סיבוב במונטבלאן ספטמבר 2023
-
כן מאבדים פה את התאריכים. אנחנו כרגע שותים תה בבונאטי הבקתה היפיפייה. בדרכנו חזרה לקורמאיור (הולכים היום הפוך כדי ״לפתור בעיית לינה״). הנסיעה באוטובוס בעמק פררט יפה מאוד. מחר גם ניסע את אותה הנסיעה אבל נלך בכיוון לה פולי בשווייץ. גם בלה פולי אין לנו אפשרות ללון אז ניסע לChampex שעה ונחזור למחרת בבוקר. בינתיים שביל המרפסת חסום בעננים אבל בדיוק המונטבלאן נפתח ויצאתי לצלם. תמשיכי להלך בהרים ולהנות ומעניין מה תגידי בסוף על בונהום…
-
שנה טובה ומלאת טיולים לכולם.
-
שנה טובה מתוקה ומלאת טיולים וחוויות לכל באי הפורום!!
-
כפי שכתבתי, עצרתי בבקתה רק כדי להתחמם. לא אוכל לחוות עליה שום דיעה. בכל מקרה גם לא אוכל להתייחס לטענה בלתי מנומקת לחלוטין שהיה זוועה. מה? היחס? האוכל? התנאים? זה לגמרי באוויר. בכל אופן, יש לי הרגשה שהצפיות שלי מבקתות הרים הן מעט שונות מל הרבה... חיוך קונה אותי. מקום חם ומוגן. אם יש מקלחת חמה ונקי באופן סביר, אני בכלל מאושרת. אני לא מצפה לשום "תנאים". הייתי כבר בבקתות פשוטות מאוד, גם בטיול הזה. כאלו שיש בהן חלל אחד שהוא גם לאוכל וגם ללינה. שהשרותים הם בול פגיעה בחוץ ואין מקלחת (בכלל. שלא לדבר על חמה. מי שרוצה - אני! - מתרחץ באגם ליד) והייתי מאושרת. אבל כאמור, לא יכולה להתייחס לנאמר על הבקתה, כי... לא נאמר כלום. יכולה להגיד שמעט השביל שהלכתי במקביל ל tmb הרגיש לי המוני להחריד.......
-
שנה טובה לכל הולכים!
-
טוב אין צורך לדבר סרה בבקתה שעברתי בה קניתי מה שקניתי ראיתי מה שראיתי ושמעתי מאחרים שישנו שם או עברו שם מה ששמעתי. עדיף להתרכז בדברים הטובים וגם בבקתות נפלאות כמו אליזבטה, קומבל, ( אולי גם לה רנדניור), בונאטי, וכנראה גם ברטונה מעל קורמאיור בה ישבנו ונהנינו מנוף יין וקפה טוב לפני החזרה לקורמאיור היום. אכן, השביל עמוס עמוס (ולא יהיה פחות עמוס בעתיד כי לא מוסיפים ווריאנטים ולא בקתות והפופולריות עולה ומגיעות קבוצות גדולות מיבשות אחרות). אנחנו לעיתים זוכים לקצת שקט בגלל שאנחנו בין האיטיים בשביל. לפעמים גם זה לא עוזר כי יש היום המון המון רצים על השביל מה גם שכמו שכתבתי יש כרגע ארבעה מרוצי אולטרא שמסתיימים בקורמאיור והרצים גם עקפו אותנו היום בדרך חזרה לעיירה. ענבר, הזמנים שלך מאז נשמעים פנטסטיים. הלכנו היום עם תרמיל אחד רק עלי וגם לא כבד במיוחד כי הכיל רק ציוד ואוכל ליום לשני אנשים ו3 ליטר. הרגשתי שהלכנו די סביר אבל ״רק״ עמדנו בזמנים שכתובים על השלטים (כמובן שהמנוחות הארוכות שעשינו בכייף בבקתות הן מחוץ לספירת הזמן שלי. היה היום די מעונן אבל זכינו לראות לא מעט מהעמק ואולי אפילו את כולו וגם לא מעט קרחונים. גולת הכותרת מתחת לבקתת ברטונה ממש בירידה לקורמאיור היה הקרחון האדיר Ghiachiao de la Berneva שאיכשהו גילינו בזכות מטייל אחר שירד מהשביל ומשהו גרם לנו לרדת אחריו (שוב הגב היה קל והיה כבר מלון ללילה והיה סהכ יום קל למרות שבסוף הירידה כמובן שהרגשנו עייפים). איזה קרחון מדהים. זכינו. פשוט אין מילים אחרות.
-
אתה מדבר על מרוצי ה giants trail, לא? כל הבקתות ש'יושבות' על המסלול בחבל אאוסטה מתהדרות בשלטים ומכל הבא ליד שקשור למקציים האלה. נראה לי שהקיצונינביותר הוא סביב ה400 ק'מ...
-
מירוצי TOR/X בין 30 ל450 קילומטר בשבילים המטורפים של האיזור. העיר קורמאיור כולה מקושטת בדגלי המירוץ והספונסרים ומשפך הסיום המושקע והיפה בתוך העיר העתיקה כשכל רץ שנכנס זוכה למחיאות כפיים מיושבי בתי הקפה הגלידה והברים שפרוסים ברחוב.
-
ענבר. התיאורים שלך מאוד עוזרים. עובר שוב על יום 6 שלך ורואה שיש ווריאנט. נחליט בשטח בפיצול איזה לקחת לפי מצב ההתקדמות והעייפות.
-
אני שמחה לשמוע שהם עדיין עוזרים! מליון שנים אחרי...
אני מרגישה שאני עצמי כל כך השתנתי מאז, ובוודאי הייתי רואה את המסלול אחרת. -
עלינו בתוך ענן לאלנה די מהר הבוקר. אלנה נסגרה היום לעונה. 16 לספטמבר
-
יום קצר של עננים וגשם שבסופו כן זכינו קצת לנופים יפים. עלינו עד לפאס כול דה פררט 800 מטר בשלוק אחד כי כאמור בקתת אלנה נסגרה לעונה. מעט לפני הפאס עצרנו לאכול לשים מעילי גשם וכיסויים לתיקים והלכנו בגשם לא נורא את כל הירידה. עצרנו בבקתה השוויצרית לתה צמחים בתקווה שהגשם יפסק אבל בסוף יצאנו גם משם ללה פולי בגשם שנפסק אחרי חצי שעה. הלכנו בעמק וזכינו לנופים פתוחים לכיוון הקרחונים. סה״כ יום קצת מפוספס אבל כנראה שהכושר קצת השתפר גם בהשוואה לאחרים על השביל.
-
טוב אז כמו שכבר כתבתי לא היה לנו מקום לינה בלה פולי אתמול ולכן הזמנו שני לילות בChampex מתוך כוונה לחזור לשם באוטובוס (כשעה) הבוקר וללכת לה פולי-שאמפקס. על האוטובוס פגשנו את החבר הראשון מהיום הראשון אדריה הספרדי שמטייל עם תרמיל גדול ולן בשטח. חברו פליקס חבר אליו בקורמאיור והם מטיילים יחד. אדריה אמר שאם הוא כבר עלה על אוטובוס הוא לא חוזר באוטובוס ״וחוץ מזה שיום 7״ נחשב לפחות יפה בטרק. החלטנו שגם אנחנו לא חוזרים. מה גם שהיה צפוי להיום יום יפה ואכן כך היה.
-
ענבר כתבה על יום 8 שאם יש מזג אוויר טוב אז כדאי לקחת את הווריאנט הגבוה וכך עלה לי הרעיון שנעלה לפאס (הגבוה בטרק לפי ענבר) נצפה קצת על הנוף לכיוון אגם דאמוסון וטריינט וגם על הקרחון השוויצרי האדיר דו טריינט ומשם נחזור לשאמפקס ולאגם היפה. וכך היה. עד שליש הדרך לא הבנתי למה ״הפחידו״ את ענבל מהמסלול הזה כשהיא רצתה לצאת אליו אבל לאט לאט זה התחוור. כדי לקצר זה היה יום מדהים אבל הכי מאתגר בינתיים. למזלנו אנחנו בכושר הרבה יותר טוב אחרי שבוע אבל היה מאתגר. לטעמי שקול למעבר הקונגמה לה בטרק האוורסט. רק במילה אחת שדות בולדורים ״אינסופיים״ אחרי שכבר טיפסת 800 מטר. חייבים להיות מרוכזים כל הזמן כי זה לא מקום ליפול בו. הרבה עשו את הווריאנט גם היום וגם עם תיקים גדולים אבל גם לדעתי הוא מסוכן בגשם. יום מרהיב שפיצה על העננים והגשם של אתמול.
-
אוי זה הפאס 'המניאק' הזה! הלכתי אותו בכיוון ההפוך ההלכתי בwhr בלי לתכנן את זה באמת מראש (די זרמתי עם השביל). מהפאס לכיוון שאמפקס מאתגר גם יחסית למסלול הwhr.
-
כמובן שאני עצמי הלכתי אותו בגשם חח (קל!). כמו תומר - בכיוון ההפוך במהלך המסלול שאמוני לצרמאט (WHR) שנה לאחר מכן.
-
שמח לשמוע שהייתם שם ומקווה שהייתה לכם ראות טובה. מזל שהיו על הפאס אנשים שהפנו את תשומת ליבנו לקרחון שהייתי צריך לרדת בשבילו 200 מטר מעבר כדי לצלם אותו במלואו ואחר כך גם עליתי מעל הפאס לכיוונו כדי לקבל זווית טובה יותר. חשבתי שראיתי את כולו אבל במפה אחר כך הבנתי שהוא גדול בהרבה
-
בולדורים רטובים קצת מלחיץ… היום יורד גשם וצא מאוחר לטריינט בדרך המלך. גם שם אין לנו מלון אבל מצאנו משהו 3.5 קמ משם
-
יום גשם גשם. לא מבול אבל גשם עם הפסקה של 20 דקות על הליכה של כ5 שעות. חיפשתי בבוקר לקצר כ3 קמ ביציאה משאמפה לק באמצעות אוטובוס אבל הסתבר שמה שנראה על הMapy המצויין כאוטובוס איננו קו סדיר. אז אמרתי לאשתי נלך כ500 מטר על הכביש וננסה לתפוס טרמפ ואם לא נחתוך לTMB. אנשים נחמדים כולם מתנצלים ומסמנים שהם נוסעים עד ל״פה פה״. כך היה גם עם בחורה שנסעה ב סיטרואן סקסו קטנה להיפטר ממיחזור קרטונים של המסעדה בה עבדה היא סימנה לנו פה פה ועצרה במתקן המחזור 30 מטר לפנינו. ואז יצאה והתנצלה שוב אבל שאלה לאן אנחנו צריכים. מסתבר שהיא המלצרית של המסעדה בה אכלנו לפני יומיים אבל היא ממש לא זיהתה אותנו אלא סתם הייתה נחמדה. אמרתי לה שכ3 קמ קדימה יש מפגש של הכביש עם הTMB. היא אמרה אם זה 2-3 קמ אז אקפיץ אתכם כי אני באמצע משמרת ולא יכולה להיעדר בצורה לא סבירה. עזרנו לה להעיף את הקרטונים שמילאו את אחורי המכונית שהספסל האחורי שלה היה מקופל ואחר כך היא סימנה לנו להיכנס ל״באגאג׳ ״ (הכלב החמוד שלה ישב קדימה) סגרה עלינו והקפיצה אותנו לנקודה כשבדרך קצת למדנו אודותיה. יצאנו איכשהוא עם התרמילים והודנו בחום. יצאנו לדרכנו הגשומה.
-
הלכנו ונרטבנו עד לשד עצמותינו תוך פחות משעה. המשכנו רק עם הפסקת סנדוויץ (שקנינו בבולנז׳רי בבוקר) של 5 דקות בעמידה בגשם. מזל שהיה עטוף בנייר נצמד. הגענו כעבור 4.5-5 שעות רטובים נוטפים וקפואים לCol de la Forclaz. היה ברור שפה אוכלים ושותים ״ואיכשהו״ נוסעים למלון שמצאנו ב Le Chatelard.
