יום השואה
-
יום השואהענבל,
אתר חובה לכל יהודי שמגיע לבודפשט.
מצבה צנועה ומצמררת של זוגות נעליים על שפת הדנובה, סמל למה שנשאר מהיהודים שנורו והושלכו לדנובה האדומה..
מגיעים עם חשמלית טראם 2 הנוסעת לאורך הנהר, יורדים בגשר השלשלאות, הליכה של כמה דקות (לכיוון הפרלמנט), לאורך השביל על שפת הדנובה.
שער מגזין שפורסם באפריל בבודפשט וקיבלנו במלון -

"כ- 500 מטרים דרומית לבניין הפרלמנט ההונגרי המפואר הניצב על הגדה המזרחית של הדנובה, ניצבים דוממים עשרות זוגות נעליים. מונומנט מנחושת קלל של נעליים מגוונות, נעלי ילדים ומבוגרים, נעלי נשים וגברים, נעלי עשירים ונעלי עובדים קשיי יום.
המשותף לכולן הוא סמליותן, כאילו היו נעליים שננעלו על ידי יהודים".
עוד תמונות.. באור יום וגם בשלג.
-
יום השואהתודה אכן כך חשבתי בליבי. נראה לי שיהיה לי יותר קשה לטייל בבודפסט מברלין...האנדרטה הזו מעבירה מסר ואת מה שקרה בצורה מדהימה
-
יום השואה והגבורהאני בחרתי להעלות תמונה של בית הקברות האמריקאי בחוף אומהה בנורמנדי. חיילים שנהרגו בקרב שסימן את התחלת הסוף של המלחמה. מי שיסתכל היטב, יראה שבין קרוב ל-10,000 הצלבים, יש גם איזה 150 מגיני דוד.
-
יום השואה והגבורהשמות של ערים ומקומות שעולים כאן במהלך השנה ויוצרים רצון להגיע לראות לבקר ולהנות, מקבלים משמעות שונה...
פראג, בודפשט, סלוניקי...
הירוק הופף שחור
הכחול הופך אפור
צבעוני לשחור לבן
כבן לאמא ניצולת שואה אני מאחל לה שתאזור את הכח לבקר במקומות האלה ולהגיד: " ניצחתי"
-
יום השואה והגבורההעובדה שהאשכול הזה מצא אכסניה בפורום טיולי משפחות מרחיבה את הלב.
שמוליק ורבקה - כל אחד מכם כתב בהיבט אחר, בצורה כל כך יפה, מרגשת וצלולה דברים שהם לא במרכז הקונצנזוס. דברים שאני מאוד מזדהה עמם. אתם, בכשרונכם הרב, מצאתם את המילים הנכונות לומר אותם.
לפני כמעט 20 שנים לקח אותי אבי לשכונה בה גדל בוינה. הוא הראה לי את בית דודיו ואת בית סבו וסבתו שקיבלו את ההחלטה האומללה להישאר בוינה. בכניסה לבית שבו הוא גדל, ושהוריו השכילו לעזוב בשנת 1935, היה גרפיטי בגרמנית שקרא "נאצים החוצה". די היינו המומים לראות את זה. חיפשתי את התמונה עד אחרון המדפים, ולצערי לא מצאתי.
-
יום השואהאתמול בערב חזרנו מטקס הדלקת משואה לזכר יום השואה והגבורה שהתקיים
במרכז הקהילתי ע"ש "בית נגלר " בקריית חיים.
.חמי בן ה 91 היה בין המוזמנים לטקס והיה הניצול היחיד שהשתתף בטקס הדלקת
המשואות.
היה טקס מאד מרגש ,כאשר כל בני משפחתו נילוו אלין-בנותיו,נכדיו וניניו ,בקיצור
כל השבט !
חמי סיפר בכמה משפטים את מה שעבר עליו ובני משפחתו באותה תקופה.
לפני קצת יותר משנתיים ,לקראת יום השואה הבינלאומי הוספתי בפוסט שהתפרסם
בפורום ,את סיפור חייו ובעקבות הכתבה שפירסמתי ובעזרתה הרבה והבלעדית
של OSI חמי היה בין מדליקי המשואה בכנסת ישראל באותה שנה !
שנה שעברה חמי נתן הרצאה בנושא השואה בבית ספר להדרכה של חיל הים,
בפני מאות חיילים.
חמי משמש עד היום כגבאי בית הכנסת המרכזי בקריית חיים ,מכין ילדים לטקס
הבר מצווה, עושה את קניותיו לבד ועדיין נוהג !
את ערב פסח עשינו בביתו ואכלנו את המאכלים שהאיש הכין !
זה חמי וזה האיש !
-
יום השואהעצרתי הכול וישבתי לקרוא את כל מה שנכתב פה ואת הדברים הכל כך אישיים וגם חריפים שכתבת את, רבקה, ב"סלונה".
רבקה, קשה להגיב על נקודת הראייה הכל כך חדה שלך, על ניסיון החיים המיוחד שלך ועל המקום הכל כך אישי שממנו את כותבת. אולי היה כדאי להשאיר את הדברים כפי שהם. ובכל זאת קשה לי שלא להתייחס: נדמה לי שברור שמערכת החינוך חייבת להתמודד באופן כלשהו עם הפרק הזה בהיסטוריה. המסעות לפולין אכן מורכבים. אמרה לי ידידה טובה שהיא גם מדריכה במסעות לפולין, שבדרך כלל המסעות האלה מחזקים אצל כל אחד את המקום שלו: מי שבא מבית שבו שולטת תפיסת עולם בדלנית ולאומנית - ייקח את חוויות המסע לטובת התפיסה הזאת, ומי שבא מבית הנוטה להסתכל על השואה מנקודת המבט ההומניסטית האוניברסלית - גם הוא מתחזק בעמדותיו במסע הזה. מקווה שהצלחתי לנסח את זה קרוב למה שהיא אמרה. אני מוסיפה שיש כאלה שכלום לא נכנס להם ללב כי הם יוצאים באופן אוטומטי ביחד עם העדר. ובכלל, זה ממש לא הגיל המתאים, ועם זאת עזרתי לבת הפרטית שלי לעבור גם את החוויה הזאת כי זה מה שהיא בחרה. אבל אני לא מרגישה בעלת זכות לשפוט ובכלל לא בטוחה בבחירות האישיות שלי.
ויש משהו שטרם הצלחתי להבין, ובאמת אולי מישהו יסביר לי:
מדוע גרמניה הוכשרה כל כך בקלות לטיולי תיירות (שלא לדבר על אוסטריה) ואילו פולין היתה עד לאחרונה טאבו. מדוע בודפשט, עיר הבירה של העם ההונגרי, שהשתתף בהשמדה באופן פעיל ונמרץ, ראויה ביותר לטיולי תיירות, אבל פולין היא כתם גדול ושחור ובלתי נסלח. אולי אני מפספסת משהו בהבנה?
שמוליק, אני אתך ועם התובנות שלך. וחייבת לומר שזה כל כך קשה. לפעמים מאוד קשה להשמיע קול, גם בסיטואציות הרבה פחות מאיימות מאשר בתקופת השואה. גם את זה כבר אמרת, אבל אני מנסה לבדוק את עצמי בכנות, ומרגישה צורך לחזק את סימן השאלה האנושי הגדול כל כך הזה.
ולתובנות של נירית הייתי מוסיפה עוד שלל תכונות וחולשות אנוש, אבל יש גם קודים תרבותיים מאוד חזקים, שגרמו לעמים להשתתף באופן פעיל בהשמדה או להשתתף באופן שיטתי בהצלה. הדוגמה הפחות ידועה בהיסטוריה של העם האלבני, פותחת בעיני גם את השאלה סביב הצופן הבלתי מפוענח הזה.
-
יום השואהוזה הנצחון!
בשבת,בילינו במסיבת ברית בכרמל,חיפה.החודש התברכנו בתוספת נהדרת של 4 בריתות ובריתה בדרך

כמעט כל השבט היה.הסתכלתי על הדודים בני 87-92 גם אם לא כולם היו נוכחים פיזית,יכולתי לראות את כולם יחד,כהמשך הדור שהקימו. אמרתי לעצמי,כנראה גנים חזקים,לעבור את מה שעברו, גם לאחר המלחמה,את המלחמה הקרה,שנאת יהודים ברוסיה הקומוניסטית, הנחישות לעלות ארצה,אחד אחד עם משפחתו המורחבת.
זה הנצחון.
ו.. רק לפני כשנתיים שמעתי לראשונה בחיי,את סיפור אגם בלטון של דודי,שלחם בצבא האדום על אדמת הונגריה והגייע עד ברלין.את ברלין שלו שמעתי,את הונגריה-לא.
הם סיפרו כל כך מעט....והיום כבר אין סיכוי שנשמע על זה...
-
יום השואהזיוה - אומר רק זאת: אני שמחה ביני לביני שהיה בי הכוח להעלות על כתב את מה שאני חושבת. מרגשות אותי מאוד התגובות שקיבלתי. כל התגובות מכל הסוגים. כל עוד מתקיים דיון - מצבנו טוב!
ולגבי שאלתך השניה - יש לי דעה נחרצת גם בקשר אליה. אני לא בטוחה שאני יכולה לתת לה פומבי.
רבקה
-
"כולם מתו...איין אבא ואמא וגם אלוהים מת"אצלי שואה זה הרבה כאבי בטן .
בצד המשפחה של אבי,אני אחרון בעולם. יתכן שמצאנו לפני חודש אישה אחת באמריקה שאחד מעשרת אחי הסבא שלה, נקרא כמו הסבא שלי -סבא אפריים. גם השם של סבתי נמצא אצלה בכתובים וגם אצלה איש לא שרד .אמה ואביה הסתלקו בזמן לארצות הברית ולא סיפרו דבר על מה שנשאר שם בקזימיש שבפולין.
אולי אבדוק איתה קירבת משפחה בDNA.
השואה שלי, קרתה כאן בארץ, בתל אביב, בהפצצה של איטלקים ב1940 ונמשכה שנים רבות בחיפושי קרובים..אפילו על הורי איני יודע הרבה.בת דודה אחת של אמי שרדה את השואה כי היתה בארץ.,היא המקור העיקריי שהיה לי.
בת הדוד הזו הצליחה למצוא אותי ,פעוט, מרוסק בבית החולים.
מפיה שמענו אני ואישתי את המשפט המזעזע שקיבלה שם ממני.
"דודה אסתר-כולם מתו. אין לי מיטה,אין דובי,איין אבא ואמא וגם אלוהים מת"
אני מנסה להתמודד עם השואה הזו שבאה ביחד עם שואה של עם שלם ולא ממש מצליח אבל אפילו בני הדור השני לא תמיד מצליחים.
-
"כולם מתו...איין אבא ואמא וגם אלוהים מת"איזה משפט נורא ומצמרר.......בפוסט הקודם....... מסכן הילד הקטנצ'יק.... . .
לגבי השאלה של טיולים בגרמניה ובאירופה בכלל. אם נתחיל לבדוק אילו מדינות שיתפו פעולה עם הגרמנים, לדעתי לא נוכל לטייל באירופה כלל. מי לא שיתף פעולה? ספרד בולגריה וחלק ממדינות סקנדינביה?.....וגם ארה"ב הגדולה לא הייתה ממש ממש בסדר....
-
"כולם מתו...איין אבא ואמא וגם אלוהים מת"אורי -
קראתי המום למדי את מה שכתבת.
המילים מתגמדות.
אני חושב שהאדם הוא בו זמנית הרבה יותר חזק (ולעיתים - גם הרבה יותר חלש) ממה שנהוג לחשוב.
זיוה -
שאלת פולין שלך הטרידה גם אותי לא אחת.
אבי ז"ל - יליד פולין וניצול המלחמה - נכנע ללחצים כבדים שהופעלו עליו במשך שנים ממקום עבודתו והסכים לבסוף לדרוך על אדמת גרמניה.
אגב, בטקס קבלת פנים מרשים בעיריית פרנקפורט, המתינו בחוץ קבוצת נאצים גלוחי ראש ומקועקעים עם ברזלים שקראו קריאות נאציות לעבר המשלחת הישראלית. אבי - שלא היה איש גדול ממדים כלל ועיקר, עזב את המשלחת, וצעד לבדו לעבר הקבוצה הזאת, השיב לה בגרמנית והתכוון בכל מאודו להכות את מנהיג הקבוצה שהיה בהלם מכל המתרחש. שוטרים הפרידו והרחיקו את הנאצים והמארחים לא חדלו להתנצל...).
לעומת זאת - לפולין אבי לא הסכים בשום פנים ואופן לחזור.
השערתי בנוגע לאבחנה הזאת שנראית מעט משונה -
בפולין היה הריכוז הגדול ביותר של היהודים. 1.5 מיליון איש נרצחו בפולין עצמה.
מספר היהודים בגרמניה היה קטן בהרבה.
לכן - אדמת פולין היא האדמה המקוללת, פולין היא הבית שבגד והפנה עורף והיא הסמל לכל הזוועות.
כך נדמה לי.
-
"כולם מתו...איין אבא ואמא וגם אלוהים מת"ספרד של פרנקו אומנם שמרה על נייטרליות כלפי חוץ אך סייעה לנאצים בדרכים שונות, וודאי לפני 1943 (בין היתר, בייצור מדים וציוד צבאי).
באשר לבולגריה - ב - 1941 היא הצטרפה רשמית למדינות הציר וחוקקה חוקי נירנברג משלה. היא אפשרה לוורמאכט לצעוד לתוך שטחה.
ב - 1943 בולגריה והאנטישמים שעמדו בראשה גירשו את כל יהדות מקדוניה לטרבלינקה וכולם נרצחו למעט מעטים שבמעטים.
נכון שבזכות כמה גורמים יהדות בולגריה עצמה ניצלה. לראשי הכנסייה שם היה חלק בזה.
-
"כולם מתו...איין אבא ואמא וגם אלוהים מת"נדמה לי שביד ושם ראיתי את הקיר ובו מספרי היהודים שנרצחו לפי ארצות מוצאם (תקנו אותי אם אני טועה וראיתי זאת במקום אחר) - אין מקום לספק כמעט כל אירופה השתתפה.
רבקה
-
"כולם מתו...איין אבא ואמא וגם אלוהים מת"אורי: המשפט שלך פשוט מצמרר חזק עצוב כאחד.
בנוגע לשאלה למה גרמניה ולא פולין?
תשימו לב שכל מחנות ההשמדה נמצאים מחוץ לגרמניה(למעט מחנות ריכוז).
כאשר מדברים על המחנות מדברים על פולין.
מעדויות שהיו התברר שהפולנים ואם אינני טועה האוקראינים עלו באכזריותם
על הגרמנים.
הגרמנים מנסים שנים על גבי שנים להתנצל ולעזור לישראל בהרבה דרכים
ובהרבה מקרים עומדים לצידנו - שהדבר יהיה מובן אין מחילה על המעשים שהיו
בעבר!!!
הפולנים לעומת זאת כי שאומרים - יוק!
בזמן שהוצאתי דרכון גרמני (סבי ברח ב 33) לי ולילדים ,אשתי טענה שזו טעות והיא לא מבינה אותי, אבל אני חושב ההפך .
-
"כולם מתו...איין אבא ואמא וגם אלוהים מת"ואוו. איזה סיפור.
תודה ששיתפת.
-
"כולם מתו...איין אבא ואמא וגם אלוהים מת"אורי,
תודה רבה על השיתוף. קשה לקרוא את הסיפור שלך, ובטח קשה גם להוציא אותו החוצה.
שמוליק, תודה על ההסבר. דרוג הרשע בעייתי מבחינתי. חלק גדול ממשפחתו של אבי נרצח בבור ליד ריגה על ידי הלטבים. רבים (ורעים) לא התנצלו מעולם. נדמה לי שלגרמניה לא היתה בררה, ובצדק, אלא להתמודד. אולי המספר האדיר והבלתי נתפס של הנרצחים בפולין ושל האזרחים שלא התקבלו בברכה בביתם עם שובם מהמלחמה, הוא שמכריע כאן.
ולגבי בולגריה - אין דומה הרשע הבולגרי להונגרי. זה נכון שהיו בציר הרשע, אבל רק הדמיון בשם כורך אותם ביחד עם ההונגרים, שעל התנהגותם אין כפרה. הבולגרים אכן הקריבו קהילה אחת בגלל שיקולים פוליטיים משלהם והצילו אחרת. עד כמה שידוע לי ומה שזכור לי (ואולי אני כבר עושה סלט שלם) מלך בולגריה קיפח את חייו על מעשה ההצלה הזה. כלומר, עד היום לא ידוע בבירור מדוע מת ברכבת בדרכו חזרה מפגישה עם היטלר. נראה שהורעל.
רבקה, אדבר אתך.
-
יום השואההתמונה של הגשר עם הנעליים מופיעה בעמוד הראשי ב-ynet ברגעים אלה
-
"כולם מתו...איין אבא ואמא וגם אלוהים מת"יש בויקיפדיה מספרים מדויקים על סך כל החללים והקרבנות במלחמת העולם השנייה עם פירוט על כמות היהודים שנרצחו בכל מדינה. בערך - "חללים במלחמת העולם השנייה". המספרים מצמררים. זיוה, אני מצטרף לשאלתך ו, מוסיף ושואל... למה אוסטריה לא הוחרמה? האם האנשלוס נכפה עליה? האוסטרים שיתפו פעולה וגם הם מעולם לא נטלו אחריות ולא התנצלו.
פולין נחשבה לחצר האחורית של אירופה (בלשון המעטה ובעדינות). גם בחלק הסודי של הסכם ריבנטרופ מולוטוב חילקו אותה הרוסים והגרמנים כאלו הייתה עוגה כקינוח בסיום ארוחה. לא סתם קבעו הגרמנים את פולין כבסיס למחנות ההרג וההשמדה. באנו לגרמניה, לפולין, להונגריה ולעוד מדינות שהשתתפו באופן פעיל בשיתוף פעולה מלא עם המשטר הנאצי, לא כי סלחנו או שכחנו ולעולם אין לנו הזכות לסלוח או למחול. גם כסף, ציוד צבאי חדיש וצוללות מודרניות לא יכסו את דמם של הקרבנות, אך בהחלט יתרמו לכך שתהיה למדינתנו היכולת לגרום לכך ששואה לא תחזור על עמנו.
אורי, סיפורך מרגש מאוד. תתגמדנה המילים ואולי בכלל אין בשום שפה מילים שיכולות לתאר את שעברתם בתקופה הקשה. תודה שחלקת עמנו. מאחל לך שתזכה לעוד שנים רבות. תודה.
-
"כולם מתו...איין אבא ואמא וגם אלוהים מת"לפני שנתיים נסענו אחיותיי ואבי למסע אישי בעקבות המשפחה בפולין וגרמניה.
חיפשתי תמונות להעלות לאשכול הזה, התלבטתי אם להעלות תמונות מאושוויץ, גטו וורשה, קרקוב או ממקומות שפחות מגיעים אלייהם כמו חלמנו, לודג',טרבלינקה
אבל בסוף בחרתי להעלות תמונה שצולמה מחדר האוכל במכוון של מלון ומהחלון רואים את כיכר 3 הצלבים בוורשה.
הכיכר הזאת מוכרת מהספר "מוכרי הסיגריות מכיכר 3 הצלבים".
ובנוסף אני מצרפת את מילות השיר ואת השיר שנכתב עליהם.
"מוכרי הסיגריות, פפירוסן"