הוספנו נעץ למפה - יוון!
-
הוספנו נעץ למפה - יוון!רבקה - מקסים!! התמונות שלך נהדרות וממש מחזירות אותי לשנה שעברה כשביקרתי ממש בצד השני של רכס ההרים, בדרום אלבניה. מתישהו אגיע גם לצפון יוון...
אוליב - שתדעי שהספרים של ג'ראלד דארל ממש ליוו אותנו לאורך כל הטיול באלבניה. קורפו היא בעצם מול חופי אלבניה, ומכיוון שאלבניה קפאה על שמריה במשך כל שנות הקומוניזם, חווית הטיול שם היתה מאד דומה לחוויות של משפחת דארל.
-
הוספנו נעץ למפה - יוון!תודה אוליב! הסמקתי מהמחמאה.
תודה איריס, בהחלט שווה לבדוק חזרה בנסיבות יותר משמחות.
מטאורה
זיוה, לקראת הסיפור הבא, זה הזמן להזכיר שהסיפור שלך היה נר לרגלי התכנון המועט שבכל זאת תכננו, ושמך היה בפינו כמה פעמים ביום. עוד אזכיר במקומות המתאימים.
כך קמנו באחד הימים בחשק עז לטיול ובחוץ גשם ואפור. בטיול המודפס של זיוה שהיה איתנו למקרה שבכל זאת נרצה לטייל, סופר באריכות על המטאורה. וזה התאים לנו לאותו יום. אלא מה? לא חבל לפספס מראות יפים בגשם?
התלבטנו בקול רם עם המארחת שלנו, והיא כמו בכל יום הזכירה לנו, שההרים של מצובו (שם אנחנו לנים) גבוהים יותר, סיכוי סביר שנחווה מזג אוויר יותר טוב במטאורה. צדקה.
יצאנו לדרך והיא היתה יפה ונעימה ואורכה היה בדיוק על הדקה כמו שזיוה ציינה. שווה!
ואז, באחד העיקולים ראינו מרחוק את הצוקים. מאוד מרחוק וכבר הם היו מדהימים! ממש לרגליהם, עצרנו עם עוד תיירים לצלם אותם ולא ידענו מה עוד מחכה לנו.
אז אני רוצה להגיד משהו מאוד קלישאתי: ראיתי הרבה מאוד תמונות של צוקי המטאורה לאורך השנים. נראה לי תמיד וואו, אבל אף תמונה לא יכולה לתאר את מה שרואות העיניים. כן, אני יודעת שזה נכון כמעט לכל אתר יפה, אבל אתר כזה שהניגודים בין הגבהים והצבעים כה עזים פשוט מדהים! הצוקים הנישאים האלה לא נתפסים בעין.... הכתרתי את היופי הזה כמקום היפה ביותר שחוויתי, ואתם הרי יודעים שהייתי בכמה מקומות יפים בעולם...
רבקה
-
הוספנו נעץ למפה - יוון!תודה ציידת שהצטרפת. בינתיים אני "רק" עוקבת אחר מטיילי אלבניה...
אחד הדברים הכי מדהימים, ושחשבתי שזו הסיבה העיקרית ליפי המקום זה המנזרים בראש הצוקים. קשה לקלוט איך יד אדם בנתה אותם ולא בעידן המודרני. חברה שהיתה לפני שנה במטאורה אמרה שכיוונה ליום בו כל המנזרים פתוחים והיא לא וויתרה וביקרה בכולם...
ובכן, כשאנחנו הגענו (זה גם היה יום בו היו כולם פתוחים), מצאנו שאנחנו מתלהבים יותר מהנוף בחוץ מאשר תוך המנזרים. נכנסנו לאחד מהם והוא לא הרשים במיוחד. למרגלות אחר ראינו איך משפצים אותו והבנו את הטכניקה - עם גלגלת וחבל מושכים את חומרי הבניה למעלה (בתמונה).
העליה היא במדרגות די נוחות לטיפוס (בתמונה) עם ספסלים למנוחה בדרך. דמי כניסה זולים במיוחד - 3 יורו כרטיס. מנזר אחד בגובה הכביש כך שאין צורך בכלל לטפס.
במנזר עצמו נדרש לבוש צנוע, יש במקום צעיפים וסוג של חצאית לשימוש במקום.
רבקה
-
הוספנו נעץ למפה - יוון!למי שמעוניין גם בטיולים רגליים ובטרקים במקום, רצוי לישון בקירבת מקום.
עברנו גם בקלמבקה - העיירה הכי קרובה והכי מומלצת ללינה קרובה וגם בקסטרקי - הכפר שזיוה התעקשה עליו ללינה - ופשוט אין מה להשוות! הכפר מתוק ונעים מלא במסעדות ובתי קפה וקלמבקה.... פשוט לא.
יצאנו מאזור המטאורה בשעות אחר הצהריים המאוחרות והעננים מורידי הגשם בדיוק נכנסו לאזור. שמחנו שהצליח לנו היום. נראה לי שיום בהיר ושמשי הכרחי כאן לחוויה מלאה.
רבקה
-
הוספנו נעץ למפה - יוון!הי רבקה,
מטאורה היא באמת פלא שקשה לתאר בדמיון. אני חושבת שצבעי החורף שעוד קצת ליווה אתכם בטח מאוד הוסיפו. גם אני חושבת שהטבע מסביב והמראה של המנזרים ממול הוא הדבר וקצת פחות המנזרים עצמם. אבל נכנסנו רק לאחד אז המסקנה שלי אולי קצת פזיזה. משמש אותי שאת חושבת כמוני בעניין ההבדל בין קסטרקי לקלמבקה.
-
הוספנו נעץ למפה - יוון!ערב טוב רבקה!!!
איזו חופשה נהדרת היתה לכם.!!!
מאז סיפורה של נעה סקוטלנד ששהתה במקדוניה עם בעלי הבית לא קראתי סיפור כזה מעניין כמו שלך באיזי.
אהבתי את הלינה ואת המארחים וגם את מצובה.
ואת הדובדבן שבקצפת מטאורה ששנים אני חולמת להגיע ותמיד אני אומרת שיוון תמתין לי כשאגיע לגמלאות, שהרי היא כה קרובה. זיוה בזמנו העלתה את יוון במגירת החלומות ואת מוסיפה לה עוד נדבך. כנראה שאצטרך להקדים את תוכניותי.
ממתינה בכיף להמשך.
רחל לבון
-
הוספנו נעץ למפה - יוון!בוקר טוב,
זיוה - אני חושבת שהגדרת יפה את התבלין שליוה אותנו כל הטיול "צבעי החורף" - זה לא רק אניצי השלג בפסגות ההרים הגבוהים, אלא האור הבהיר מאוד, יותר מאשר כאן, הצבעים העמוקים של השמיים (זה לא פילטר של המצלמה) והראות הטובה אל האופק.
רחל - אני לא זוכרת איזה טיול של נעה זה היה, בו הם ישבו שבוע ימים לצד נחל מקסים ודגו דגים במשך שבוע - מאז גם אני רוצה כזה, וכל טיול שאנחנו יוצאים אני מכריזה "הפעם רק לנוח", אבל ברגע שאני מריחה את האוויר הדחוס של המטוס אני כבר מקבלת כוחות והמנוחה ממני והלאה... הפעם הכי התקרבתי למונח "מנוחה"...
ועצה ממני - אל תדחי לאחר כך מה שאת יכולה עכשיו, בטח לא לגמלאות... אם רוצים לטייל ביוון ההררית ממש - צריך גם יכולת הליכה.
רבקה
-
הוספנו נעץ למפה - יוון!כפרי זגוריה
לפי מפת גוגל, הם נמצאים ממש מעבר להר הקרוב למצובו, קילומטרים ספורים. הלקח העיקרי שלמדנו מהיום הראשון בו נסענו לחבל זגוריה - מפות גוגל לא יודעות כלום בעניין הזה, ומספר הקילומטרים ממש לא משנה לזמן ההגעה...
כ-45 כפרים קטנים וקטנים יותר מהווים את השם "כפרי זגוריה", בכולם יחד בערך 5000 תושבים, כך סיפרה לנו המארחת שלנו, דימיטרה.
הם "יושבים" על ובצל הרי הפינדוס הנהדרים שבחבל איפירוס.
על מפת התיירות מסומנים בין 6 ל-10 כפרים ובכל אלה מבנה דומה של ככר מרכזית הנתונה תחת צילו של עץ דולב עתיק, שם מתנהלים חיי החברה של הקהילה (בדרך כלל הגברים המבוגרים האוחזים ביד אחת במקל רועים וביד שניה שרשרת חרוזים).
המראה הכללי שלהם מאוד הזכיר לי את הכפרים התלויים של פרובאנס - גם בנוף שלהם ממרחק, אבל גם משהו בבנייה מאבן הצפחה ובגדר שהקיפה אותם. אני עוד צריכה לבדוק האם יש קשר הסטורי כלשהו בין שתי האוכלוסיות. אגב, עץ הדולב שבמרכז הכפר מאוד אופייני גם לכפרי פרובאנס.
רבקה
-
הוספנו נעץ למפה - יוון!נעה היתה בזמנו במקדוניה לחופי אגם אוכריד והתמקמה בבית מלון פרטי והלכה עם בעלת הבית להכין את האוכל עד כמה שזכור לי, השתתפה בטקס חתונה שהיה בכפר. בקיצור שבוע באיזי.
כפרי זגוריה נראים מפתים.
ומה אומר את צודקת שמה שניתן היום אל תדחה למחר.
רחל לבון
-
הוספנו נעץ למפה - יוון!סימנו 6 כפרים שאנחנו רוצים לראות, על המפה של איפירוס שקנינו בחנות הספרים של מצובו. לא מצאנו כזו בארץ, או באינטרנט או בשדות התעופה של אתונה וסלוניקי, זו היחידה שסימנה עבורנו גם כבישים קטנים מאוד.
אנחנו, חובבי כבישים קטנים, התמסרנו מיד לכביש הפצפון שהתפצל מצד ימין. על הכבישים אכתוב פרק נפרד, כאן רק אזכיר את היופי המהמם שפגשנו כל הדרך, לא הצטערנו לרגע שזו ההחלטה שלקחנו, אלא שחלפו יותר משעתיים עד שהגענו לפאתי קיפי (או קיפוי) - הכפר הראשון שסימנו על המפה.
זה המקום לציין, שאלמלא למד בנזוגי בע"פ את אותיות הכתב היווני, קרוב לוודאי שלא היינו מגיעים לשום מקום כי רק כך ידענו לזהות את השלטים המעטים, המאוד ישנים שניצבו בצידי הכביש וידענו לאיזה כיוון לפנות בהצטלבויות.
קיפי היא מה שקרוי במקומות אחרים "כפר תלוי", כלומר בנויה על צלע הר, בין שני נהרות וכמה יובלים המובילים אליהם, ועל כן מרובים הגשרים בסביבתה. הגשרים הם גשרי קשת יפייפים, עשויים אבן צפחה מקומית, שלפני היות הכבישים הקטנים האלה שאנחנו נוסעים עליהם שימשו למעבר בין הכפרים.
יש לציין, שעד המאה התשע עשרה הכפרים האלה היו די מנותקים מהעולם - כלומר, סוסים ושיירות חמורים וודאי הגיעו אל הכפרים, אבל לא באינטנסיביות. עד היום יש כפרים ממש סמוכים זה לזה - האחד על צלע הר זה והשני על צלע ההר שממול ואין דרך כלשהי נראית לעין המחברת בינהם.
רבקה
-
הוספנו נעץ למפה - יוון!אני חייבת לסייג את מה שכתבתי בהודעה הקודמת על השילוט - זה נכון לגבי הכבישים הקטנים בהם נסענו. בכבישים הגדולים יותר המובילים לאזור יש בהחלט תרגום לאנגלית.
היות והדרך היתה איטית, והיות ובחלק מהמקומות אף ירדנו וטיילנו וצילמנו והתפעלנו, הפסקנו ביום הזה רק שלושה מהכפרים שסימנו על המפה.
עכשיו העניין הזה של לינה במקום אחד להרבה זמן הופך להיות משמעותי: אנחנו מודעים לזה שיש לנו הרבה זמן ושום דבר לא בוער לנו, אז אין לנו תחושת החמצה בסוף היום אלא רק הנאה ממה שראינו וספגנו. כעבור יומיים אנחנו מחליטים שוב להצפין לכיוון זגוריה, להשלים את מה שלא הספקנו ביום הראשון.
הפעם אנחנו סוטים לכביש צדדי אחר, למרות שהחלטנו "שהפעם ניסע יותר מהר על הכביש הראשי" - הדרכים האלה יפייפיות, (ראו קטע מהכביש בתמונה למטה) מזמנות לנו מעבר ליד חוות קטנות, מפגש עם חיות בית גם מהסוג שאנחנו לא רגילים אליו, הכביש מטפס על הרים בסרפנטינות רבות ויורד בצד השני - המראה פשוט קסום. ביום הזה טיילנו בשלושת הכפרים הצפוניים יותר ועד כמה שיכולנו בעמק הויקוס.
רבקה
-
הוספנו נעץ למפה - יוון!רבקהלה תמונות יפות יפות יוון מבחינתי הוא יעד שתמיד נמצא על הכוונת אבל חוץ מהאיים טרם יצא לנו להיות בו השילוב של הנופים האוכל והאנשים אהוב עלי מאוד מאחל לך עוד הרבה טיולים וחוויות ביוון
-
הוספנו נעץ למפה - יוון!תודה ליאור ונראה לי שאתה תיהנה גם מפנים הארץ.
עמק הויקוס.
כתוב עליו שהוא העמוק ביותר באירופה.
הנתון הזה זה לא באמת חשוב כשנמצאים שם. הנירוונה היא אינסופית, היופי לגמרי לא מהעולם הזה וכל מה שרוצים זה רק להבלע בתוך היופי הזה.
נכון שראינו חלקים מהעמק גם ביום הנסיעה הראשון, אבל עכשיו בחלק הצפוני - אין לי פשוט מילים לתאר את היופי.
התמונה שצילמתי לאורך - אולי אולי נותנת מושג מה, וראו את הנהר בתחתית.
רבקה
לתמונות נוספות של הויקוס והוידיאומטיס
-
הוספנו נעץ למפה - יוון!מעבר לנסיעה בכבישים שסיפקה לנו נופים מרהיבים בין היתר גם על הויקוס, בשלוש מקומות תיצפתנו עליו והיה מדהים:
מהכניסה לכפר קפצובו kapesovo (הכפר בו זיוה לנה)
בכפר מונודנרי monodendri הלכנו בשביל הליכה מאוד נוח עד למנזר, שם יש מרפסת תצפית יפייפיה לעומק, עד הנהר.
ובכפר ויקוס vikos - ממש בכניסה יש חניה קטנה, השארנו את הרכב ובעזרת מקלות הליכה התחלנו לרדת מההר לעבר המנזר שם מובטחת מרפסת תצפית נהדרת. בערך באמצע הדרך, פגשנו ספסל ואם מתקרבים קצת לקצה המראה היה מרהיב. זה גם המקום בו הסתכלנו למעלה, ואמרתי שאין מצב בעולם שאני יורדת עד למטה... יש לציין שאנשים יורדים בשביל הזה עד לנהר ומטיילים בערך 6 שעות לאורכו, ונדמה לי שאצל זיוה קראתי שצריך מכונית שניה להקפצה חזרה לנקודת המוצא.
אנחנו כאמור נהננו מאוד מהאוויר הנפלא, מהוד קדומים של ההרים הנשאים ומהר הג'מילה היפייפה שהוא כמו הר שולחן שעוד נתקרב אליו במסלול.
עוד נקודה מאוד מעניינת - את רוב הצמחיה שפגשנו עד כה הכרתי מהארץ. הרבה פרחי בר יפייפיים וצמחי תבלין שגדלו כאן בשפע. בנקודה הזאת פגשתי לא מעט צמחים בלתי מוכרים.
רבקה
-
הוספנו נעץ למפה - יוון!הדרך מויקוס למיקרו פפיו הכפר הבא (Mikro Papigko - השם הוא כנראה כמו שכתבתי בעברית, כי כך שמעתי מפי יורגוס מארחנו) עוברת דרך נהר הוידיאומטיס למטה. ובנקודה מסויימת אפשר לשכור סירות לרפטינג על הנהר. אני זוכרת מהסיפור של מירה שעשו איפושהו רפטינג על הנהר. אנחנו מסתפקים בהתבוננות על אחרים, על המים הכחולים מדהימים וטיול קצר ביער הצמוד.
תמונות צורפו לפוסט הקודם.
רבקה
-
הוספנו נעץ למפה - יוון!רבקה - תענוג אמיתי לקרוא. מחזיר אותי לטיול שעשינו בצפון יוון לפני כעשר שנים. סגנון מאוד שונה - עם ילדים צעירים, מתגלגל, ובוודאי לא רגוע ונינוח כמו שלכם. אני כן זוכר שעצרנו ב-monodendei ליומיים-שלושה כי היה כ״כ יפה...
תודה!
יובל
-
הוספנו נעץ למפה - יוון!לאט לאט אני מגלה איפה הייתם.
בתי אבן יש בכל דרום אירופה, באיטליה בלי סוף, בקוסטה ברווה הייתי בכפר עתיק של בתי אבן והוא רק אחד מתוך המון שיש שם בסביבה. כולם יפים אבל הכפרים של זגוריה איכשהו נחרטו לי עמוק בלב. אפילו השבילים עשויים מאבן ולא מאספלט. הם באמת מבודדים, עד היום... והסביבה היפה של הרי הפינדוס.
אנחנו לא הלכנו בתוך קניון הויקוס. אבל בכל המסלולים שהלכנו בהם נעזרנו בהקפצת מכונית לצד השני. לא יודעת איך מסתדרים אחרת. הלכנו לאורך הוידומטיס ביום גשם (במקום לטפס על ההר). עצי הדולב העתיקים ממש הגנו עלינו מהגשם והצבע של המים... משגע.
-
הוספנו נעץ למפה - יוון!תודה יובל - האמת היא שחשבתי כל הטיול שלא הייתי מעזה להשגיח על ילדים קטנים בטיול כזה - גבהים, שבילים שהם לא בדיוק שבילים, ללא מעקות...
תודה זיוה שאת מלווה אותי. תיכף נגיע לפרק מעניין.
הר ג'מילה gamila הוא הר חשוף בצורת שולחן, מזכיר ולא מזכיר את הדולומוטים, הוא הפיסגה של שרשרת הרי Tymfi . הנסיעה לכוון מיקרו פפיו מגלה למעשה את כל צדדיו, ובכפר עצמו אנחנו נחשפים לצד המושלג שלו והוא מאוד יפה! לא יודעת למה נשארתי רק עם תמונה כזו...
ברחבה שמתחת לדולב הענק שבראש הכפר שתי ילדות פתחו דוכן לממכר גומיות. זוכרים את משחק הגומיות שכבש את חיינו בסערה ובאותה סערה גם נעלם, מזמן? כנראה שעכשיו זו האופנה שם...
כשאנחנו קוראים עכשיו, מוצאים שלמרגלות הכפר יש מעיינות מהיפים ביוון. לא ידענו.
רבקה
-
הוספנו נעץ למפה - יוון!פרט שולי ששכחתי לספר...
ביום השני הזה שלנו, בזגוריה, בעצירה הראשונה שלנו פגשנו טיול ג'יפים של מדרפט.
בחורים ובחורות חסונים וחסונות ירדו מהג'יפים שמעו הסברים וירדו לשבילים. ביום הזה הם ליוו אותנו לכל מקום... כולל למסעדה שבחרנו באקראי. (אבל מסעדות בפרק לחוד). שימח אותי שאנחנו מטיילים בקצב טוב...
או, שעכשיו כשאני קוראת את מה שאני כותבת, אני חושבת שאולי בזמן שאנחנו הספקנו להתפעל ולהתענג בנחת ממה שראו עיננו הם הספיקו לגמוע עוד שביל...
את תמונת התמר צילמתי אחרי ששמעתי את ההסבר של המדריך שלהם על התאנה שטרם חנתה פגיה...
רבקה
-
הוספנו נעץ למפה - יוון!והנה הגענו למה שבעיניי היה השיא השני של הטיול, ואם וכאשר נחזור ליוון, אני ארצה לבלות כאן כמה ימים לפחות.
צומרקה Tzoumerka
כשהמזוודות שלנו כבר ארוזות בסלון ערב הנסיעה שלנו, אספתי את המפה שקנינו לטיול (ובסוף לא שימשה אותנו) מהשולחן שם היה מקומה בחודשים האחרונים והעפתי מבט. כלום כמעט לא היה מסומן עליה. אז כיוון שכבר גמרתי לארוז ועוד היה מוקדם ללכת לישון, פתחתי אינטרנט ובחיפוש אקראי הגעתי לצומרקה באתר הזה הגשר שבתמונה שבה את עיניי ורציתי לפגוש אותו פנים אל פנים. לפעמים הסיבות שאנחנו רוצים להגיע למקומות הן נורא טפשיות, לא?
אז, בוקר גשום אחד, חלקנו עם דימיטרה המארחת שלנו כרגיל את אופציות הבילוי לאותו יום, וכמו מנטרה, אמרה לנו שההרים של צומרקה יותר נמוכים משלהם ושם בטח לא ירד גשם. אני לגמרי לא בטוחה שהיא צודקת לגבי גובה ההרים, אבל היא התגלתה כחזאית לא רעה בכלל...
נסענו לצומרקה. ההמלצה היתה לנסוע על האוטוסטרדה עד ליונינה ומשם לפנות לשמורת הטבע שמכונה "הגדולה ביותר ביוון" אבל אנחנו לא חשבנו שאנחנו צריכים לחסוך בקילומטרים וישר עלינו על כביש, שעד היות האוטוסטרדה היה הכביש הבינלאומי שחצה את יוון. אבוי לכביש.... מצד אחד מהר מאוד הוא טיפס על ההרים והמראות שנגלו לעיננו היו לא פחות יפות משוויץ - ואין כאן הגזמה בכלל. מצד שני טיב הכבישים היה מזעזע. אחרי כשעה וחצי נסיעה מאוד איטית הגענו לקטע כביש שכנראה הותקף בלילה הקודם ממפולת אבנים ולא היה סיכוי לעבור ביניהם.
שאני אוותר? האכילו אותי בבוקר בפשטידת תרד מדהימה, וזו הסיבה היחידה כנראה שהיה לי כח להזיז את האבנים הגדולות... המשכנו בדרך.
רבקה
