חווית המשתמש של המטייל
-
נשמע מישהו שמאשים כרטיס אשראי בקניות שלומדובר בסך הכל בכלי שהוא יכול להחליט על רמת השימוש בו.
למשל אני קורא מעט מאוד בלוגים לפני טיול מפני שאני עצלן/לא מספיק טכנולוגי ומודרני/מוצא את רובם טרחניים או כל סיבה אחרת שבגינה אני מחליט להגבחל את כמות העבודה שאני משקיע.
גם הוא יכול להחליט עד איפה וכמה הוא מכין את הטיול, בדיוק כמו שהוא מחליט כמה ואת מה לקנות עם כרטיס האשראי שלו.
כמעט לכל דבר יש פלוסים ומינוסים, אני מוצא את מאזן האימה כשיפור חיובי לטובת הלקוח.
עד עידן הרשתות החברתיות (כולל פורומים) התייר היה די נתון לשרירות ליבו של נותן שירות במיוחד אם הוא גדול וחזק.
והנה היום הפלא ופלא מישהי סיפרה לנו על חיוב של עשרות אלפי שקלים בשכירות רכב, הפעילה לחץ וחברת ההשכרה חזרה בה מהחיוב הזה.
לדעתי בעתיד בסיטואציות עתידיות חברת ההשכרה תשקיע יותר מחשבה באם כדאי לפגוע בלקוח.
כמובן שיש גם צדדים שליליים, אבל לדעתי המצב היום טוב בהרבה לעומת המצב לפני 20 שנים ולהערכתי גם לדעת כותב המאמר, אחרת הוא היה ממשיך להזמין חופשות כמו לפני 20 שנים.
-
נשמע מישהו שמאשים כרטיס אשראי בקניות שלועוקבת כבר כמה ימים אחרי הדיון שמתפתח כאן ומוצאת את עצמי מסכימה עם הרבה דברים שנאמרו. לא אחזור עליהם כעת.
כן רוצה לציין שאמנם בעידן הנוכחי מרווח הטעויות הצטמצם הודות למידע הרב ברשת, אך יחד עם זאת, לא נעים להודות, אבל חלק גדול מהזכרונות המשמעותיים שלי הם דווקא מכל מיני פאשלות או תקלות או פספוסים שקרו לנו בטיולינו בעולם
. גם אם בזמן אמת נראה אולי שהעולם "עומד להיחרב" עלינו בו במקום - אלה זכרונות שנחקקו ומספרים וצוחקים אותם במשפחה שוב ושוב.דוגמא אחת (מני רבות...), באמת מהימים התרמילאיים, היא איזה פארק דובים ששמענו עליו כשטיילנו בשבדיה. עשינו מאמץ לא קטן להגיע לשם, בתחבורה ציבורית כמובן, וגבו מאיתנו דמי כניסה שהשתוו לדעתי למימון של שבועיים טיול שלנו באותם ימים. אבל כשנכנסנו – לא דובים ולא יער – מכלאה קטנה עם דובה ושני גורים...
אני מניחה שהסיכוי שדבר כזה יקרה בעידן הנוכחי הוא קלוש יחסית. בכל מקרה, מרוב כעס ואכזבה החלטנו לחזור את כל הדרך – 15 ק"מ - ברגל (דרך מושלמת להוציא עצבים, דרך אגב) עד הקמפינג ה"קרוב"
.באותו הזמן האכזבה היתה נוראית. אפשר להגיד שזה היה אפילו מעליב. היום זהו אחד הזכרונות המשעשעים שנמצאים שמורים ונצורים היטב בסל הזכרונות שלנו. מעמדו הרבה יותר חזק בכל אופן מעוד מוזיאון, או פארק, או אגם או מחוויות אחרות מינוריות יותר ורגשיות פחות.
כיום הרשת משמשת אותי קודם כל להזמנת מקום הלינה וגם להתמצאות כללית שעוזרת לי לתכנן את הטיול. את הטיולים אני מתכננת בקווים כלליים מאד, משאירה המון מרווחים לספונטניות, הפתעות, שינויים וטעויות. תמיד תמיד נוסעת עם ספר על המקום ועם מפה שבה אני משתמשת. לא משתמשת כלל בתכנות ניווט. בדרך כלל גם לא חורשת ברשת מראש למצוא תמונות או בלוגים מקומיים על המקום. אני יודעת שאני מפסידה מזה כנראה כמה וכמה אתרים או מציאות, אבל על הדרך מקווה שמרוויחה חוויות משמעותיות
אורה
-
אם טעויות הן כל כך נפלאות למה לא טועים בכוונה?חלק מהכותבים מספרים על כך שהחוויות הנפלאות ביותר מהטיולים הן אלו שעשו בטעות.
אם כך אני שואל למה אותם כותבים לא קובעים לעצמם כיעדים את המקומות הכי מבאסים/לא מתויירים/סתמיים/בלתי מומלצים אלא ממשיכים לחפש את המקומות המעניינים והמרתקים.
להערכתי אפשר לישב את הסתירה לכאורה בדיוק כמו הלכאורה סתירה בחוויות הטירונות.
לרוב האנשים יש חוויות מהטירונות שהם נהנים לחזור ולספר אותן אבל אף אחד לא היה מוכן לחזור לעשות טירונות.
למה?
כי בטירונות אולי יש כמה חוויות מרנינות אבל הן טובעות בצב כללי של בעסה מתסכלת ומעצבנת.
כך גם בפאשלות בטיול, יש כמה שבהן יוצא מתוק מעז אבל בכלליות אף אחד לא רוצה שכך יראה הטיול שלו.
-
אם טעויות הן כל כך נפלאות למה לא טועים בכוונה?קומון-סנס פשוט - אם היינו טועים בכוונה זו כבר לא היתה טעות....
ותשובה רצינית יותר - אני לא מרוצה מכל הטעויות שהיו לי בטיולים בגלל דיס-אינפורמציה. אם השתמע כך, אז לא לזה היתה הכוונה. כן היה לי חשוב לומר שישנן פאשלות שהפכו למעין קאלט אצלנו, כבר במהלך הטיול עצמו. שהבנו שגם אם נסענו למקום מסויים והוא לא ענה על הציפיות שלנו - העולם לא קורס ולמדנו שאפשר למצוא דרכים להוציא את הטוב גם מסיטואציות פחות נוחות. אבל אלה לגמרי אנחנו. לא אחרים וכנראה שגם לא אתה. זה בסדר, קח את זה בקלות
ושורה תחתונה - כל אחד בוחר לטייל בדרך שלו. יש כאלה שמתכננים עד לרמת איזה שניצל יזמינו באיזו מסעדה, ואחרים (כמוני למשל) מתכננים את הטיול רק בקווים כלליים ומשאירים הרבה מקום - כן, לטעויות אבל גם הזדמנות לחוויות נהדרות שלא תוכננו מראש (ועל זאת כתבתי גם קודם). הדרך הראשונה בסדר, וגם השניה, ואני בטוחה שיש עוד המון דרכים לאנשים לטייל. כל אחד גם נהנה מדברים אחרים בטיול ונותן חשיבות לדברים אחרים בטיול. לאחד איכות המלון תהיה בטופ של הטופ של הדרישות, ולאחר גם כיפה של כוכבים מנצנצים תספיק. כאלה אנחנו - שונים ומשונים - וטוב שכך! אחרת היה כאן שיעמום המחץ.
יאללה, טיול חדש כבר נראה באופק ואני הלכתי לתכנן את הטעויות הבאות שלי (אוקסימורון שכזה...).
אורה
-
אם טעויות הן כל כך נפלאות למה לא טועים בכוונה?אורה,
ושמחה לשמוע שיש טיול חדש באופק!
-
אם טעויות הן כל כך נפלאות למה לא טועים בכוונה?אורה - כבר אמרתי לך שאת משוררת????
רבקה
-
אם טעויות הן כל כך נפלאות למה לא טועים בכוונה?אורה, איזה כייף לך שיש לך טיול באופק.
פאשלות קורות גם שמתכננים היטב ונעזרים בכל אמצעי המידע, ע"ע הדירה הסקוטית שנשרפה ולא ידענו על כך כי לא התחברנו למייל כמה ימים או הסים של רבקה שלא אפשר גלישה בברלין.
כך שאין מה לדאוג לכולנו יהיו עוד הרבה סיפורים להווי המשפחתי ולשיתופים בפורום.
אגב, בעלת הדירה שנשרפה באה אלי בטענות שלא התחברתי בכל יום למייל וכך לא ידעתי שהדירה נשרפה יומיים קודם. בהקשר הזה אני חושבת שהיא חצופה כי יש פה דרישת יתר מצידה שמניחה שכולם מצויידים בווי-פי ומחשב נייד/טבלט בטיול ולא כך הוא. חבל שלא יכולתי לדרג את הדירה שלה בבוקינג....אח, איך הייתי מדרגת....
-
אם טעויות הן כל כך נפלאות למה לא טועים בכוונה?טעויות אינן נפלאות
טעויות קורות
מעצבנות ביותר
מתסכלות
מפריעות.
בדיעבד- אפשר להפוך את העובדה שהגעת לאמצע שדה חרה של פרות ובדיוק התפנצ'ר הרכב למשהו שצוחקים עליו. אבל זה עדייין נשאר שדה מלא חרה שצריך לצאת ממנו.
ככה זה עם חוויות בחיים-יש לנו ,בני האדם באופן כללי, נטיה לעמעם את הלא נעים ולהפוך אותו לסוג של "חוויה" בדיעבד. באמצע החרה- זה בכלל לא חוויה גדולה.
(במקום חרה אפשר להגיד בעלת בית שהשכירה דירה ונכנסת לבדוק שהילדים מכוסים והאח בוערת בדיוק בדקה שאני יוצאת מהמקלחת עם המגבת הקצרה והדקה מדי ואפילו אי אפשר להסביר לה שככה לא עושים ולא נכנסים לדירה "שלנו" כשאנחנו בפנים ...--- אבל את החוויה הזו זוכרים,בעוד שאת עשרות הצימרים שלנו בלי ה"שותפה הסמויה" לא נזכור).
