חזרתי מברלין
-
ברלין גנים, יערות ואגמיםויש כמובן את כל היערות סביב העיר, ואזור האגמים שואנזה הוא הגדול שבהם.
אנחנו נסענו לפוטסדאם לראות את ארמון סאן סוסי. הסיפור סביב הארמון שבה את ליבי, והאמנתי שהוא יפה מבפנים, היות ופרידריך השני שהיה קיסר רגיש ואמנותי מאוד, כנראה תכנן אותו בעזרת אמנים בני דורו, ומילא אותו אמנות, מוסיקה וכלי נגינה. גם אם לא הכל נוכח, ודאי יכולתי להלך בין החדרים ולדמיין. בספר שלנו היה כתוב שהוא פתוח כל יום, בפועל בימי שני הארמון סגור!, האכזבה היתה מאוד גדולה עבורי. עד כדי כך, שהגנים המקבלים ממישלין 3 כוכבים נראו בעיניי די עלובים. האמת, כמו תמיד, נמצאת בטח איפושהו באמצע...
רבקה
גני סאן סוסי(גודל:12.57KB) גני סאן סוסי(גודל:15.46KB)
-
ברלין גנים, יערות ואגמיםבדרך חזרה לברלין עצרנו בתחנת ואנזה, התבוננו באגם, וברחנו חזרה לברלין. לא היה לי כל חשק ליהנות שם מהנוף. הסיבה העיקרית שעשויה היתה לעניין אותי במקום הוא בית מקס ליברמן, הצייר, אלא שבימי שני גם הוא סגור. עוד משהו לטיול הבא.
רבקה
ואנזה(גודל:17.99KB) ואנזה(גודל:21.61KB)
-
ברלין גנים, יערות ואגמיםרבקה,
השלמתי קריאה - עד כאן!
למרות שאני עם ריני בענייני הרגשות ביחס לגרמניה, מצאתי כמה נעים לטייל בברלין כשאת המדריכה
. התמונות שלך יפהפיות והערך המוסף המילולי שאת נותנת למקומות שבהם ביקרתם פשוט נהדר!
בעיני (באופן לא מפתיע כמובן) הנהדרים מכולם הם הגנים
ממשיכה לעקוב אחריך,
אורה -
ברלין גנים, יערות ואגמיםאורה -
אני מבינה שכבר הארכתי יתר על המידה... ויש עוד ועוד נושאים...
טוב, הסופ"ש הארוך נגמר, אז נראה כמה זמן עוד יתפנה.
לכבודך שתי תמונות שאני אוהבת -
אחת - ילדות מויקטוריה פארק שהישרה עלי אווירה קסומה
והשניה - מהטירגרטן - ערכו במיוחד לכבודי תערוכת פנסי רחוב מראשית ימיהם בברלין - ככה, האחד אחרי השני, שלא אצטרך ללקט...
רבקה
ילדות בויקטוריה פארק(גודל:19.64KB) פנסים בטירגרטן(גודל:20.25KB)
-
ברלין - תרבותהי רבקה,
ברור שהאשכול הזה כבר נמצא במועדפים.
המון תודה
ענת -
ברלין - תרבותרבקה'לה, לא הארכת בכלל. וכל הנושאים שיש לך - ספרי לנו. מנסה לא להציק לך עם השאלות, קוראת כל מילה, נהנית מכל תמונה. אנא, אל תצנזרי את עצמך.
אלונה -
ברלין גנים, יערות ואגמיםאיזה תמונות מקסימות, והן במיוחד בשבילי
זו של הילדים נפלאה ממש!!
והפנסים שהתייצבו שם בשורה לכבודך... לא יאומן שהשמועה על בואך הגיעה כל כך רחוק.
מחכה מאד להמשך,
אורה -
ברלין גנים, יערות ואגמיםרבקה,
ממשיכה לטייל איתך בעיניין רב, ולהוסיף אתרים ומוזיאונים ל"רשימת ברלין" ההולכת ומתארכת.
הסיפור של אלזה לסקר שילר מרתק ועצוב. איך משוררת מוכשרת כזו סיימה את חייה גלמודה ואביונה בירושלים...
תודה שהכרת לי אותה.
אהבתי מאד את הרעיון שמאחורי הפסל של האדם המולקולרי. בכלל יש לבורובסקי כמה יצירות מעניינות ומעוררות מחלוקות...
אשמח לעוד תמונות/אזכורים של פסלים מעניינים כאלו בברלין..
הבאת באחד הצילומים גלגל עם רגליים.
מכירה את הגלגל שבאופן כללי מסמל את ה"אחדות הקוסמית", "גלגל החיים", אבולוציה וכו'.
וריאציות שונות ממנו יש במנדלה ההינדית ובגלגל הרפואה Medicine Wheel של ילידי אמריקה, וכו'.
משמעות הרגליים=עיניין של פרשנות אישית, אני חושבת..
אוהבת מאד את ברלין שלך!!! -
ברלין גנים, יערות ואגמיםממשיכה לטייל איתך בברלין שכל כך הרבה רגשות מתערבבים בה.
תודה,
אורנה -
ברלין גנים, יערות ואגמיםהי רבקה,
תודה על התמונות, התובנות והשיתוף, נפלא לראות את ברלין דרך העיניים שלך
לגבי ואנזה - מבינה לגמרי את הרגשתך במקום. בביקורנו הראשון בברלין נכנסנו ל'וילה ואנזה' הידועה לשמצה, על שפת האגם הפסטורלי, שם מוצגת תערוכת קבע על ועידת ואנזה, הרקע, ההחלטות וכו'- תערוכה שממש נותנת אגרוף בבטן...
במקום מתקיימת גם פעילות הסברה כגון ימי עיון והרצאות לתלמידים מקומיים.
מירה -
ברלין גנים, יערות ואגמיםהי רבקה,
המשכתי לקרוא ולהתרשם מאד מתמונות המוזיאונים והגנים.
תודה,
זיוית
-
ברלין גנים, יערות ואגמיםתודה לכל העוקבים אחרי. האמת היא שחשבתי כשהתחלתי, שאגמור בכמה הודעות. וככל שאני מתקדמת בסיפור אני נוכחת לדעת כמה הספקנו בשבוע אחד...
נירית - רשימת ברלין היא מאוד מאוד ארוכה! אי אפשר לראות הכל בבת אחת, ולא רק בגלל שצריך הרבה זמן אלא גם יכולת הקליטה נעשית מוגבלת אחרי זמן מה. שאלת על פסלים נוספים. אז ברלין היא במה להרבה מאוד אמנים בינלאומיים, חלקם בתחילת דרכם וכאלה שמגיעים אליה שוב אחרי ש"גדלו" ובשלו.
כמו שאמרתי סימנתי מסלול בקרויצברג העובר בין פסלים ומונומנטים סביב הגלריה הברלינאית - בסופו של דבר לא הלכנו את המסלול הזה בגלל הגשם. מי שיסע וירצה - המסלול אצלי.
בכל רחוב, בכל ככר, בכל פינה יש פסלים, ושלטים המלמדים על מי שגרו פעם כאן, ולמה שימש הבית שהיה כאן לפני שנבנה הבית הקיים, וההליכה ברחובות ברלין רצופה למידה. העניין הוא שבאמת צריך לבוא עם ידע מוקדם כלשהו בכדי להבין ולו חלק מאלה.
בשלב מסויים הפסקתי לצלם. באמת הפסקתי לראות. היו כמה וכמה תמונות שהראיתי למשפחתי והם אמרו שלא ראו אותם בזמן אמת. כלומר, העין מתרגלת.
אז אין לי עוד פסלים מסדר גודל כזה, בכל אופן, לא כאלה שאני יודעת להגיד עליהם משהו.
רבקה
חזית מוזיאון ההבורגר באנהוף(גודל:11.81KB) ככר הפוטסדאמר(גודל:16.33KB)
-
ברלין פסלים ושלטיםהשלט באי המוזיאונים באמת מרגש ישראל יעקובסון שהיה רפורמיסט.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_ %D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9F
השלט השני הוצב בכניסה למסעדה בקרויצברג. צילמתי בגלל האותיות היצירתיות. ניסיתי לתרגם ולא ממש הצלחתי. מה שכן, אפשר לראות כמה סלנג אמריקאי משמש בשפה הגרמנית בברלין....
רבקהשלט מצוייר ביד(גודל:13.49KB) שלט מרגש(גודל:11.23KB)
-
ברלין פסלים ושלטיםאת הפסל הראשון גילית בתחנת ליברפול סטריט בלונדון לפני שלוש שנים. אח"כ קראתי כאן איפשהו שיש את התאום שלו בברלין, אבל משום מה לא זכרתי את זה לקראת הטיול. ממש במקרה מצאנו עצמנו בוקר אחד מולו בתחנת פרידריכשטראסה.
קראתי עכשיו, ומצאתי שהספל הוא פרנק מייזלר החי ביפו, שהיה אף הוא אחר מילדי ה"קינדר טרנספורט" - קבוצת הילדים שנשלחה מברלין ללונדון, בעיצומה של מלחמת העולם השניה, על מנת להציל אותם.
http://www.alondon.net/index.php?action=show&type=news&a mp;id=4840
רבקה
ברלין(גודל:18.43KB) לונדון(גודל:16.94KB)
-
ברלין וגרפיטיחייבת מילה קטנה בנושא.
בטח אתם זוכרים את ההתלהבות שלי בשנה שעברה. בטח זוכרים את הדיונים על הנושא. אז כנראה שעיריית ברלין פחות מתלהבת.
זה לא שהם נעלמו לגמרי מהנוף, אלא שהם לא שולטים בעיר כבעבר. המון המון בתים שתיעדתי בחורף שעבר, כבר לא מכוסים גרפיטי. צבעו אותם. אני זוכרת שראיתי כמה בתי קפה שכדי להיות "מגניבים" ציירו קצת גרפיטי סביב הכניסה, וזה בלט שזה היה מכוון למשוך מבקרים... לא ראיתי כאלה יותר...
הבננה של תומס באומגרטל נעלמה מהכניסה למוזיאון המבורגר בנהוף.
טוב, הגדולים, אלה שהפכו לסמל העיר - עוד שם, ולא חזרתי לתכל'ס - אני מניחה שגם הוא עומד על תילו, אבל שמתי לב לסגנון קישוט הקירות שהפך ממוסד, בעל קו פיגורטיבי-קישוטי לחלוטין... משרה אוירה נקייה ומסודרת.
יכול להיות שברלין הזו נעלמת?
רבקה
במקום גרפיטי(גודל:19.57KB) במקום גרפיטי(גודל:22.66KB)
-
רבקה, הפסל בלונדון נמצאליד אחת מתחנות הרכבת היפות בעיר- ווטרלו.
אגב, מדוע לא בקרתם ב"ספריה הפתוחה" בעיר?
תודה על השיתוף והתמונות המקסימות, הכנתי בזכותך תקיה חדשה..
רוניה -
לרבקההאשכול הזה הוא נכס לכל מי שמתעתד לצאת לדרך לברלין.
ההסתכלות שלך מזויות שונות על העיר היא נפלאה בעיניי.
רק עכשיו אני מבינה כמה מעט ראיתי במשך 8 ימי ביקור בה.
אני חיפשתי בעיקר את ההיסטוריה בעיר הזו, ההיסטוריה הכללית וההיסטוריה היהודית,וכמובן שזכיתי לשפע מוזיאונים. אך כל פעם נדהמתי מחדש, כאשר גיליתי עוד ועוד הנצחות ליהודי העיר בפינות שונות של העיר, שעליהן לא ידעתי. בשלב מסויים אפילו חשבתי ששגיתי, כאשר לא נעזרתי במדריך מקומי, אלא שאז חדוות הגילוי העצמית הייתה נפגמת.
העושר התרבותי של העיר הזו הוא מרתק ומדהים.
נילי -
רבקה, הפסל בלונדון נמצארוניה - מסכימה איתך שתחנת ווטרלו בלונדון היא יפייפיה, כשמיקה תפתח סופסוף את אשכול תחנות הרכבת, אעלה תמונות...
אלא שפסל הילדים שאני פגשתי אכן נמצא בחזית תחנת רח' ליברפול. אם יש פסל נוסף ליד ווטרלו - אשמח לדעת.
הספריה הפתוחה - אני מניחה שאת מתכוונת ל"אנדרטת הספריה הריקה" של מיכה אולמן בככר בבל. כמו שפתחתי ואמרתי - זה היה הטיול השלישי שלנו בברלין, בפעמיים הקודמות עברנו ליד הספריה, מאוד רצינו להתרכז באתרים שטרם פקדנו אותם, גם ככה לא הספקנו כל מה שרצינו...
מצרפת לך קישור לסיפור הטיול בחורף שעבר, שם תוכלי לפגוש עוד אתרים.
נילי - תודה רבה על התמיכה הגבית. אני מניחה שכשאסיים כאן, אערוך ואקבץ את הכל ואעלה לבלוג שלי כך גם בעתיד החומר יהיה נגיש.
ואת כל כך צודקת לגבי "חדוות הגילוי העצמי".... אלא שכדי ליהנות באמת צריך הרבה עבודת הכנה, והנה אני לומדת גם אחרי שחזרנו.
והאמת הנוספת היא שברלין היא גם עיר של סתם נהנתנות - של מסעדות ובתי קפה, שופינג, הופעות ומסיבות בלי שום אתר שכלתני... המון המון אנשים מכירים כך את ברלין...
רבקה
-
רבקה, הפסל בלונדון נמצארבקה'לה,
ברלין שלך תוססת באופן שלא יאמן. הקריאה מעורבת גם אצלי בכל קשת הרגשות. אבל אני חושבת שאם יש סיבה להגיע לברלין זה באמת בשביל הסצנה הזאת שאת מתארת, של עיר שבה קורים היום כל כך הרבה דברים, ולכן נראה שפעם אגיע. איך אפשר לוותר? אני בעד: "לאט-לאט", ולהגיע כשיבוא הזמן וכשיתפנה זמן. גם ההיסטוריה לצערנו לא בורחת.
קראתי גם בפורום אירופה את ההתכתבות החביבה על כיכר רוזה לוקסמבורג ולמדתי פרק קטן ומעניין בהיסטוריה. גם אלזה לסקר שילר היא עוד דמות מעניינת שהיכרתי בזכותך. כמה יהודים מעניינים היו מעורבים בעבר בחיי התרבות והחברה של גרמניה? נראה שהרבה. את אלה וגם את תנועת "גשר", לדוגמה, ורבים אחרים, אני מצפה לפגוש בעתיד בברלין. מציינת את זה במיוחד בשביל רינת והמתלבטים. איפה עוד אפשר להכיר את אלה שהיו שם ושהשמיעו בזמנו את קולם? זו ממש לא הטפה. והרי גם אני עוד לא הייתי ויקח זמן עד שאגיע. אלה רק הרהורים ומחשבות, כי הנושא כל כך טעון ומרתק, ונדמה לי שבפורום של גולשים קבועים טוב ללבן נושאים בעלי ערך. -
רבקה, הפסל בלונדון נמצארוצה הזדמנות חוזרת לנסות לנסח את מה שיצא לי כל כך מסורבל:
אני מתרשמת מתאורייך, רבקה, בעיקר מהפסיפס האנושי העשיר שפגשת בברלין דרך כל הפינות שחקרת ושהגעת אליהן בשני טיולייך האחרונים לשם: מאנשים כמו אלזה לסקר שילר, מהפסלים של ילדי הטרנספר, מיצירות של אנסלם קיפר הגרמני שמתמודד בצורה אמיצה עם זיכרון התקופה הנאצית, מאמני תנועת הגשר שהיו שם עוד לפני עליית הנאצים לשלטון והיה להם מה להגיד. קית הרינג נראה כל כך אמריקאי אבל יצירתו מכילה הקשרים לאמנות האובססיבית הנולדת מתוך פחד וחרדה של הארט ברוט ושל החברות הקמאיות בראשית ימיה של האנושות (למשל, המסכה האפריקאית הנהדרת שבחרת להראות). ובתוך זה העיר, בתי הקפה, הטיפים השימושיים על השופינג שהוא חלק מהחיים התיירותיים ובכלל, ולהבדיל - הזיכרון ההיסטורי.
וואי, וואי, שווה להשקיע בכל זה, אבל זה טיול שדורש מבחינתי השקעה של אנרגיה נפשית והשקעה של זמן בלמידה אף שאפשר גם בלי, כמו שרבים עושים. זה מעניין ומרתק, וכרגע אני שמחה בשבילך שצללת לתוך כל זה ושזכית לחוות כך את ברלין.
שוב יצא לי אורך, אבל אולי הצלחתי להגיד משהו
