חזרתי מפירנצה
-
חזרתי מפירנצהתודה לכולן על כל התגובות! כיף לקרוא.
אנסה להוסיף כמה תמונות נחמדות בהמשך, ונקווה שהפעם לא יגיעו על העוקם...
זיוה, גם אנחנו ביקרנו בסדנה הזו! במהלך הסיור המודרך עם ליאור בארמון ווקיו, הוא הראה לנו את השידה שצילמת, ורהיטים נוספים שעשויים בשיטה הזו של שימוש באבנים טובות ליצירת תמונות מרהיבות. אם לא יודעים במה מדובר, זה נראה כמו עבודת עץ שצבוע בצבעים שונים, אבל למעשה אלה הן אבנים שונות, בצבעים שונים, שהאומנים יודעים לשלב ולחבר בשיטות עתיקות. ליאור שלח אותנו לסדנה להתרשם מהעבודה שנעשית בה כיום. כשנכנסים לסדנה/חנות, הם שמחים לתת הסבר, באנגלית על הדרך בה מתבצעת עבודת הנמלים הזו גם כיום, וגם אם אפשר לקנות שם תמונות שהוכנו שם, אין שום תחושה שחייבים.
עוד קצת לגבי הכרטיסים, לפי מה שהבנתי נעשית ריאורגניזציה של כל ענייני הכניסות למוזיאונים. לכן, הכרטיס שנקרא החברים של האופיצי, תקף כרגע רק עד סוף החודש, ולאחר מכן כנראה שתנאיו ישתנו - אז צריך יהיה לבדוק במה מדובר.
את כרטיס פירנצה רכשתי ביום הראשון בו הגענו, יום ראשון, בערב, בפלאצו ווקיו שהיה ממש קרוב אלינו, והקופות בשעה הזו היו ריקות. אפשר להזמין באינטרנט אבל אין בזה שום יתרון, כי צריך להוציא ממילא את הכרטיס באחת מנקודות המכירה. הרכישה בארמון ווקיו היתה מהירה ונוחה. התחלנו להשתמש בו, ולהפעיל אותו למשך ה - 72 שעות, ביום שני בבוקר, וסיימנו ביום חמישי בבוקר כאשר הספקנו בבוקר האחרון הזה לבקר גם בברג'לו - מוזיאון הפסלים המרהיב.
לא ציפיתי להרבה מהכרטיס, אבל הוא הפתיע אותי לטובה והרגשתי שקיבלנו תמורה טובה. לא בדקתי כמה כסף חסכנו, והאם "הרווחנו" אל מול 72 היורו ששילמנו, אבל ביקרנו בהרבה מקומות, בלי שום לחץ להספיק, גם בגלל שיש אתרים שנפתחים ממש מוקדם וגם בגלל שהכל כל כך קרוב זה לזה ובדרך כלל הכניסה היתה מהירה יותר וחלקה יותר באמצעות הכרטיס. באחד המקומות (הברג'לו) עמדה קבוצה של תלמידים בתור לבידוק הבטחוני, ואחת העובדות שנפנפנו מולה בכרטיס פשוט משכה אותנו פנימה, שמה את החפצים שלנו בבידוק לפני כולם, והרגשנו שקיבלנו טיפול מלכותי של ממש. בתחבורה הציבורית שניתנת חינם עם הכרטיס, לא השתמשנו כי באמת העיר כל כך נגישה ברגל, אבל היה נחמד לדעת שאם נרצה נוכל... וגם לא השתמשנו באינטרנט האלחוטי.
-
חזרתי מפירנצהלהסתובב בעיר, זה כמו להסתובב בתוך ציור
-
חזרתי מפירנצהסמטאות וחלונות ראווה
-
חזרתי מפירנצהמי יודע במה מדובר?
-
חזרתי מפירנצההככר ליד בית היתומים, קרוב לאקדמיה, אני חושבת שהיא קסומה.
-
חזרתי מפירנצהתמי, איזה יופי! ממש עושה חשק שכבר יגיע הטיול

זיוה, רשמתי את הויה דל קורסו, והדואומו קיבל ניקוד נוסף
תודה!אני חושבת שנשכור רכב ליום אחד, ואז ניסע רק לפסטיבל היין בוגליאלי ונשוטט קצת בסביבה, מתוך מחשבה שזה זמן טוב לכרמים...
-
חזרתי מפירנצהזיוה, כל פעם שאני מסתכלת שוב על השרשור שלך, אני רואה עוד דבר שעשית וראית ונשמט ממני. הנה, גם את סיפרת על הקנולי! וגם צילמת אותו. למען האמת, חשבתי שהבלינצ'ס שלנו יותר מוצלחים, אבל אל תגלי... עוד אמצא את עצמי ישנה עם הדגים...
בין כל הכנסיות והנצרות, מצאנו גם קצת זמן לבקר בבית הכנסת היפה והמקושט. גם הכניסה אליו שהיא בתשלום, כלולה בכרטיס פירנצה. בית הכנסת נמצא ממש מאחורי חומות בצורות. שוטר עומד מאחורי זכוכית מחוסמת, נראה כמו בובת ראווה, ושער הכניסה מזכיר קצת את הסדרה מסע בין כוכבים. נכנסים לתוך חדרון זכוכית, נשמעים קולות מוזרים - אולי איזה סריקה אלקטרונית, ובמקום להיות משוגרים לכוכב אחר, נפתח השער. עצוב.
אמור להיות סיור כל חצי שעה, שאלנו, ואז התלוותה אלינו בחורה שקימצה מאוד בדיבור, ולמעשה רק השיבה על שאלות ששאלנו. לא נורא, לא חיבים לחפור יותר מידי.
יש גם מוזיאון, אבל הנחנו שהוא לא יחדש לנו הרבה, אז דילגנו עליו.
ליד בית הכנסת, יש מסעדה כשרה חלבית בשם רות, וסמוך אליו, ראינו את בית חב"ד.
-
חזרתי מפירנצההנופים מפיאצלה מיכלאנג׳לו
-
חזרתי מפירנצהוואו! בייחוד התמונה עם הגשר והירוק! האם הכיפה הגדולה ברקע של התמונה הראשונה מימין היא הדואומו?
-
חזרתי מפירנצהתמי
התמונות נהדרות וכך גם הטיפים
לאור מה שאני רואה וקוראת , חושבת אולי לשנות תוכניות ולהקדיש לעיר זמן ארוך יותר בפעם אחרת.
תודה
איריס
-
חזרתי מפירנצההעיר באמת מאוד פוטוגנית. ראו באחת התמונות את מסדרון וזארי, שהיה ממש מול המלון שלנו, וגם תמונות משתי קומות השוק המקורה בסן לורנצו.
-
חזרתי מפירנצהאז מי האיש שבקיר?
לא יודעת לפתור את החידה

יופי של תמונות, תמי.
-
חזרתי מפירנצהזיוה, יופי שהצלחת לראות שמדובר בפנים, למרות שהתמונות עולות הפוך...
מדובר בתחריט שעל קיר חיצוני של הפלאציו ווקיו, המיוחס למיכלאנג'לו! מכונה הגראפיטי של מיכלאנג'לו, ויש אגדות שונות לגבי הסיבה לכך שצויר שם. יש האומרים שנהג לשוחח שם עם אדם משעמם, וכך העביר את הזמן. יש האומרים שזהו ציור של פניו של אדם שהוצא להורג בככר, ויש האומרים שזהו פניו של אדם שהיה מוקע שם על עמוד קלון.
עוד אחד מסודותיה של העיר, ואפשר לאתגר ילדים לחפש אותו.
-
איזה יופי תמיגם אנחנו נהיה בקרוב בפירנצה תודה על הטיפים

נראה שנהנתן אני ממש מחכה

-
חזרתי מפירנצהתמי, סיפור מאוד נחמד על הגרפיטי של מיכלאנג'לו. בטח מהבונוסים של סיור עם מדריך.
אורנה, עכשיו גם לך יש אתגר להביא לנו קצת פיקנטריה.
-
חזרתי מפירנצהכמה תמונות לסיום... ככר הרפובליקה דרכה עברנו כמה וכמה פעמים ובה קרוסלה, בדרך לרחוב החנויות היפה, ויה טורנבואוני, הכניסה לארמון פיטי ביום שמשי, נחים על המדרגות, נוף מגני בובולי, ספרית סן לורנצו המדהימה שעיצב מיכלאנג׳לו, ושני תבליטים ממוזיאון הברג׳לו שמאוד מומלץ ושאכתוב עליהם בהמשך.
-
חזרתי מפירנצהתמי
סיפור מעניין. רק לי נראה כמו סתם טיח מתקלף ? רק עכשיו שמתי לב לפנים ...
יפה !
-
חזרתי מפירנצהחבל שלא מסדירים את העלאת התמונות מהאייפון, כך שלא יסתובבו...
בכל אופן לגבי שני התבליטים, שהם תבליטים של עקדת יצחק, הנה הקטע הרלבנטי מוויקיפדיה:
בשנת 1401 ערכה גילדת הסוחרים בפירנצה תחרות לעיצוב זוג דלתות נוסף למבנה. היוזמה לתחרות באה כאמצעי לשיפור תדמיתה של הגילדה לאחר מגפת המוות השחור. מסגרת התחרות קבעה כי נושאי העיטורים יהיו סיפורי הברית הישנה. כל מן המתמודדים בתחרות קיבל ברונזה במשקל של 34 ק"ג ונדרש ליצור ממנו תבליט בנושא עקדת יצחק, אשר יוצג לבחינה בפני ועדת השיפוט, שמנתה 34 חברים.[4] פרק הזמן שניתן למתחרים לעבודה היה כשנה, ולתחרות הוגשו עבודותיהם של שבעה פסלים, ביניהם פיליפו ברונלסקי, יאקופו דלה קוורצ'ה, דונטלו, פרנצ'סקו ואלדאמברינה, סימונה דה קולה, ניקולו ד'אריצו ולורנצו גיברטי, שזכה בתחרות[5]. מבין תבליטים אלו נשמרו רק תבליטיהם של ברונלסקי וגיברטי והם מוצגים כיום במוזיאון הלאומי ברג'לו בעיר."
אני לא יודעת למה, אבל דווקא שני התבליטים הללו, שהם חלק מאותה תחרות, שאחר כך הולידה את הדלתות המדהימות של בית הטבילה שגם בו ביקרנו עם הכרטיס, היו מרגשים בעיני במיוחד, כי ממש המחישו את ההיסטוריה.