבשלים במטבח משותף מאוד עוזרת. אם לא תגבילי את עצמך דווקא לשותפים ישראלים את יכולה למצוא הרבה אנשים שמטיילים לבד או בקבוצה מאוד קטנה. לגבי טרקים, אם לא תצאי לאיזשהו חור נידח, כנראה שתצליחי למצוא באכסניה שלך אנשים שיצאו גם. ואם לא, אז במשרד הדוק בבוקר של היציאה. ואם לא, אז במהלך ההליכה או בלילה הראשון בבקתה.
יש אוטובוסים בניו זילנד. האגד הניו זילנדי נקרא "אינטרסיטי". באי הדרומי יש גם שירות של שאטלים שנקרא אטומיק שאטל. חוץ מזה - נייקד באס (NAKED, כן, ערום). אלו אוטובוסים שהם לא טיול מאורגן ולא טיול חצי מאורגן. אוטובוס. נכון שלפעמים יש אוטובוס רק פעם ביום או בשעה לא מאוד נוחה, אבל בינינו, זה חשוב בעיקר כשאת בטיול מאוד קצר. כשאת מטיילת חודשיים-שלושה אז עוד יום, פחות יום, זה לא באמת משנה. חוץ מזה אפשר גם לנסות למצוא ליפטים. ליפט יכול להיות נסיעה אחת של שעתיים והוא גם יכול להיות חודש. אני מניחה שבכל I-SITE יוכלו לעזור לך עם אוטובוסים, וזה עוד בלי לבדוק לבד באתרים.
אני לא חושבת שיש "חוויה ניו זילנדית". לא אחת, בכל אופן. הטיול שלך הוא מש שאת תעשי ממנו. רוצה טיול מלא בטבע, טרקים ונופים עוצרים נשימה? למה שתפספסי את זה? צאי מתוך הנחה שכשמישהו מספר לך מה הוא עשה בטיול שלו זה מה הוא בחר לעשות. זה לא הדבר היחיד שקיים. אם מישהו יגיד לך "כן, ישנתי באוטו כל הטיול, התקלחתי פעם בשבועיים" אז נכון, מדובר בחוויה, אבל זו חוויה שהתאימה לאותו בנאדם שעשה את זה מבחירה. יש הרבה מאוד אנשים שמטיילים, כל אחד עושה מה שבא לו. אין לי ספק שתהני, לא חשוב איזה כלי תחבורה תבחרי. -
בחורה לבד בניו זילנדתודה רבה, בהחלט הרגעת.
-
בחורה לבד בניו זילנדקודם כל לא "נורא" לטייל לבד, במיוחד לא בניו זילנד ובמיוחד גם אם את בחורה, המקום ידידותי מאד עם כל הסייגים של טיול לבד בתור בחורה.
בכל אכסניה בניו זילנד יש חדר משותף (מחומם בדרך כלל...יאמי) שם תפגשי תרמילאים ותרמילאיות מכל המדינות (הרבה אנגלים, גרמנים והולנדים, ה-מ-ו-ן ישראלים ומעט מאד אמריקאים).
אם את עם כישורים חברתיים בינונים ומעלה תוכלי למצוא בקלות בודדים/בודדות להעביר אתם חלק מהמסלול או אפילו את כולו, אני עשיתי את זה וזאת חוויה מדהימה, משפרת אנגלית, מעשירה חוויות ומעשירה את ההכרות שלך עם אנשים מעמים שונים. (אגב אינדונזים ומלזים לא ממש שונאים אותנו)
אגב קוריוז מסוים, כשאני טיילתי לראשונה באוסטרליה א ידעתי שום דבר על צורת הלינה וקיבלתי מפתח לחדר, כשנכנסתי לחדר עמדתי בשוק כשראיתי ששלוש מארבע מיטות וישנתי עם עין אחת פתוחה (כשרון נדיר - כן אני יודע שאני צנוע) כל פעם שמישהו נכנס לחדר.
אחרי יום התרגלתי וטיילתי תקופה של חודשיים בלי לפגוש ולו ישראלי אחד, לחלום באנגלית אגב זה די מעצבן...
התשובה של שקד לגבי נושא התחבורה די מלאה, למעט נושא הקיווי אקספיריינס, שמאפשר לעשות טיול מאורגן עם בריטים שופעי זימה לאורך מסלול מתוכנן מראש, התחבורה הציבורית עצמה באי הדרומי מעט פחות טובה ומעט פחות גמישה.
