בלגיה - מלכה כה ענווה
-
בלגיה - מלכה כה ענווהבוקר טוב, שמוליק,
כשראיתי שחזרת לארץ קודשינו ובפיך סיפור טיול, ידעתי שאני חייבת אותו לעצמי, גם אם אין לי כוונות בלגיות ברגע זה (ואפילו בני דודים מדרגה 13 בבריסל, עדיין לא הביאו אותי אליה....). אבל, שפע של מטלות דחה את כניסתי לאשכול, עד לבוקר זה. הסיפור כבר ארוך ומתפתל לעמוד השלישי. הגעתי עד קצהו ושמחתי לגלות שיש עוד למה לחכות. מה שלא לקחתי בחשבון זה שאצחק בקול רם, דבר שעלול להעיר את המלאכים שלי + אורחת מלאכית כבר בשעה 10:00 לפנות בוקר (אני חייבת לציין בסוגריים את הערכתי לדור ההמשך שלך, שמשכים קום בטיולים!
).אוי, אוי אוי. גברת זאפירה ! גם אנחנו קיבלנו אותה לפני שנה בטיול שלנו בסלובניה. חדשה ואוטומטית. הבחור בחברת ההשכרה העביר לנו אותה כשהמנוע כבר פועל והאורות דולקים. הוא גם הסביר לנו איך להוריד את ההנד ברקס. אפילו היתה לנו אפשרות לשאול על ההאצה החולמנית שלה ולקבל את התשובה: "that's Opel". וכך יצאנו לנו שמחים וטובי לב לכיוון בלד, ואפילו מצאנו חניה קרוב לאגם! כשיצאנו מהמכונית, בעלי החליט שהוא רוצה לתקן טיפונת את החניה, והמכונית לא מתניעה!!! שוב מנסה - כלום! הצעתי לבנזוג לנסות להעזר באופנוענים שהסתובבו לידנו, אבל הוא הציע קודם לצאת לטיול קצר סביב האגם מתוך תקווה שגם כאן הדחקה האהובה עלינו תפתור את הבעיה
. אפס! כשחזרנו כבר לא היה איש שניתן לפנות אליו בבקשת עזרה. בצר לנו התקשרנו לחברת ההשכרה והם פתרו בשניה את הבעיה: תלחצו על הברקס!!! טיפשים שכמותנו! כאילו לא די בזה, המנוע של הגברת התברר כבכייני ביותר. אתם הייתם בארצות השפלה ואילו אנחנו בארץ האלפים היוליינים. אם איילת עדיין תבקר כאן באשכול, היא תוכל לאשר, שהתאור שלי על הדרך לצימר, שגרנו בו - סיבוב שהוא כמעט סיבוב פרסה בעלייה תלולה, אינו הגזמה כלל ועיקר. כמה שהיא קיטרה הגברת... כמה ימים אח"כ הגיעה לאותו צימר משפחה נוספת, גם היא עם הגברת. עמדנו על המרפסת, וצפינו בניסיונות הנואשים שלהם לפענח את מערכת התאורה והאיתות שלה. עד שבעלי כבר החליט ללבוש בגדים מהוגנים ולרדת לתת להם הסבר (וכך אולי להחזיר במעט את הכבוד הגברי שעבד לו בסיפור ההתנעה), הם כבר נסעו.מחכה להמשך הסיפור. עכשיו כבר לא אצבור פיגורים!
טל
-
בלגיה - מלכה כה ענווהשמוליק, איזה דיווח מושקע וחינני מבלגיה הירוקה.
גם אני מתפעלת מאגף הנוער שמקיץ מלא מרץ בשעות הבוקר.
וראוי להערכה גם אבי המשפחה על תכנון מוקפד ומנהיגות יצירתית בזמן אמת...
תבורך על רוח טובה ומחוייכת שאתה מביא לכאן.
ממש כיף לקרוא כמה שנהניתם
!יעל
-
בלגיה - מלכה כה ענווהשמוליק
מכיר את המשחק הזה: "קר, קר, קריר, מתחמם, מתחמם, חם, חם, לוהט!!!"
טוב, אני עדיין ב'קריר' ויש סיכויי התחממות אפילו שאני רואה בכתיבתך שאתה במקום 'חם לוהט'. שנדע רק ימים טובים. התמונות מצוינות !!!
-
בלגיה - מלכה כה ענווהבאיחור ניכר של מס ימים ישבתי לקרוא (ברצף)
שמוליק, בהזדמנות תגיד לנו מאיפה יכולת הכתיבה שלך...
הכתיבה שלך תענוג לעיניים וגם התמונות, בלגיה הצטיירה כבריסל וברוז
ואצלי פתחת עולם חדש.
ממשיך לקרוא בשקיקה.
בנוגע למשחק עם הנקודות התוצאה אצלי צפויה להיות 0-0 הילדים היו נותנים אחד לשני אפסים.
רק בכדי לנצח.
-
בלגיה - מלכה כה ענווהאיזה כייף איתכם כאן!!
טל גלינה -
אחותי לזפירה (ותנפנפי לשלום גם לקרובת המשפחה הנוספת - קרן) - ברוכה הבאה!
הגברת זפירה היא ללא ספק גברת מעניינת, יציבה ומיוחדת במינה....
וכך - בסיכומו של דבר נפרדנו ממנה בחיבוק, שכן - היא באה יום יום לעבודה - ו -
(...she did it (her way
יעל -
היית חסרה לי.
ילדיי אכן היו נפלאים והם גילו תעצומות נפש ושיתפו פעולה - מה שללא ספק תרם רבות להצלחת הטיול.
...
אז את בטח כבר מבינה שהם דומים לאמא...
צפריר -
אם התחלנו 'בקר', אז בכל זאת יש שיפור והתקדמנו מעט...
חוצמזה - בחום הזה, אולי צריך לשחק את המשחק הזה הפוך...
כפי שהבטחתי, בשבת (הטיולית) - אתפנה למספר הרהורים בגרוש על אהבה וחיות אחרות.
דובי -
המון תודה גם לך ושמח מאוד שבאת.
ובעניין משחק הנקודות - או... שמח שהגבת כי בא לי לפטפט על כך עוד קצת.
תראה, יש כאן עניין של אסטרטגיה....
לא רק הילדים משחקים, ונושא הכלים (בתפקיד האב, או להיפך) עלול הרי להתרעם על ניקוד לא הוגן ולנקד בעצמו בהתאם וכן הלאה...
בכל מקרה, לשמחתי, שרתה על ילדיי רוח ספורטיבית למדי והעיקר הוא שבאמת היה כייף לראות אותם (וגם למצוא את עצמי) מנסים להסתכל אחרת, רחוק יותר, גבוה יותר, פנימה יותר - מחפשים - ואז גם מוצאים...
באמת שמומלץ לנסות.
מקווה להמשיך עוד הערב....
שמוליק
-
בלגיה - מלכה כה ענווההיי שמוליק
ברוכים החוזרים. העברתי בהנאה שעה בקריאה קולחת של קורותיכם בנכר ועכשיו אני מיושר - מחכה להמשך...
-
בלגיה - מלכה כה ענווהשרון -
יופי שגם אתה כאן!
אנחנו ממשיכים.
עזבנו בצער את מרימבורג שהאירה לנו פנים, וכעת, בשעה שהטמפרטורות בחוץ מטפסות להן, אנחנו בדרכנו לנאמור (Namur).
בעצת יועצות בלגיה ומומחי הארדנים לדורותיהם, החלטנו להאריך מעט את הנסיעה, כך שנגיח לכיוון הנאמורי תוך שנחצה את דינאן (לה נקדיש את הכבוד המגיע לה בהמשך) - ואליה נבוא מדרום - ונצפינה משם – ואכן – זה היה כדאי בהחלט וגם על חוויה נסיעתית זו אני ממליץ שלא לוותר.
הכניסה לדינאן מדרום נפלאה, וכך גם הנסיעה לאחר מכן על גדת ה – Meuse – יופי צרוף.
כיוונו את ג'יפי לעבר המצודה שבנאמור והסתכלנו כל העת במראת הרכב הפנימית בחשש, על מנת לאתר את נקודת הזמן המדוייקת בה לובש בננו החמוד את פרצוף המצודה הידוע לשמצה.
חסויות טכניות –
המצודה של נאמור – Namur Citadel נמצאת כאן –
Route Merveilleuse 64 (Terra Nova) 5000
שעות הפתיחה - 08:00 – 18:00.
את השעה 08:00 לא ניסינו כמובן, אך ממה שהבנתי, ייתכן וניתן להסתובב במעגל במקום ולחוגה כה וכה, אך הסיורים, ההדרכות וכל כיוצא באלו ארועים מתחילים כמובן מאוחר יותר, ורק לאחר שבלגיה מתעוררת משנתה (נו טוב... מתעוררת חלקית).
כשלעצמי, איני חושב שיש טעם של ממש להגיע לאתר קודם לכן.
ובעניין סיורים אלו –
הנסיעה במה שמכונה 'רכבת תיירותית' ברחבי המבצר – הנמשכת כ- 25 דקות ואליה אגיע עוד מעט, יוצאת בשעות הבאות -
10.30 ; 11.30 ; 12.30; 1.30; 2.30 ; 3.30 ; 4.30 ; 5.30
בנוסף, מתקיימים סיורים רגליים מודרכים במעברים התת קרקעיים, והפלא ופלא – מלווים הם גם בהדרכה באנגלית. משך הסיור – כשעה, והוא יוצא בשעות הבאות:
10.30; 12.00; 2.00; 3.30 ; 5.00
האתר מציע גם פעילויות נוספות אותן לא ניסינו.
וכאן אולי המקום לכמה מילות הבהרה בנוגע למצודת נאמור.
לא מדובר במצודה במובן המצודתי הרגיל של הדברים, אלא בקומפלקס שלם הפרוס על שטח נרחב –-מתחם מתחמי ממש, ובו מספר אזורי פעילות – וגם, חשוב לא פחות – מספר מתחמי חניה.
למעשה, 'הלב הפועם' של המקום נמצא במרכז המבקרים העונה לשם Terra Nova אלא שכעת המרכז הזה נמצא בבנייה, ובנתיים – הוא הועתק לו לכליה צולעת בדמות צריפון של בנאים רומנים (בלי לפגוע באיש כמובן) – מן דבר שכאשר אתה חולף על פניו ביעף – אינך מוצא כל סיבה לעצור...
אז זפירה נפנפה לשלום, בביטול, לאותו צריף של תמרי, והמשיכה במרוצה (במונחים שלה) לחניון המרכזי הנמצא בצמוד לאמפי מרשים בנקודה הגבוהה ביותר אליה ניתן להגיע עם הרכב (כך נדמה לי).
נפלטנו מזפירה לתוך אדים של חום מתגבר כאשר אנו מעוניינים מאוד לעלות לרכבת החלומות העומדת בעוד מעט קט לצאת לדרכה, ולא להמתין לה עוד שעה תמימה ועגולה.
צעדנו.... וצעדנו.... והתייעצנו עם מי מבני המקום שהמליץ לנו בחן על ירידה בת כעשר דקות לאותו מרכז מבקרים שטרם זיהינו – ומכיוון שזפירה כבר נעלמה מאחורינו – קיבלנו את ההמלצה הלזו והדרדרנו לנו בנחישות בשביל נחמד בין עצים וגבעות לעבר רחבת הרכבת.
שם נוכחנו לדעת שתמרי הוא שמוכר את הכרטיסים, וליתר דיוק היה מדובר דווקא באזמרלדה נחמדה שגרה בצריף.
שני יתרונות גדולים היו שם – 1. מזגן אחד גדול 2. מטרז' מאוד קטן.
נשמנו איפוא לרווחה לזמן מה.
מעולם לא נהניתי יותר לעמוד בתור, אם אפשר לקרוא לחמישה ורבע אנשים בשם תואר מחייב זה.
הכרטיסים נרכשו באותו צריפון ומייד עלינו 'לרכבת' שעמדה להפליג לדרכה.
אז הסתבר לנו ששכחנו את בגדי הים אי שם ... וכל זאת למה – אתם וודאי תוהים?
משדלתות 'הרחפת' ננעלו, הטמפרטורה זינקה מייד לגבהים טירוליים ואווירה של סאונה (רטובה) השתררה בכל, אך בגדי ים - כאמור - אין.
אופטימי שכמוני מצאתי מייד את הטוב שבדבר, שכן פרצוץ המצודה של השחמטאי הרוטן התפוגג מאחורי האדים וגם קולו נאלם, שכן כולנו טרחנו לשמור על כל טיפת אוויר שהצלחנו ללקט בתוך חממה מקפצת זו.
נו טוב... אני מניח שהרמיזות היו ברורות. לא ממש נהננו – וגם ההסברים המוקלטים באנגלית לא הצליחו לצנן את האווירה.
כשהרכבת סיימה את מסעה המזדחל ברחבי המצודה – נורינו ממנה החוצה ומייד רצנו לצריף האהוב להתאושש.
השחמטאי הבין מאוחר מידי את המזימה הממוזגת שנרקמה, ובעוד הוא מחליף אט אט צבעים – מגווני אש יוקדת לסתם אדום אש – רכשתי מייד מאזמרלדה כרטיסים גם לסיור המחילות ....
נפנפתי בעוז ובאומץ שלל טענות ומענות והודעתי שלא ייתכן שנצא ממצודה מפוארה זו בתחושת אכזבה כשאנו שלוקים כתפוחי אדמה שבילו זמן רב מידי במדורה – ותוך דקות ספורות אזמרלדה שהפכה להיות באחת מדריכת הטיול הרב שפתי שלנו, הובילה אותנו במרץ ובחן למרתפי המצודה ולמסדרונות תת קרקעיים מפוצלים ורבי הוד ועלילה.
ההימור שלי התגלה כמוצלח (וטוב שכך, שאלמלא כן – ספק אם הייתי יכול לבזבז את זמנכם כאן ועכשיו).
הסיור היה מרתק, וחשוב לא פחות – הירידה אל מתחת לקרקע הביאה עימה משב של אוויר צונן שערב לחיכנו ונעם לנו מאוד.
גם סיור זה בא לקיצו ובשלב מצער זה נאלצנו לעלות במעלה בו הדרדרנו קודם – לעבר זפירה הלוהטת – מחד, אך המתמזגת בקלות - מאידך.
נפרדנו מהמצודה כאשר זו לא היטיבה מאוד עם הפובייה השחמטאית המצודתית, ולמעשה – בעיני – היתה זו המצודה הפחות מוצלחת מהשלוש בהן ביקרנו. יתרונותיה שניים – הסיור המחילתי והנופים המרהיבים הנשקפים ממנה. ייתכן שביום חם פחות – גם הסיור ברכבת יכול להיות מהנה.
כעת – נסענו לנו לנאמור העיר לשוטט בה ולתהות על קנקנה.
אז כפי שכבר סיפרה כותרת היום – מצאנו שנאמור נשארה בסדר גמור. עיר חביבה ונעימה שנהר לה וחנויות הרבה, ומה טוב ומה נעים לתור את רחובותיה.
עם תחילת הסיור שזפו עינינו שלל בתי מרקחת לשוקולד שקראו לנו - ואנו, מנומסים שכמונו, כשקוראים לנו, אנו באים.
בחרנו הפעם בסניף מהודר מאין כמותו של neuhaus העוסקים במלאכת הקודש החומה מאז שנת 1857.
הרוקחת חמורת הסבר בחנה אותנו היטב מעמדת השמירה והיא לא יכלה להחמיץ מפגש מצער בין תיק הגב הסורר שלי לבין איזו חבילת שוקולדים יקרי ערך שמצאה עצמה לפתע מונחת על הרצפה בזווית משונה במקום לרבוץ על מקומה המלכותי על המדף.
הרוקחת הגיבה מייד והצילה את המצב.
השוקולדים נלקחו לבדיקה על מדף המיון הנוצץ ונבחנו אחד לאחד לאור שנדלירים.
כה הוקל לנו ונשמנו לרווחה משהתברר שארוע חבלני זה הסתיים ללא פצועים (שלא להזכיר דברים חמורים יותר), ומרוב שמחה ועל מנת לשחרר מעט את פרצופה של הרוקחת שקפא לו בנתיים - רכשנו לנו שוקולדים יקרי המציאות שהמתיקו היטב את הגלולה.
בדירוג טעמי השוקולד שלי - רשת זו עלתה חיש קל למקום הראשון.
מכאן - הבנות (בהרכב מלא זו הפעם) החליטו לבחון מקרוב את המרכולת שמציעות מיטב הרשתות, ואילו השחמטאי ואני הסתובבנו לנו בנחת ופגשנו וופל בלגי נחמד ובמיוחד סניף של גלידריה אוסטרלית מ-צ-ו-י-נ-ת (שבהמשך נחזתה גם בערים אחרות) – תמונה לצרכי זיהוי למטה.
אם יום אחד תראו אותה – מיסרו לה חיבוק ונשיקה ואל תדלגו!
שוב בירכתי את הבלגים החביבים על שהם דואגים לתקציב הטיול וסוגרים את שערי חניותיהם בשש (ולמעשה – זו אמירה מעט לא הוגנת כלפי הבנות שבהחלט ובהחלט הפגינו איפוק מרשים בנסיבות ובחרו בחירות – לבנותינו - ששתמחנה כל עין ), ולאחר ארוחת ערב טעימה בסניף מקומי של פיצה האט חביבתנו, שקלנו שמא יהיה זה נבון לסיים את היום כאשר עדיין מתקיים קשר – גם אם קלוש – בין מוחינו העייף לרגלינו.
ניסיון עקר זה להפעיל שיקול דעת התנגש עם צלילי צרמוניה שמחה שנשמעו מהדהדים למרחוק והשתלבו היטב עם ידיעתי שהועלתה עלי כתב אודות היריד המתקיים בימים אלה בנאמור.
היעלה על הדעת, אני שואל אותכם, שנפסח על היריד??
אז – ביקשנו מרגלינו הדואבות לגלות מעט בגרות והרבה גמישות, וצלענו לנו ליריד.
המדובר במין חגיגה בה מוקמים בן לילה בתוך העיר הנבחרת מתקני לונה פארק ושלל דוכני משחקים ואוכל על מנת לשמח אמהות בלגיות ודרדקים, אבות ובנים ואכן - השמחה רבה.
בילינו לנו גם שם איזה זמן על גלגל הענק ומתחתיו, ובעוד אי אילו אטרקציות.
הבן הגדיל לעשות כאשר קלע וכלא הוא את עצמו למין מתקן עינויים המתעקש לסובב את קורבנותיו במהירויות הולכות וגדלות עד שתפרח נשמתם ולכל הפחות יתהפכו בני מעיהם.
הבן סיים לרצות את עונשו מחוייך למדי, והוא ירד בשתי רגליו ממתקן זה והצליח להגיע בכוחות עצמו (שכן לנו לא היו כוחות לעזור לו...) לגברת העייפה שחיכתה לנו כנועה ונאמנה על מנת להסיענו למחוזות פלורנס ופייר אליהם הגענו מאוחר מהרגיל בתום עוד יום מוצלח.
לילה טוב והיו נכונים למחר.
-
בלגיה - מלכה כה ענווה -
בלגיה - מלכה כה ענווהשמוליק,
איזה כיף של טיול!!!
מבוך התירס, קרטינג, לייזר, מיני לונה-פארק ועוד ועוד...
איזה תענוג של טיול - שוקולד בלגי, ופל בלגי וגלידה אוסטרלית
בזכותך בלגיה עולה מעלה מעלה במפת היעדים שלי
וגם אני כמו אורנה כבר מצאתי את עצמי בודק מחירי טיסות
מחכה להמשך...רובי
-
בלגיה - מלכה כה ענווההיי שמוליק,
שבנו הערב מסיבוב שני בקיץ זה בצפון איטליה, ורק רציתי להציץ בתמונות, אך נשביתי בסיפור, ולא הלכתי לישון לפני שקראתי את כולו.
איזו יכולת סיפורית נפלאה יש לך, והאבחנות הדקיקות...וכמובן ההומור...
תענוג צרוף!
היינו לפני עידן ועידנים בבלגיה, בתקופה שבה רצנו ממדינה למדינה עם מדריך לפיד ביד.
בכול זאת אני זוכרת את מערת הנטיפים הגדולה, את עמק נאמור, את בריז וגנט, וכמובן את המדריך שלא דיבר מילה באנגלית, אך עמד ליד השלט בעברית- "אל תשכח את המדריך...!"
שמחה שכעת הם כבר למדו עברית..
אהבתי מאוד את תמונות הגנים הנפלאים, וגם המערות מאוד מעניינות.
לגבי התחושות שעלו בכם עם הירי- טיילנו בסבב זה במקומות קסומים בהרים בצפון איטליה, ומשום מה אני עדיין שמעתי אזעקות...וזה לא שאני גרה בעוטף עזה...
נילי
-
בלגיה - מלכהן כה ענווההיי שמוליק, קודם אני חייב להגיד שאני גם איתך פה ונהנה מאוד מלקרוא את הסיפור. בלגיה מדהימה- דורביי, נאמור.. הופלים הבלגים שכיכבו אצלנו בתפריט המזון מדי יום. לגבי נאמור - אנחנו גם כן גילינו את אותו סניף הגלידה! גלידה מצויינת, טעמתם גם מה cookie crunch?
לגבי המדריך בהאן סור לס, אני חייב להגיד שמלבד הידע שהוא הראה, הוא גם ידע טיפ טיפה עברית. עם מספיק ישראלים ויוסיפו סיור בעברית אולי, מי יודע
-
בלגיה - מלכהן כה ענווההיי שמוליק,
כמובן שהתכוונתי לכך ששמחתי לקרוא שהמדריכים למדו אנגלית.
כמובן שלא ציפיתי שידברו עברית...
יש לי שאלות כלליות לגבי בלגיה:
אני מבינה שטיילתם בחלק הוואלוני וגם בחלק הפלמי. האם חשים את ההבדלים התרבותיים והכלכליים בין האזורים? האם חשתם במתח סביב השאיפה לפילוג המדינה?
האם נתקלתם בנקודות ציון יהודיות, כמו: בתי כנסת (אני יודעת שאתה מאוד מחובר להיסטוריה היהודית), ואין כוונתי לקהילה החרדית החייה בבלגיה.
נילי
-
בלגיה - מלכהן כה ענווהרובי -
אני מאוד שמח שאתה ממשיך ללוות אותי ואני שמח עוד יותר שאתה שוקל את בלגיה כאופציה טיולית.
נילי -
תודה מקרב לב. לכבוד הוא לי לארח גם אותך כאן והרי את יודעת ששמורה לך פינה חמה אצלי.
בקשר לשאלותייך -
ההבדלים בין הפלמים לוואלונים חדים וברורים וארחיב על כך מעט בקרוב בפרק הרהורים מנדנד...
בעניין בתי הכנסת - את כמובן צודקת והנושא קרוב לליבי, אבל לצערי, בטיול הזה - לא הזדמן ולא הסתייע.
ממה שהבנתי, בתי הכנסת הבלגיים מעוררי העניין מרוכזים ברובם הגדול דווקא בערים / אתרים אליהם לא הגענו.
גנט היתה אופציה אבל מכיוון שביקרנו בה ביום הטיסה חזרה - לא הספקנו...
מאור -
מסכים עם כל מילה!
בעניין ה - cookie crunch - חייכנו זה לזו ברגע של שתיקה, אבל הגביע הקדוש שלי כבר עלה על גדותיו. ניסיתי לפתות את הבן בדיוק בדיוק בעניין הזה אבל הבחור ננעל על הוופל ולא היה מוכן לוותר...
חברות וחברים -
אני מתנצל על העיכוב .... מטלות ומטלות .... היום הבא כבר בתנור...
שאו ברכה,
שמוליק
-
בלגיה - מלכה כה ענווההיום השישי, הארדנים כחולים והלב העולה על גדותיו
בוקר בהיר בארדנים.
אנחנו כבר תושבים ותיקים כאן, אבל קמים בכל יום עם שיר חדש בלב.
בוחנים מה צופים לנו נביאי מזג האוויר ולהטוטני התחזית.
נבואה אחת רעה בפיהם ונבואה שניה רעה עוד יותר.
היום, כך אומר לנו דוד יאהו רופ, עוד יהיה חם יותר מאתמול – הטמפרטורות אמורות לנשוק ל – 30 מעלות בכל האזורים שממערב לנו שנשקלו כאופציות ליום זה – בלי יוצא מהכלל.
ביום ראשון הגדול לעומת זאת, יסתיים השרב בסער גדול ובממטרים עזים. הטיפות המלוות את ענן ועננת בתחזית הוירטואלית מתרבות והולכות, ואף נוסף להם ברק חינני.... 8 במדד האוף.
מחשבים מסלול מחדש, שוקלים, מתייעצים, מתלבטים וכל העת אני שומע קול קטן, מכוון וצלול המנסה ללכוד את תשומת ליבי ולא ברור לי מהיכן הוא מגיע.
מכין לי קפה משובח, משקיף אל הנוף - ואז הכל מתחוור לי.
זה הלב שלי. הוא קורא לי. הוא אומר לי לסוע ליום נוסף בארדנים הכחולים הממוזגים שממזרח. ויום 'נוסף' למה, וודאי תשאלו? מכיוון שאחד כזה יבוא עלינו לטובה ממש בקרוב.
אני אומר לו, אדון לב, אתה חמוד, אבל מה יהיה על התוכנית המקורית? מה יהיה על בריסל שככל הנראה תהיה זו שתשלם את המחיר? מה יגיד אבא שכל על כל זה?
והוא עונה לי – טמבל שכמוך, תעשה מה ש'תה רוצה ותפסיק לדמיין שבכלל שוחחתי איתך.
אז תגידו אתם.... לא הייתם נוהגים כמוני??
היום הנוסף בארדנים הכחולים נכתב לו אי שם בתוכנית הטיול בתקווה, באמונה ובתפילה ועכשיו – כך החלטנו בהחלטה של רגע – הוא יקרום עור וגידים!!
אז אקדים את המאוחר ואומר בפה מלא – הקשיבו לו – ללב שלכם – מידי פעם....
אנחנו הקשבנו, וזכינו לאחד הימים הנפלאים בטיול.
אז בטרם נפרוט הצהרות לפרוטות, אני רוצה גם כאן לשוב ולהודות - תודה ענקית - לזיוה, למיקה וליונית, שהחדירו בי את הרצון הזה למצוא עוד זמן לארדנים הכחולים הנפלאים.
פנינו מזרחה לכיוון הגבול הגרמני.
הנופים הולכים ומתעצמים לנגד עינינו והופכים לקסומים מרגע לרגע.
הכל הופך להיות 'יותר'.
הצבעים והרשמים עזים יותר.
התחושות חזקות יותר.
הלב פועם מהר יותר.
הטבע טבעי יותר וראשיתי יותר – ואנו מוכנים להמשיך כך ולנסוע ולנסוע עוד ועוד.
בחלוף איזה זמן אנו עוצרים להפסקה ראשונה במלמדי (Malmedy).
עיירה זו שבתה את ליבנו, ולטעמנו היא פנינה אמיתית. היא יאה לארדנים הכחולים והם יאים לה.
שוטטנו לנו ככה סתם בעיירה זו, צעדנו בנחת ומבלי למהר, נשמנו חופן של אושר, נתקלנו בשלל פטיסרי האהובים עלינו עד מאוד ולא התעצלנו ודגמנו מהטוב שהיה להם להציע (והיה.. בהחלט היה...), רכשנו לנו דובדבנים אמיתיים, מתוקים ועסיסיים אצל הירקן המקומי תוך שנהננו להקשיב לחילופי הדברים בינו לבין לקוחותיו הקבועים, לראות את המחוות, להתרשם מהבעות הפנים ומהצלילים (גם אם לא הבנו אף מילה כמעט) ואז – פנינו ימינה.
למה ימינה תשאלו?
למה לא - אשיב לכם.
ולאחר שתסתיים שיחה קצרה זו בינינו, אספר לכם שפנייה זו הובילה אותנו לסמטה, וסמטה זו הובילה אותנו לסמטה אחרת. וסמטה אחרת זו נשפכה לתוך שוק יום שישי מקומי ומה רבה היתה שמחתנו להתקל בו ככה סתם במפתיע.
פרחים ו-תיקים, ממתקים וגבינות, בשמים ותבלינים ואזרחי העיר הטובים הצועדים להם בין הדוכנים הוסיפו לאותו אושר גדול הממלא את הלב ברגעים קטנים מעין אלה.
נפרדנו לנו ממלמדי והמשכנו בנסיעה בכבישי הארדנים הכחולים ובתוך אותם נופים מקסימים המשרים שלווה ויופי בכל.
כך, חצינו את הגבול לגרמניה, ועצרנו בתחנה השנייה ביום זה – מגלשות ההרים של מונשאו.
הפסקת חסויות – את המגלשות שלMonschau תוכלו למצוא כאן –
Sommer - und Winter sport zentrum Monschau-Rohren Rödchenstr.37 52156 Monschau-Rohren
שעות הפתיחה: 10:00 – 18:00 (סגור אם יורד גשם)
מגלשות אלה נתגלו כמהנות במיוחד גם אם לוקחים בחשבון את ניסיוננו המצטבר הלא מועט בתחום.
ראוי גם להגיד שעם צניחת הטמפרטורות לגבהים סבירים יחסית, ירדו איתן גם המחירים, וגרמניה שבה וגילתה התחשבות רבה בתקציב הטיילים הפוקדים אותה, לעומת כל שכנותיה.
וכמה מילים על המייחד מגלשות אלה לעומת בנות הדוד המוכרות –
ראשית, נדמה כי הן פחות מפותלות ומתפתלות, וכך חוויית הגלישה הופכת לחדה יותר, ולמעוניינים – גם למהירה יותר.
שנית, כאן נתקלנו לראשונה בטכניקה חביבה המשיבה גולשים למקומם ומגלשות לנקודת מוצאן.
עם סיום הגלישה, נוטל הגולש את מגלשתו וצועד מטר או שניים על מנת להציבה על המסלול שיקחנה ביחד איתו אל עבר המקום ממנו הם באו.
גלגלת ממעל מחוברת למגלשה וכך מוסעת היא לאחור, עם רוכבה הישוב בה, במעלה המסלול – נחמד ביותר!
משגם כאן תורים כלל לא היו, גלשו להם הילדים להנאתם, ולאחר מכן התיישבנו לנו על כרי דשא אל מול הנוף לפיקניק של סנדוויצ'ים משיב נפש.
כבר צהריים במונשאו, עת להפסקה.
ליל מנוחה,
שמוליק
-
בלגיה - מלכה כה ענווה -
בלגיה - מלכה כה ענווהיאללה. חקרת עם המשפחה והזפירה את כל הפינות של הארדנים. לא השארת כמעט כלום לפעם הבאה.
אלעד
-
בלגיה - מלכה כה ענווהכל הכבוד לגברת זפירה, וכל הכבוד ללב שתפס לו עצמאות, יש לומר. לצערי, הייתי מעט מאוד בארדנים הכחולים, אולי הבעתי רצון להיות שם פעם, ועדיין אני רוצה. אבל הרצונות שלי יושבים כרגע בשקט ולא מתחצפים, כך שלא ברור מתי זה יקרה, אבל יום יבוא ואסע בעקבותיך.
-
בלגיה - מלכה כה ענווהשמוליק!
איזה באסה שבעל המערה עם היצורים המוזרים איננו. אם היה מודיע מראש בטוח יעלי ואני היינו מאמצות כמה מהיצורים שחיו שם. והליקר ביצים איזה כיף שמצאת אותו! גאה בך! והפרוצדורה בקרטינג אכן מתישה אבל יש לי עדיין בארנק את כרטיס הפלסטיק הכחול של הילד. וכמובן שכל יומולדת הוא מזכיר לי שאם לא הייתי מתקמצנת על כרטיס טיסה הוא היה יכול לקבל בחינם 15 סיבובים ביומולדת שלו בקרטינג החלומות. ברשותך אני מצרפת תמונה של ליקר ביצים כדי שאנשים יידעו בשביל מה צריך לנסוע לפלקנבורג (לא, האמת שפה הגזמתי כי לפלקנבורג צריך לנסוע. נקודה).
-
בלגיה - מלכה כה ענווהאלעד -
תשמע מה נעשה, אתה תשלח אותי לשם שוב, ואני מבטיח למצוא ריגושים חדשים ...
זיוה -
מאחל לך מכל הלב. את כל כך תהני שם.
אלונה -
לאחרונה, ככה בשיטוט מקרי כזה, יש לי תחושה שניתן למצוא חלק מהיצורים האלה גם במקומות אחרים.... טוב, בעצם, אולי לא מהסוג שהיית מאמצת...
בעניין הנסיך והקרטינג - עכשיו אפשר לארגן לו חברה (עוד לא פתרנו לגמרי את עניין המימון אבל אולי אם נשדר ביחד אנרגיות חיוביות, זה גם ייפתר?)
והליקר - אוי הליקר... זו היתה המלצה מ-ש-ו-ב-ח-ת!
עכשיו נזכרתי ששכחתי לצרף איזו תמונה ממגלשות מונשאו, אז הנה לכם שתיים שמדגימות מרחוק את הגלגלת שמחזירה אותך בחזרה....
מישהו מכיר גלגלת כזאת שתיקח אותנו בחזרה לבלגיה ככה לפני שעוד הפסקת אש שוקעת לתוך ענן של עשן
שיהיה לילה שקט,
שמוליק
-
בלגיה - מלכה כה ענווהשמוליק,
היער השחור שואל לשלומך
אפילו השמיים בוכים שלא ביקרת כאן הרבה זמן
אנחנו מעבירים את הזמן בגשם
אבל עדיין גן עדן.....
ובגללך כבר מתחילה לחלום על בלגיה בעודי ביער השחור
שרית
