כמה תמונות מהחלקים הטיבטיים של סין.

חוגגות בפסטיבל הסוסים בטגונג

רועות יאקים בעמק משו

אוהלים מסורתיים עשויים מצמר יאק

בתוך אחד האוהלים. היוגורט הכי טעים.

אלפי נזירות מתכנסות לתפילת הבוקר ביארצ’ן גאר

נזירות במשימת בנייה

לא ניראה לי סביר לרכב על אופנועים בלאדאק מבלי שיש לך ניסיון קודם. קח בחשבון שלמעט חלקים מהכבישים הראשיים לה-סרינגר, לה-מנאלי, והכביש לנוברה, מדובר בדרכי עפר מפותלות וקופצניות.

גם אם תגיע למסקנה שהסיכון קביל (אני חושב אחרת, בטח לרוכבים לא מנוסים), ייתכן מאוד שתגלה שמדובר בסבל מתמשך (היושבת מאחור תסבול בוודאות...). כך שבכל מקרה כדאי לבנות תכנית חלופית.

צילה – התכוונתי לספר אחר. אכן הטרק למיורו-פאדום (המערבי ביותר במפה המצורפת) הולך ומתקצר, בזמני (2011) דרך הרכב הגיעה עד פוטאקסאר בצפון ועד פידמו בדרום, ולמיטב ידיעתי כיום מצפון מגיעה עד יולצ’ונג (ומתוכננת להגיע ללינגשט).

בספר של צילה מתוארת ווריאציה מזרחית יותר של הטרק, דרך הכפר ניראק, ויש ווריאציות נוספות, נידחות אף יותר, אבל כולן דורשות לינה באוהלים.

בכל מקרה מדובר בטרק עם לא מעט פאסים גבוהים ועליות וירידות תלולות. אגב כתבתי עליו טיפ בזמנו.

בסרטון רואים רק את שפך הזנסקר לאינדוס, על הכביש הראשי מלה לקרגיל. 

דרור לא יודע למה ציפית. אבל לטעמי אין שום דמיון לנגב. הלוואי…

אגב, בניגוד לנופי מדבר צבעוניים וכפרים ירוקים, לאדאק לא מצטיינת במיוחד בנופי פסגות מושלגות. יש כמובן, אבל זה לא ברמה של האברסט. אם אתה מחפש רק את הסם הלבן אז אולי באמת עדיף נפאל. אם כי באוקטובר בלאדאק יש סיכוי לכיסוי שלג נמוך יותר.

אם 25 ימים מספיקים ל”ערבוב”? לא יודע לגביכם. לא לא הספיקו שני טיולים וכמעט שלושה חודשים מצטברים בלאדאק, ולא זוכר כמה טיולים בנפאל. ב”ערבוב” תצטרכו לבזבז זמן על הסתגלות (לא רק פיסית), על מעברים וכדומה. אולי כדאי לא לסגור מראש את הטיסות לנפאל ולהשאיר את זה ספונטני.

גרמת לי להסתכל בתמונות שלי מלאדאק. הנה דוגמית (עם דגש למארקה).

והנה גם קישורים לאלבומים למי שרוצה עוד. טיול ראשון – כולל טרק בייבי וטרק מארקה. טיול שני. יהיה גם שלישי...

הוספתי פוסט לבלוג שמתאר את הטיול. 

המסלול בקצרה: מלה לזנסקר, משם חציית רכס ההימלייה בטרק אומסי לה המדהים לפאנגי ועמק צ’מבה, עלייה לרגל לאגם מאני מהש, בטרק קוגטי לה ללאהול, מנאלי, פרבטי, בטרק פין פרבטי לעמק פין בספיטי, ספיטי וקינאור. אין על הודו בכלל, וההימלייה ההודית בפרט.

מצרף כאן כמה תמונות כמתאבן.

נוף עמק הזנסקר מפאס דונגדונג לה מעל צ’ילינג

תגליף בודהיסטי בעמק סורו (לאדאק, בדרך לזנסקר), ליד סנקו

עמק סורו – קרחון פרקצ’יק ופסגות נון וקון

שדה שלג מתחת לפאס אומסי לה

שני קרחונים מתמזגים, טרק אומסי לה

תפוחי צ’מבה

ליד קוגטי, עמק צ’מבה

גם לפי הספר trekking in the indian himalaya של לונליפלנט אפשר לטרק בלאדאק עד אמצע אוקטובר.

הבייבי טרק הוא יותר בדגש תרבותי, כפרים ומנזרים, אבל גם הנופים בהחלט יפים.

פוגטאל גומפה באמת יפה. גם אם אתם לא עושים את כל הטרק לדארצ’ה, אפשר להגיע לשם מפאדום, ברכב עד לקצה דרך הרכב (לא יודע לאן הגיעה כיום, בזמנו הגיעה לכפר אנמו), ומשם כחצי יום ברגל. אפשר לישון סמוך למנזר, ולמחרת לחזור לפאדום (כדאי להוסיף טיול יום או לפחות כמה שעות מעל המנזר). אבל להגיע לפאדום זה סיפור בפני עצמו...

אני יותר אהבתי את הטרק מרובה הפאסים והנופים מפאדום ללמיורו. ליתר דיוק הלכתי מזנגלה לפוטאקסאר דרך לינגשט, ויכול להיות שכיום דרכי הרכב הנסללות קיצרו עוד קצת את הטרק.

גם אם אתם לא עושים את הטרק היפה הזה, בגלל מזג האוויר או סיבות אחרות, לדעתי כדאי להשקיע כמה ימים בטיול לאזור למיורו: ביקור במנזר, טיול יום לוונלה דרך פרינקיטי לה, משם בג’יפ דרך סיסיר לה ופוטאקסאר עד לקצה דרך הרכב (למיטב ידיעתי כיום קצת אחרי סינגו-לה). נחמד מאוד לישון ביולצ’ונג, הכפר שמתחת לפאס, ומשם לעשות טיול צד לכפר ניראג בצד השני של נהר הזנסקר שחתור כאן בקניון יפהפה. אפשר גם להגיע ביום הליכה יפהפה ללינגשט.

הרבה מטיילים בלאדאק על אופנועים. לא ניסיתי.

קנינו אוכל בלה. בקנג’י אין איפה לקנות…

בישלנו לעצמנו, והסייסים בישל לעצמם (הם דאגו לאוכל משלהם). אפשר בהחלט לבקש מהסייסים גם לבשל בתוספת תשלום קטנה.

קצת יותר ממחצית הלילות ישנו באוהלים, והיתר בכפרים, בהומסטייס בבתי משפחות, כולל אוכל. האנשים בלאדאק ובמיוחד בזנסקר מאוד נחמדים, ושהייה אצלם בבתים היא דרך נהדרת להכיר מקרוב את אורח החיים המיוחד הזה.

הטרק לא מהקלים, אמנם השבילים טובים למדי, אבל היו פה ושם קטעים קצרים שבהם השבילים נסחפו (בעיקר במדרונות בצידי נהרות), או שהיו מכוסים בשלג (היה השנה חורף די קשה בלאדאק). הקרחון לא היה בעייתי לנו אבל כן בעייתי לסוסים. בנוסף, חלקים מהטרק כוללים חצייה של כמה נהרות, לכן ככלל בלתי אפשרי לבצע חלקים אלו ביולי-אמצע אוגוסט. מאמצע אוגוסט פני המיים בנהרות יורדים ובדרך כלל אין בעיה לחצותם בבטחה. 

חצינו הרבה פאסים גבוהים – מעל עשרה. אבל אחרי כמה ימים זה נהיה קל יותר.

@cillam

תמונה נהדרת צילה. מצרף כאן תמונות קנצ’נג’ונגה מכמה כיוונים, לטעמי הכייון “שלך” הכי יפה.

מהבייסקמפ הצפוני

מהבייסקמפ הדרומי

מדרג’ילינג

מה השאלה? הייתי ביונאן אבל לפני שנים, יכול לנסות לעזור. שימו לב למזג האוויר - באזורים הגבוהים משנגרילה וצפונה עדיין יכול להיות קר מאוד. תנסו ליצור קשר עם נועם בקנר, בחור ישראלי שגר בדאלי וגם מדריך, עם ידע עצום.

@29ravitf

בלדאק ממליץ בחום על קארמה, נסענו איתו באחרונה לטיול של שבועיים מלה לזנסקאר ובחזרה. הוא נהג מעולה ובטוח, קשוב לצרכים, מכיר את השטח, וגם נחמד מאוד. הוסיף רבות לחוויית הטיול. טל'/וואטסאפ 916005311168.

כיום עולה רק פי 1.5, וממלאים מג'ריקנים. לא יודע איזה סוג רכב אתם שוכרים, קחו בחשבון שהצ'יליאנים אוסרים על החזקת ג'ריקני דלק במכוניות סגורות (להבדיל מארגז של טנדר).

חזרתי עכשיו מטיול באזור המדובר. עשינו סיבוב של שבועיים עם רכב שכור ביוקטאן, ולפני כן כשבועיים וחצי בבליז, חלקם עם רכב (וגם שבועיים בצ'יאפס וחודש בגואטמלה אבל לא רלבנטי למסלול שלכם).

באופן כללי, אם אתם מחפשים טבע "יבשתי" לטעמי בליז הרבה יותר מתאימה מיוקטאן, יש בה אזור הררי יפה, נהרות ומפלים שאין בכלל ביוקטאן ששטוחה כמעט לגמרי וגם אין בה כמעט שבילי הליכה למעט באתרי המאיה. זאת למעט הסנוטים שייחודיים ליוקטאן ובאמת מאוד יפים (הסנוטה הכי יפה לטעמנו, והיינו בהרבה, הוא Choj ha לא רחוק מוואיאדוליד, אל תחמיצו אם אתם בסביבה. https://maps.app.goo.gl/ZQgwtzkKzXND1PpB7.

במה שנוגע לים, הריף הכי יפה לטעמנו היה באי הקטנטן Tobaco Caye שבבליז. קיי קולקר נחמד מאוד אבל 4 ימים זה הרבה. סאן פדרו מיותר בעיני, וגם איסלה מוחרס שמתויר לעייפה ואין בו דברים מעניינים (למעט השחייה עם כרישי הליווייתן). יותר אהבנו את הולבוש (סטייה לא גדולה מהכביש בין וואיאדוליד לקנקון), הרבה פחות מתויר, החופים יפים, ההליכה בתוך הים הרדוד והשקט במקביל לחוף נהדרת, והתופעה של הפלנקטון הזוהרים יפה. גם השחייה עם צבי הים ב Akumal, לא רחוק מטולום, נחמדה מאוד.

אני במקומכם הייתי מקצץ את סן פדרו, איסלה מוחרס, ועוד קצת מקולקר וטולום לטובת 5-6 ימים ואפילו שבוע בבליז היבשתית. תועלו לשוט מקולקר לבליז סיטי ולשכור שם רכב, ואחר כך לחזור יבשתית לצ'טומל. שמורת Cocscomb מאוד יפה, עם כמה שבילים בתוך הג'ונגל, כולל עלייה לאחת הפסגות, וחדרים נחמדים בשער השמורה. https://maps.app.goo.gl/ipNTprKTW3wNnnwq8. אם אתם בענייני מאיה Caracol מאוד מרשים, ובדרך הארוכה לשם נופים הרריים יפים, והרבה מפלים ובריכות. מערת ATM לא פחות ממדהימה, עם שילוב של נחל תת קרקעי, נטיפים מדהימים ושרידים ארכאולוגיים מרתקים.

לחילופין, תשקלו לוותר לגמרי על בליז (קולקר אמנם נחמד, אבל לא שונה מהותית מהאיים ביוקטאן), ולעשות טיול מעגלי ביוקטאן (הרבה יותר נוח ברכב שכור): מקנקון צפונה לאורך החוף כפי שתכננתם עד בקלאר (אולי עם תוספת של קוזומל), משם לחתוך מערבה לקלקמול, קמפצ'ה, מרידה, וואיאדוליד, עם אתרי מאיה (למשל רוטה פוק, אוקשמל וכמובן צ'יצ'ן איצ'ה, שאגב בתכנית שלכם לא מקבלת מספיק זמן - זה אתר ענק) וסנוטים בדרך במינון שתירצו, וחזרה לקנקון אולי דרך הולבוש. זה מה שאנחנו עשינו.

עשינו באחרונה (אפריל) טיול כמעט זהה למסלול שאת מתכננת: סיבוב דרומי מסלטה לקפז'טה וחזרה דרך קאצ'י, סיבוב צפוני לפורממארקה, טילקרה וכולי (כל זה ברכב שכור). אוטובוס לסאן פדרו וטיולי יום משם ברכב שכור, אוטובוס לאריקה וטיול בשמורת לאוקה (שוב ברכב שכור). לקח לנו ארבעה שבועות סך הכל, בקצב מהיר למדי אבל לא ריצה. אין לי הרבה להוסיף על המידע המצוין שקיבלת מרווית. מצטרף להמלצה על טיול יום ל Suriplaza בפארק לאוקה - מקום יפהפה. בסאן פדרו, בנוסף למקומות שרווית ציינה, כדאי מאוד לבקר ב piedras rojas, וב valle del arcoiris. שהינו בסאן פדרו שבוע וזה לא הרגיש ארוך מידי. קחו בחשבון שהדרך בין פוטרה לקולצ'נה מאוד נידחת, קחו מספיק דלק ואוכל, ותתכוננו נפשית לנסיעה ארוכה (אבל מאוד יפה). אנחנו הסתפקנו בנסיעה עד סאלאר דה סורירי וחזרנו לפוטרה (הקנס על החזרת הרכב השכור שלא במקום הלקיחה מאוד גבוה). האוטובוס מסאלטה לסאן פדרו נסע בכביש 52 דרך חוחוי ופורממארקה ולא דרך כביש 51. לא היה סיוט בכלל, סך הכל כ- 10 שעות, ואם עולים בפורממארקה רק 7.5 שעות.

דרור תודה על הנוסטלגיה. וביקור נוסף בהודו תמיד מומלץ...

מזמן לא הצצתי לפורום הזה. אם להוסיף את חצי הגרוש שלי לגבי הקרטרה, לא מצאתי אותה כמלהיבה במיוחד. אולי בגלל שהגעתי אליה בסוף הטיול בפטגוניה, כשכבר קצת שבעתי מאגמים, הרים, קרחונים ועיירות שכוחות אל. נסעתי בתחבורה ציבורית, ומעט בטרמפים, בסך הכל נוח למדי אבל מגביל בהגעה לפארקים נידחים שלא על הכביש. נכנסתי מצ'ילה צ'יקו (לא להחמיץ את מערת הידיים Cueva de los manos שמדרום לפריטו מורנו העיר), ויצאתי דרך פוטאלופו לאסקל. מערות השיש ליד פוארטו ריו טרנקייו מאוד יפות. רציתי אבל לא הצלחתי לצאת משם לשייט בלגונה סאן-רפאל ולקרחון באותו שם. הטרק לסרו קסטייו נחמד, אבל אחרי שבועיים נפלאים בצ'לטן ניראה קצת חיוור. נדמה לי שהעצירה המשמעותית הבאה היתה בפויוהואפי, אהבתי את העיירה והגסטהאוס (לודוויג) והמעיינות החמים. הקרחון התלוי נחמד אבל רואים אותו די מרחוק (שם פגשתי את רוני...). זהו בערך, סך הכל כעשרה ימים. לא הייתי בחלק הדרומי (תכננתי ללכת ולשוט מאל צ'לטן ישירות לאוהיגנס אבל לא הסתייע) וגם לא בחלק הצפוני.

דרור בטיול ארוך כמו שאתה מתכנן וודאי שיש לכם זמן לקרטרה, בכל מתכונת שהיא. קחו את הזמן, תיכנסו לפארקים היותר נידחים, סעו לאוהיגינס. חצי מהזמן גשום, אז ממש לא כדאי להיות לחוצים בזמן. אבל בכל זאת אני בספק אם פטגוניה "מצדיקה" שלושה חודשים, לי זה הרגיש בחלק מהזמן כעוד מאותו דבר, והייתי רק כחודשיים (כולל ברלוצ'ה-פוקון והאזור, אבל בלי אושוואיה). תוסיף לזה מרחקים גדולים, מזג אוויר מעצבן (חוץ מכמעט שבועיים רצופים של מזג אוויר נהדר בצ'לטן, שהיו מדהימים), אוכל גרוע (אני צמחוני) ותרבות לא מעניינת במיוחד. במקרה שלכם יש גם זכרונות נעורים שלא ניתן לשחזר. הייתי מגוון עם חצי האי וולדז, אולי שייט כלשהו (אנטרקטיקה...), ומפלי האיגואסו אם עוד לא הייתם.

לא הייתי מוותר על המקדש באמריצר. לא מוסיף לך נסיעות משמעותיות, ומעניין לא רק כמבנה, אלא בעיקר בגלל המוני עולי הרגל. אם כבר לוותר, הייתי שוקל לדלג על רישיקש. תוכלי לטוס מדלהי לקולו שליד פרבאטי ומנאלי, וכך לחסוך נסיעה ארוכה. בטח יחלקו עלי, אבל לדעתי החופים בהודו לא שווים את הטרחה של להגיע אליהם במיוחד, ועוד מדלהי הרחוקה.

@amir_3287489

את טרק הכפרים בספיטי ניתן להתחיל בקי גומפה או בקיבר ולסיים בדנקאר גומפה. הטרק עובר בכפרים gette, טשיגונג, לנגזה, קומיק, דמול, ללונג, חלקו בשבילים וחלקו בדרכי עפר מעוטות תנועה. יש הומסטייס בכל הכפרים, והם גם נגישים ברכב, כך שניתן להתחיל או לסיים בכל אחד מהם (אנחנו למשל התחלנו בקומיק וסיימנו בדנקאר).

בלדאק ניתן לחבר את טרק מארקה לטרק מצ'ילינג להינג'ו, ומשם להמשיך לפאדום ולדרצ'ה, טרק ארוך על בסיס לינה בכפרים. החלק שבין הינג'ו לדרצ'ה כבר הפך בחלקים גדולים לדרכי עפר. כתבתי על טרקים בלדאק כאן.

אוטרנצ'אל וגם ארונצ'אל גשומות מאוד ביולי.

בנפאל, בנוסף למוסטאנג שהזכרת, אפשר ביולי לטרק באזור דולפו, הסמוך למוסטנג ממערב, בכמה מסלולים אפשריים, חלקם דורשים פרמיט יקר (בדומה למוסטנג) וחלקם לא. כתבתי על טרקים בדולפו כאן.

למיטב ידיעתי נכון לעכשיו סין עדיין לא חזרה להנפיק ויזות לתיירים. אולי ישתנה עד הקיץ. לטיבט כפי שהסינים מגדירים אותה ניתן להיכנס רק בטיול מאורגן יקר.אבל מגבלה זו לא חלה על האזורים הטיבטיים בסצ'ואן, גאנסו וצ'ינגחאי. תרבות טיבטית תוכלי למצוא גם בלדאק שבצפון הודו, שם אין כל מגבלות.