יהיה טיול לספרד?

שמוליק ל

barbaruens

אלעד,

נילי הוציאה לי את המילים מהפה....

הטיול שלכם מעניין במיוחד מבחינתי כי ברור לי שאין שום סיכוי שאנחנו היינו עושים אותו...

שמוליק

let it be

barbaruens

...נראה לי שהמדריך איוון הוא מצאצאי האינקוויזטורים.

eladw

barbaruens

נילי - סיימתי אחרי שפטרנו את התעלומה למה לפעמים בספרד צריך להפסיק לנשום.

כן. col de toro ממש שווה את ההליכה אליו. מקום מדהים. האמת שיכלתם לשאול אותי למה הייתי צריך את איוון בשביל לעשות סתם הליכה בשמורת טבע? לא חבל על הכסף? התשובה היא שבאמת בלעדיו לא היינו מגיעים ל col de toro. היינו נשברים באמצע הדרך ועושים פרסה.

לגבי הצל"ש, אני אמסור לו.

שמוליק - נילי השאירה אותך בלי מילים?

אולי כשתגדל, תעשה גם דברים כאלה. הבן שלך לא יהיה מוכן לראות עוד טירות ויידרוש לעשות דברים אחרים.

אני גם מקנא בטיול שלך כי הילדים שלי גדלו ואני לא יכול לתכנן להם טיול עם ההנאות הקטנות האלה שלא מעניינות בכלום את בני העשרה.

לט איט - ייש מצב. הוא נולד במדריד ועבר לגור בעמק. עדי כעסה עלי ששלוש פעמים הצליחו לעבוד עלי עם כמות המים שצריך לקחת. כששאלתי את איוון כמה מים להביא הוא אמר שלושה ליטרים וזה מה שהבאתי. שלושה ליטרים? למשפחה שלמה ביום חם שהולכים כמה קילומטרים?

eladw

קניונינג

כבר תיארתי את הפעילות הזאת פעם אז אני אקצר.

עוברים בנקיק נחל עם זרם. הנחל נופל בסידרה ארוכה של מפלים ומגלשות ובריכות ביניהם. המדריך יודע איך לעבור כל מכשול ומכשול.

חלק בקפיצה, חלק בגלישה וחלק בסנפלינק.

משהוא דומה לזה בארץ זה הקניון השחור בזוויתן או נחל יהודיה.

eladw

קניונינג

המים קרים מאוד אבל זה לא מפריע כי החליפה חוסמת את הקור. חוץ משני מקרים:

כששוחים ואז מים חודרים דרך הצווארון ומחלחלים לאורך הגב.

כששוחים וכפות הידיים חשופות לקור. אם זה נמשך יותר מדי זמן כי הבריכה ארוכה, זה גם כואב מאוד.

לט איט: מדריכים שהם לא מצאצאי האינקוויזיציה, מחלקים גם כפפות ללקוחות שלהם

eladw

קניונינג

מצאתי אתמול ברשת שירטוט שמראה את הדרך שעברנו.

אחרי שעה של בריכות כאלה. איוון מבשר לנו שלא נשאר הרבה, זאת אומרת שנשארו רק המפלים הגדולים. התעודדנו ובסוף גילינו שהוא שוב עבד עלינו. חוץ מהמפלים הגדולים, ועוד כמה קטנים ועוד כמה בריכות עכשיו היו גם קטעי הליכה ארוכים בתוך הקניון.

eladw

קניונינג

אחרי שלוש שעות בקניון, כבר נהינו רעבים וחלשים ולא הייתה לנו יותר סבלנות לקניון הזה. איוון מעודד ואומר שתיכף מגיעים לגשר שחצינו בבוקר ושם נעשה הפסקה.

הדרך מתמשכת ומתמשכת. אנחנו חולמים כבר על הגשר. אני מפזם את השיר "כל העולם כולו, גשר צר מאוד" ואחרי זה גם מתרגם אותו לעצמי לספרדית.

והדרך לא נגמרה

eladw

קניונינג

בסוף הגענו לגשר. שם התחלנו לפשוט את החליפות (כמה שקשה ללבוש אותם, אותו דבר קשה לפשוט אותם) ולאכול את הסנדוויצ'ים מהלחם para mañana.

מתחת לגשר יש בריכה יפה שהגלישה אליה היא הכי רצינית. מתחילים בגלישה ואז נזרקים לחלל ונופלים לבריכה.

איוון הציע לנו לעשות את זה גם. לדעתו זו הבריכה הכי יפה. אני ועדי נענינו לאתגר.

אתם יכולים לראות את זה בקטע האחרון של הסרט של עדי.

אוסף הקפיצות של עדי

אני נפלתי למים על הגב. כמה ימים אחר כך עוד כאב לי הגב מהנפילה הזאת.

אני נופל לבריכה האחרונה

eladw

קניונינג

כשגמרנו לפשוט את החליפות ולאכול ולשתות את מה שנשאר. הלכנו עוד חצי שעה לכפר ולמכוניות שלנו.

בדיוק משפצים את הכפר. הפועל שעובד בשיפוצים שאל אותי מאיפה אני? כשאמרתי לו שמישראל, הוא התלהב. הוא מהמגרב (מרוקאי) ושאל אם יש לנו שורשים מרוקאים? (לא) מה שהוא הכי התלהב זה שהוא יכל לדבר איתנו קצת בערבית.

סיפרתי לכם שבכפר הזה גרים שמונה תושבים? בקיץ גרים יותר כי הילדים של תושבי הקבע באים לחופשות.

פה סיימנו את הפעילות ונפרדנו מאיוון והשכנות שלו.

לא לתמיד! בערב אנחנו צריכים שוב לבוא למשרד שלו ולסגור את הפעילות של מחר.

(אני מתנצל על השגיאות בהודעה 58. לפועלים היה רק קילשון, לא מלקוש כמובן)

nilih

קניונינג

אלעד,

יש לך ולבני משפחתך הנאות משונות!

מקווה שלגבך שלום.

סוף סוף הבנתי מה עושים בטיולי הקניוניג האלה, ששומר נפשו ירחק מהם.

אהבתי דווקא את הביטוי "מלקוש בידיהם", ביטוי ציורי כול כך...

זה באמת מוביל לשאלה באיזה חודש כדאי לטייל באזור מבחינת מזג האוויר. היה חם מאוד?

אין על הסיפורים שלך, ועל הסגנון האלעדי!

נילי

eladw

קניונינג

נילי

הגב בסדר, אבל לגיל עשרים אני לא אחזור יותר.

הזקנים האלה באראגון לא יודעים מה זה מלקוש. יש להם גשם כל השנה.

בפירנאים לא חם מאוד, אף פעם. כשבאנו בערב הראשון, אפילו היה קר והיינו צריכים להדליק את החימום של הדירה. בהמשך הסיפור נגיע לאזורים יותר חמים, מי שישרוד עד אז.

היום הזה באמת הוציא לנו את החשק מקניונינג בעתיד. זו באמת היתה פעילות קשה. פעם קודמת שעשינו, נהננו יותר כי הלכנו רק חצי שעה בהתחלה. במים היינו בערך שעתיים ובסוף בעשר דקות הליכה הגענו חזרה לאוטו. זה מה שחשבנו לעצמנו. כשחזרנו לארץ, חבר שלי מהעבודה סיפר לי על קניונינג מדהים ומהנה שהוא עשה בדולומיטיים, אז איטליה, אנחנו בדרך.

eladw

מצנחי רחיפה

אחרי הקניונינג חזרנו לדירה שלנו ואחרי זה לבנאסקה. למחרת רצינו לעשות מצנחי רחיפה. זאת אומרת חלקנו רצה, רועי לא רצה ואז גם אלונה ויתרה כדי לחכות איתו.

איוון הזמין לנו שלושה מצנחי רחיפה למחר בתשע בבוקר בכפר ליד ב Castejon de Sos.

לא יודע למה בדיוק, אבל Castejon de Sos זה מרכז רציני של מצנחי רחיפה. יש כל מיני אפשרויות רחיפה. לקפוץ מכל מיני גבהים, בשעות שונות של היום, תלוי גם ברוחות ובמשקל הקופץ. אם מישהו יתענין, אני אפרט. האפשרות שלנו היתה רק לקפוץ מההר לירי שנמצא 1400 מטרים מעל קסטחון.

כמו בכל הטיול הזה, גם הפעם לא הגענו בשעה תשע למשרד אלא כמה דקות אחרי. ועדיין המנהל אמר לנו שנחכה ועוד כמה דקות ייגיעו הטייסים.

הטייסים היו כולם מבוגרים וחשבתי לעצמי: כשהם צעירים הם עושים קפיצות בנחל כמו איוון. וכשהם מתבגרים, הם עוברים לעשות מצנחי רחיפה באיזי?

להר לירי אפשר להגיע רק בג'יפ לכן בנוסף לתשלום לטייסים, צריך לשלם גם לטרנספורט.

הטייסים מעמיסים את המצנחים על הגג של הג'יפ וכולנו נכנסים לתוכו ומתחילים לנסוע. הנסיעה היא בערך ארבעים דקות של עליה בלי הפסקה על ההר.

eladw

מצנחי רחיפה

שם למעלה על ההר זה רק אנחנו והנשרים.

אנחנו רואים את ההר פוסטס (3375מ) ממול. האזור והעמק מתגאים בשלושת הפסגות הגבוהות של הפירנאים: פוסטס, מאלאדטה ואנטו.

לפנינו היו במשטח ההמראה כמה תלמידים של התחביב הזה. הם המריאו אחד אחד, וקיבלו מהמורה הוראות בקשר. תלמיד אחד לא הצליח להמריא בפעם הראשונה. המצנח שלו נפל לפני שהוא עזב את הקרקע.