סיבוב במונטבלאן ספטמבר 2023
-
-
יום מרהיב. עלינו מMontroc בווריאנט הגבוה של השביל לאגם הלבן בנוף נפלא של כל רכס המונטבלאן על כל פסגותיו והקרחונים שלו. הווריאנט הזה יוצא מן הכלל וכלל אינו קל. אז נכון שאין בו סולמות אבל הוא שביל די עצבני. הגענו לאגם הלבן בקצת פחות מ4 שעות עם הפסקה בנקודה מופלאה בדרך לארוחת צהריים. כמובן שבעונה הזו האגם לא לבן אבל הנופים ממנו ובדרך אליו היו יוצאים מן הכלל. את החזור עשינו בשביל הראשי עם הסולמות שהוא גם מאוד יפה אבל לא נותן את הפנורמות של העליון.
-
כמה הפרשי גובה זה?
-
1000 מטר. עליה וירידה. כמובן שלמעלה פגשנו את אדריה הספרדי (מהערב הראשון) אותו פגשנו עם פליקס בעליה לפאס העצבני לפני 3 ימים בשעה די מאוחרת. קצת דאגנו להם כי היה כבר מאוחר ואכן הם הלכו באותו היום עד 10 בלילה ואז הקימו את האוהלים שלהם.
-
אה, אז אם אני זוכר נכון, בלינק שהבאתי זה "רק" 850
-
בלשכת התיירות הציעו לי לעשות את זה כך. כמובן שאמרו לעלות ולרדת באותו השביל אבל העדפנו לגוון. אולי זה המסלול ״שלך אבל באתרים הם אומרים שזה 1000. אתה עולה מ1350 ל2350 בערך.
-
הזמנים שעשתה ענבר הדאיגו אותי כי היא הלכה אז הרבה יותר מהר מאיתנו. כנראה שהסתובבה לא מעט סביב האגם הלבן ואנחנו השקענו בזה לא יותר מ15 דקות. בלשכת התיירות אמרו לי 6 שעות הלוך חזור. יצאנו ב12 וחזרנו ב19:30 עם שתי הפסקות גדולות.
-
הזמנים שעשתה ענבר הדאיגו אותי כי היא הלכה אז הרבה יותר מהר מאיתנו. כנראה שהסתובבה לא מעט סביב האגם הלבן ואנחנו השקענו בזה לא יותר מ15 דקות. בלשכת התיירות אמרו לי 6 שעות הלוך חזור. יצאנו ב12 וחזרנו ב19:30 עם שתי הפסקות גדולות.
-
הזמנים שעשתה ענבר הדאיגו אותי כי היא הלכה אז הרבה יותר מהר מאיתנו. כנראה שהסתובבה לא מעט סביב האגם הלבן ואנחנו השקענו בזה לא יותר מ15 דקות. בלשכת התיירות אמרו לי 6 שעות הלוך חזור. יצאנו ב12 וחזרנו ב19:30 עם שתי הפסקות גדולות.
-
הזמנים שעשתה ענבר הדאיגו אותי כי היא הלכה אז הרבה יותר מהר מאיתנו. כנראה שהסתובבה לא מעט סביב האגם הלבן ואנחנו השקענו בזה לא יותר מ15 דקות. בלשכת התיירות אמרו לי 6 שעות הלוך חזור. יצאנו ב12 וחזרנו ב19:30 עם שתי הפסקות גדולות.
-
אני בדכ, לא סומך, אלא בודק באפליקציות, כמו alltrails, וניתן לראות במדויק את פערי הגובה
-
לפי mapy.cz זה בול 1000 מטר
-
מישהו עשה את הווריאנט שהולך על הסכין של Aiguelette de Postes ביום התשיעי של הטרק? לפי הנופים של אתמול הוא אמור להיות יפה מול הקרחונים…?
-
אז איך הגענו מCol de la Forclaz ביום הגשם למלון שהזמנו באותו הבוקר בLa Chatelard…? ביקשתי משירה שתבקש מהמלצר במסעדת המלון בה ישבנו להתקשר למלון שידעתי שהוא לא מאוד רחוק על הכביש ושבעלת המלון הסיעה אנשים בחזרה לשביל. הוא השיב שיש בחורה במסדרון שעושה ״הקפצות״ ו״אולי כדאי לדבר איתה. הבחורה אמרה שתשמח להסיע אותנו ו״שנשלם כמה שאנחנו רוצים״. ישבנו נטפנו לנו אכלנו שתינו והבנו שהכדור במגרש שלנו. הבחורה הגיעה אלינו לשולחן ואמרה שגם אם אין לנו מזומן אז זה בסדר, כי נוכל לשלם למלון והם ישלמו לה…?. עכשיו הדילמה הפכה לכמה סביר לשלם לה. אם ברגע הראשון (אחרי שאמרה לאשתי שזה 35 דקות נסיעה אבל לא היה ברור אם זה הלוך חזור או לכיוון) המחשבה הייתה 100 פרנק שוויצרי או 80?, כי היא ממש מצילה אותנו אז ככל שהתחממנו קצת שבענו זה נראה פתאום מוגזם. אז אולי 60 ואולי גם 50 זה סביר?. ואז בדקתי את גוגל מפס וראיתי שהמרחק הוא 8.9 קמ והנסיעה אמורה לארוך 10 דקות.
-
התלבטנו בינינו עד שהחלטנו להתייעץ עם המלצר שבוודאות משתף איתה פעולה. שאלנו אם 20 פרנק זה בסדר והוא אמר שבסדר גמור. כשסיימנו עלינו לרכב המרוט של הבחורה שהוא במקור 7 מקומות אבל היא הוציאה לו את ההמושב האמצעי כך שהתיישבנו בעצם בשורה השלישית אבל עם הרבה מקום לרגליים. הבחורה הייתה נחמדה מאוד וסיפרה קצת על עצמה והתעניינה גם בנו. אמרה שהמלון שלנו מצויין משופץ והיא עבדה בו בעבר. הורידה אותנו מול דלת המלון קיבלה בשמחה את השטר ונפרדנו בשלום. דלת המלון הייתה סגורה והלכנו מסביב למה שנראה כמו דלת המסעדה שגם היא הייתה סגורה אבל 2 מטר משם דלת אחרת הייתה מוארת ונראתה קשורה איכשהו. נכנסנו.
-
החנות הייתה מה שקוראים אצלנו בביית ״מודבקת״. זאת אומרת לא כל כך הבנו את הקשר בין הדברים שראינו. היו שם מטוסים להרכבה וסיגרים ומנופים מטורפים להרכבה ומקטרות ודגמי מכוניות לאספנים ומוצרים רפואיים מבוססי מריחואנה. היה שם זקן שהתעסק עם כל ענייני הדגמים וההרכבה ועוד אשה. הם ישר הבינו שאנחנו למלון שהיה להם מעבר אליו אבל הוא היה חשוך. הם אמרו שהמלון נפתח ב17:00 (השעה הייתה 16:50) ושהם מתקשרים לבעלת המלון. התקשרו ואמרו שהיא תגיע תוך 10 דקות. ואז נפתחה דלת החנות ונכנסה ……. הבחורה מההסעה. חייכה אמרה שלום והלכה לדבר עם המוכרת. הגישה לה את השטר שמסרנו לה דקות לפני כן וקיבלה חבילה של ניירות גילגול ומה שנראה כקופסת פח יפה שמכילה חומר מתגלגל….
. אשתי אמרה שקלטה עליה מהרגע הראשון שהיא כזו. למען הסר ספק הכל היה נראה חוקי ומוסדר לחלוטין, פשוט מודבק. -
היום נסענו מוקדם בבוקר לאנסי היפה ועכשיו חוזרים לשאמוני. זה מתאפשר כי השארנו ימים ספייר לטרק. היה אמור להיות גשום אבל רוב הגשם ירד בלילה וביום היה מקסים. אתמול ביום סטלבת עלינו אחה״צ 300 מטר לרפוגיו מקסים בשם La Floria שהיה עדיין פתוח ואחרי שתיית תה צמחים אל מול הנוף, שבנו על עקבותינו לאורך הנהר למקום שהתחבב עלינו בשאמוני בו יושבים יותר מקומיים מתיירים ושותים בירה ו/או יין. ״המקומיים״ בשאמוני הם לרוב אנשים שנקבצו אליה מכל רחבי צרפת ואירופה ….
-
דרור, איזה כיף לכם!
טרק מפונק עם מלונות נשמע לי חלום בר השגה...
תוכל לפרט לגבי תנאי הלינה בבקתה הבודדת שבה ישנתם?
-
הי פנינית. קודם כל בקתת קומבל בה ישנו היא לא מאסט וגם עליה אפשר לדלג אבל אני חושב שאם מוצאים חדר זוגי שם אז זה בהחלט מוסיף לחוויה. מכל התיאורים שקראתי וממה שראיתי בעצמי, קומבל היא הבקתה בסטנדרט הכי גבוה ואולי לא במקרה כי היא נגישה לרכב שלא כמו אליזבטה ובונאטי שגם הן ברמה גבוהה אבל אולי קצת פחות. חיפשתי חדר זוגי עם מקלחת צמודה בכל 3 הבקתות. לאף אחד לא היה כזה (או כזה פנוי). בקומבל פתאום חזרו אלי אחרי 3 שבועות ואמרו שיש חדר לארבעה עם מקלחת צמודה ושאלו אם מתאים. אמרתי שאני מוכן לשלם את כולו אם נהיה בו לבד והם בקשו זמן לראות אם הזוג שהזמין כבר אכן מוותר. בסוף הודיעו שכן פנוי. זה חדר ענק עם ארבע מיטות נפרדות די בסיסיות אבל בהחלט מספקות מקלחת ושירותים מאוד מרווחים כי זה מופרד ובנוי כאמור לארבעה. המקלחת לא מוגבלת בזמן ולא דורשת מטבעות (כמו בבקתות המצויינות אליזבטה ואלנה) אבל ב7 בערב סוגרים את המיים החמים מה שמבחינתינו לא היווה שום בעיה כי הגענו ב5 אחה״צ בנחת. האוכל שם מצויין (לאשתי התאימו אופציה צמחונית על בסיס ביצים וגבינות שהיא לא אוכלת בארץ היא אוכלת כאן בכמויות, כי טעים וגם כי ״היא פחות רגישה אליהן״) והושבה לאוכל היא עם עוד זוג שבמקרה שלנו היו בלגים מאוד חמודים ומקסימום בחצי מהגיל שלנו. אחרי שהושיבו אותנו לידם בערב הם באו בבוקר והתיישבו לידינו עצמאית. זה גם קצת שונה מה הושבה לאוכל בשולחנות ארוכים כפי שאני רואה אותה בבקתות האחרות. זו בקתה ואין וויפי וגם לא קליטה (לבעלי הביית הסופר נחמדים יש) ומכבים אורות ב20:30 בערב (לא קרה באמת) ו״מגרשים מהמקום״ ב8:30 בבוקר. אין ספק שזה קצת שונה מבקתות אחרות אבל נותן טעימה מפונקת מהחוויה. זה יהיה נהדר שתעשו את זה כי למיטב זכרוני מה הליכות שעשיתם בגליישר אין לכם שום בעיה ללכת כשאני משווה אלי ואל אשתי. כדאי להגביר קצת קצב ולהתאמן כמה שיותר לפני למרות שלא חובה. היום השני הוא די קשה לא אוביקטיבית (אולי גם כי 1260 מטר טיפוס אבל בשביל ״חלק״ יחסית ו800 ירידה תלולה) אבל גם כי פשוט הגוף עוד בהלם. אולי ניתן לחלק את היום הראשון לשניים ולישון ב״מיאג׳״ שהיא בקתה יפיפיה אבל אין לי מושג מה קורה שם מבחינת שינה. נכון להיום ואני מתחיל לקרוא את זה גם ב2019, לא לישון בבונהם (בטרק מפונק) ביום השני למרות שזה יום קשה. הרבה חברות ״שמארגנות טרקים ובקתות לאמריקאים״ סידרו להם הקפצה במונית בסוף היום השני לBourge Saint Maurice כך ש״הרעיון שלי״ אולי היה מקורי אבל אני לא הראשון לחשוב עליו. יהיה נהדר לקבל סיכום מסודר עם תמונות ולא כמו שלי (שמי יודע מתי אוריד אותן למחשב). מאז הבלוג של ענבר לא יצא סיכום מסודר של הטרק. לא לקצר לחצי כזה או אחר לדעתי. הכל יפה מאוד מאוד ובונה חוויה מעגלית. אנחנו חתכנו בפינות בלי בושה קודם כל כי זה סיבוב
אבל בעיקר בגלל נסיבות. אין פה שום המלצה לחתוך ולהיפך לעשות את הווריאנטים הגבוהים כשאפשר (עשינו פעמיים את שני הווריאנטים של אותו הקטע… וגם מחר אני מתכנן לעשות שני ווריאנטים של אותו הקטע בהלוך חזור. תכננו ימים ספייר כי יש תקלות וכדאי גם להתפנק ולעשות טיולים ורכבלים פריפריאליים. -
התבוננות במפה מראה שאפשר את היום הראשון לחתוך לשניים על ידי הליכה וחזרה על ווריאנטים שונים. נשמע לי מאוד מעניין למי שלא ״חייב״ לעשות את המסלול לפי הספר. בכדי לחלק את ״יום 2״ הקשה לשניים ללא לינה בבונהם, נדרש כנראה שילוב של רכבל אבל גם נראה לי מקסים. מי שזמנו בידו וילך כך יומיים בארבעה יבנה את המאמץ יותר מדורג ו״יראה יותר״ וישן בתנאים מפנקים. אחרי ארבעה ימי הליכה ״מדורגים כאלו״ הימים הבאים ירגישו הרבה יותר קלים ולא משנה באיזה ווריאנט. בדיעבד ולאור הקושי שהיה לאשתי (הרבה בגלל שלא אכלה מספיק) ביום השני אולי כך הייתי צריך לתכנן. לא כולם הם ענבר של 2010 למרות שמאוד מפתה לחשוב שכן.
