כמה עדכונים לגבי ההתנהלות בנושאי קורונה ובכלל:

רק בשדות תעופה, בטיסות ובמקומות ציבוריים (כדוגמת אוטובוס ההסעה לחברת השכרת הרכב) יש דרישה לעטיית מסיכות. בכל שאר המקומות, כולל לדוג', מסעדות, הופעות וכו' אין הקפדה. כששאלתי בנושא תושבים מקומיים, הם אמרו לי כי ההנחיה למסכות במקומות סגורים הוסרה לפני כשבועיים. כמובן שראיתי אנשים שמסתובבים עם מסכות, אולם זו בחירה ולא חובה.הבנתי שבתקופה האחרונה היתה ירידה מהותית בתחלואה וזו הסיבה להנחיה.

יש ציפיה להזמנת מקומות במסעדות וכו'- כולל בבופה בוגאס (כרגע עדיין פתוחים מעט מאד בופה בהשוואה לזמנים רגילים. הבנתי שהבעיה הינה, בדיוק כמו בארץ, גיוס של כוח אדם). גם באתרי הסקי שהייתי בהם יש חובה להזמנת מקום במסעדה, ובמיוחד בהנתן העובדה שגלשתי בחופשת האביב כך שהאתר היה ממש מלא.

ואגב, הבופה'ס הפתוחים בוגאס הינם סיזר'ס, ווין, קוסמופוליטן, בלאג'יו, לוקסור, אקסקליבר, וגם כמה אתרים מחוץ לסטריפ כמו הסאות'פוינט (שרשמית הוא בלאס וגאס בולבארד, אבל הוא מחוץ לכל הבלגן בסטריפ). .

יש המלצה חמה בעת השכרת הרכב לצלם כל שריטה וכל מכה שיש עליו, הבנתי שקצת יותר קשה עכשיו בנושא. חשוב שתהיה חתימת התאריך והשעה בצילום. אני חייבת לומר שעד כה לא היתה לי בעיה (באלאמו), אולם הקפדתי לומר לאנשים ביציאה כי המכונית שרוטה ושיבדקו. אם מקדימים השכרת רכב, חשוב לדאוג שיהיה לכם רכב מול חברת ההשכרה. יש היצע מכוניות קטן בהרבה מכפי שהיה בעבר, והוואוצ'ר יכול להיות רלוונטי מאד בחלק מתחנות ההשכרה (לדוג' בקולורדו, בוגאס לא ביקשו ממני את הטופס).

כמובן, בחזרה לישראל בתקופת זמן זו, אין חובה לאזרחים ישראלים להבדק לקורונה טרום ההמראה לישראל. בהגעה לארה"ב ניתן להבדק אנטיגן או PCR. מחלימים בטווח 90 יום יכולים להציג את תעודת הקורונה בה יש אישור החלמה.

הרגשתי כאילו הכל חזר כמעט להיות כמו שהיה, חוץ מהמקומות שעדיין לא חזרו לעצמם ולא בטוח שיחזרו גם. לא כל ההופעות בווגאס חזרו, החנויות מלאות עד אפס מקום, ובמלון בו שהיתי (האריה) אין בופה פעיל, אולם במסעדות היו תורים אינסופיים, במיוחד הרגשתי הבדל אדיר בין ימות השבוע לסופ"ש שאז העיר התמלאה ממש, ולא היו מקומות חניה זמינים רבים.

הדלק התייקר מאד- בקולורדו עלה כ 4 דולר לגלון, ובלאס ווגאס שילמתי 5.4 דולר לגלון. מי שזוכר את המחירים לפני חצי שנה, מבין כמה הדלק יקר לאין שיעור לעומת מה שהיה עד ממש לאחרונה.

@drporat אני גולשת לבד מההתחלה. מעת לעת יוצא לי לגלוש עם חברי הפורום (פעם גלשתי כמה שעות עם יוחנן בפילה, ויצא לי לגלוש מס' פעמים עם אדוארדו ועוד כמה חברים- היה כייף). מדהים כמה מהר נקשרים ונהיה כייף לגלוש יחד כשיש חיבה לספורט הלבן שמחברת בינינו. יצא לי גם לגלוש עם אנשים שפגשתי על ההרים- גם היה מיוחד ואף מצחיק ואנתרופולוגי.

מכל מקום, פעם ראשונה בה טסתי לבד לאנשהו ever היתה לאנטארקטיקה. אחרי כן הכל נהיה ממש ממש קל. איך אפשר להשוות כמעט 3 שבועות בשממה קשה ואכזרית מול כמה שעות על הר מוקפת אנשים (גם במסלולים בודדים). כמו שאמר אלברט- הכל יחסי...יש להיות לבד ויש להרגיש בודד, זה לא אותו הדבר בכלל. גלישה על פאודר ביום שמשי ונעים, עם פודקאסט מצחיק והנאה הצרופה מהיופי הזה שממלא את הלב, וכמובן האקסטרים. זה טעם החיים. כשמציעים לי חברים לצאת לחופשה יחד, אני מוצאת עצמי חומקת מההצעה באלגנטיות.

אחרי ארוחת צהריים. יש כאן אווירת סוף קורס קלה. חצי מעמדות ההגשה לא פעילות, ואשכרה יש מקום לשבת. אני עושה מסלולים בשילוב של חזאית מזג אויר ופיזיקאית-מחשבת מתי השלג יהיה רך דיו ולא סלאשי. מפנה דרומי/צפוני והשפעת השמש והקרה בלילה עליהם. בקיצור, אני עושה חיים משוגעים. עם הג'ט לג מתחילה ב 8:30 ויורדת מההר ב 16:20 עד המקסימום זמן מעלית שנשאר. עשיתי המון מסלולי מוגולים- מסמול ועד לארג'- דאבל דאימונד אחד בפרונט סייד. אני צלויה היטב עם הדאחקות שמריץ עליי מסנן הקרינה 70 שלי. פחחחח. בקיצור, עוד יומיים וחצי.

סקי בימי קורונה

טוב, אז אחרי היום השלישי לגלישה, אני כבר יכולה לדווח עם קצת יותר ותק בשטח. וייל חמה מאד, הטמפרטורות יכולות להגיע ל 10 מעלות במהלך היום (השעון החכם שלי מודד) וכבר למעלה משבועיים לא ירד שלג איכותי. מסתבר שכמה ימים לפני שהגעתי סגרו את רוב החלק האחורי, והשאירו רק את הsun up וה sun down bowls, וגם אותם הם פותחים רק אחרי שהשלג מתרכך. אתמול עשיתי לדוגמא את מסלול forever הבלתי נגמר בסביבות אחת, והוא הרגיש שונה לגמרי ממה שעשיתי היום, בסביבות שלוש. הרבה יותר קל, אבל עדיין מאתגר מאד. וייל סגורה בשליש, דהיינו רק שני שליש פתוחים, ובעיקר החלקים הקדמיים שנחשבים לפחות מאתגרים ויותר מוחלקים. ועדיין, וייל סגורה חלקית מעניינת יותר מהרבה אתרים אחרים שהייתי בהם פתוחים במלואם. אבל מי שמכיר את וייל בגדולתה, קצת יתבאס מתנאי סוף העונה והסלאש הרב. מדרונות במפנה צפוני הם במצב מעולה לאורך כל היום. מדרונות במפנה מזרחי מתרככים מהר מאד ובסוף היום הם כבר עם מוגולים כבדים. האתר צפוי להסגר ב 18, רובו ריק, גם בסופש האחרון. גם בשיא, יש תורים סבירים או ריקים ממש. חייבים לכסות את הפנים במעליות, וראיתי אנשים שגולשים עם מסכות מנתחים כחולות, ועם החום בחוץ זה לא פשוט. חדרי האוכל מחייבים רישום. בגלל שיחסית ריק הצלחתי להכנס ללא רישום מראש.  הגעתי, השארתי פרטים ונכנסתי. המסעדה האהובה עליי, 2 elk lodge, מגישה תפריט דל, אז ירדתי לאכול במיד-וייל. מושיבים אותך בפינה מרוחקת מאחרים, מקסימום 45 דקות, ונותנים לך כרטיס עם שעת סיום הארוחה. למרות תנאי סוף העונה, אני מברכת כל דקה על השלג. ממש חשבתי שלא אזכה לגלוש השנה, והנה, אני במקום האהוב עליי ביותר בעולם. 

טירול בפורים

המצלמה שתוכלו להתרשם מיופיו של ההר- המסלול יונדר ב

sun up bowlיונדר

@מיכל-ע

ואלטורננש- חלק מציר צ'רביניה צרמאט- מתאים מאד למתחילים. לה טוויל- יש רחבה ענקית למתחילים בתחילת האתר, ממש אתר לכל הרמות עם התאמה מושלמת למתחילים. איטליה קרוב לצרפת.

בתחילת הדרך שלי למדתי במאיירהופן, בסוף מרץ לא חייבים לשקול קרחונים, אבל זה שיש קרחון בסביבה לא מזיק. הבעיה עם קרחונים- יותר מדיי מעליות כפתור מעצבנות.

@מיכל-ע

אכן נכנסת לפורום אחת ל... תטוסו ליעד גבוה ויהיה בסדר- סולדן לדוג' מתאימה מאד. גם פילה באיטליה- בה הייתי פעמים רבות בסוף מרץ תחילת אפריל. .

@שירי_3804206

בשנת 2013 גלשתי בתחילת מאי באוסטריה על 2 קרחונים- שטוביי והינטרטוקס. שטוביי זכור לי כאתר שממש מתאים למתחילים עם מעליות טובות וקישוריות טובה. הינטרטוקס מלא במעליות T ומעליות כפתור, שהן סוג של סיוט לכל גולש, קל וחומר למתחילים.

@שלגון

בוייל ובברקנרידג' המעליות ממש בסדר והם ממש עובדים בלשפר את המעליות (במיוחד 4+11 שהן מעליות מאד חשובות ברציפות האתר ובברקנרידג' המעלית בפיק 8). יש מעליות כסא מפלסטיק בפילה או בצ'רביניה שנראות כאילו הוציאו אותן משנות ה 70, אז גם באירופה יש מעליות צ'וקומוקו...

מאונט רוז הוא אכן אתר פח, אבל הייתי שם ב 2008 כשחשבתי שאני יותר סנובורדיסטית והבנתי אז שאני סקיירית לגמרי.

אני אוהבת שמחליקים רק חצי מהאתר, ומודיעים בבוקר מה הוחלק כך שאפשר לתכנן את היום. אני אוהבת שהם מכינים את כל האתר ולא רק מסלול-מסלול כך שאפשר לגלוש בינות צוקים, עצים, סלעים וכל מיני אתגרים. לא יודעת כמה זמן לא היית בוייל, אבל יש שם אווירת סקי אלפיניסטית עם מלונות יפים בנוסח אוסטרי, יחד עם פמיליאריות אמריקאית שכוללת בד"כ שיחה במעליות ובמסעדות. like. יש שם המון המון כסף- גולשים ומקומיים שיש להם המון כסף, מחזיקים בבתים בעיירה, יחד עם סטודנטים שקונים פאס וגולשים בין לבין הסופ"שים או הלימודים.

האוכל- מסכימה, זבל מתועש ולא טעים שעולה המון כסף בלי אבות מזון כמעט, אלא אם הלכת על הסלט או המרק.

אבל גם באיטליה או צרפת או שוויץ יצא לי לחשוב מה אני לוקחת כי לא היה מי יודע מה (אני שונאת פולנטה או פיצה מחוממת, ובשוויץ על 3 פריטים שילמתי 150 ש"ח. לא יודעים להגזים בכלל אלה).

ולקפוץ לקניות בוולמארט או ברוס העביר לי הרבה ג'טלגים.

מה שכן, האמריקאים לא מקפידים על הורדת ה Bar אלא אם יש על המעלית ילדים או עובדי האתר. אחרי לילה שלא הפסיק לרדת שלג ברציפות, אתה בעצם גולש בפאודר מטורף גם על המסלולים המוחלקים, ומי שלא שולט בטכניקה (שצריך ללמוד אותה ולהבין אותה בגוף ולא בראש) עדיף שלא יגלוש בכלל כי ראיתי המון שמחפשים מגלשיים במסלולים הכי קלים. הם פשוט נעלמים, אין לתאר.

ילדים עושים שטויות, סנובורדיסטים גולשים בלי קסדה בפארקים, הכבישים מאד קשים לנהיגה. באיטליה לדוג' האוטוסטרדה מטופלת היטב ומדובר בעמק, כך שלא יצא לי לנהוג בכלל על כביש מושלג. בוייל, ביציאה 177 לעיירה, לפעמים יש קרח שחור או שלג. אם אתה לא מאט- אתה יכול לאבד שליטה על הרכב. מפחיד ביותר. גם נהיגה בסופות שלגים זו סכנת נפשות.

@שלגון

הייתי בשטוביי ובהינטרטוקס במאי 2013. שטוביי זכורה לי ממש לטובה ולדעתי מתאימה למתחילים/בינוניים. זכור לי גם כי היו בעיקר מעליות רגילות.

הינטרטוקס היתה מאד מעצבנת עם מעליות הכפתור והטי, שייגעו את רגליי, אבל בשניהם השלג היה ברמה גבוהה מאד יחסית לתקופה.

צריך להתכונן לכך שהעמק חם ממש, כל השוקולדים שקופאים יופי בחורף נמסו מצויין. כמו כן על ההר עצמו היה יחסית חם כך שלא צריך יותר מדיי שכבות (אלא אם מזג האוויר יפתיע. יכול לרדת שלג גם באוגוסט).

באותה שנה רכשתי לעצמי מגלשיים לראשונה כך שהייתי מוכנה עם כל הציוד, אבל סביר להניח שיהיו חנויות ציוד כלשהן זמינות אם יש עדיין גלישה במקום.

@שלגון

פאס צריך לקנות מסוף העונה הקודמת ועד תחילת העונה הבאה. אחרי תחילת עונה אין דרך לרכוש פאס במחיר כזה. הפאס השלם כולל אתרים באירופה וביפן. הואיל ואני חוזרת דרך קבע לעמק אאוסטה באיטליה ולקולורדו אני לא טורחת כבר לצאת להרפתקאות במקומות שונים ומשונים. כבר גלשתי בלייק טאהו (הבנלי, נורת'סטאר, סקואה וואלי ומאונט רוז), במאמות' (הגעתי בזמן השלג הכי גרוע ever, חוויה לא טובה), ויסלר בלקומב ומון טרמבלאן בקנדה, וכמובן צילרטל, אישגיל, סן אנטון ואפילו זולדן, וכן הדולומיטים באיטליה. מצאתי את שאהבה נפשי בגלישה ואני חוזרת לשם שוב ושוב. .

לגבי גלישה בארה"ב- על טעם ועל ריח וכו'. אין לי מספיק מילים לתאר כמה אין מה להשוות בין ארה"ב לאירופה. אירופה מבחינתי נופלת בכל הרמות פרט לקירבה ולעלויות.

ולעניין ההנאה- אם חלילה נפצעתי אני נהנית פחות. או אם נקלעתי לסופת שלגים. פעם ישנתי על שטיח בשדה התעופה בדנבר קולורדו, די הרס לי את סוף החופשה...

@שלגון

עלה לי בתחילת עונה כ 700 דולר. מוגדר local's pass- גלישה ללא הגבלה באתרים רבים ובהם ברקנרידג' וקיסטון, וכן כמה מאתרי לייק טאהו. בנוסף 10 ימי גלישה בוייל, ביבר קריק וויסלר בלקומב (האתרים היוקרתיים יותר). הואיל ואני מתכננת לרוב 2 חופשות בקולורדו בשנה, אני מחלקת 5 ימים לכל חופשה לוייל ועוד כמה ימים שצריך בברקנרידג'. לאחר שגלשתי ברוב אתרי קולורדו הזמינים על ה I70 כולל קופר מאונטיין, ביבר קריק, וייל, א-באזין, קיסטון ואספן (היחידה שנמצאת 40 דקות דרומית ל I 70 ולא ממש בסמוך לכביש כמו האתרים האחרים), אני יכולה לזקק את חופשותיי לוייל (האתר המוצלח בעולם לדעתי) ולברקנרידג' שהוא סוג של filler לימים שמסביב. מדובר באתר נחמד אבל אין מה להשוות לוייל. גלשתי באתרים האחרים כשהייתי גולשת בינונית. בוייל עשיתי את רוב קפיצות הטכניקה שלי (מוגולים ולאחרונה שלג עמוק).

ניתן לקנות פאס כולל ללא הגבלות בכ 900 דולר. אני לא באמת חייבת בגלל הגבלת 2 החופשות וכמות הימים (מקסימום 7 לחופשה) אבל למקומיים זה ממש כדאי.

הואיל וסקי פאס בוייל עולה כ 180 דולר ליום- מדובר במחיר סביר מאד למי שגולש למעלה מ 10 ימים בשנה, ובממוצע של כ 50 דולר ליום בגלישה של 14 יום בעונה, או 58דולר ל 12 יום כפי שגלשתי השנה- די כמו אירופה. בפילה השנה שילמתי 50 אירו ליום ובמונטה רוסה 60 אירו ליום.

תודה, אבל עכשיו אני כבר בארץ, כן? וכמה תמונות.יכל-ע

@רוני-סופר

אכן כן. מעבירים את הדרכון סריקה- ויש גליץ'. המערכת מאותחלת והמחשב עולה מחדש. ניסו בפעם הראשונה שהייתי בכל מערכת שהיתה להם והנפילה קרתה שוב ושוב. בפעם הזו האחראית כאמור אמרה שיש בעיה עם הדרכונים הישראליים ולבדוק בדרך הקודמת.

@מ-פולני

5 ימים וייל, יום ברקנרידג'. ס"ה העונה גלשתי 15 ימים.