סיכום טיול אירלנד, 12 ימים
-
המשכנו על כביש הטבעת, וכל פעם שהתאפשרה עצירה ראינו כזה:
בהמשך הגענו למצפור שממנו רואים בצורה מושלמת את איי סקליג (Sceilg Islands), שזכו להיות אתר מרשימת נכסי עולם של אונסק"ו בגלל הסיפור המעניין של ההתיישבות בהם. על הצוק הגבוה יש מנזר מתקופת ראשית הנצרות, כבר מן המאה השישית. נזירים חיו שם לאורך מאות שנים בבידוד מוחלט עד המאה ה-12, במבני אבן בצורת כוורת או סירה הפוכה. יש שם גם אוכלוסיית ציפורים מיוחדת, דולפינים וצבי ים. ישנם טיולי שיט מסביב לאיים (לא עשינו) והוא נחשב לאטרקציה גם כי שימש אתר הסרטה לשני סרטים מסדרת "מלחמת הכוכבים".
-
יש בדרך הרבה שטחים חקלאיים מעובדים, חוות, גדרות אבן ביניהם וכבשים בכל פינה
עצרנו לצהריים בעיירה החמודה Waterville שנמצאת באמצע הדרך, אצל Dooley's וזה היה הנוף מהחלון. האוכל היה מצוין. אפשר גם לאכול בחוץ, אבל האמת היא שהיה חם מדי בשמש...
המקום חמוד גם בפנים:
בכלל, מצאנו שגם בעיירות "כאילו" נידחות, כל תשתית התיירות מעולה: מסעדות, מרכזי מבקרים, חניות מסודרות, שירותים ציבוריים, חופים מוסדרים. הכול נקי ומטופח. עושה רושם שהם מאוד מודעים ליופי של המקום, שומרים עליו וערוכים היטב לתיירים.
-
לא להאמין. השמיים הכחולים האלו …רחוק כל כך מהתדמית האפרורית. הדרך האטלנטית הזו מעוררת עניין…
-
שמתי לב בשרשור אחר שאתה בעניין של טרקים, אז יש אחד כזה גם ב-Kerry, ואם הוא עובר אפילו בחלק מהמקומות שראיתי, זה נראה נהדר (אבל צריך לזכור שאני לא מבינה כלום בטרקים...)
ואני רואה שיש גם ב-Dingle, שם הנופים עוד יותר יפים, אם זה אפשרי בכלל...
-
בהמשך היום הגענו ל- Kerry Cliffs - יש שם גם מסלול הליכה נחמד ונופים - וואו.
בדרך לצוקים ראינו את החבר'ה האלה
בטבעת קרי הגענו עד האי ולנשייה - הכניסה לאי היא על גשר - (Valentia Island) וממש בכניסה לאי יש מרכז מבקרים.
המרכז מוקדש לסיפור של איי סקליג. כבר היינו לחוצים בזמן אז לא נכנסנו, אבל סיפור האיים הוא מעניין ויכול להיות שווה ביקור. זה הגשר לאי:
-
נקודת הקצה של האי ולנשיה, שהגענו אליה, היא Geokaun Mountain. גם שם יש מסלול הליכה יפה, נוח וסלול.
האתר הזה וצוקי קרי מתוחזקים באופן פרטי והכניסה אליהם היא בתשלום.
זו תמונה מן ההר למעלה, למטה רואים את המגדלור של ולנשיה אפשר להגיע עד אליו
וכך נראים השבילים שם למעלה:
מיד בצמוד נמצאים Fogher cliffs ומשם זה נראה ככה:
ואחד אחרון לסיום, אנחנו תיכף עוזבים את האי ולנשייה, אבל כיוון שהגענו ממש עד הקצה שלו, עד המגדלור, אנחנו נעזוב אותו במעבורת ולא נחזור אל הגשר.
בכל מקרה, כל המרחקים כאן הם קצרים למדי - חצי שעה בערך מצד אל צד
-
נסענו עוד מרחק קצר אל העיירה החמודה Knightstown ומשם לקחנו מעבורת כדי לחזור בחזרה אל מסלול הטבעת. מרחק הנסיעה במעבורת 10 דקות בערך, בכלל לא יוצאים מהמכונית.
המעבורת נוסעת כל הזמן הלוך ושוב - מתמלאת, יוצאת, פורקת וחוזרת. אין לוחות זמנים - היא מגיעה מהר. מין "שאטל" מעבורת כזה.
רואים שהיא קטנה וסימפטית, נכון?
משם דרך Cahersiveen (שלצערנו כבר לא הספקנו לטייל בה) ובהמשך טבעת קרי בחזרה לקילארני.
הסתיים יום נהדר.
-
תודה. במקור חשבנו (אשתי רצתה) שלושה שבועות בספטמבר לסקוטלנד או אירלנד ובסוף איכשהו התכנסנו לסקוטלנד. התחלתי לקרוא כמה ימים ואיכשהו הWHW לא ממש דיבר אלי ואמרתי לאשתי שהפעם התכנון עליה ואני אחריה… משם התגלגלנו לטרק באי צרפתי בים הערבי לכמה שבועות, חזרנו לכמה ימים למסלול הצפוני בקמינו ואחרי שזה דומה מידי וקרוב מידי לקמינו הפורטוגלי שעשינו בשנה שעברה, נחתנו סוף סוף בסובב מונטבלאן וקנינו כרטיסים לפני שנתחרט…. הייתי באירלנד פעמיים במאה הקודמת אבל זה היה בהקשרי עבודה ואפילו שהייתי במקומות מקסימים וגם נהגתי כמה ימים (אין לי זיכרון איפה) והיה ממש יפה זה זכור לי כאפור וגשום. התמונות שלך עם שתי שכבות בכחול יפה מפתיעות כל פעם מחדש. אין לי התנגדות גם לרואד טריפ יפה עם גיחות ברגל כל יום או מידי מספר ימי. אם המסלול האטלנטי מציע את זה אז הוא בהחלט מעניין. אולי כתבת אבל יתכן שפיספסתי, איך היה האוכל בעיניכם?
-
@k-amit איזה כיף שאני הולכת לראות את כל הנופים האלה במציאות,ולא בתמונות
-
איזה יופי של פוסט ! !
עשיתי משהו מאד דומה לפני 8 שנים עם מזג אוויר פחות מוצלח
ועשית לי חשק לחזור על זה שוב.אוסיף המלצה חמה לנסוע בכל הטבעות באיזור הדרום מערבי , גם הלא מוכרות , זה אחלה בילוי ליום שטוף גשם . והייתי מוסיף את איי אראן לטיול אם אפשר
-
@dregev03 - לגבי האוכל - אני אהבתי מאוד. אמנם כצמחונית אני מעט מוגבלת אבל נסעתי עם שני אוכלי-כול מנוסים, וגם הם סיכמו חד-משמעית שהאוכל מצוין.
סיגל - בטוחה שתהני ומקווה שתזכי למזג אוויר מעולה.
עידו - אכן, האזור הדרום מערבי יחכה לפעם הבאה, אני בטוחה שיהיה שווה. באיי אראן היינו, ועל כך בהמשך.
-
היום השביעי לטיול
עזבנו את קילראני בבוקר ויצאנו לנסיעה קצרה למדי של שעה בערך אל המלון שלנו, נישן בו לילה אחד, שנמצא בעיירה Tralee. עוד אחת מאותן עיירות יפות, נקודת מוצא וסיום טובה לטבעת דינגל. נכון, זה לא רחוק מקילארני, אבל רציתי "לחסוך" את שעת הנסיעה הזו כי ביום למחרת יהיו נסיעות יחסית ארוכות.
הגענו למלון שלנו The Ashe Hotel בשעת בוקר, השארנו את הדברים שלנו בחדר המזוודות ויצאנו להמשך היום. המלון עצמו מקסים, היחס נהדר והוא מומלץ בחום רב.
אז איפה מטיילים היום?
טבעת דינגל
טבעת דינגל היא הבליטה המערבית ביותר של אירלנד, ובגדול אפשר להגיד שהיא "פראית" יותר מקרי, אבל במובן טוב - הנופים יותר דרמטיים, הצוקים גבוהים יותר והחופים מחורצים יותר. יש ישובים פרה-היסטוריים (לא מאוד מרשימים, חייבת להודות), אבני מצבה עתיקות ומבנים בצורת כוורת. החלק המתויר והמעניין יותר נמצא בעצם בקצה "הבליטה" כאשר הכביש שבו נושאים נקרא Sleahead Drive. להגיע לשם זה עניין של שעה בערך מטראלי. לאורך הכביש יש נקודות עניין רבות, בדרך כלל היה לנו מקום חנייה אם כי אני מתארת לעצמי שבחודשי הקיץ העמוסים זה עלול להיות בעייתי יותר.
וכך נראה המסלול שלנו היום. אני אציין, לפי הסדר את הנקודות שעברנו הן, ברור שיש עוד מקומות לעצור ומה לראות.
-
אם היום התחלנו בדינגל עיירה נחמדה, מאוד מתוירת, שווה ביקור.
דינגל יושבת על מפרץ, יש בה נמל והרבה מקומות אוכל ובילוי ליד המים. קצת מחוץ לעיירה, ממש על המים, נמצא ה- Dingle Falconry.
זה בית חווה שמגדלים בו בזים, נשרים ועוד ציפורים כאלה, ויש תצוגה יומית שלהם שבה אפשר להחזיק אותם על היד "ולהעיף" אותן.
התצוגה מתבצעת בקבוצה, כל אחד מקבלת כפפת עור גדולה על יד ימין, והעוף הדורס עף מאחד לשני, צולל ועולה, עושים כמה וכמה סיבובים כאלה.
האמת היא שזו חוויה מאוד מיוחדת. העופות "גרים" בכלובים - גדולים אמנם אבל כלובים - בזמן שבו אינם עפים בחוץ. מי שזה מפריע לו - שיביא את זה בחשבון.
-
הדרך ממשיכה לאורך חוף ים
צוקים (איך לא...)
אתר מבני אבן ממש עתיקים ושמורים - לא הצלחנו להבין מי בדיוק היו התושבים שגרו שם
וזה הכביש שנוסעים בו רוב הזמן - קשה להאמין כמה יופי
נקודת עצירה נוספת על הכביש, עם סיפור על הדיג במקום
וככה זה נראה
-
האיים שרואים כאן באופק נקראים "איי בלסקט", ובהמשך הכביש נגיע למרכז בלסקט שמספר את סיפורם.
בנקודות רבות אפשר לעצור ולצאת לשבילים שיורדים עד המים או ממשיכים לאורך קו החוף ומכל פינה המראה קצת שונה ועדיין יפהפה
בהמשך חוף ים, עם חנייה גדולה מוסדרת, אפשר לרדת עד המים והיו לא מעט אנשים שגם נכנסו לים (סימנתי את הנקודה על המפה). קשה להאמין שזו אירלנד...
-
-
בהמשך הגענו אל Blasket Center. מאוד ממליצה לעצור שם, מרכז מבקרים חדש ומושקע מאוד. לתושבי האי הייתה ספרות ושפה משלהם והוא ננטש סופית ב 1953 בעקבות הגירת הצעירים ממנו. המרכז כולל בית קפה נחמד ותצוגה יפה ומעניינת על החיים באיים, על תושבים מפורסמים שיצאו מן האיים האלה, על פינוי המקום ועל מאמצי השימור של אורח החיים שלהם. מתאים כמובן מאוד אם מזג האוויר אינו טוב. אפשר בקלות להיות שם שעה וחצי, נקודת עצירה מעולה.
זו מרפסת התצפית שיוצאת בשביל ארוך ויפה מן המרכז, רואים במרחק את איי בלסקט:
וזו נקודת תצפית גבוהה, שממנה אפשר לראות עוד מפרץ ועוד אחד, הסופרלטיבים כבר משעממים...
ועוד מן הירוק והכחול הזה, סיימנו את היום בשעות אחר הצהריים המאוחרות כשאנחנו די ספוגים בכל הירוק והכחול והטורקיז ומודים למזלנו הטוב על מזג האוויר הזה.
-
את היום סיימנו במסעדה Cassidy's Restaurant ב- Tralee. היה מצוין וטעים.
וחשוב לי להדגיש שוב - יש עוד מקומות בטבעת דינגל שאפשר לבקר בהם ויש עוד מה לעשות. יש כמובן גם שבילי הליכה רבים, עם נופים מושלמים.
היום השמיני לטיול
אנחנו נפרדים הבוקר מטראלי הנעימה, ויוצאים אל גאלווי שבה נישן 2 לילות. האטרקציה בה"א הידיעה של היום היא צוקי מוהיר, אבל עד אליהם וגם אחריהם יש עוד מה לעשות.
ספויילר - צוקי מוהיר יפים ומרשימים, אבל אחרי כל הכחול-ירוק-טורקיז שהיה לנו ביומיים האחרונים, אנחנו פחות התרגשנו.
למי שמגיע רק לשם - צפויה הנאה בטוחה. מי שכבר ראה צוקים וים - גם יהנה, אבל אולי פחות.
הדרך שלנו היום כוללת מעבורת שתחצה את נהר השנון, ותכניס אותנו אל אזור נופי שנקרא Burren - אזור גירני (סלע גיר) מבותר ומחורץ, נוף צחיח יחסית עם אבנים ענקיות שמונחות עליו.
וכך נראה המסלול שלנו היום - הנסיעה היום קצת ארוכה אבל מאוד מגוונת ועדיין על הדרך האטלנטית הפראית, מה שמבטיח לנו שהיא תהיה גם יפה מאוד.
התחלנו את הבוקר בנסיעה אל Terbert Ferry Terminal - שם תפסנו מעבורת שהעבירה אותנו מ- Terbert אל Killimar. המעבורת באה כל חצי שעה בערך, לא חיכינו הרבה, ומעבר הנהר גם הוא לוקח חצי שעה בערך. התשלום מתבצע על המעבורת, לא צריך להזמין מראש.
מכאן יצאנו -
ולכאן הגענו -
עברנו בקלות והתחלנו לסוע צפונה
-
כאשר התחלנו בנסיעה לכיוון צוקי מוהיר, לא נסענו ממש לאורך החוף אלא "חתכנו" קצת כי נסיעה לאורך החוף הייתה מאריכה לנו את הדרך יותר מדי.
למי שיש זמן - כדאי לעקוב אחרי "הדרך האטלנטית" לאורך החוף ממש, כמו שאפשר לראות במפת היום שצירפתי קודם.
לאחר שחברנו שוב לדרך חוף המקסימה, עצרנו ב- Spanish Point, נקודה ממש על הדרך, עם חנייה מוסדרת, שירותים, חוף עם גישה נוחה. אפשר ללכת על החוף וליד החוף.
השם של החוף הזה ניתן לו משום שהארמדה הספרדית טבעה ממש מול החוף הזה...
על החוף משקיף המלון המקסים הזה, שלצערי לא הייתי בו, אבל אולי מישהו אחר ירצה להגיע לשם
-
נסיעה נוספת לאורך החוף הביאה אותנו בסופו של דבר לצוקי מוהיר.
כמה מילים על המקום, כדי שתהיו מוכנים לחוויה
- חנייה - מגרשי חנייה ענקיים, שהיו מלאים למדי ביום שהגענו, זה היה "סתם" יום חמישי, וזו עדיין לא הייתה "העונה". התשלום לצוקים הוא בעצם התשלום בעת הכניסה לחנייה, מתבצע לפי מספר האנשים במכונית. מציעה לזכור היטב איפה חניתם - כאשר חוזרים אחרי חווית הצוקים בחום המתיש, הדבר האחרון שאתם רוצים זה לשוטט במגרש החנייה העצום ולחפש את המכונית.
- המקום מתויר לעייפה. מאוד מאוד מתויר, עם כל הבעיות של זה. המוני אנשים, מרכז מבקרים מפוצץ אנשים, מלא חנויות מזכרות וכו' - בקיצור עמוס עמוס.
- יש לא מעט הליכה, בעלייה לא מאוד קלה כדי להגיע אל מרפסות התצפית. באחת מהן יש מגדל שאפשר לעלות עליו, אבל למעשה זה לא משנה באמת את זוית התצפית על הצוקים. למעשה ישנו שביל מרכזי שטוח שממנו מתפצלים 2 שבילים בעלייה לא מאוד מתונה, לימין ולשמאל, כלומר למעשה עולים אל הצוקים. יש מין עגלות גולף שעושות את העלייה הזו, וראינו שהן הסיעו מבוגרים. לא יודעת איך מסדירים את זה. בעיקרון אפשר לעלות ברמפה או במדרגות.
- כאשר מגיעים למעלה יש מרפסות תצפית ענקיות שמהן רואים מצוין את הצוקים, ושביל הליכה שהולך ונמשך על הצוקים לכיוון צפון. בהתחלה הוא די קל בהמשך לא כלכך, והוא גם לא מגודר שם.
- ביום שמש - חם שם. ממש ממש חם.
הצוקים מרשימים מאוד וגבוהים מאוד
