לקצה העולם ובחזרה - אלסקה והוואי
-
היום הראשון באלסקה הוא יום לא מעניין.
כי אין לנו אוטו, כאמור הקדמנו את ההגעה ב 24 שעות כדי שאיחורים בטיסות לא יאיימו על מועד לקיחת הרכב. מטורף לגמרי נכון, אבל הגיוני לגמרי בשנה שבה המשאב הכי חסר הוא רכבים.
בילינו אותו בהצטיידות ב REI , חנות נפלאה שהותרנו בה 1400 דולר לאין סוף הציוד שהיה חסר לשלושתינו.
הדבר היחידי שמנחם שעבורי ועבור נופר אלה אביזרים שישארו לעד.
אומנם היו לי לא מעט מסלולים קטנים ונק תצפית בתוך העיר אבל שילוב של מזג אויר נוראי, אפרורי, גט לג וחוסר אוטו ניוווט אותנו ...ל MALLחשבתם שאלסקה לא מתאימה לקנות בגדים וקוסמטיקה, אז אין לכם ילדה בת 18. --- מתאימה כמו כלום

הצטיידנו גם בסים ( הסיפור המלא בפוסט נפרד ).
אני ונופר עם חבילה של 012 שעבדה מעולה באלסקה והוואי והיתה משתלמת לא פחות מסים מקומי, איפשרה שיחות ואל רק גלישה ( חשוב במיוחד עבורי ) ושמרה על מספר הטלפון.
בעיר התניידנו עם אובר, פעם ראשונה שאני עושה פה שימוש ונתפסתי. סופר יעיל.
ב 17 אני והילדון שמים פעמינו לש”ת לקחת אוטו, לא בלי מתח. בידי נייר שאפילו לא אובטח בכרטיס אשראי
ניגשים ראשונים ל NATIONAL שאליהם עשינו הזמנה דרך HAPPY TOURS בעלות שהיא שליש מההזמנה הבאה בתורשום בעיה אין תורים, ובתהליך מהיר במיוחד מציעים לי שדרוג לגיפ וגם יוצאים איתי למגרש חניה שממש מאחור להראות לי את המכוניות שאבחר.
רבע שעה אחרי אני ותומר חוזרים למלון בגיפ כחול ומגניב של ניסן.
התחיל הטיול.
הלילה עובר קצת פחות טוב, כאב בטן, מרגישה פחות טוב, מתחילה את היום הבה מעט חלשה, אבל שום דבר שלא נעלם למראה נופי אלסקה. -
יום שלישי לטיול ויום הטיול הראשון.
התכנון להיום היה להתקדם בנחת לפלמר ןלעשות מספר גדול של מסלולים קצרים ותצפיות.
בהתבוננות בצחזית אני רואה שהיום יש מזג אויר יפה ( יחסית ) במעבר ההרים HATCHER PASS שאליו תכננתי להגיע למחרת, ומחר לא.
כל האתרים די קרובים אחד לשני ואני מחליטה להחליף, יש מזג אויר טוב נוסעים ל HATCHER PASS.
החלטה ממש נכונה בדיעבד, חבל היה לפספס את המקום המדהים הזה.HATCHER PASS הוא מעבר הרים אלפיני, עופר המליץ לי עליו, ואח”כ קראתי עליו בעוד מקומות.
המקוםן מאוד גשום ויש טעם להגיע אליו רק במזג אויר סביר ( כך אמרו לי ).
הוא משובץ מסלולי הליכה, וגם הנסיעה בו מהממת.
הדרך כולה יפה לא שמיים כחולים, אלא מעונן חלקית כזה, קצוות הרים משובצים לבן. חגיגה לעניים וחגיגה בלב.
כל הסיפור כשעה נסיעה מאנקורג.
כשאנחנו מגיעים לאזור HATCHER PASS הנוך הופך לדרמטי, מרחבי ירוק מדהים. הגודל משחק, קשה חהעביר בתמונות את המרחבים הענקיים אבל אנסה

-
היעד שלנו הוא מסלול בשם APRIL BOWL ושגוגל שולח אותי שמאלה מהכביש הראשי לדרך עפר אני הולכת איתו בלי בעיות….אבל אחרי כמה מטרים השביל היה איום ונורא צר ולא ישר ותלול , ודי בלתי אפשרי לנהיגה, לפחות עבורי.
אני עושה U מהר כל עוד אפשר וחוזרת לכביש הראשי.
אבל לא עני ישראל, יש מליון אלטרנטיבות, ואנחנו שמים פעמינו למסלול אחר בשם GOLD CORD LAKE שמתחיל ממקום בשם INDEPENDANCE MIND שבו יש מרכז מבקרים בניים ישנים של איזה מכרה ( שלא התעניינו בו ) חניה מסודרת ומלא אנשים ( שמושגים של אלסקה – לא באמת מלא ).
( שימו לב יש לשלם 5 דולר על חניה, לפני ההגעה למגרש חניה, ואם לא שמים לב כמוני יש להשאיר 5 דולר במעטפה….בתהליך ביזרי ומקווה שעובד ולא אקבל קנס )
המסלול מטפס לעבר אגם אלפיני, אורכו כ 3-4 קמ.
הטיפוס כנראה בזמנים רגילים לא נוראי אבל אני אחרי לילה של כאבי בטן ובלי שבא לפי פרור ודי חלשה, וקשה לי שחבל”ז.
באמצע הדרך שהטיפוס נהיה ממש תלול אני רוצה לפרוש, אבל תומר שהפך לגבר שבגברים בגיל 15 ,לא מאפשר לי, הוא לוקח את התרמיל נותן לי יד עוצר איתי כל מטר וככה אנחנו מגיעים עד לאגם. ( אל תספרו לאף אחד אבל לפרקים הוא גם פשוט דוחף אותי למעלה )
אני שוכחת את כל החולשות, כמה שהנופים יפים….
באגם למעלה אנחנו חונים חצי שעה ומתבשמים מהנוף, הירידה כמובן קלה בהרבה.
המסלול והאיזור מומלצים בחום רב.קבלו המון המון תמונו מהמסלול הכל כך יפה





-
ועוד קצת





-
אנחנו מסיימים את המסלול בשעות בצהריים המאוחרות ויורדים לפלמר לאכול משהו, יש עוד המון שעות אור ויש לנו עוד המון מרץ ואנחנו חוזרים קצת על עקבותנו למסלול שהומלץ בשם
Thunderbird Falls Trail
לפי ההמלצות שקראתי הוא מאוד מומלץ ומאוד פופולרי ואורכו 2 מייל.
בפועל הוא קצת סתמי, מסלול יער מאוד “רגיל” בסופו מפל לא מדהים במיוחד.
יחסית ( שוב יחסית לאלסקה ) היו בו לא מעט אנשים.
משערת שאפשר למצוא דברים מדהימים יותר, אבל היה נחמד.
( נדמה לי שהדרך היתה בעליה מתונה וחזור בירידה אבל לא בטוחה ).
הנה המפל בסוף המסלול
-
את היום אנחנו מסיימים במלון שלנו להלילה. הלכתי על הזול ובחרתי ב BEST WESTERM LAKE LUCILLE INN
המקום על שפת אגם מקסים עם מרפסת לאגם, חדרים נעימים ומחיר ממש זול לאלסקה.
מאוד ממליצה.
( הארוחת בוקר בנוסח קורונה שכולה ארוזה היתה מגעילה ובלתי נסבלת אבל זה נכון היה לכל מקום ...בתי המלון שאנחנו היינו בהם כמעט לא הגישו ארוחות בוקר או שהגישו משהו ארוז דוחה, ולא שלחו חדרניות לנקות את החדרים ...הכל בשם הקורונה. במצב בו מסעדות פעלו לגמרי כרגיל זה ניראה לי יותר תרוץ לחסוך כסף מאשר כל דבר אחר...שיהיה )חצר המלון, צילמתי מהמרפסת.

-
משהו על שעות האור.
לא ראינו חושך באלסקה...זה לא שאין אבל נרדמנו לפני שירד החושך והתעוררנו כבר באור.
לדעתי השמש שוקעת בחצות.
זה לא אומר שמטיילים עד חצות...למי יש כוח. אבל העובדה שאני יודעת שלא יחשיך, שלא ניתקע במסלול או בדרך צדדית נטושה בחושך , נותנת המון דרגות חופש בטיול בתכנון בתזמונים.
מאוד מאוד נוח לטייל.
אלסקה , לפחות בחלק בה טיילנו, היא ארה"ב לכל דבר, על כל הנוחות והקלות של טיול בארה"ב. האוכלוסיה המקומית מסבירת פנים לתייר, מאוד נעימה ידידותית ונותנת הרגשה מצויינת.
זה מאוד בלט על רקע החלק השני של הטיול בהוואי, שבה המקומיים נעו מאנטיפטיות לעוינות של ממש.
-
-
זה כבר מזמן פורום הבית שלי מוני...ברור שכאן.
-
-
הייתי בהוואי ב 2009, אז המקומיים היו חביבים ביותר. ממש מבאס לחשוב שהם לא נעימים עד עויינים היום.
באיזה דרכים הרגשתם את זה? -
אנחנו היינו בפעם האחרונה ב2019 (באי הגדול) ולא הרגשנו עוינות בכלל ובטח לא אנטישמיות.
אבל כן שמעתי אזהרות על מקומות שתיירים מנסים להכנס לשטחים פרטיים וזה לא מתקבל בטוב, ועל הכביש להאנה תמיד יש אזהרות לתת למקומיים לעקוף (לעצור בצד אם צריך בשביל לתת להם לעקוף בבטחה, כי זה כביש צר) כי הם מכירים את הכביש ונוסעים מהר וזה מטריף אותם לנסוע בקצב צב של תיירים.
-
איילת היקרה, הצטרפתי ואשמח ללוות אותך בסיפור הטיול. שאפו גדול על האומץ לתכנן טיול כל כך מורכב בשנת הקורונה למדתי ממך טיפ חשוב לנסות לשכור את הרכב יום או יומיים אחרי ההגעה, ולתכנן את ההתחלה בעיר שבה הרכב לא נחוץ. אז אני איתך ממתינה לבאות. תודה על השיתוף

-
יום חדש לפנינו והוא כולל את ה--אטרקציה של הטיול – סיור בהליקופטר מעל ה KNICK GLACIER
טיסות הנוף באלסקה ידועות ומפורסמות, אבל אני ( כזכור או לא ) פוחדת לטוס.
גם ש 787 מקפץ מעט באויר אני נכנסת לחרדה קלה ( או ממש לא קלה – בהתאם לדרגת הקפיצות ) ופשו אין מצב שאני אעלה על מטוס קל, יפה הטיסה ככל שיהיה.
אבל איכשהו ממסוקים אני לא מפחדת, יצא לי לטוס פעם אחת במסוק ( לאסדת הגז בתמר במסגרת העבודה ) וזו היתה חוויה מהממת של יופי.
כן אני יודעת שמסוק פחות בטוח ממטוס, אבל החרדה הזאת אינה ממקום הגיוני.
אז אחרי הוידוי הזה , הזמנו טיסת מסוק חוויתית שכוללת 3 עצירות .
סה”כ שעתיים כולל טיסה ועצירות.
יש המון חברות שמציעות טיסות במסלולים שונים, עם עצירות על הקרחון ובלעדיו, למטרות הליכה על הקרחון, מזחלות כלבים, טיולי צילום ומה עוד.
הבחירה שלנו נעשתה ע”פ המלצה חמה של עופר, שהיתה המלצה שווה ביותר.
החברה איתה טסנו הינהAlaska Helicopter Tours
הסיור אותו בחרנו נקרא GRAND KNICK TOUR
העלות הסמלית היא 621 דולר לאדם. ( מטורף אני יודעת….)
הילד החליט הרבה התלבטויות שהוא לא רוצה להצטרף, ובסופו של דבר טסנו רק אני והנערה.
אבל רגע קודם התחלנו את היום בסגרת חובות, טיול קטן EAGLE RIVER NATURAL PARK
לאחר קפיצה לנקודת תצפית נחמדה המשכנה למסלול שנקרה ALBERT LOOP TRAIL, ברשימות שלי היה כתוב שהוא קליל באורך 1 מייל.
אני לא יודעת מה היה אורכו אבל זה היה הרבה יותר, הוא היה משמים אמיתי, יער חסר כל נוף ומונוטוני, ארוך , ובבוץ.
המלצה חמה, דלגו.
הנה תמונות מנקודות התצפית

ארוחת צהריים ואנחנו נוסעים לכיוון היציאה לטיול ההליקופטר ב 16:00 אחה”צ
-
את טיסת הנוף הזמנתי לשעה 16:00 אחה”צ, רציתי בבוקר אבל כבר לא היה מקום.
בדיעבד זו היתה החלטה סופר נכונה, בכל הימים המעוננים שלנו באלסקה (ואלה היו רוב מוחלט של הימים ) המזג אויר בבוקר היה רע בהרבה מאשר אחה”צ מבחינת ראות. תמיד היתה התבהרות אחה”צ ( גם אם לא שמיים כחולים אזי עליה של העננים והתפזרות של ערפילים )
אני ונופר מגיעות סופר מתרגשות למקום המיפגש ב KNICK RIVER INN בית הארחה מגניב בתוך בנוף, אחרי קצת עיכוב ו SESSION הדרכה ובטיחות קצר אנחנו מגיעות למסוק.
הפתעה – למרות שלא מדובר בטיול פרטי, זה מה שקרה ואני ונופר יוצאות לבדנו במסוק די קטן עם טייס חמוד וצעיר.
הטייס שמתגלה בהמשך כבן הוואי שעבר לאלסקה די מתלהב מהנוסעת בת ה 18 שלו. ומכרכר סביבה במרץ.
היא יושבת לידו אני מאחור ומרגישה כמו מלווה מסרט אנגלי מהמאה ה 17
המטוס ממריא ותוך שניות נוף מטורף של קרחונים והרים ואגמים נפרש מול פנינו.
קשה להכיל את העוצמה והגודל והמראות המרגשים, טסים ליד צלע ההר שהטייס מצביע בכל רגע על דובים שמטיילים באיזור ( שחורים כולם ) מהגובה הם ניראים כמעט כמו חתולים, לוקח לי זמן להבחין למה מתכוונים בדוב.
הנחיתה הראשונה לוקחת אותנו לגיבעה גבוהה שסביבה 360 מעלות של נוף פנורמי מטורף.
אנחנו לא מפסיקות להתפעל ולצלם.
חוויה מטורפת.




-
עוד תמונות






-
הצטרפתי גם אני
אם חשבתי שלטוס בימי קורונה זה מסובך, אין ספק שאלסקה עם ענייני הטיסות והשכרת האוטו נשמע מורט עצבים במיוחד! (אצלנו באיסלנד כמעט חטפתי התמוטטות עצבים לפני הטיסה מענייני הקורונה, אבל מעבר לזה הכל עבר חלק).
התמונות מדהימות! במיוחד האחרונות של הקרחונים בטיסת נוף שלקחתן.
בקיצר, ממשיכה לעקוב בהנאה, ושומרת את הסיפור בתקווה שנגיע גם אנחנו לאלסקה בסוף.
-
דרך אגב השמיים היו אפורים ומלאי עננים, וזה לא הפריע כלל.
בניגוד לאגמים כחולים קרחונים לא מחייבים שמיים כחולים.
אנחנו ממריאים משם , לעוד סיבוב מאוד מהנה במסוק, זו חוויה נהדרת הטיסה הרגועה הנמוכה עם הנוף המטרף
הנחיתה שניה היא באמצע אגם על אי קטן שסביבו המוני ICEBERG שהם שברי קרח שניתקו המקרחון עצמו וצפים בנהר.
כחולים כחולים כחולים….הכל כל כך יפה.




-
ושוב ממריאים, עכשיו אני כבר מחכה לזה, הפחד נעלם בכלל והחוויה מתעצמת בכל המראה יותר ויותר.
הנחיתה השלישית היא על הקרחון עצמו, הטייס ( שמשמש גם מדריך וצלם ופלרטטן ראשי – אבל לא בקטע לא נעים ) מלביש לנו דוקרנים על הנעליים, ואכן פשוט ללכת איתם ואני לא מרגישה בסכנת החלקה.
אנחנו נוחתים בסמוך לבריכה כחולה מטרפת על הקרחון, מטיילות עליו ואפילו ממלאות בקבוקי מיים לשתיה אמיתית.
כאן טיפה קר מידי, היינו צריכות להתלבש טוב יותר, אבל הנוף משכיח את הבעיות.
אמרתי כבר חויה מטורפת, אף פעם לא עשינו דבר כזה, מוקפות בקרח אין סופי, ושקט אין סופי.





-
המראה רביעית לקראת הסוף, עצוב שזה נגמר, כמה דקות ואנחנו נוחתות שוב במנחת ההליקופטרים בסמוך לבית הארחה.
שעתיים עברו באפס זמן.
פוגשים את הילד שחיכה בסבלנות .
יש לנו שעה נסיעה למקום הלינה הבא ( ומכיוון שיש אור עד חצות השעה היחסית מאוחרת לא מפריעה ) , בית הארחה יפהפה אחר בלב השום מקום , שנקרא Sheep mountain lodge מוקף בנוף מדהים כמובן.
קיבלנו שם ביקתת עץ מגניבה ונוחה. במקום מסעדה ( בתשלום ) לכל הארוחות.
המקום נבחר גם בגלל קירבתו ליעד הבא בתור, למחרת בבוקר, סיור מודרך על קרחון matanuska
תמונה להמחשה של מקום הלינה
