שנה טובה חברים !
שנה עברה מאז הטיול שלי אותו תכננתי עם המון קריאה, לימוד ועזרה מהפורום הזה.
לא הצלחתי כל הזמן הזה לחזור עם סיכום כמתחייב, ואז נוצרה גם בעיית שם המשמתמש “מרסלו0” (ע”ע ספרות זולה) שעדיין לא הצלחנו לטפל בה.
בכל מקרה לכבוד החג ואולי לכבוד המצב הקשה אליו נקלע העולם, החלטתי לשתף את סרטון הטיול שלי.
אולי אצליח בהמשך לזה לרשום כמה תובנות משעשעות.
מקווה שתהנו,
שנה טובה ובתפילה שיפתחו גבולות צפון אמריקה.
סרטון ארה"ב 2019
מרסלו (ללא 0)
לצלם את הזריחה
הגעתי ל-27/9 במטרה להדביק את היום לפני שנה,יום היציאה לכביש מס’ 1.
כיום ערב כיפור, אז אתרכז רק במצעד ההפתעות #2
ערב קודם הודעתי לאשה כי בבוקר אקום מוקדם לצלם את הזריחה.
זה לא משהו חריג אצלי, עשיתי קיטועי זמן כאלה (timelapse) אפילו באילת, ופה יש את גשר הזהב.
אף אחד לא בדק היכן המזרח או מה מצלמים בבוקר ערפילי עם זרזיף של גשם.
קמתי, אמרתי יצאתי, תישנו, היום הארוך על הים יחכה.
כמה חודשים קודם לכן…
הבן החייל מתקשר אלי ואומר לי שמע, יש לי קורס, אבל הוא מסתיים בשבוע שלפני ראש השנה ואז בתוכנית רגילה של שבועיים.
הצבא כמו בצבא זה נמשך כמה שבועות כן יש קורס, לא אין קורס, כן יש, לא אין, לא יש, כן אין, בלגן.
עד שהגענו לסבירות גבוהה שיתאפשר לו להצטרף אלינו לשבועיים החל מהסופ”ש שלפני ראש השנה.
ההחלטה איך, כמה ולאן הוא סיפור ארוך בפני עצמו נעזוב אותו כרגע. בסופה הוזמנה הטיסה הישירה לסן-פרנסיסקו של יונייטד, זו שיוצאת חמישי בחצות מהארץ ונוחתת פה (או ששם) בשעה 5 ומחכה לאינמיגרשיון בשעה 6.
האפשרות שכלום לא יצא לפועל יחסית לאזרח רגיל גבוהה, לכן הוחלט שלא מספרים על כך לאיש, אף אחד, חבל לייצר עוגמת נפש.
בחזרה להווה
יום קודם, בבוקר שלי, כבר עקבתי מה מתקדם בארץ ודאגתי לקבל דיווחי הרגעה.
הקורס בכלל הסתיים שבוע קודם, קוצר, אז לא היה לחץ של זמן להספיק לטיסה.
שבוע קודם, אחרי שהמראנו, שותף לסוד גם הסבא כי הוא היה אמור לדאוג לנכד ולקנות אלפיים דברים שאשתי רשמה לו כדי שיעבור על החייל חג קל.
יומים לפני עודכנה הסבתא כדי שלא תבשל לו לשבת.
בלילה פה ושם מבלי שישמו לב עקבתי באפליקציית מעקב אחרי הטיסה, ובחמש כבר יצאתי לצלם את הזריחה, כלומר ל-SFO.
הטעות היחידה הייתה שביקשתי מהנשים להמשיך לישון והן עשו זאת בשמחה.
לא התלבשו לא התאפרו, עד שהערתי אותן בעצמי וניסיתי שיצאו מהמיטה.
מסיבה זו כל מה שקרה אחר-כך והתיעוד שלו לא מורשה לפרסום.
אמרתי להן שמצאתי מישהו מפורסם בגשר הזהב והוא הסכים לבוא להגיד לכן שלום במוטל, ואז, נפתחה הדלת ונכנס המפורסם.
אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא (התנגן ברקע)
היה קשה מאוד לשלוט ולהנמיך את הווליום בחדר.
כשנרגעו שיחות לארץ וכמה תמונות ראויות לווצאפים של המשפחה וחברים קרובים.
שנה טובה וחתימה טובה לכולם.
שיטת המגנט
היום, לפני שנה בדיוק עשינו את דרכנו אל LA.
תכנון הטיול התחיל בינואר 2019 עם קריאה בבלוג של תותי ואז המון המון קריאה פה בפורום הזה.
הדבר הראשון שלמדתי, ודי יישמתי, הוא שבארה”ב לא ניתן להתפזר על פני המדינה בטיול של חודש.
למרות ששהיתי במצטבר איזה 9 חודשים בארה”ב לפני כן , עם 2 תקופות בנות 3 חודשים, לא נתתי לכך מחשבה. אולי כי הייתי בעיקר בעבודה ואף פעם לא בטיול משפחתי.
אז יצאנו לדרך זוג + 2 הנערות, החייל נשאר בצבא “בקורס”.
היעד היה 3 שבועות במערב, ואז שבוע אחד ניו-יורק + ניו אינגלנד, כי לא הסכימו לוותר לי על “חלום ניו יורק” אז אני לא ויתרתי על בוסטון בתקופת שלכת.
אני אנסה להתרכז בנקודות מעניינות לפחות בעיני ולא בדברים הרגילים שכל אחד מכיר.
נחיתה, אינמיגרשיון, מזוודות, מכס, והסעה להשכרת רכב בסיקסט.
היינו בדרכנו לבית של חברים בואלי, להם אמרתי אל תבואו חבל על הזמן נגיע אליכם.
הזמנתי מיני-ואן ע”פ ההמלצות כאן, ומתוך האפשרויות השונות שידעתי שקיימות די חשקתי בקרייזלר פסיפיקה, ואם לא אז דודג’ קראוון וזהו.
על דלפק פקידת הקבלה הנחמדה הנחתי את הוואוצ’ר של ההזמנה ומיד צירפתי מגנט “מתנה עבורך” עם נוף מהמם של ירושלים אותו רכשתי בשוק מחנה יהודה ב-10 שקלים.
האמת לא ציפיתי לכזו התלהבות, אך מיד קפצה מאחור עוד בחורה צעירה עם רקע יהודי, אז שלפתי גם עבורה מהתיק עוד מגנט.
כמובן זכיתי ליחס אדיב ביותר, ואז היא שואלת אותי האם יתאים לי קרייזלר פסיפיקה שלדעתה זה הרכב הכי טוב שיש לה ונשאר לה רק אחד כזה.
סרבתי בנימוס כמובן… לא באמת.
לא זו הסיבה שהבאתי מגנטים במתנה, המחשבה הייתה ייצוג הולם לישראל וישראלים, אבל אם יצא לי בונוס לא אתנגד, אז קראתי לה “שיטת המגנט”.
בהמשך השארתי מגנטים כמעט בכל מוטל וכדומה.
ברוב המקומות זה סתם היה נחמד מצידי.
במלון אחד בדיסניילנד, פקידת הקבלה כמעט התחילה לבכות מהמחווה מישראל.
רכב מצויין
דוקא את המגנטים היפים לא צילמתי, זה אחד היותר פשוטים שהושאר לחדרנית
הפיצה יולו שלי
כמעט שכחתי, יש איטלקי אחד ויטו יאקופלי שיושב בלוס אנג’לס והיה בעל פיצרייה וערוץ יוטיוב בו הוא מלמד הכל על פיצה נפוליטנה ולא רק.
גם למדתי ממנו המון, הוא גם יושב על מלרוז, וגם ישבתי אצלו תוך 24 שעות מהנחיתה.
אני שוב רעב.
הנשים התלהבו לא רק מהפיצה.
וזה החיקוי בבית
ניו אינגלנד – יום 2 : ההרים הלבנים
יום 27 לטיול 18/10
היום הזה יוקדש ל-”הצצת עלים” ובו נעשה את “סיבוב מרסלו”.
זהו סיבוב שתחילתו לפני כ-27 שנה, סיבוב חד יומי, סיבוב שהתפתח עם הזמן לטיול סטנדרטי בהרים הלבנים בן יום אחד.
עשיתי לאזור הזה כמה וכמה גיחות, שכללו טיולים רגליים ביעדים מרכזיים כמו גם טיפוס ברכב להר וושינגטון או ברכבל להר קנון ועוד.
בהמשך התחלתי לקבל ביקורים כאלה ואחרים מהארץ ובהם לקחתי את האורחים במסלול הזה.
אם להתחיל מהסוף יום אחד אני מקווה לשהות שם כמה ימים רצופים או יותר, פלוס סקי בהר קנון, ולחרוש את כל האזור שוב.
סיבוב מרסלו מתחיל תמיד באזור 6 בבוקר, יציאה מהקו של בוסטון (בעיקר על כביש 495), הפעם נקודת היציאה הייתה Natick.
על כן נסענו בכביש 90 מזרח (המס-פייק) אל 95 צפון וממנו אל 93 צפון שהוא כבר הציר המוביל אל ניו-המפשייר תוך חציית ה-495.
ישר ישר ישר צפונה ועד לינקולן NH – אני חייב לציין כי הכביש השתפר מאוד (וגם נוספו לו אגרות, אבל הייתי על הכל כלול) ועלו המהירויות המותרות ובסה”כ זמן הנסיעה הצטמצם.
משם ימינה בכביש 112 ה-“קנקמגוס הייויי” כביש הנופים המפורסם דרך הר לון (גם שם דרוש לקיים סיבוב סקי) עד קונווי, שמאלה וצפונה בכביש 16 אל כביש 302 מערב, והסיבוב יסתיים שמאלה בכביש 3 אל 93 דרום, חולפים על פני לינקולן וחוזרים הביתה בחושך מאוחר ורצוצים (חובה לסיים במצב גמור).
בדרך עוצרים בנקודות עניין משתנות, אני חייב לציין שהיו שינויים נחמדים עם השנים, אולי מלבד האיש הזקן של ההר שלא החזיק מעמד.
אעבור עכשיו לתמונות ופרטים – אציין שוב שלא חשבתי שהיום יעשה הטיול הזה, חשבתי אפילו כי נגיע לאזור לינקולן, נראה בדרך שלכת מהממת ונרד בחזרה דרומה לכיוון בוסטון. אבל השלכת לא הספיקה ורציתי עוד ועוד.
הנקודה כאן היא מה שנאמר לא מעט פעמים – עם שלכת צריך להיות מוכנים לספונטניות כדי לתפוס מה שאפשר בהתאם למיקומה יחסית לימי הטיול.
תמונות שוות כשאין מילים
7 בבוקר על 95N – משפחתית לא ממש יצאנו ב-6
סייג’יק לקח אותנו דרך 3 צפון שמתחבר אחר כך אל 93 – כבישים טובים
מחיר הדלק במזרח הרבה יותר נוח מהמערב – כדולר וחצי פחות לגלון.
האמת צילמתי כי לא יצאה לי קבלה, והתמונה נשארה עם העכביש הזה.
בהחלט מזדהה – בכניסה ללינקולן ליד התחנת דלק
מתחילים – עם היום האפור זה מתחיל מאכזב
מתחיל להשתפר – הדרישות שלי גבוהות שיהיה ברור
האוטו מרוצה
ואז מוצאים את הפינה הנכונה וזהו
אי אפשר להפסיק להסתכל וגם לצלם
לו יכולנו להיות שם עכשיו בשידור חוזר
גם הצהוב-כתום הזה יפה
הפנורמי של Sugar Hill Scenic Vista
אני תמיד מחפש בצד משהו מחוץ למסלול
חיפשתי גם איזה גשר מקורה מעניין להציג ומצאתי קרוב ליד את גשר נהר סאקו – משהו חדש גם בשבילי, אז עברנו הלוך ושוב.
וגם ברגל לצלם
ובצד השני היה כפרי ויפה
בדרך אל North Conway מתגלה תצפית מרהיבה על סאקו ריבר
ועכשיו הפסקת צהריים בעיירה, ולאחריה ליבי לא עמד באכזבה על כי לא עצרתי באאוטלט אז חזרתי אחורה.
בנו שם אימפריית אאוטלט, הנשים מצאו מציאות ואילו אני קינוח תוצרת ביתית לשם שינוי.
זה אינו הסייל היחיד – פה עשינו עבודת צוות עם זוג ישראלים, איחדנו קנייה והתקבלה הנחה נוספת, ישראלים.. זה חוקי?
רכשו כמה מותגים, מה שרצו, עד שהיינו חייבים לצאת לדרך – היה קצת פקק בצומת? עקפנו דרך העיירה.
היו שם גם דרכים מהממות בתוך עצים.
וזהו – בדרך חזרה עוד עצירה במפלון לצד 302, קפאנו !
מלון וושינגטון נמצא יפהפה, פעיל ומשופץ ומפתיע – בזמנו היה נטוש והזכיר לי את "הניצוץ”
צומת בהמשך נמצאה הרכבת הישנה של מאונט וושינגטון
ובדרך חזרה עוד הספקנו לצלם את הר קנון
וכך בנסיעה ארוכה בחושך הסתיים לו יום שיזכר היטב.
אני מתנצל על הקיצור הרב – בהחלט שווה להשקיע באזור הזה בלבד כמה ימים, ובכלל בכל ניו אינגלנד והחופים לפחות חודש.
לילה טוב ניו המפשייר.
מחר יום לפני אחרון בארה”ב.
מצעד הטעויות
נעלי הליכה נוחות ובדוקות
כמה תכננתי ונפלתי בדבר הבסיסי ביותר.
נעליים חדשות, שכיף לצאת איתן לטיול, שנוסו רק בעבודה כאן בארץ הן לא רעיון טוב.
כנראה שהן היו צרות מדי, תומכות בכף הרגל פחות מדי, והעדות הראשונה לכך הייתה ביום השלישי בדיסניילנד אותו סיימתי עם כאבים בכף הרגל ובאצבעות.
המנוחה אחרי כן עזרה, אבל כשהגעתי לסיבוב פארקים הכאב חזר, ואצבע אחת ברגל הלכה והזדהמה לי.
טוב שתוכננו בעיקר תצפיות כי עברתי לנעלי אצבע עד לקניית נעלי ספורט חדשות ורחבות, וסיימתי בחזרה מהפארקים בבי”ח לטיפול ותרופות.
אגב היחס היה מדהים, וזמן ההמתנה קצרצר, הכל מלהיב עד שהגיע לארץ החשבון… רחמים על חברת הביטוח.
אין בארה”ב בוטנים אמריקאים !!!
פור גוד סייק איך זה יכול להיות? אין לא מושג אני לא מצאתי.
אני צריך אותם לנסיעות – אם צצה לה עייפות אני מתחיל לגרוס וזה שומר עירנות בדוק.
בנוסף בוטנים אמריקאיים לא מלכלכים את הידיים, ואי אפשר להגזים כי הלסת מתעייפות מהלעיסות.
נאלצתי להסתפק בבננות מיובשות ובוטנים רגילים, דברים מוזרים אחרים רובם נזרקו לפח עם ציון נכשל “לא אכיל”.
את תמונות הפציעה אחסוך
סיבוב פארקים #2
יום 14 לטיול 4/10
היום נעשה מסע “מטורף” אבל הוא נבדק לעומק לפי ההמלצות שלכם, וגם הצליח.
אנטילופ היה בספק בגלל הזמן, המחיר, האם זה שווה את זה.
אבל חגגתי יום הולדת אז הלכתי על זה.
אחרי כן נסיעה לברייס, תצפיות שם כמה שעות, ונסיים ב-Hatch יוטה כבר בדרך לציון וחזרה לווגאס.
חובה לציין כי לשעה שזזה במעבר בין המדינות לא הייתה שום משמעות, חוץ מלעבור במוטל לפני 9 בערב (שעון מקומי) כי זו הדרישה אבל עברנו הרבה לפני בדרך לברייס.
קמתי שוב לפני כולם, הפעם בלי הפתעות, פשוט הלכתי לשלם על אנטילופ.
הם מאוד קשיחים שם דורשים להגיע שעה וחצי לפני, מה שלא היווה בעיה כשהם גג רבע שעה מהמלון, כלומר ללכת לשלם ולחזור ישר לסיור.
כמובן הזמנתי מקום לסיור הראשון ולא לצהריים כי כך נבנה היום, לשעה הזו אפילו נמצא מקום לכאלה שבאו בלי הזמנה מוקדמת.
הסיור שווה וקיבלנו מדריכה מדהימה שעשתה לנו תוספת קטנה בצד וגם לימדה אותנו לצלם פרו בטלפון, אלופה.
למדתי לצלם בסלולר מאינדיאנית, זה נשמע לי בדיוני לו סופר לי שכך יהיה בילדותי.
המקום שווה ומדהים.
בסיום נסיעה ישר לתצפיות של ברייס דרך צ’ק אין מהיר במוטל.
מבלי לשכח לתדלק
פארק מרשים, עברנו על רוב התצפיות האפשריות, סוף סוף ממש קררר
מבחינת אנטילופ הסיור מודרך ולקח בערך את השעתיים המוקצבות לזה – למרות עלותו הגבוהה לא שכחנו לתת גם תשר מכובד למדריכה המדהימה.
מבחינת ברייס לא חסר לנו זמן – נראה כי עוד כמה שעות היו מספיקות גם לטיול רגלי מעגלי כלשהו.
ארוחת ערב חגיגית ביציאה מהפארק ולילה טוב האצ’
לצרף איזה סרטון קצר או שניים?
מישהו מסתכל בהם?
ניו אינגלנד – יום 1
יום 26 לטיול 17/10
היום אני חוזר ל-”בית” שלי בארה”ב.
אזור בו ביליתי כמה חודשים בעבודה ובטיולי סופשים, אזור בו אני לא צריך כמעט מפה או GPS.
בוסטון היא משנית כאן ובסופו של דבר לא תקבל את התשומת לב הראויה, מלבד כמה שעות ביום האחרון.
כאמור הסיבה שלא ויתרתי על ניו-אינגלנד היא כי זו תקופת שלכת , כמו כן יש לי חברים שהיו לי למשפחה יהודית מארחת בעבודתי שם, ושלא פגשתי המון שנים (את הילדים כן כי היו כאן בתוכניות תגלית למיניהן) ועוד חברים נוספים.
על הבוקר השכמה וארוחת בוקר לא רעה במלון.
אמש סבלתי מהחוסר במתקן לטלפון שנשכח ברכב הקודם, אז בדרך צפונה במרחק כמה דקות גילינו וולמארט .
התפנקתי ב-iottie חדש, לא ב-12 ש”ח יותר 17$ אבל זה הרבה פחות ממה ששילמתי על מה שמורכב ברכב שלי בארץ (נרכש מאמזון)
השלכת בחוץ לא משהו, היעד הראשון שלי מרלבורו מסצ’וסטס האזור שבו גרתי, אזור שבו הסתובבתי המון בשכונות וברחובות שלו, וכך זה נראה:
מקומות לא מתויירים
הבנות כבר מסכימות איתי שכאן יותר יפה מכל מה שראו
והן מתלהבות מארה”ב הכפרית – “אבא תעצור, אבא תעצור”, התמונות שלהן
בחזרה אלי, אגם בכיוון הדסון MA
כאן עבדתי – בדיגיטל, שנרכשה ע”י אינטל
כאן גרתי תקופה – קונדומיניום במרלבורו
הכנסיה של מרלבורו
אחרי הסיור “מולדת” נסענו ל-Nashua NH שם יש מלא Tax Free Malls על הגבול בין המדינות, מה שלא כ”כ משנה לגבי ביגוד היות ובמסצ’וסטס אף יותר מאשר בניו יורק אין מס על בגדים עד לתקרה של 175$ לפריט (110$ בניו יורק).
אלקטרוניקה לא קנינו, גם לא את האייפון החדש, אבל הן קנו קצת מתנות לחברות מחנות תמרוקים.
לקראת ערב פגשנו את חברתי משכבר הימים – מסעדה שאין לוותר עליה, במיוחד אוהבי מאכלי הים אך גם הדגים.
זהו סניף Natick שבמכוון לקחתי מלון (עם חדר נוח וגדול) דקות ממנו, סניף הבית שלי, שאמנם זז כמה מטרים עם השנים אבל לא אתחשבן איתו.
מנת דג לדוגמה
סיימנו את היום ממול ב-Natick Mall שלא מספיק הוא היה ענק קודם, הרחיבו אותו עוד עד כי קיבלתי סחרחורת וגם הלכתי לאיבוד.
כל מה שהכרתי קודם קצת השתנה והייתי צריך ללמוד את הרחובות החדשים שוב, וגם התמצאות בקניון.
נסיתי לרכוש טסלה חדשה אוטונומית, אבל התעצבנתי כי המחיר בסוף יצא כמו רכב משפחתי טוב בארץ, אז לא קניתי מהם כלום! חצופים.
את החברים לא פגשתי היות וקרה להם מקרה מצער, ולכן קבענו להיפגש בביתם בעוד יומיים.
לסיכום היום השלכת התעכבה אז ב-2019, נתתי לה ציון 4 באזור הזה, בלתי מספיק, ולכן הוחלט ספונטנית כי מחר יעשה סיור ניו-המפשייר המפורסם והמכונה “סיבוב מרסלו” עם כל המשמעויות של לקום ב-6 לארוחת בוקר זריזה ומיד לצאת לדרך.
האופציה הזו הייתה מוכנה במגירה – ע”ח יום בבוסטון היות וכל מה שרציתי הוא שהמשפחה תחווה שלכת שמעולם לא ראו והדור הצעיר לא הכיר אפילו.
לילה טוב מסצ’וסטס מחר זה היום.
כמה עצוב לראות את פורום למטייל האהוב ככה, במיוחד פורום צפון אמריקה האדיר.
אני ממליץ לך, אם מותר לי, על קבוצת "הפארקים של דיסני - דיסנילנד דיסניוורלד ומה שביניהם" בפייסבוק.
הגעתי לכאן בטעות בעצמי ואני מקווה שלא מאוחר מדי.
בכ"ז אתייחס כאן כי הייתי שם באוקטובר.
אפשר לעשות הכל וזה יעבוד - אבל אני ממליץ לא להפוך את הטיול למירוץ להספיק כמה שיותר, וזה מניסיון.
גם אם זה אומר לוותר על משהו, כי אי אפשר לעשות הכל בימים בודדים.
לגבי יום ההגעה, ואני מניח שזה באל-על ישיר נחיתה 06:30 בבוקר?
ממש באיזי, בשעה 08:36 צילמתי את הרכב בחניון לפני היציאה מהשדה - לקח שעתיים.
יום אחד במיאמי?
אומרים "אין מה לעשות במיאמי" ועם זאת יש המון מה לעשות תלוי מה אוהבים.
אנחנו ביום הראשון עשינו מנהלות כגון וולמארט, ואז הגיע יום כיפור שחיסל את הג'ט לג.
צריך מאוד להזהר מג'ט לג ובטח נהיגה במצב עייפות, שוב מניסיון - לא לדחות נסיעה ארוכה לערב אפילו יום אחרי ההגעה, זה קילר תרתי משמע (אני שרדתי לספר).
כדי להתאים למה שרשמת, ובתנאי שישנת מספיק בטיסה, ושוב נסיעה ארוכה אחרי טיסה לא מומלץ בכלל, הייתי או נוסע ישיר לאורלנדו או עושה סיבוב מהיר במיאמי ביץ לסמן וי ואז נוסע.
אפשרות שלישית היא להקדיש קצת יותר למיאמי, וללון באמצע הדרך צפונה, למצוא משהו שעתיים מאזור מיאמי ביץ וכך לחלק את הנסיעה.
שוב לשים לב לעייפות, ויש יתרון - מלון בשום מקום עולה פחות.
למחרת יום שני יוצא מוקדם לאורלנדו, רק שיציאה ב-6 בבוקר לא תספיק לפארק באותו היום אם רוצים להגיע לפתיחה.
לינה במלון של דיסניי נותנת חצי שעה כניסה מוקדמת, אבל כדי להגיע לתור של הפתיחה, אנשים יוצאים כבר בשעה לפני לעמוד ליד החבלים בכניסה.
לגבי הכרטיס המהיר לתורים זו בעיה - אפשר להזמין אותו רק מארה"ב ולא עבד לי עם VPN, האפליקציה כנראה בודקת מיקום GPS.
לא התעמקתי כי הייתי בפארקים שבועיים אחרי הנחיתה, ועם מלון של דיסניי יכולתי להזמין 7 ימים מראש תורים. אבל ככל שמתקרב היום, אין תורים מוקדם בבוקר.
זהו בינתיים.
מקווה שתקרא.
תהנו.
כמה עצוב לראות את פורום למטייל האהוב ככה, במיוחד פורום צפון אמריקה האדיר.
אני ממליץ לך, אם מותר לי, על קבוצת "הפארקים של דיסני - דיסנילנד דיסניוורלד ומה שביניהם" בפייסבוק.
הגעתי לכאן בטעות בעצמי ואני מקווה שלא מאוחר מדי.
בכ"ז אתייחס כאן כי הייתי שם באוקטובר.
אפשר לעשות הכל וזה יעבוד - אבל אני ממליץ לא להפוך את הטיול למירוץ להספיק כמה שיותר, וזה מניסיון.
גם אם זה אומר לוותר על משהו, כי אי אפשר לעשות הכל בימים בודדים.
לגבי יום ההגעה, ואני מניח שזה באל-על ישיר נחיתה 06:30 בבוקר?
ממש באיזי, בשעה 08:36 צילמתי את הרכב בחניון לפני היציאה מהשדה - לקח שעתיים.
יום אחד במיאמי?
אומרים "אין מה לעשות במיאמי" ועם זאת יש המון מה לעשות תלוי מה אוהבים.
אנחנו ביום הראשון עשינו מנהלות כגון וולמארט, ואז הגיע יום כיפור שחיסל את הג'ט לג.
צריך מאוד להזהר מג'ט לג ובטח נהיגה במצב עייפות, שוב מניסיון - לא לדחות נסיעה ארוכה לערב אפילו יום אחרי ההגעה, זה קילר תרתי משמע (אני שרדתי לספר).
כדי להתאים למה שרשמת, ובתנאי שישנת מספיק בטיסה, ושוב נסיעה ארוכה אחרי טיסה לא מומלץ בכלל, הייתי או נוסע ישיר לאורלנדו או עושה סיבוב מהיר במיאמי ביץ לסמן וי ואז נוסע.
אפשרות שלישית היא להקדיש קצת יותר למיאמי, וללון באמצע הדרך צפונה, למצוא משהו שעתיים מאזור מיאמי ביץ וכך לחלק את הנסיעה.
שוב לשים לב לעייפות, ויש יתרון - מלון בשום מקום עולה פחות.
למחרת יום שני יוצא מוקדם לאורלנדו, רק שיציאה ב-6 בבוקר לא תספיק לפארק באותו היום אם רוצים להגיע לפתיחה.
לינה במלון של דיסניי נותנת חצי שעה כניסה מוקדמת, אבל כדי להגיע לתור של הפתיחה, אנשים יוצאים כבר בשעה לפני לעמוד ליד החבלים בכניסה.
לגבי הכרטיס המהיר לתורים זו בעיה - אפשר להזמין אותו רק מארה"ב ולא עבד לי עם VPN, האפליקציה כנראה בודקת מיקום GPS.
לא התעמקתי כי הייתי בפארקים שבועיים אחרי הנחיתה, ועם מלון של דיסניי יכולתי להזמין 7 ימים מראש תורים. אבל ככל שמתקרב היום, אין תורים מוקדם בבוקר.
זהו בינתיים.
מקווה שתקרא.
תהנו.
@אייל-קרמר_4166951
דבר נוסף - להוסיף כ-20% (ועד 30%) למה שהוא מחשב, בסוף זה באמת יוצא יותר.
אני לא מאמין!
חזרנו.
אין איזו הודעת תקציר מי מה מו קרה?
תודה.
פרטי נסה לשאול את סוזנה בווצאפ:
39-338-285-1896+
קבוצתי יש מסגרת כזו בקלאב-מד ביעדים ותאריכים מסויימים.
המדריך הוא מקומי אבל יש איש צוות דובר עברית שמתרגם, מסייע.
ניסיון אישי:
שמתי את הילד עם מדריך צרפתי בקלאב-מד, קיבל ביטחון עצמי גם בשפות זרות.
אגב המדריך כראוי לקלאב ידע לזרוק מילים בעברית פה ושם.
אחח אחח געגועים.
בדיוק לפני שנתיים עלינו מניו יורק צפונה לטעימה קטנה מהשלכת.
מדהים.
@nbk אמר:
הי תודה רבה! אשמח גם למידע על הסעה עם הבחור , אם תמצא מדוע החלטת להזמין מראש ולא לקחת מונית צהובה בשדה? הסעה כזו עם כרמל יותר יקרה ממונית צהובה?
מתנצל, ראיתי רק הבוקר.
לגבי הבחור צריך לחפש פה בפורום.. לא בעצם! נזכרתי שתיעדתי בגוגל notes, שמו אייזק – הנה כל התיעוד:
העברות מהשדה:
https://booking.supershuttle.com/
https://www.carmellimo.com/
לבדוק את issac, היה עושה פעם העברות.
1-917-406-3171
לגבי הלמה – קראתי פה בפורום, ולקחתי המלצות.
אני אוהב ביטחון, במיוחד אחרי טיסה ארוכה (ואנחנו כולה הגענו מ-LA ללא ג’טלג) ובשעה 22:30.
היינו 4 + 4 מזוודות + 3 טרולים + תיק גב, במקום לצאת ולהתחיל לחפש מי מה מו איפה, זה היה מוזמן, הכל האפליקציה כמו שתיארתי, שם גם שילמתי בכרטיס אשראי + טיפ (ויש לי שוטף + 30 באשראי לרכישות בחו”ל).
בפיטר לוגר השארתי הרבה יותר כסף..ואני עוד כן חשבתי על הפתרון של הרכבת.
לגבי העברה מניוארק למנהטן אני בחרתי ע”פ המלצות כאן ב- כרמל Carmel .
(לא מצאתי לינק הפנייה שיתן לך ולי cash כלשהו לניצול...)
לקחתי רכב גדול SUV, שחיכה בקרבת מקום ואחרי איסוף המזוודות פותחים את האפליקציה, מורים לו לבוא ויש הנחייה ברורה היכן להמתין. אפשר גם לראות איפה הוא בכל רגע.. היה מצויין.
יש גם נהג יהודי ניו-יורקי שהומלץ גם כאן, אם רלוונטי אחפש.
לדעתי הוא אסף משפחה אחרת בדיוק כשהמתנו לשלנו..
@dhz אמר:
הגעתי, קניתי כרטיס (ללא הזמנה מראש) ונכנסתי לסיור הבא, כך שהמתנתי רק כ- 15 דקות. זה היה לפני עשור
כפי שסיפרתי זה מכבר, זוג ישראלים (ששהו בארה”ב) הצטרף לסיור שלנו בעליון, מבלי שהזמינו מראש, אבל היינו בסיור הראשון של הבוקר כאשר הרוב שואפים לסיור צהריים.
כיום, וניתן לבדוק באתר, כדי להשיג מקומות ביום שאתה רוצה ובשעה שאתה רוצה, כדאי להיכנס עם פתיחת המכירה.
במקרה שלי גם לא היו לי ימים לבחירה ביניהם, רק יום אחד.
עריכה/תיקון: כיום זה תרום קורונה, וללא הגבלות קורונה או מי יודע מה הולך היום, לא אני.