לקצה העולם ובחזרה - אלסקה והוואי
-
דיון חיות מרתק התפתח כאן.
רחל – ברוכה הבאה.
אנחנו קמים ליום ערפילי נוסף. ממש מבאס. היום אני צריכה מזג אויר יפה
בתכנון לעשות את חלקו הראשון של CROW PASS TRAIL
https://www.alaska.org/detail/crow-pass-trail
מדובר בטרק באורך 21 מייל ( לכל כיוון ) שיוצא באיזור גריווד.
ההמלצות אמרו שהוא המסלול היפה ביותר באיזור.
כמובן שאת המסלול המלא הכולל לינת שטח לא נעשה, אבל תכננתי את חלקו הראשון עד הביקתה באורך 12 קמ ( הלוך חזור ).
אנחנו אורזים את הציוד לאוטו ( הלילה עוברים לינה ) , מכינה אוכל ליום ותיקים למסלול.
בדרך עוברם במאפיה שעל הצומת בשם Alpine cafe and bakery
אל תתפתו לעוגיות שמרים וקנמון הענקיות, הן לא טעימות.
אבל יש להם מעין סופניות מצופות סוכר עם פירות יער או תפוחים, טעים בטרוף.
בכל מקרה מאתרים את תחילת המסלול, מתארגנים ויוצאים לדרך.
2.5 קמ ראשונים בתוך הסבך, מידי פעם הוא נפתח ורואים קצת נוף
בתחילת היום עדיין מעונן והנוף סביר לא יותר.
כמעט לא רואים מטיילים אחרים ואני ממש חוששת מאיזה דובי על השביל ועושה הרבה רעש
המסלול כולו בעליה, לא מאוד תלולה אבל עליה.
אחרי 2.5 קמ יוצאים מהסבך ומתחילים ללכת על צלע ההר, מתחיל להיות מאוד יפה ואז….
הילדה לא מרגישה טוב. מהר מאוד זה מאוד לא מרגישה טוב.
היא מנסה אבל די ברור שאין סיכוי להמשיך.
ובדיוק מתחיל להיות כל כך כל כך יפה.
היא רוצה לחזור לבד לאוטו….נו באמת אני אשלח את הילדה שלי לבד בארץ הדובים.
אנחנו מתחילים לחזור, היא מרגישה רע אני מדוכאת, הילד שומר על שתיקה.
אולי תרדו איתי ותחזרו היא מציעה.
נו באמת אני פוסלת על הסף 3 קמ בעליה שוב….
“אחרי זה כל החיים תזכירי לי שבגללי פיספסת…..”
פתאום אני חושבת אולי בכל זאת, עוד די מוקדם ויש בלי סוף אור.
הירידה מאוד מהירה, והשמיים מתחילים להתבהר.
עכשיו אני צריכה לשכנע את הילד.
הוא מסוייג.
מגיעים לאוטו, הילדה מתאפסנת במושב האחורי סוגרת את הדלת והולכת לישון
אני משכנעת את הילד הסרבן לנסות שוב.
לעלות שוב את כל הסבך המשעמם זה באמת מדכא, במיוחד שהוא אומר לי כל 5 דקות, בואי נוותר את לא תעמדי בזה.מה באמת הייתי עושה בלי העידוד הזה
אבל אני כן. יוצאים מהסבך, מגיעים לאיזור הפתוח ולנקודה שבה עצרנו.
ומתחילים לטפס משם על צלע ההר.
אין מילים שיתארו את היופי את העוצמה של המרחבים, המסלול הזה פשוט משגע.
תכיף אצרף תמונות אבל הן לא משקפות אפילו 10% מיופיו של המקום.
הילד משנה תקליט ולא מפסיק להתפעל ...אין ספק שהוא גדל. למד להעריך את הטבע
מודה לי שוב ושוב שהתעקשתי.
בסוף הטיול הוא דרג את המסלול הזה כמספר 1 בטיול.
לביקתה לא הגענו, כבר היה מאוחר, הילדה היתה לבד המון, ועוד היתה נסיעה ארוכה על הדרך.
אבל כמעט הגענו והיה לנו יום מדהים, במיוחד שאחה”צ לא רק התבהר אלא אפילו הופיעו שמיים כחולים שתרמו עוד למראות הפנורמים
( דובים דרך אגב לא ראינו – מטיילים אחרים אחת ל 20-30 דקות פגשנו…
היו כאלה שראו אותנו בירידה הראשונה ואח”כ שוב בעליה חזרה וראיתי את הבלבול על הפנים. זה היה מצחיק )





-
עוד תמונות






-
אנחנו חוזרים לאוטו ומוצאים ילדה רעננה אחרי מליון שעות שינה.
ממשיכים לאנקורג במרחק 45 דקות נסיעה.
הסיבה לחזרה לעיר היא בדיקת קורונה שיש לעשות 72 שעות לפני הגעה להוואי.
להוואי יש ערימה של כללים נוקשים של מתי בודקים איפה בודקים , איזה סוג בדיקות, איך מדווחים עליהם.
לא אייסר אתכם עם הפרטים אבל זה לפחות תואר ראשון במכללה להבין את הכל. ( מכיוון שזה בטח ישתנה מליון פעם אין טעם לבהיר את הפרוצדורה )
במדינת אלסקה בדיקות זה קל, הכל חינם. ( אפילו חיסונים לתיירים אפשר לקבל שם חינם. יכולתי לקחת את הבוסטר )
אנחנו נוסעים לש”ת של אנקורג ומבצעים את הבדיקה לאחר שנרשמנו האתר של מדינת אלסקה.
תוך 24 אמורות להיות תשובות.
בארה”ב מעניין בודקים רק באף וממש בקצה, הרבה פחות טראומתי מאשר צורת הבדיקה בישראל.
לאחר הבדיקה משתקעים במוטל כלשהו באנקורג ונופלים לישון -
טרק כלבבי, נופים מהממים.
מצחיק שאת אומרת שבארהב הם ממש עדינים עם הבדיקה..אצלנו היה ההפך - באיסלנד הבדיקה של האף מגיעה עד המוח..כשראיתי איך עשו את זה לקטן שלי, הייתי בשוק..גם לי אחכ, אבל כבר הייתי מוכנה. כאשר בדקו אותנו בארץ, לא הפסקתי להחמיא לבודקת כמה היא עדינה
היא בהתחלה לא היתה בטוחה אם אני צינית או לא..אבל זה הבדל של שמיים וארץ. -
ב 2 מתוך 3 בדיקות שעשינו בארהב בדקנו את עצמנו. תחת פיקוח והנחיה. ההנחיה היא סיבוב של המטוש 10 שניות בקצה האף.
-
נופים כלבבי ותמונות מדהימות.מה קרה בהמשך? ניתקלתם בדוב בסוף?
רשמת “דובי” כאילו מדובר בפו הדוב

-
@אסף-16 אמר:
נופים כלבבי ותמונות מדהימות. מה קרה בהמשך? ניתקלתם בדוב בסוף? רשמת “דובי” כאילו מדובר בפו הדוב

סבלנות…..יש לנו עוד 3 ימים באלסקה.
-
את בונה את המתח בעלילה -
די לא לפתח ציפיות , מכלי הספריי נשארו שלמים.
-
ויהי ערב ויהי בוקר יום חדש.
היום נוסעים ל SEWARD ….
למותר לציין שהשמיים אפורים ועצובים.
אבל רגע לפני עוד על בדיקות קורונה.
עשינו אומנם אתמול, אבל ידוע שלפעמים בדיקות הולכות לאיבוד או לא מגיעות בזמן...ומה אם זה יקרה לנו.
בטוח שזה יקרה לנו.
מה עושים, עוד בדיקה במקום אחר TO BE ON THE SAFE SIDEהעובדה שהכל חינם באלסקה הופכת את ההחלטה לקלה.
הפעם נבחר WALGREENS רשת בתי מרקחת שעושה בדיקות ב DRIVE IN ( צריך להזמין מראש )
נרשמים מהרשת, אין עלות.
מגיעים לחלון שב DRIVE IN דרך צוהר נותנים לנו בדיקה לביצוע עצמי תחת הנחיות ופיקוח.
הבדיקה היא לא PCR אלא משהו שנקרא ID NOW שזה להבנתי סוג של PCR מהיר.
מבטיחים תוצאה עוד 24 שעות.
אנחנו יוצאים ל SEWARD , אבל קודם רפטינג דרגה 2 ( שזה בעצם טיול שייט בסירות גומי על נהר רגוע עם רבע מפלון ) על הנהר הרוסי.
הדרך בטח יפה אבל מעוננת ומלאת ערפל.
מגיעים שעה לפני , חונים , אני לוקחת את הטלפון.
מליון מיילים מוולגרינס. יש תוצאות. ( שעתיים )
הלב שלי דופק, המחשבה על חיובי ובידוד באלסקה מפחידה.
אבל לא כולנו שליליים – יששששששששש
-
עוקבת וממשיכה לפנטז…
קרחונים זה בשבילי!
דירות עם משחק חדר בריחה בכניסה - יש אצלי מי שפותר במקומי למזלי

מצטרפת להתפעלות הכללית מהיכולת לארגן ולהוציא לפועל כזה טיול מורכב בשנת קורונה!
-
שעת צהריים רפטינג רגוע ב”נהר הרוסי”.
השייט מתבצע בסירות רפטינג ענקיות, משפחה בכל צד והמדריכה שמשיטה את הסירה באמצע.
שוב מלבישים אותנו בכל אותה התחפושת שפגשנו בטיול הקייקים בולדז. כולל מגפי הענק.
השייט על הנהר לוקח שעתיים, הוא חביב , לא יותר.
עלותו 60 דולר לאדם, אני לא זוכרת את שם החברה שבחרתי היו כמה שהיציעו את אותו הדבר.
זו התקופה שהסלמונים חוזרים להטיל את הביצים במעלה הנהר ולא ברור אם הנהר עמוס יותר בסלמונים או בדייגים שמנסים לתפוס אותם.
ההם עומדים בתוך המיים , עד הברכיים או המתניים.
קר בחוץ ומעונן….זה באמת שווה בשביל איזה דג. אפשר לקנות בסופר לא?
רואים במסלול מעט מאוד נוף, כי ערפל וכו.
יש קצת מפלים שמשעשעים את הנוער, אבל בגדול שעה היתה ממצה את החוויה.
ולקראת סיום פתאום על גדת הנהר ממש קרוב אלינו, תראו את מי אנחנו פוגשים
הוא ניראה מרשים בתמונה אבל בפועל לא היה גדול, כנראה גור. את אמא שלו לא ראינו.
והנה יש V על דוב. אמיתי בטבע לא בעד לגדר.
עברנו את יוסמיטי ( אישית עברתי גם את ילוסטון טרום הילדים ) , נדדנו ימים ארוכים בגליישר ושבוע וחצי באלסקה בלי לראות רבע דוב.
וסוף סוף דובי. ועוד ב SETUP בטוח לחלוטין שאנחנו על הנהר בסירה והוא על הגדה.
הדייגים לא התייחסו אליו בכלל וגם לא הוא אליהם.
דרך אגב יש תורת לחימה שלמה מול דובים.
הידעתם שהשחור צמחוני והחום לא?
אם פוגשים שחור והוא תוקף סימן שהוא מרגיש מאויים ולכן תעשה את עצמך מת הוא ילך, כי אין איום.
אם פוגשים את החום , שהוא הקניבל, אז אין טעם לעשות את עצמך מת, הוא ינסה לעשות מימך ארוחה. אותו יש לרסס ולדחוף….
מקווה שאני לא עושה סלט, אבל מבחינתי מיציתי את נושא הדובים.. -
ואם עשית סלט. אני רק מקווה שאין שם דוב שחור ליד….. -
משם אנחנו נוסעים ללינה ל SEWARD.
הדרך לפי האינטרנט מאוד יפה, אבל מאוד מעונן ולא מאוד יפה.
הלינה ב HOTEL SEWARD ….קבלו המלצה שלילית חזקה ביותר. הנפילה של הטיול.
אנחנו מגיעים והבחור בקבלה מסתבך עם התשלום ( בהמשך נגלה מדוע ) הוא מסביר לי שצריך לחכות לבעלת המלון כי הוא לא יודע מה עושים, אבל לא נורא הוא צוחק אומנם היא לא כאן כרגע אבל החדשות הטובות הן שגם החדר שלכם לא מוכן אז זה בכלל לא משנה.
השעה 17:30, אחרי יום נסיעות וטיולים כשהחדר הובטח לי ב 15:00….למה הבדיחה לא מצחיקה אותי.
כשהיא מגיעה ועוברות עוד דקות ארוכות אני מקבלת מפתח לחדר 239. עולים למעלה אין דבר כזה 239יורדת למטה, החבורה בקבלה מגחכת על המטומטמת שלא מוצאת את החדר נותנת הסברים ושולחת אותי שוב….אבל אין 239. אני לא מוצאת ( וגם לא גשש הבית תומר ).
אני יורדת שוב והם שוב צוחקים עלי, מתחת לאף כזה, אני מתעקשת שמישהו מהם ילווה אותי.
בסוף תוך אנחה גדולה מתלווה עלי אחת מהמגחכות…..
אה….מה פתאום 239...התכוונו ל 329 …..באמת אין דבר כזה 239. ( רק בטעות הם כתבו 239 על המפתח מזל שיש לי הוכחה שאני גם לא חרשת )
ולא ( רק אם אתם שואלים ) התנצלות לא היתה.
חדר 329 מתברר כפיצון, לא מצליחה לפתוח את 2 המזוודות בו זמנית על הריצפה.
ואז דפיקה בדלת , בעלת המלון. הייתם אמורים לבוא אתמול וחייבתי אתכם.
אני מתעקשת שלא והיא שכן.
אני פותחת את האפליקציה של בוקינג מראה לה את התאריכים , פניה מתעננות הולכת לבדוק ולא חוזרת.
ולא שום התנצלות לא היתה פה.
איכסה של יחס, חדרים צפופים מיושן וגועלי. -
היום מסתיים בסיור במזחלות כלבים. בפאתי SEWARD
עולה 100 דולר לאדם שזה די טרוף כדי לנסוע במזחלת עם כלבים ( לא בשלג ) אבל הילדה כל כך רצתה.
מי שרוצה להזמין – הנה הלינק
https://ididaride.com/tours/seward-alaska-glacier-dog-sledding-tour/?utm_source=google&utm_medium=cpc&gclid=Cj0KCQjwpreJBhDvARIsAF1_BU2825KMW4f2zLedzUIhhTV4W6U8fqKlze96w7l5ft_OAOjKB7PcddkaAoFxEALw_wcBהסיור מתחיל בהכנת הכלבים וריתמתם למזחלות, סיור מזחלות, משחק עם הגורים ( מתוקים אבל האמת ראיתי חמודים מהם ) ועוד תצוגה והסברים .
אנחנו עסוקים בלנתח את האישיות והתתנהגות של הכלבים.
בזמן היציאה כולם משתגעים מהתרגשות נובחים וקופצים, ורק אדיש אחד יושב ומחכה בשלווה.
אם תגיעו ל SEWARD ותפגשו כלב מזחלות בשם מוטקה( הראשון משמאל ) תדעו שזה הוא

לבובה הזאת קראנו אביגייל, ולמרות שהילדה מאוד רצתה לא לקחנו אותה איתנו הביתה

קורסים למיטות, מחר יום שייט בקנאי פיורדס
-
רגע לפני הקריסה מגיעות תוצאות הבדיקה בש”ת של אלסקה. עוד שלילי לאוסף. הדרך להוואי פתוחה
מחר שבת היום המלא האחרון שלנו באלסקה, ראשוןו אחה”צ טסים למאווי.
והפרידה כבר מעיקה ועצובה מאוד -
נו, סוף סוף דב במציאות. אנחת רווחה שראיתם אותו במצב הזה.לגבי הכלבים, הלב נצבט. לא יודע, מרגיש לי לא נוח לראות אותם עובדים כל כך קשה….
בקשר לשם הנהר- הנהר הרוסי- נשמע כמו לעג לרש בהקשר של ההיסטוריה של אלסקה והרוסים

-
כל דב הוא אוכל כל בדיוק כמונו. דב הוא צמחוני רק כשאין לו בשר לאכול. שמעתי המון המון הנחיות דובים- באלסקה, ביוקון בקנדה, ובפארקים שונים בארה”ב. בשורה התחתונה כל אחד אמר משהו אחר, ואני חושבת שצריך לקחת מזה את ההנחיה להתרחק ככל האפשר (לא לרוץ), לא להפריע, לא לעשות שטויות. רוב הדובים יעסקו בענייניהם ולא יתמקדו בבן האנוש שעומד מולם. לא להפריד אמא מגוריה, זה אחד המצבים הכי מסוכנים. ועם כל כמויות האנשים שמסתובבים בפארקים הלאומיים, ס”ה היו די מעט תקיפות דובים. הגיון, זה שם המשחק, וגם לא מעט מזל, כי באיזשהו מקום רובנו רוצים לפגוש דב אבל גם מפחדים (מי יותר, מי פחות) מהסיטואציה. דב יודע לרוץ ממש מהר, לטפס על עצים ממש מהר, ו”כאפה” שלו זה לא “כאפה” ידידותית.
הדב שפגשתם הוא דב חום (דבשת על הגב)- יש לי חיבה מיוחדת אליהם.
-
לגבי הכלבים, הם נראים סופר מתלהבים ונהנים מהריצה. ההתרגשות שלהם שיוצאים מטורפת.
כמובן חוץ ממוטקה שלנו.
כך שאני לא בטוחה שיש מקום לצביטת לב -
אולי נותנים להם בסוף המסע המפרך כמה מעדנים…. הם כבר רואים מה מצפה להם בסוף. סתם מחשבה…לא ידעתי שהעסק עובד בלי שלג אבל נראה שכן.