בלגיה - מלכה כה ענווה
-
בלגיה - מלכה כה ענווהאלעד -
אני חושד בך שנרדמת בשיעור של שבת (פוסט 148) ...
אבל יש לך תירוץ פירנאי משובח במיוחד....
בכל מקרה, שונים ככל שיהיו, יש לפלמים וגם לוואלונים כמה תכונות משותפות...
טל גלינה -
תודה רבה רבה לך. שמח שאת ממשיכה ללוות אותי.
-
בלגיה - מלכה כה ענווהאור נרות נשמה
הסתיים לו יום מאושר המשאיר זכרון של שמחה מבורך (במילותיו הנפלאות של אהוד בנאי).
אנחנו נכנסים לצימר ומדליקים את האור.
הילדים פונים ראשונים לחדר ההסבה - הוא חדר החיבורים לעולם האינטרנטי החיצון.
הבכורה - כך אני רואה - מחווירה לחלוטין וקורסת.
בת הזוג ואני ממהרים אליה. היא מצביעה על המסך.
הידיעה מכה בנו כברק - שר המוות גבה מחיר כבד מנשוא בסג'עייה וגם במהלך 24 השעות שקודם לכן גדע הוא חיים.
הבועה מתנפצת לאלפי רסיסים הקורעים את הלב.
גם ברגעים בהם אני כותב שורות אלה, העיניים מתמלאות בדמעות.
הולכים לישון עם חיילים מתים בלב.
-
בלגיה - מלכה כה ענווהזו סוג של 'הודעת מעבר'.
הלכנו לישון בערב הקודם עם תחושות קשות.
בכל הטיולים שערכנו, נקוט בידינו כלל ברזל - במהלך ימי הטיול, אנו לא מתחברים לאינטרנט, אלא אם הדבר דרוש ישירות ומיידית לצורך הטיול עצמו.
כך עשינו גם הפעם כמובן, אבל עדיין נותרו לנו הערבים, הלילות והבקרים בפרקי הזמן שלפני היציאה.
כשהתעוררנו בבוקר יום שני, הבנו שעלינו לקבל החלטות קשות.
ידענו שטיול שייהרס לא יוכל להביא מזור לאיש.
הבנו שאנו חייבים להתנתק עד כמה שאפשר.
החלטנו בלב כבד שאנו ננסה להמשיך ולהפיק מהטיול הזה את הכי טוב שאפשר - למרות הכל ואף על פי כן.
זה לא היה קל. זה לא היה פשוט. אבל ברוב הזמן - הצלחנו בכך.
כמה אירוניה אפשר למצוא בעובדה שהתעוררנו בבוקר זה לחגיגות יום העצמאות בבלגיה...
כשסיפור הטיול ימשיך להיות מסופר, המלחמה לא תוזכר עוד. אין זה אומר שהיא לא היתה שם, לאורך כל הדרך.
-
בלגיה - מלכה כה ענווהקראתי בשבת את תובנות האהבה שלך לבלגיה (למרות שאני מודה שהחיבור בין "תובנות" ו-"אהבה" זה מעשה שלא יעשה). חשבתי והרהרתי והסתובבתי עם זה יומיים בבטן כי הסכמתי עם כל תובנה. חתמתי על כל שיר הלל כולו ועל כל פסקה בנפרד. הכול נכון. רק שכמו שאתה יודע אנחנו חלוקים במסקנה הסופית. מה שמחזיר אותי למחשבה שתובנות ואהבה לא הולכים ביחד.
ואחר כך עמדתי אתכם במסלול המרוצים והרחתי את האוויר הרעיל המשכר הזה. ושמעתי את רעש המנועים והחזרת אותי ליום היחיד בבלגיה שבו הייתי באמת מאושרת ולא סתם מטיילת.
ואחר כך פתחתם מחשב בערב והכול היה כבר שונה כל כך.
תענוג של סיפור, שמוליק, פשוט תענוג.
-
בלגיה - מלכה כה ענווהאלונה -
כמו תמיד, כל כך אהבתי לקרוא את מה שכתבת עד שרק ברגע האחרון נזכרתי שדווקא בכלל לא היו לי 'תובנות' היכן שדיברתי על האהבה...
בכל מקרה, כפי שכבר כתבתי, זה לא רק שלא חייבים להסכים על זה, אסור להסכים מראש להסכים על זה.
הרי היכן שזה מתוכנת,
היכן שזה בא במבצע,
היכן שזה מחוייב,
היכן שזה תבשיל של מזון מהיר שמוכן תמיד מאותם רכיבים או מאיזה שהם רכיבים,
זה כבר ממש ממש לא זה.
אני חושב שהדיון המתפתח באשכול הכן של אנשים טובים על בודפשט מספק זווית ראייה לא רעה בעניין הזה, וכוונתי להוסיף ולהגיד שלפעמים זה תלוי בכל כך כל כך הרבה דברים קטנים / גדולים ומשתנים...
ואחרון - אהבה גדולה מורכבת, לפעמים, מהרבה אהבות קטנות, אך לעיתים, יש איזה שורש אחד שיורד לעומקו של דבר ומשליך על הכל.
אני חושב שמה שבעינייך נחזה 'כהעדר חיים', ושפגם בסיכוי לצמיחתה של אהבה, נתפס אצלנו לגמרי אחרת, כסוג של סגנון חיים, של יציבות מעודנת, של חוסר מבורך בפיגמנט האי שקט שסביבתנו כה 'מתהדרת' בו עד שהוא מאיים להציפנו, ובקיצור - אותו הדבר בדיוק הוביל לשני מחוזות שונים לגמרי, ומבחינתי לפחות, זה הכי טבעי בעולם.
אז זהו זה בעניין הזה ובקרוב נעסוק בשאלה איך חוגגים את יום העצמאות, בשקט....
שמוליק
-
בלגיה - מלכה כה ענווההיום התשיעי – היום יום הולדת
היום יום הולדת היום יום הולדת היום יום הולדת לבל – גי – יה.
כן כן חברות וחברים, היום זהו יומה הגדול של בלגיה הזאטוטה, החוגגת 183 שנים של עצמאות. מי מתנדב להכין עוגה עם נרות?
בוגרי הסמינר 'חפירות קדם ארדנים' שניהלתי כאן קודם לנסיעה אולי זוכרים את השאלות, ההתלבטויות וההתחבטויות בעניין זה.
האם כדאי לבקר בבריסל?
האם צפויים פקקים?
האם אתרי התיירות פתוחים?
ועוד כהנה וכהנה.
כפי שתכננו וכפי שגם הומלץ לנו בשום שכל, התייעצנו עם פלורנס ועם פייר בעניין אופן הבילוי המומלץ ביום חגם.
שיחה זו הניבה מספר רשמים ותובנות –
ראשית – לשמחתנו – פלורנס ופייר אכן הכירו את התאריך....
מצד שני – הבנו מייד שגם בהזדמנות זאת, אין אנו צפויים לפגוש בבלגים שממש יוצאים מגדרם לרגל הארוע, וגם חגיגה זו, כך התרשמנו, צפוייה להיות מצויינת על ידי המקומיים במתכונת בלגית טיפוסית – היינו, בשהייה עצלה בבית......
שנית – פלורנס סיפרה לנו שמלבד בריסל, היא לא צופה שנתקל בעומסי תנועה מיוחדים. באשר לבריסל – היא המליצה לנו להמנע מביקור שם דווקא ביום זה, שכן שם מכל המקומות – נתקשה מאוד להכנס, לצאת ואף לנוע בתוך העיר.
שלישית – ובנוגע לאתרי התיירות, אלה צפויים להיות פתוחים לקהל כרגיל, כך אמרה פלורנס, ואנו אימתנו מידע זה עוד קודם לנסיעה בתכתובת מייל – חביבה כתמיד – עם האתרים שעמדו על הפרק.
מצויידים במידע זה החלטנו שאנו נחגוג את יום העצמאות בעיקר בדינאן (Dinant), כאשר קודם לכן נבדוק את מצב השרירים באופני הרכבת בעיירה פאלאן (Falaen).
שיתפנו את פלורנס בתכנון וקיבלנו את ברכת הדרך.
באשר למזג האוויר – חזאים לפני פיטורים שסרבו להודות בכשלונם המחפיר יום קודם לכן, טענו בחצי פה כי רבע מסערת האתמול שלא התממשה תבקר אותנו דווקא היום במתכונת שבת וחג מצומצמת.
לא אלאה אותכם יתר על המידה בעוד פטפוטי תחזית. סגרירי אומנם היה. טמפרטורות נוחות סביב ה – 20 מעלות – היו גם היו. גשם ורוח לא נחזו גם היום.
אז למה מחכים??
-
בלגיה - מלכה כה ענווההערנו את גב' זפירה המנומנמת, ג'יפי הוזעק למשמרת, שמענו שירים של להקת כוורת (טוב נו... מה לא עושים בשביל חרוז... האמת שהיה זה דווקא מארק נופלר בדיסק האגדי פילדלפיה), ומלווים בחשש מה מהעדר ווייז וגלגל"צ – יצאנו לדרך.
מה אומר לכם ומה אדבר.... הסתכלנו כה וכה .... שפשפנו את עינינו ושבנו והסתכלנו כה וכה, והסתבר שלא טעינו –
הכביש ריק.
אבל כשאני אומר 'ריק' - אני מתכוון ל – ריק ריק - כן?
וכדי שהדברים יהיו ברורים נהירים ובהירים -
ביום כיפור אצלנו יש יותר תנועה.
חשנו שגב' זפירה מתרעמת על כך שרק היא הוצאה מהאורווה בזמן שכל אחיותיה חוגגות את החג באבוס בשינה עמוקה, אבל היא הסכינה עם המצב ונשארה נאמנה כתמיד, בדרכה.
אני רוויתי רוב נחת מנסיעה זו. ככה פה ושם נתקלנו בעוד מספר רכבים שאיכלסו ככל הנראה תיירים או בלגים הסובלים מהפרעות קשב קשות, וכך הקדמנו והגענו לפאלאן עוד לפני שעות הפתיחה הרשמיות, מה שהתברר כמוצלח במיוחד שכן מפעילי האתר כלל לא היו רשמיים ואיפשרו לנו להתחיל בפעילות מייד כשבאנו תוך פטפוט עולז באנגלית ואף הפרחת מספר מילים בעברית בשמחה ובששון לאחר שנשאלנו אודות מוצאנו.
אגב לא אגבי בכלל – הקילומטרים האחרונים של הנסיעה בדרך לאתר אופני הרכבת היו מקסימים במיוחד.
אז מעט פרטים על גלגלים –
אופני רכבת La Molignee (Railbikes)בעיירה פלאן Falaen
הכתובת - Rue de Gare 82, B-5522, Falaen
היציאה הראשונה למסלול של שישה ק"מ Falaën-Maredsous-Falaën (שישה ק"מ בסך הכל – הלוך וחזור) – בשעה 11:00 (ובפועל – כאמור – גם חצי שעה קודם, לפחות כשאנו היינו שם).
אופציה נוספת - מסלול של שמונה ק"מ – היוצא מהעיירה Warnant (Warnant-Falaën-Warnant) - ולא ניתן לביצוע ביום שני – היציאה הראשונה בשעה 10:00.
ועכשיו לעיצומו של עניין –
המדובר בפסי רכבת ישנים שיצאו זה מכבר מכלל שימוש ועברו לכן הסבה מבורכת.
הנסיעה מבוצעת באמצעות מין מתקן אופניים המיועד לארבעה (אך גם חמישה יכולים לסוע בו) – כאשר שניים מדוושים להם מקדימה והאחרים מתרווחים (בצמצום אם הם שלושה) - מאחור.
המדובר בחוויה כייפית במיוחד שהסבה לכולנו הנאה גדולה.
מה טוב יותר מפעילות המאפשרת - בו זמנית –
לטייל בנופים יפים באוויר צלול;
לעשות ספורט;
וביחד עם שני אלה – לקטר בפולניות יתרה...
לכל המודאגים שבכם – אל תהיו.
ראשית, אנו – שלא עוסקים ביום יום בטריאתלונים, לא התאמצנו יתר על המידה.
אומנם, השרירים מופעלים (אם אינכם נמנים על היושבים מאחור).
אומנם – אולי פה ושם קיטור קטן אצל זו או אחרת יכול להתקבל בהבנה מסויימת – אבל באמת שמדובר בפעילות שווה לכל נפש, אפשרית בהחלט ובעיקר - מומלצת.
למי מכם שמעוניין לרדת עוד יותר לחקר עניין זה, כך הדבר מתבצע – לכל הפחות באתר החביב בו אנו ביקרנו –
המסלול הוא חד סיטרי.
מכיוון שכך, בכל רגע נתון התנועה באופניים נעשית לכיוון אחד בלבד.
ולכן – מוקצה זמן של כשעתיים לנסיעה בהלוך.
לאחר מכן, מגיעים המפעילים לתחנת העצירה הממוקמת בסיום שלושת הק"מ הראשונים, מסובבים את האופניים באמצעות מתקן מכאני שעל הפסים – ואז – בשעתיים הבאות – יכולים כל אלה שבאו – לחזור, אך בזמן זה לא ניתן להתחיל במסלול מנקודת המוצא.
הנסיעה מתבצעת בטור.
נכון הדבר שאם בכוונתכם לדווש בקצב צבי במיוחד, אתם עלולים למצוא עצמכם במצב שאלה שיצאו אחריכם ידביקו את הפער, וכך אולי תרגישו מחוייבים להגביר את הקצב, אך גם בעניין זה אין ממה לחשוש –
ראשית, באופניים לא מותקנות צפצפות....
ויותר ברצינות – פרט לאדיבות האירופאית הידועה, וגם אם אי הנעימות תגבר עליכם – תמיד תוכלו להציע לאלה שדולקים בעקבותיכם ונושפים בעורפכם להתחלף איתכם באופניים, ובא לבריסל גואל.
משסיימנו את מחצית המרחק, ובזמן שהמתנו למפקדי המסלול למען יסובבו הם את אופנינו, סרנו לבית קפה קטן וחמוד הממתין בדיוק באותה נקודה שבאמצע, שתינו לנו קפה ושוקו ונהננו מפנקייק בריבה ומוופל בלגי נחמד.
הנסיעה חזרה קלה עוד יותר מזו שבדרך הלוך והיא הסתיימה לה בנעימים כשכולנו מחוייכים ומרוצים.
ומכאן – נסענו לדינאן.
-
בלגיה - מלכה כה ענווהאקדים את המאוחר ואומר שאהבנו מאוד מאוד מאוד את דינאן. עיר קטנה ומקסימה השוכנת לחוף הנהר Meuse.
באנו בשעריה בשעות הצהריים וכאן חשנו באווירה של חג.
ראשית – היה זה המקום הראשון בו נאלצנו לחפש חניה במשך יותר מעשר דקות...
שנית – משמצאנו לבסוף אחת כזאת במגרש חניה ריק של אחת מרשתות הסופרמרקט – במרחק של כעשר דקות הליכה ממחוז חפצנו – נתקלנו גם בבניין אחד שלם בו נתלו בכל החלונות דגלי בלגיה. 'תקלה' מעין זו לא חזרה על עצמה ולא נצפתה שוב ...
שלישית – בזכות החג, העיר התהדרה לה ביריד ששימש בערבוביה כשוק יד ראשונה עד תשיעית וכאתר הפנינג חביב בו סיירו רבים וטובים באווירה שמחה ועדיין – נינוחה.
אז חנינו, צעדנו לאורך הנהר במשך מספר דקות בינות לדוכנים ועד למזח ממנו יוצאת הפלגה על הנהר של חברת Bayard Boats (בהכנות הקדם ארדניות הומלץ לנו גם על חברת Bateaux).
שטה שטה ספינתנו במשך 45 דקות ואנו לא שבענו מהמראות כאשר הרוח נשבה לה קלות, השמיים סגריריים במעט ומה בעצם צריך יותר מזה?
משהסתיים לו השייט – ניצבה לה ממש ממולנו כנסיית נוטר דאם שזו כתובתה –
Rue Adolphe Sax 1, 5500 Dinant
סיירנו קלות בכנסייה היפה, וכישצאנו, ממש בצמוד לה ומאחוריה – ניצבה לה למולנו המצודה של דינאן - La citadelle de dinant
פרטים מצודתיים –
כתובת - Place Reine Astrid 5, B-5500, Dinant
שעות פתיחה: 10:00 – 18:00.
העלייה למצודה מתבצעת בפוניקולר (או במדרגות, למיטיבי לכת השמים נפשם בכפות רגליהם) – והכניסה - כאמור - בסמוך לכנסייה ומאחוריה – לא ניתן לפספס.
כל מי שטרח ועקב עד כה יודע – ולמי שלא – אשוב ואספר – שזו לנו המצודה השלישית בטיול, כשקדמו לה אלה שבבויון ובנאמור, ובפראפרזה על מילות המשוררת –
בבלגיה היו שלוש מצודות
שלוש מצודות יפות, אך לא זהות.
הן לא היו בכלל כל כך דומות,
דומות הן לא היו המצודות.
ואהבתי את שלושתן, אלי,
זאת שלי היתה וזאת וזאת שלי,
ככה באו לי צרות טובות
שלוש הן וכן יודעות
זאת על זו, וזו על זאת.ובמעט יותר רצינות –
אומנם שלושתן מצודות המה, אך שונות הן לחלוטין האחת מרעותה, ויכול ושוני זה הורגש דווקא אצלנו בשל האופי השונה והדגשים השונים ששמנו בביקור בכל אחת מהן.
מצודת בויון היתה 'המצודתית' ביותר בעיני, במונחים היסטוריים, ובאופייה שהשתמר. נאמור היא יותר בבחינת מתחם מצודתי רחב מימדים של מחילות ומבנים הניצבים להם בגבעה רמה המשקיפה מטה ואילו מצודת דינאן – בה לא סיירנו בסיור מודרך (שלמיטב הבנתנו מתבצע גם באנגלית ונמשך כשעה ורבע) מחשש פרצופא בישא של השחמטאי – סיפקה לנו בעיקר נופים מרהיבים, כאחותה בבויון, וגם את תערוכת פסלי החול אליה נגיע בעוד מעט קט.
בעת שהגענו לקופת המצודה שאלה אותנו הקופאית החביבה באנגלית משובחת האם נרצה להוסיף עוד איזה סכום לא גדול במיוחד על מנת שנוכל להתבשם גם מתערוכת פסלי החול.
בהחלטה של רגע, ומבלי שאנו יודעים כלל במה מדובר, השבנו שכן (והתעלמנו בנונשלנטיות מאיזה פרצוף נערי שנורה אלינו מאחור) והודנו לאל לאחר מכן על שעשינו זאת.
עלינו לנו בפוניקולור בנסיעונת קצרה לפסגה תוך שנופי העיר על גשר הסקסופונים שבה ונופי הנהר ניבטים מהחלונות וכל עין תשחק למראם.
-
בלגיה - מלכה כה ענווהקצת תמונות מהשייט...
-
בלגיה - מלכה כה ענווההגענו לנו למתחם המצודה, סקרנו את חנות המזכרות, הסתובבנו לנו מעט באיזה תצוגות פתוחות לקהל שאינן מוגבלות למסיירי הסיורים, פקדנו גם את גן השעשועים הקטן שנמצא במתחם ואכלנו איזה מיני ארטיקים וכיוצא באלה, עמדנו נפעמים מול אותם הנופים שהתוודענו אליהם בעת שעלינו – ואז –
לאחר משחק 'חפש את המטמון' קצר – הוכנסנו לתערוכת פסלי החול.
משחק זה מקורו ברמז שקיבלנו למטה: על מנת להכנס לתערוכה, חפשו את הקופאית בקפיטריה והיא תראה לכם את הדרך.
למעלה נמצאו שתי קופאיות בשתי קפיטריות.
כמובן שמייד הצלחנו ופנינו לגברת הלא נכונה – אך זו שלחה אותנו לחברתה (לטובת הדורות הבאים - שנמצאת בקפיטריה שבחנות המזכרות), וזו בתורה – אכן הכירה את הקוד הסודי, הרימה את השרשרת, פתחה את הדלת (טוב נו.. גם כאן – לא היתה באמת דלת) ואז –
צעדנו לנו לחדרי מחילות, לצלילי שירי הסרטים של וולט דיסני, בין עשרות רבות, ושמא מאות, של דמויות מפוסלות בחול – כל גיבורות וגיבורי סרטי האולפנים המוצלחים האלה.
הילדים יצאו מגדרם ולא הפסיקו לצלם.
האווירה במקום קסומה.
זהו ביקור קטן וקצר שעושה כל כך טוב על הנשמה, ואם תבואו לשם ותמצאו את התערוכה – אל תתנו לה לחמוק בשום פנים ואופן.
בשלב זה ירדנו בחזרה אל העיר לטייל ולשוטט בה כדבעי, לרבות ביקור בלתי נמנע במוזיאון אדולף סאקס (וליתר דיוק – מוזאונצ'יק) וצילומים הכרחיים כשאנו ישובים לצד פסלו היושב אף הוא על ספסל.
זהו... נפרדנו בצער מהעיר האמורה לארח בשעת לילה (23:00) מופע זיקוקים במחשבה שאולי אם יוותר בנו כח – עוד נשוב אליה על מנת לראות סוף סוף בלגים צוהלים בחג עצמאותם.
[ואחרי שהועפתי שלוש פעמים ברציפות בניסיון להעלות עוד תמונות
- אמשיך בנסיונות בפוסט הבא.... ] -
בלגיה - מלכה כה ענווה -
בלגיה - מלכה כה ענווהובת הזוג מזכירה לי כעת שתערוכת פסלי החוב ששבתה את ליבנו מוצגת לרגל חגיגות 20 שנה ליורו דיסני בפאריז...
-
בלגיה - מלכה כה ענווהנסו לדמיין את עצמכם מסתובבים במקום כשברקע נעימות מהמיטב של וולט דיסני....
-
בלגיה - מלכה כה ענווהובגלל שאני לא יכול להתאפק, עוד חמש תמונות אחרונות מהתערוכה המלבבת הזאת (למרות שיש עוד המון...
) -
בלגיה - מלכה כה ענווהשמוליק,
אין ספק שאתה כותב כאן שיר הלל לבלגיה!!!
אהבתי את הפרפרזה על 3 המצודות, ותמונות פסלי החול נהדרות!
גם לי היה ערב קשה אמש בהעלאת תמונות. הערב דווקא נוח קצת יותר.
כנראה שאוהבים באתר תמונות של פרחים.
למרבה הפאדיחה-אמש לא שמתי לב, שפוסט שלם נמחק בשל העלאת התמונה האחרונה. נאלצתי להשלים הבוקר...
נילי
-
בלגיה - מלכה כה ענווהשמוליק,
תערוכת פסלי החול - אהבתי
רכבת האופניים - אהבתי
את הכתיבה שלך - אהבתי
מתובלת בשירים, פסוקים וציטוטים..את בלגיה שלך - אהבתי
ואיזה כיף לדעת שיש עוד...
רובי
-
בלגיה - מלכה כה ענווהשמוליק,
כולי נפעמת, אתה כותב כל כך יפה, זה אמנם אינו דבר חדש עבורי, אבל בלגיה מוציאה ממך כישרון כתיבה ענק, פיוטי ומלא הומור.
אני מטיילת איתך במקומות שטיילתי בעבר וגם בכאלו שלא ומצליחה לחוות יחד איתכם את ההתרחשות, המראות, הטעמים (אחח הטעמים) והריחות.
אבל מכל מה שתארת בחן כה רב התרגשתי כמעט עד דמעות מכך שפגשתם את הזקנה החביבה במוזיאון הצעצועים ומכך שהיא עדיין במלוא כושרה מובילה ילדים ומבוגרים בין אוצרות המוזיאון.
תודה על סיפור נפלא, מזל שהוא עדיין לא נגמר, ובינתיים מקדישה לך שיר נפלא של פול סיימון שהוא מחווה לצייר בלגי אהוב ומוכשר.
-
בלגיה - מלכה כה ענווהבוקר טוב חברות וחברים,
איזה בוקר של כייף איזה כייף שהיה לי הבוקר לקרוא את המילים החמות שלכם. תודה!
נילי -
אני מאוד מעריך את הליווי הצמוד שנותן את הכח הדרוש להמשיך.
ובעניין התמונות שלך -
אכתוב לך גם כאן את מה שכתבתי אני - וכתבו אחרים - באשכול הנפלא שלך - הן באמת יוצאות דופן ומרהיבות ביופיין!
רובי -
תודה גדולה מאוד גם לך שאתה כאן איתי באופן פעיל ולבבי כל כך.
ואחרונה חביבה מאוד - מיקה -
אני כל כך כל כך שמח שהצטרפת ותודה ענקית גם לך על המחמאות.
בעניין מוזיאון הצעצועים -
אכן הזכרת לי כעת שגם בעניין הזה מגיע לך קרדיט ענק.
את הרי יודעת, אלו מסוג שכיות החמדה שנשארות איתך לתמיד בזכות איזה שילוב שקשה לתאר במילים של רגש ושל יופי ושל חן - של שכינה השורה על מקום, גם ואולי דווקא בגלל שאין הוא ארמון פאר מזהב, בגלל שהוא כל כך אנושי.
הליווי הצמוד של הגברת הזקנה והחביבה כל כך, ההסברים שהיא נתנה על רבים מהצעצועים בעת שהיא עברה איתנו מחדר לחדר וההדגמות החיות שהיא הדגימה לנו - הם שלדעתי בראו את האווירה ובזכותה נשארנו עם התחושות האלה שאני מנסה לתאר.
ואחרון - ריגשת אותי עם השיר המקסים הזה של פול סיימון. לצערי למוזיאון מגריט נגיע בפעם הבאה (למעשה - לא ביקרנו בסופו של דבר בבריסל) אבל פול סיימון, לבד ועם ארט גרפונקל, ליוו אותנו ביחד עם ארבעה דיסקים נפלאים בעת שנסענו בכבישי הארדנים.
לשמוע את השירים האלה שאני כה אוהב בעת נסיעה בינות לנופי הארדנים, שעות ערב, הילדים מתנמנמים מאחור - אושר גדול.
אז קבלו שוב עוד כמה תמונות של דינאן מעוד כמה זוויות לכבוד בוקר זה, ומי יתן וישוב במהרה השקט לשרור במעוננו.
שמוליק
-
בלגיה - מלכה כה ענווה -
בלגיה - מלכה כה ענווהבעת שיצאנו מדינאן השעה היתה 16:00 לערך, ובצעד ספונטני החלטנו לנצל את הזמן שנותר עד שעת חצות הבלגית (כזכור כוונתי לשש בערב עת העיירות הולכות לנום את שנתן) על מנת לפקוד את עיירת הפרחים – היא Sohier עליה המליצה כמדומני – במיוחד – מיקה – ותודה מיוחדת שלוחה לה.
העיירה קטנטנה אך מקסימה מאין כמותה, ואם מזדמן בדרך מכאן או לשם – כנסו אליה לסיור ולא תצטערו.
תושבי העיירה מקשטים את בתיהם ואת המרחב הציבורי באין ספור פרחים בסידורים שונים – ומשתמו הסופרלטיבים בהם כבר עשיתי שימוש - אומר שמדובר בעיירה של פרח ובפרח של עיירה.
שמחנו כל כך עם הביקור בה.
נישאים על גלי ההצלחה של סוהייר ניסינו עוד למצוא את עיירת הבתים המצויירים סנט הוברט Saint-Hubert פתוחה, אבל כאן כבר לא עלה הדבר בידינו, והסתפקנו בטיול רכוב קצר, ומשם – החזירה אותנו הגב' זפירה הביתה.
היה זה אחד הימים המוצלחים והמהנים בטיול וסיימנו אותו בארוחת ערב משובחת כתמיד.
בשלב זה העייפות נתנה בנו את אותותיה, ובמקביל – בשעה טובה ומוצלחת – גשם שהתחזק ונחלש לסרוגין החל לרדת לו בחוץ.
משכך – החלטנו לוותר על התוכנית לחזור לדינאן ולמופע הזיקוקים שעתיד היה להתקיים בה, וישבנו לנו לערב משפחתי חמים ונעים.
תהינו לנו שמא ערוצי הטלויזיה הבלגיים ידווחו דיווחים ישירים, חגיגיים ונלהבים ממוקדי השמחה ומהבמות, פתחנו את הטלויזיה והרי התוצאות:
ישירים – לא.
חגיגיים – לא.
מוקדי שמחה ובמות – כמעט ולא נחזו על המרקע.
ומה כן – איזה סוג של דיווח לא ישיר בסגנון סמי וסוסו משנות ה – 70 על ארועי היום, שכפי שהוזהרנו מראש – נדמה היה שהתמקדו בעיקר בבריסל שם היתה שמחה רבה.
לשם שלמות התמונה אציין שפרט לארועים בבריסל ופרט למופע הזיקוקים בדינאן אותו לא פקדנו לבסוף, מצאנו גם בדרכים פרסומים אודות עיירות נוספות החוגגות את היום בפירוטכניקה, שיר וצבע (כמו מלמדי למשל), ויחד עם זאת, לא מצאנו כל דימיון שהוא בין האופן שבו צויין יום זה בבלגיה לבין החגיגות המוכרות לנו בישראל.
אני שוב חייב להודות שיש רגעים בחיים – והיה זה אחד מהם – בהם עובדת דחיקתה של 'המדינה' מהמרכז לטובת האדם - אינה נמצאת בעיני כה מצערת ...אך איש איש וטעמו בעניין זה.
תם לו יום זה של הטיול – ומחר – שעשועים לילדים.
