חזרנו. יום רביעי התחיל פשוט… מופלא, שמש זורחת על הקרחון, ענן קטן ברבע הדרך, בשביל העניין, והר כמעט ריק עד למטה, בכל כיוון. חלום.
ואז, סביב 14:30, בדיוק כשהתלבטנו איך לסיים, התחיל גל חום פתאומי כל כך, עד שדומה היה שמישהו הדליק תנור בשמיים. ממש הרגשנו את השלג נמס מתחת למגפיים. במאה המטרים האחרונים שמתפצלים ממסלול 3 אל המלון שלנו (furggen, פשוט ומומלץ, סקי אין/אאוט), הילדים התוודעו לחוויה המוזרה של שלג שבולם את הגלישה במקום להאיץ אותה. כשהחזרנו את הציוד, היה חם כמו ביום קיץ. או לפחות הרגיש כך.
ובכל פעם שאני באתר הזה, אני תוהה למה אני מנסה בכלל מקומות אחרים.
