ספור הטיול שלנו באוסטריה מאי 2022
-
כבר שבועיים חלפו מאז שובנו. אנחנו עדיין מרגישים מתעוררים מחלום.
הצלחנו ללכת במסלולים שחשבנו שיהיו קשים מידי.
הגיל נתן את אותותיו רק בצמצום שעות הפעילות היומיות. בד"כ יצאנו לדרך בשעה 09:30 וחזרנו בין 16:30 ל17:00
נהנינו מנופים קסומים, מארוחות טעימות, שחלקן העלו אצלי זכרונות ילדות, והעיקר-שלוה..
צילומים טרם הצלחתי למיין. כל כך פינות חמד.שפע העצירות להתמוגגות וצילום האריך כמובן את משך הטיולים,. זאת אני. יודעת שלא אזכה לשוב לאותן פינות אז "מסניפה" אותן כמה שיותר זמן.
9 למאי
הגענו לשדה התעופה לקראת השעה 17:00 לאסוף את רשיון הנהיגה של בעלי. ב17:10 הגענו לטרמינל 1. תורררר.... ובסיום תהליך הבידוק האישי עברנו בהסעה לטרמינל 3. (למה לא הודיעו מראש?)
המראנו לוינה. באיחור של כ3/4 שעה. בדיוק בחצות עברנו את בקורת הדרכונים וכעבור כ20 דקות כבר היינו במלון Lifehotel , כ8 ק"מ מזרחית לשדה התעופה. השהיה במלון היתה נעימה מאוד.
10 לחודש
בבוקר בדיוק בשעה שנקבעה הגיע למגרש החניה של המלון נציג חברת Abrix הסלובקית. מסר לנו את הרכב. התארגנו. לאט. עדיין עייפים מאוד.
החלטנו לא לנסוע בכבישים מהירים וכבישי אגרה. אני נכנסתי למפת מסלול שהכנתי מבעוד מועד בגוגל מפס. בעלי ניסה להכניע את גארמין (עשה לו עדכון מפה בבית) .
בשעה 10:30 יצאנו לדרך לTulln. עברנו אזור תעשיה והרבה ישובים קטנים. רוב הדרך לא היתה מענינת או מהנה במיוחד. לטולן הגענו בצהרי היום. נהנינו מהבקור בעיר, מקישוטי הבתים העתיקים, הרחובות המטופחים והפריחה המשגעת בערוגות הציבוריות ולאורך שפת הדנובה, בה טיילנו בין פסלו של הקיסר הרומי Marc Aurel ל Nibelungen Fountain (המזרקה לא פעלה) התרשמתי משורת פסלי דמויות שאם הבנתי נכון מספרת על אטילה...
בתכנית היה להגיע גם לקרמס אבל היינו עייפים מדי והמשכנו בדרך יפה מאוד לAgsbach Market. עצרנו רק לקנית מצרכים לארוחות בוקר וערב בימים הבאים.
הכנו לנו ארוחת ערב ואחריה יצאנו לטייל ברגל לאורך ה"נחל" הזורם ליד הבית.
11 למאי.
בהמלצת בעל הבית נסענו ל Maria Laach. היעד שמורת Jauerling. נסיעה של כחצי שעה עד מגרש החניה ב Parkplatz Naturparkgasthaus, Oberndorf, יש במקום מפה ובה המסלולים האפשריים. בחרנו ללכת רק אל בית ההארחה (שהיה סגור), כי שם יש תצפית אל העמק.. טיול רגלי קליל ויפה ליד האחו, שהיה מלא פרחים צהובים, ובהמשך ביער עד התצפית מרשימה על העמק .בית ההארחה המתנשא מעל התצפית, לא היה פעיל. כל הטיול הרגלי נמשך כשעה.
כשיצאנו לדרך הרכב לא היה הכי נקי. עם שובנו אחרי הטיול כבר היה קשה להבחין בצבעו כולו התכסה אבקת אבקנים. המשכנו לטייל ברכב, בדרך ההרים, כמעט עד שפיץ. פנינו לMuhldorf והמשכנו בכביש שיש בו עקלתונים, ללא מטרה ספציפית , רק להנות מנוף ההרים. הגענו עד Elsenreith שם החלטנו שמספיק. הנווטן הציע לנו להגיע לכביש קצת משובש (במקום להסתובב על המקום בחזרה) הגענו למקום מעניין בו ניתן לצפות על האזור. כנראה בונקר בעבר,בחרנו לרדת דרך Amstall. גם כאן הדרך יפה. משפיץ חזרנו לאגסבך ועלינו שוב להר. הפעם למסעדת Muhlberghof. האוכל היה טעים. חזרנו לדירה למנוחת צהריים כי בחוץ היה לנו חם מידי. לפנות ערב נסענו למלק . הגענו כמה דקות אחרי השעה 18:00. מצאנו חניה לצד הכביש במקום שאין בו חניה בתשלום (קרוב למסעדה בשם קולמן). נהנינו מאוד בטיול רגלי בעיר העתיקה: אוירה נפלאה. הצללים ואור השמש לקראת שקיעה צבעו את העיר בצבעים מרשימים. חזיתות הבתים המנזר ובמיוחד מגדליו, גם מגדל הכנסיה בעיר היה מרשים מאוד. כל אלה זכו לקריאות התפעלות שלי וצילומים רבים. עברנו ליד כמה דוכני אוכל שהיו פתוחים (חלבה גבינות פירות יבשים..).. עלינו לגן מול המנזר. (המנזר נסגר למבקרים בשעה 17:00). וירדנו בדרך שונה. אכלנו ארוחת ערב טעימה במסעדת Schnell וירדנו לדנובה. טיילנו על שפת הנהר עד חשיכה (20:45) .
12 למאי
אחרי התלבטות קלה החלטנו לוותר על בקור בסנט פלטן (אם בעל הבית אומר שיש מקומות שוים יותר אז הוא בטח צודק).
בשעה 10:00 הגענו ל Schallaburg Castle. שנמצא דרומית למלק (כניסה ליחיד 11 אירו). נהניתי מאוד מהבקור במקום שנמשך כשעה וחצי.
יצאנו חזרה צפונה לחורבות אגשטיין.Aggstein ruine שעל הגדה המזרחית של הדנובה. בגלל טעות באחת הפניות הגענו לכפר קטן והנווטן מצא דרך מענינת, צרה מאוד, יפיפיה, בין שדות על גבעה,(הרוח יצרה גלים בגווני ירוק שהמראה הוא חוויה בפני עצמה), השתלבנו בחזרה לכביש המוביל צפונה על שפת הדנובה .
בשעה 12:00 הגענו למגרש החניה הקרוב לכניסה.(כניסה ליחיד 7.90 אירו). עלינו ירדנו בכל המדרגות, הגענו לכל התצפיות. מרשים ביותר. ב 13:30 יצאנו בדרכנו לקרמס.
נסיעה של כ3/4 שעה. חנינו במגרש חניה בתשלום קרוב לשער. חצינו את הכביש ונכנסנו דרך השער לטיול בעיר העתיקה. היה חם מאוד מה שהביא אותנו קודם כל לגלידריה במדרחוב. המשכנו בדרכנו, עלינו במדרגות מוצלות לכנסיה. התרשמתי מהסצינות המתוארות בגומחות שבקירות החיצוניים שלה. למען האמת זו פעם ראשונה שראיתי אלמנטים כאלה בכנסיה מבחוץ ולא בפנים..
כנראה בגלל החום בעלי לא הרגיש טוב וכלום לא עניין אותו. חזרנו לרכב דרך רחובות אחרים, מעט פינות חמד. אחרי הבקור בטולן ומלק העיר לא נראתה לנו מרשימה במיוחד.
-
יום שישי 13 למאי.
נפרדנו מבעלי הדירה, לא לפני שבעלי נכנס לראות את הנגריה של בעל הבית. יצאנו לדרך. עברנו ליד מלק, השקפנו על המנזר המדהים בפעם האחרונה והמשכנו מערבה על כביש 3..יש קטעי דרך בהם הכביש קרוב לנהר. נהנינו מהנוף. הדנובה מלאה . יש כפרים ציוריים. במהלך התכנון לא מצאתי נקודות ענין בדרך להפסקות רענון . כשהתקרבנו ל Grein היה לנו ברור שבה נעצור. הגענו כשהשמיים היו מעוננים ביותר, כאילו עוד רגע עומד לרדת גשם. טיילנו קצת לאורך הנהר עלינו בסימטה לכיוון הכנסיה והגענו אל ככר בית העיריה. שחרור עצמות נעים. חזרנו בכביש אחר ועל הטיילת נכנסנו לבית קפה בו הארוח בקומה השניה. בקשנו לשבת על המרפסת. המלצר נבהל."יורד גשם". שלחנו אותו החוצה לראות שלמעננו השמש יצאה. תוך 20 שניות הוציא כסאות, שינה כיוון לאחד הלוחות הניצבים על המרפסת והנה שולחן.. נהנינו משתיה חמה ועוגות טעימות.המשכנו בדרך..חלפו כ3 שעות מרגע שעזבנו את הדירה עד שהגענו לתחנה הבאה, ליד לינץ. הוזמנו לארוחת צהריים אצל קרובת משפחה. המפגש היה מרגש. ארוחת צהריים טעימה וכיון שתחזית מזג האויר לשבת לא מושלמת קבענו להיפגש ביום ראשון לטיול משותף. ב16:30.המשכנו בדרכנו. לא עצרנו בגמונדן גם לא פנינו לראות את טירת Ort. כבר מאוחר. כעבור כשעתים ורבע הגענו לבאד אישל לדירה ששכרנו לחמשת הלילות הבאים,
14 למאי.שבת.
ב 09:15 יצאנו לדרך. עד כה נסענו כ530 ק"מ. מלאנו דלק והמשכנו לאגמי Gosau גוסאו. נסיעה של כ40 דקות. מהחניה יש לטפס מעלה.. מגיעים למרפסת תצפית . נהנים משתיה חמה ועוגה על רקע הנוף ההררי, ובלי משים עברה 3/4 שעה.
אם בימים הראשונים של הטיול האבקנים היו מטרד (עד כדי כך שלפעמים חבשתי את המסכה כי הפריעו לי בנשימה), כאן האבקנים היו צבע במכחולו של אמן שצייר על מי האגם. התמוגגתי. בחרנו להתחיל את ההליכה בצידו ה"שמאלי" הצפון מזרחי של האגם. בנקודה מסוימת יש פיצול בשביל. לצידי השביל הימני גדר ושלטי אזהרה שכאן שמורה (שלטים עגולים לבנים עם מעגל אדום-אין כניסה...) בחרנו ללכת בשביל השמאלי שעולה. מהר מאוד הבנו שזו טעות. ראינו אנשים על השביל הימני. קרוב לאגם. חזרנו לשם. הדרך יפה חולפים ליד מצוק , פוגשים קבוצת מטפסים. נוף ההרים ששאריות שלג עדיין מקשטות את פסגותיהם מימין ומלפנים ולצידנו כמובן האגם שעליו שפע כתמים צהובים. קסום. לאחר כ3/4 שעה של הליכה השביל מתפצל. ימינה סובב אגם והלאה ישר..אנחנו מתרחקים מהאגם ונכנסים ליער. עליות וירידות קלות, גם מפל מים בין העצים וערוצים קטנים. בהמשך שלוגיות לצד הדרך. העליות שהיו קלות בהתחלה נעשו תלולות יותר והליכתי איטית יותר. הלכנו לאורכו עד לצדו השני בו יש בקתה (שעדיין היתה סגורה) . בקטע אחד בשביל עברנו בין קירות שלג.. מרגע שיצאנו להליכה עברו יותר מ3 שעות עד שהגענו לאגם השני. אחרי מנוחה קלה ליד שולחן פיקניק, התחלנו את הדרך חזרה. עברנו בצידו הדרום מערבי של האגם הראשון. הדרך יפה. מענינת. היו מטיילים שירדו אל האגם שרדוד בחלקו בקטע אחד. לצד הדרך יש גם מפל מים נחמד. .ההליכה נמשכה שעתיים בלבד.
בשעה 16:45 כבר היינו בדירה. התרעננו ויצאנו לארוחת ערב בפיצריה שקבלנו עליה המלצה.
יום א' 15 למאי. אחד משיאי הטיול. מזג האויר מושלם.
ב09:15 הגיעו אלינו קרובי משפחתי אצלם בקרנו יומיים קודם ויחד נסענו כ40 דק' ל Winkl (שנמצאת בגובה כ600 מ' מעל פני הים) לתחנת הרכבל שעולה ל לDachstein-Krippenstein. . לא היו הרבה מכוניות בחניה.
עלינו ברכבל הראשון. מהתחנה הלכנו ברגל.אל מערת ממות' רוב הדרך בעליה לא קלה . הכניסה בסיור מודרך בלבד. ב10:55 התחיל הסיור. המימדים מרשימים. גם צורות וצבעי הסלעים בכמה מקומות. הסיור לאורך 800 מ' (מתוך מסלול של 70 ק"מ) נמשך 50 דק'. ב 12:00 ירדנו בחזרה לתחנת הרכבל ועלינו אל הר אחר. עליה קצרה ותלולה מקודמתה אל מערת קרח. הסיור התחיל בשעה 13:00. היה שווה. נטיפי וזקיפי הקרח הרשימו אותי מאוד.
כעבור כשעה הגענו בשלישית לתחנת הרכבל. המתנו כ15 דק' עד העליה ברכבל הבא. ב14:30 התחלנו ללכת אל מצפה 5 האצבעות. הנוף מרשים ביותר. גם בדרך לתצפית וגם בתצפית. בדרך חזרה לתחנת הרכבל התעכבנו . 3 מצנחי רחיפה יצאו לדרך. לצפות בהם ובו זמנית באגם למטה היה מחזה מרהיב. עלינו לתצפית נוספת - ספירלה ובה נקודות כיוון למקומות שונים בעולם. אל תחנת הרכבל התקרבנו כמה דקות אחרי השעה 16:00 והתישבנו במסעדה שנסגרת ב16:30. פסטות וסלטים השביעו רעבוננו. ירדנו ברכבל האחרון ב17:10 יחד עם מפעילי המסעדה שבסופו של יום אורזים את כל שאריות המזון ומורידים למטה על טיול בהאלשטט ויתרנו.
יום ב'
בניגוד לתחזית מזג האויר התעוררנו לבוקר נעים. החלטנו לנסות מזלינו ולנסוע לסנט וולפגנג. היעד -עליה לשאפברג. יצאנו ב09:30 . הנסיעה קצרה יחסית ועל פי לו"ז רכבת השיניים תצא ב 10:10. לנווטן רשמתי כתובת Markt 35 , וזה היה מדויק. הגענו למגרש החניה הכי קרוב לקופה. קנינו כרטיסים ללא שום בעיה. מבנה התחנה בשיפוצים וצריך ללכת סביב. הרכבת לא היתה מלאה . יצאה לדרך בדיוק בזמן. נסיעתה נמשכת 35 דקות. . הנוף הנשקף מהחלונות רוב הזמן יפה מאוד. למעלה היה קריר. טיילנו בשביל מסביב, עלינו לתצפית. לפני 12 התחילה רוח קרה וגשם קל התחיל לרדת . לא היה לנו נעים להמשיך לטייל. כרטיס הירידה שלנו היה לשעה 12:45 אבל כשנכנסה רכבת לתחנה נגשנו לנהג ושאלנו אם נוכל להקדים את הירידה ברכבת של 12:10. הוא אישר לנו לרדת. אחרי שעלו כל הנוסעים המתוכננים. הזיז שעון ויכולנו להכנס. ברכבת היורדת היתה כ50% תפוסה. על שפת האגם היה נעים יותר. הכנסנו ציוד למכונית ויצאנו ברגל לסייר בעיירה. תחילה חיפשנו מסעדה. מצאנו מקום כלבבנו על שפת האגם. האוכל היה טעים מאוד. מרק חזרת ופרוסות שטרודל תפוחי אדמה בתוכו. דג saibling טעים מאוד ולקינוח עוגת גבינה חמה עם כדור גלידה- מעדן. אחרי הארוחה המשכנו לטייל בעירה. רבים בה התיירים ובכל זאת נחמד בה מאוד. ושוב התחיל לטפטף. חזרנו למכונית. על חניה שילמנו 6 אירו . צריך להכניס למדחן את כרטיס החניה ואחריו את כרטיס הרכבת. (הנחה של 3 אירו). ב16:00 הגענו חזרה לחדר. נחנו, הכנו לעצמינו ארוחת ערב קלה ואחריה נכנסו למיטה. לא רצינו להרדם מוקדם אבל זה קרה. אני לא זוכרת מתי ישנתי לאחרונה 10 שעות ברצף
יום ג' 17 למאי
כל הבוקר ירד גשם. ב10:00 יצאנו לטיול ברכב. בתכנית נסיעה סביב האגמים Mondsee וAttersee.. נסענו דרך סנט גילגן. עד כמה שניתן לראות ביום ערפילי הנוף יפה אם כי הכל אפרפר. מצאתי במפה שיש ב Mondsee בית קפה על שפת המים. עצרנו במגרש חניה ציבורי (חינמי) לא רחוק משם. השביל מהחניה מגיע לטילת על חוף האגם. יש במקום תחנה לספינה שכשאנחנו הגענו בדיוק חזרה משייט. התחשק לנו להעביר את הזמן בשייט אבל היא יוצאת רק כשיש יותר מ10 נוסעים. אז התישבנו בבית הקפה הצמוד ואכלנו ארוחה קלה. מטיילים לא הגיעו והספינה נשארה במעגן. יצאנו לטיול לאורך הטילת, אוירה כייפית, ולתוך העיר.דרך שדרת עצים "עבי כרס". מעניין לפני כמה שנים שתלו אותם. שוטטנו קצת בסימטאות,הגענו עד אחת הכנסיות וחזרנו לרכב. המשכנו בדרך והחלטנו לא להקיף את Attersee אלא לעבור רק בדרומו.(משהו באויר מעייף) הצבעים בקצה של מונדזהה, רגע לפני שהתרחקנו ממנו היו יפים מאוד. לאורך האגם השני כל מפרצי החניה בכוון הנדי לכיוון הנסיעה שלנו. פספסנו כל מקום אפשרי לעצירה אם בגלל חוסר תשומת לב, רכב שבא ממול או משאית שנצמדה לנו מאחור. החלטנו להמשיך לנסוע ליד האגם עוד קצת לפני שנפנה לכביש שיחזיר אותנו לבאד אישל. לנווטן לא הודענו על השינוי בתכנית והוא הכניס אותנו לחצר קסומה של חוה, לדעתו נוכל לחזור דרכה לכביש ליד האגם לנסיעה בחזרה. במציאות,דרך להמשיך בה לא היתה. חזרנו על עקבותינו בדרך שחוצה מטע תפוחים יפיפה. בדרך לבאד אישל היו גם כמה קטעי נוף מרשימים, שונים ממה שראינו עד עכשיו. המסע הרכוב הסתיים בשעה 14:00. החלפנו בגדים ויצאנו ברגל, דרך שביל שההליכה בו היתה נעימה , כ20 דקות הליכהו אל מרכז באד אישל
אכלנו ארוחה חמה במסעדת K.U.K . הזמנתי מרק בקר. המלצר הביא לשולחן צלחת ובה אטריות ו קוביות אחידות בגודלן של ירקות ובשר (שנראו מיובשים) ומזג עליהם ציר מרק מקנקן. מפתיע וטעים. אחרי הארוחה טיילנו קצת ברחובות העיר. רצינו להגיע לוילה ולפארק Kaiser Park אבל הגענו לצומת "מסובכת". לא היה יותר שילוט הכוונה. לא ידענו באיזה כיוון להמשיך ללכת. חזרנו לדירה.
-
יום ד' 18 לחודש
יום המעבר ללינה בבית מלון דרומית לזלצבורג.
הגענו לסנט גילגן חנינו במגרש חניה קרוב לאגם. בעלי שילם עבור חניה לשעה ולפי הכרטיס היא תקפה לשעתיים. טיילנו קצת בעיירה. היה נחמד. הקשבתי למורה מבוגר מסביר לקבוצת תלמידים צעירים על מקומות מרכזיים בעיירה. מקום לקפה ועוגה לא מצאנו. הכל סגור מלבד מאפיה קטנה, כל השולחנות תפוסים. חזרנו לחניה אני הלכתי לאט. צילמתי..בעלי כנראה נזכר שהזמין את הרכב עם מדבקה ל10 ימים וחשב שהיום זה היום האחרון (התבלבל). החליט לבדוק את המדבקה לא כל כך הבין אותה צילם אותה והראה לבן אדם שפגש. שאל איפה יוכל לקנות כזו, התאריך שראה 18 לאפריל. כשהגעתי אליו סיפר לי את הסיפור. נשמע לי מוזר . היתכן שקיבלנו רכב אם מדבקה לא נכונה? אבל מה לעשות הוא נלחץ וביקש שנחזור כי במעלה הרחוב אמורה להיות חנות בה קונים מדבקות. כשהגענו לחנות הגברת אמרה שהמדבקה לא תקפה ורצתה למכור לנו מדבקה לחודשיים. לא הסכמתי. ידוע לי שבתחנת דלק קונים מדבקה. יצאנו לדרך. תחנת דלק קרובה, מאוישת, אין. הנווטן הוביל אותנו ל fuschl. פושל בתכנית שלנו לטייל בה אבל איפה תחנת הדלק. הנסיעה ברחוב הראשי בעייתית עובדים בכביש. . תחנת הדלק נסתרת מן העין. מוותרים על בקור בעייירה. ממשיכים לאאוטלט בזלצבורג. זה לא בדיוק בתכנית המקורית (אני שונאת לערוך קניותץ ועוד בקניונים..) אבל מקל הליכה נשבר ומעונינים לרכוש חדש וקיבלנו המלצה על חנות באאוטלט מעצבים...
בHof bei Salzburg נכנסנו לתחנת דלק. קנינו חטיפים ומדבקה ל10 ימים. המוכרת החליטה לצאת איתנו לרכב לעזר לנו לשים אותה. התישבה במושב הנהג לרגע ומיד יצאה . הסבירה לנו שאין לנו צורך במדבקה חדשה. כתוב עליה M. שזו האות הראשונה במילה MONAT חודש. נרכשה ב18 לאפריל כך שהיא בתוקף עד אמצע יוני . הראתה לנו שעל המדבקה שבידה כתובה האותT האות הראשונה במילה יום. TAG. היא התעקשה להחזיר לנו את הכסף , "אל לכם לדאוג אמכור את המדבקה למישהו אחר, עוד היום". ואנחנו נשארנו עם נקיפות מצפון על כך. הרי כבר ניקבה תאריך. מי יקנה עוד היום או מי יזכה אותה?
לאאוטלט הגענו. חניה בחוץ לא היתה. ראיתי שיש חניה תת קרקעית. נכנסנו. לשמחתי ממש ביציאה ממנה לקומת החנויות, התבוננו במפת הקניון . לא הבנו איפה החנות אבל כשהרמתי ראש ראיתי את שם הרשת המבוקשת. החנות משתרעת על 3 קומות. מקלות הליכה תואמים לדרישות בעלי לא מצאנו, גם לא מעיל רוח שהייתי זקוקה לו. בדרך למכונית התנחמנו בעובדה שלפחות אכלנו ארוחת צהריים טעימה. ב16:00 הגענו לגסטהוף דרומית לזלצבורג..הוא נמצא בקצה ישוב קטן. אחו מסביב. אינספור מקומות חניה. נוף נפלא. קבלת פנים לבבית ביותר. למדנו שיש במקום מסעדה, יש כמה כנסיות וכולן מאובטחות בנעילה חשמלית ורק עם כרטיס/מפתח הכניסה לחדר ניתן לפתוח אותן.. קיבלנו חדר בקומה הראשונה. נראה נחמד. האויר בו היה לוהט ביותר, ברמה כזו שאחרי 2 דקות שנינו התחלנו להרגיש לא טוב. מצאנו פתרון.. פתחנו דלת למרפסת את דלת החדר וחלון בפרוזדור.. ב7 בערב הלכנו לאכול. מגרש החניה מלא. מזג האויר יפה וומעט כל השולחנות שבחצר תפוסים. מצאנו שולחן אחד פנוי. מאין מגיעים כל הסועדים? (בסוף הארוחה כשחזרנו לחדר נותרו מעט מאוד מכוניות בחניה.)
19 למאי יום ה'
בשעה 10:00 נסענו לגרמניה (מלבד שלט כחול אין שום סימן דרך למעבר גבול) הגענו למגרש חניה בקצה הישוב Schönau כדי להגיע לאגם Königssee. המגרש ענק. משותף לרכבל Jennerbahn. ולידו מוזיאון סיסי. כדי להגיע לאגם היה עלינו לעלות לרחוב "שוק תיירים " שמעטר את כל הדרך אל האגם. כאן מצאנו מקלות הליכה וגם מעיל רוח מתאימים . התור בקופת הכרטיסים לשייט לא היה קצר אבל התקדם מהר. ספינות יוצאות לדרך, כל כמה דקות, ברגע שמתמלאות. יצאנו לשייט בשעה 11:00 . השייט איטי (לטעמנו בקטעים מסוימים איטי מידי) הנוף מרשים . מעט תיירים ירדו בתחנה של כנסית ברטולומיאו. אנחנו המשכנו ישירות לתחנה האחרונה. פינת חמד. (כאן כדאי ללכת לשירותים כי בהמשך הדרך יש מסעדה אבל ללא שירותים). הלכנו לObersee. הדרך עוברת ביער. הנוף יפה. מעט עליות מעייפות אבל שווה לעלות. הנוף מרשים גם ליד האגם השני. המשכנו ללכת ליד האגם עד למדרגות בנויות על מדרון תלול בהר, בהמשכן שביל (שממנו כנראה צריך גם לרדת בהמשך הדרך. כאן היה פקק מטיילים. התנועה במדרגות היתה רבה מידי בכוון הנגדי. אני מוותרת. חזרנו ולפני שהגענו לאגם קניגזהה עצרנו להפסקת אוכל במסעדה . הדרך הלוך ושוב לנקודה זו נמשכה כשעתיים. המסעדה בשירות עצמי. יישבנו בחוץ ונהנו מהאוירה (לא כל כך מהאויר בגלל שפע אבקנים ושרידי פרחים שמתעופפים באויר).. אחרי הארוחה חזרנו בספינה. השייט היה מהיר יותר. מלבד העצירה ליד הכנסיה הספינה עצרה בעוד מקום בו יש תחנה למטיילים. אף אחד לא עלה כי לא היה מקום לכולם .
המשכנו בדרך לWimbachklamm . הגענו ב 4 אחה"צ. יש בכפר מגרשי חניה בתשלום מראש (5 אירו). חנינו במגרש מימין לכביש ועלינו דרך הרחוב שמעל החניה אל הנקיק (לי השילוט לא היה הכי מובן, יש גם דרך לצד השני וראינו בו מטילים יורדים). בקצה הרחוב התלול למדי עמדת תשלום בשירות עצמי., 3 אירו לאדם. קיבלנו אסימונים והמשכנו בדרך העולה. נכנסנו למסלול. המסלול בנקיק קצר . כ20 דק' הליכה על גשר עץ קבוע בהר כשממול קיר מפלים מדהים . עולים. ויוצאים. הירידה דרך שביל רחב ביער שחלקו בירידה תלולה מאוד. קדרו פני השמיים ואיך שהגענו לבית הקיצוני התחיל לרדת גשם. הגענו למכונית רטובים. היה כל כך חם שתוך 2 דקות התייבשנו. ב17:45 כבר היינו בדרך חזרה לאוסטריה לגסטהוף.
20 למאי יום שישי
היום התחבורה הציבורית מMostwastl לזלצבורג בחינם ובכל זאת אנחנו מחליטים לא לנצל אותה. חם בחוץ . התחנה רחוקה ואין לנו חשק לעמוד בחום לצד הכביש ולבזבז זמן על המתנה.
בוייז מצאתי שיש בזלצבורג מגרש חניה בשם Rot Kreutz. קרוב לגשר הולכי רגל על הנהר וקרוב לנקודות ענין בעיר העתיקה. הגענו לכניסה אליו ב10:10 . בפניה יש רמזור קטן . האור אדום. לפנינו מחכות 2 מכוניות. המחסום לא נפתח. יוצאת מכונית והשער נפתח. אני מבינה שהרמזור מעיד על תפוסה מלאה. האם אנחנו תקועים? אחרינו מגיעה עוד מכונית. אי אפשר לחזור ברברס. אני שואלת את הנהגת האם היא מכירה את המצב. התשובה. כן, צריך סבלנות. ואכן די מהר המכוניות שלפנינו נכנסות וגם אנחנו. מקום החניה מוצל. יצאנו לטייל. תחילה עברנו לצידו השני של הנהר, צופים אל העיר העתיקה, קו הרקיע עם מגדלי הכנסיות והמבצר, מרשים . אני רוצה להגיע לגנים של ארמון מיראבל. בעלי מבקש לוותר. (אני מקוה שבדרך חזרה לגסטהוף נכנס לארמון הלברון, קראתי שגם לו יש גנים יפים.) משוטטים קצת לאורך הנהר וחוזרים נכנסים לעיר העתיקה ומשוטטים. אני מנסה לכוון קצת אל נקודות הענין שרשמתי לי. העיר יפה. כייף לנו בכל פינה. לא עולים למבצר. החום מתיש. התישבנו בבית קפה קטן להפסקת צהריים. העוגות היו מאוד יפות אבל לא כל כך טעימות. המשכנו לשוטט עוד קצת במדרחוב וחזרנו למכונית. הייתי כל כך עייפה שעל ארמון הלברון יכולתי רק לחלום. לקחנו לנו ארוחת צהריים קלה בגסטהוף והלכנו לישון.. ארוחת ערב אכלנו מוקדם ויצאנו לשוטט בכפר הקטן. טיול נחמד. כשהשמש שקעה שמנו לב שמתקרבים עננים מאיימים,. חזרנו לחדר. זמן קצר אח"כ הופתענו לראות מופע אורות בשמים. שפע ברקים רחוקים האירו את השמיים בין העננים הנעים. ובאותה שעה בדיוק היה דיווח בטלויזיה על סופת טורנדו בגרמניה. הלילה היה סוער. התעוררתי מספר פעמים מרעש זרימת המים מן הגג.
-
21 לחודש. שבת.
הבוקר בהיר ונעים. כאילו כלום לא קרה. ארזנו וחפצינו ויצאנו לדרך דרומה. עצרנו במפלי גולינג. חויה מדהימה. הזרימה היתה חזקה מאוד. המפלים שוצפים. כשעברנו בקרבת המפל התחתון נרטבנו לגמרי. הטיול מהחניה למפלים וחזרה ארך כשעתיים .
המשכנו אל מצודת הוהנוורפן. כחצי שעה נסיעה. הגענו למגרש חניה צמוד למעלית אל המצודה. בשעה 13:00 עלינו. למעשה פעם ראשונה בטיול שפגשנו ישראלים, והרבה. אכלנו מרק גולש ובשעה 13:30 הצטרפנו לסיור מאורגן מצוידים במכשיר אודיו בעברית . בכל נקודה הסבר מעניין על ההיסטוריה של המקום, ולנו היה הכי מעניין לעלות אל הפעמון. לראות את המנגנון וכמובן גם את הנוף. ב 15:30 הגענו לסט יוהן אים פונגאו, עצרנו לקנות מצרכים לארוחות בימים הקרובים והמשכנו בדרכנו למקום הלינה הבא, שמיקומו היה בעיני חידה. באופן תיאורטי הוא בסט. יוהן. הגמד של גוגל מפות לא מגיע עד אליו וזה מצא חן בעיני בעלי. הטיול הוירטואלי עזר במציאת המקום. עברנו את סט. יוהן , את הפניה לקניון ליכטנשטיין ועלינו לOberdorf. הישוב נגמר. עוד כמה בתים בודדים ואחרון אחרון חביב סבוב חד ואנחנו בתוך חצר. בעלי הבית ו2ילדיהם הקטנים ממתינים. קבלת פנים חמה. רק בעיה אחת. הדירה המושכרת בקומה שניה ולא באמת בקומת קרקע. עולים במדרגות רחבות בחצר. אחיה של בעלת הבית העלה את הציוד שלנו . הדירה מעולה. מרווחת, נוחה. לא חסר לנו בה דבר. התישבנו במרפסת. הנוף מהמרפסת מושלם. ב18:30 החלטנו שאין ברירה, חייבים להכנס להכין ארוחה. אכלנו על המרפסת ונהנינו מנוף ההרים ומצבעי השקיעה .
22 למאי. יום ראשון.
לקראת השעה 10 בבוקר יצאנו בדרכינו לסכר קפרון. חושדים שלא נוכל להגיע אליו כי בימים האחרונים גוגל הודיע שאינו מוצא את הדרך לשם. כעבור 50 דקות הגענו לתחנת הרכבל לקיצהורן. כאן הכביש נגמר. בהמשך הדרך עובדים.. למדנו שהכביש ייפתח רק בתחילת יוני (אם לא תהיה דחיה). ירדנו חזרה לנקיק זיגמונד טון. מימין מגרש חניה גדול. מולו שביל עולה לאגם. זה לא היעד שלנו כרגע. היכן הכניסה? לא רחוק, במורד. נכנסנו לדרך בין בתים . בהמשכהשביל ביער.. הגענו לשער סגור ועליו כתוב שהכניסה ליד תחנת הכוח. לרגע נבהלתי. צריך לחזור? לא. יש שביל שיורד אל הנחל. הלכנו קצת לאורך הנהר והגענו לגשר שחוצה אותו ותוך כמה דקות הגענו לקופה/כניסה. עלות לשניים 13 אירו. הטיול לאורך הנקיק על שביל לוחות עץ היה מאוד מהנה. זרמי המים , הצורות בסלע . לפני היציאה הפתעה, סכר עליו מפל רחב, מאין וילון לבן. הקיוסק סגור . החלטנו להמשיך ללכת סביב לאגם. הקטע הראשון של השביל נחמד. בהמשך האגם לא כלכך מלבב. חלקו יבש. עוברים גשרון לצד השני. וממשיכים בשביל הסובב. לכביש הראשי ירדנו בשביל שמול החניה. בקפרון עצרנו בפיצריה הראשונה שמצאנו. בלועזית שמה פיצריה ונציה אבל אחרי שהתישבנו שמנו לב שרשום גם משהו בערבית והמלצרים דברו בינם לבין עצמם בערבית.
בסביבות 16:30 חזרנו לדירה.
את הערב בילינו בחברת בעלי הבית במרפסת שבין הדירות.
23 למאי. יום שני
נסענו לסט. יוהן לבנק. הבנו שעד לסיום הטיול נזדקק לעוד כ300 אירו מזומן. מצאנו חניה קרובה בתשלום. על 300 אירו עמלה מעל 4 אירו בכספומט בתוך הבנק. כשחזרנו לרכב עמד שם פקח. מזל שבעלי שאל אותו האם הכל בסדר. הראה לנו שבעלי הכניס את הפתקית הפוך. הפקח שכבר רשם דו"ח, (כי אי אפשר לדעת מתי שולמה החניה כשהפתקית הפוכה, ) הוציא את הדו"ח מהתיק. (לא השאיר עותק על המכונית), תלש חלק מהפתקית שעל החלון והצמיד אליו. הרגיע אותנו שכך הכל בסדר. על חלק הפתקית שנתן לנו רשומה רק השעה, בלי תאריך. אני מקוה שבאמת לא תהיה בעיה.
נסענו לקניון ליכטנשטיין. הגענו ב10:30 לחניה. מהחניה עולים ברגל לכניסה. הסיור בקניון נמשך כשעה וחצי. הרבה מדרגות. מצוקים מרשימים, המים גועשים. משהו שונה לגמרי מהקניונים שראינו עד כה. כיון שהגיע שעת צהריים אכלנו במסעדה שליד הכניסה. השירות לא משהו וגם לא האוכל. עדיין אין עליה ל Weisssee, לכן בהמלצת בעלת הבית המשכנו מכאן לJegersee ייגרזהה. . האגם הקטן יחסית לא רחוק מואגריין . טיילנו שם כמעט שעתיים. שלווה והנוף מסביב נפלא.
הגענו חזרה לדירה ב16:30 . קדרו פני השמיים וגשם החל לרדת. הילדים שלא יכלו להשתעשע בחצר, חיפשו את חברתנו, צלצלו בפעמון, דפקו על חלונות הדלתות. הצצנו, התחבאו, התחבאנו, עד שנמאס להם. אחרי ארוחת ערב הגיע בעלת הבית להפרד כי למחרת היא לא תהיה בבוקר. נוסעת לעבוד. בעוונותי איבדתי את הפתקה שהשאירה לי עם פרטי התקשרות ישירה איתה.
24 למאי.
לאט לאט התקפלנו.וב09:30 היינו מוכנים ליציאה לדרך. מזג האויר ממש לא מתאים לעליה לדכשטיין משלדמינג. אני קצת מצוברחתכי גם התחזית לימים הבאים אינה מלבבת. הגענו לשלדמינג לחניה של חנויות ספורט ותחנת הרכבל שעולה להר Planai . בררנו איך מזג האויר למעלה..- כדאי לעלות. העליה יפה וגם הטיול בהר היה מרשים. כייף אמיתי. ויתרנו על עליה לפסגה שקרובה לתחנה . בחרנו ללכת ימינה במסלול שביל פנורמה. בעלי ההרגיש שבכיוון זה ימצא קפה.. עברנו ליד פינה נחמדה לילדים ובהמשך הדרך הגענו למלון Planaihof שעל המרפסת שלו בעלי זכה לקפה המיוחל. (כל הקיוסקים למינהם היו סגורים).
חזרנו לשביל הולכי רגל שעובר ביער יפה כשבין העצים מציצות מידי פעם פסגות מושלגות חלקית. הגענו לצומת: ימינה לפסגה ועליה ראינו תחנת רכבל . ישר המשך שביל פנורמה ושמאלה שביל שמסומן במפה כשביל אופניים וגם דרך עפר רחבה. בחרתי לפנות אל הפסגה מימין לראות יותר מקרוב את ההרים הרחוקים. עברנו ליד תחנת רכבל 8er Mitterhausbahn בגובה 1909מ' וראינו לא רחוק ממנה עוד אחת Märchenwiesebahn 8er בגובה 1908 מ'. שתי התחנות לא היו פעילות. בעלי חיפש פינה להתפנות. הסבתי את תשומת ליבו שבמבנה שעל הפסגה ליד תחנת הרכבל רשום Sky Toilet. עלה.. כעבור כמה דקות קרא לי להכנס לשירותים. בהחלט חויה מענינת. ירדנו בחזרה לצומת השבילים. רצינולעלות בדרך האופניים אבל במפה שהיתה ראיתי שהיא חד כיוונית , מגיעים מהכיוון הנגדי בירידה ומי יודע אם יש רוכבים בדרך. המשכנו בדרך העפר. הגענו לתחנת רכבל נוספת. זמן קצר אחר כך צפינו על תחנת הרכבל ממנה הגענו. עלינו לתצפית הפסגה כאן יש תצפית נוף יפה .איזה מזל שלא עלינו בהתחלה. הירידה הרבה יותר קלה. בשעה 14:00 הגענו למבנה התחנה של הרכבל בו נרד (בגובה 1868מ') ובאותה שניה התחיל לרדת גשם.
ליד חנית הרכב בעלי נכנס לחנות אופניים (ענקית) ואחרי שהזין את עיניו החליט שהגיע הזמן להזין גם את הקיבה. הציעו לו ללכת לרחוב הראשי.. עשינו זאת. המסעדות היו סגורות בגלל הגשם. המשכנו לשוטט. הגענו ל Siedergasse 268,. נכנסנו. למסעדה תורכית. (לפי השילוט בכניסה חשבנו שנגיע למסעדה סינית) עד היום בעלי מלקק שפתיים מהשווארמה בפיתה שאכל שם. הזמין Kabab .
המשכנו בדרכנו לדירה הבאה שתוכננה ללינה בשלושת הלילות הקרובים. משך הנסיעה כ40 דק'.
הגברת שקיבלה את פנינו ציינה בעצב שמחר צפוי גשם ם,לפיכך היא מציעה לנו לערוך קניות (אם אנחנו צריכים עוד היום כי ביום חמישי הכל יהיה סגור. חג. מזל שהגענו רק היום כי אתמול הרחוב נחסם בגלל גוש קרח ענק שצנח מההר.
25 למאי. יום ד'
היא צדקה. מה נעשה היום? קמנו ליום קר ערפילי וגשום. החלטנו לטייל ברכב. הראות לא הכי טובה. קיויתי להגיע לשפת אגם Altaussee , אולי הגשם ייפסק ונוכל לטייל. הנווטן כנראה הבין שלהגיע לאגם במזגאויר זה מיותר ולקח אותנו לרחוב צר בישוב ואל ההר מעל. ויתרנו והמשכנו לאגם שהגברת המליצה להגיע אליו- Grundlsee. אולי בכל זאת מזג האויר ישתפר? זה לא קרה. לסרוגין הראות קצת יותר טובה אבל גשם קל ירד כל הזמן.. באגם ספינת טיולים. מה רואים המטיילים?. נסענו עד הקצה השני של האגם. נכנסנו לגסטהאוס לכוס שתיה חמה ועוגה. הגשם פסק כשהגענו חזרה לדירה. החלטנו לאכול במסעדה שראינו בקצה הדרך, מרחק כ10 דקות הליכה. לקחנו מטריות ויצאנו לדרך. הגשם הדק לא פסק. הארוחה היתה מעולה. בחזור קיוינו לטייל קצת. המלצר הסביר לנו שכדאי לעלות בכביש הקרוב שעולה ליער. עשינו זאת. כשהגענו לבית האחרון שוב התגבר הגשם. חזרנו לדירה. אני נכנסתי למיטה, וגם כשהשמש זרחה לפנות ערב לא התחשק לי לצאת .
26 למאי. יום חמישי
השמש שוב מחיכת אלינו . אנחנו נוסעים ל Bodensee בודנזהה. מהכביש הראשי לשלדמינג פונים שמאלה. במעלה הדרך, בסוף הכפר משלמים דמי שמוש בדרך וממשיכים. הנוף מצידי הדרך יפיפה . הגענו למגרש חניה. אין הרבה כלי רכב. השעה 10:30 מתחילים ללכת בעליה בכביש אל האגם. נוף האגם יפיפה. הולכים משמאלו. עוקבים אחרי מטיילים שיורדים לשביל צר על שפת המים. בין סלעים עולים ויורדים ומגיעים לצידו השני של האגם. מכאן הדרך עולה אל מפל. אחרי זמן קצר ההליכה לא קלה עוברים על אבנים גדולות וסלעים. אני קצת מתעיפת. מגיעה עד המפל מתנשפת.בעלי רוצה להמשיך. נראה שמצבו של השביל בעליה לא יותר טוב מהשביל שהלכנו בו עד עכשיו. אחרי כמה דקות מנוחה אני כמעט מסכימה ואז שומעת גברת אחת מספרת שעכשיו ירדה . בהמשך הדרך למעלה יש בוץ . האמת שבעייפותי לא קלטתי האם הגיעו עד מקום ההתחלה של המפל. מה ששמעתי הספיק לי להחליט שאני לא עולה. חזרנו. כרגיל הירידה קצת יותר מהירה. עברנו בצידו השני של האגם. מרגע שיצאנו מהמכונית ועד שחזרנו אליה עברו כמעט 3 שעות (שכללו הרבה עצירות לנשימה).
נסענו לכיוון שלדמינג. היעד Wilde Wasser Talbachklamm (טלבאך קלאם). הכביש ליעד עוקף את מרכז העיר. בעלי חולם על הקבב התורכי אבל לא חוזר.. מחנים את הרכב ורוצים לשלם. אחד המטיילים שחוזר לחניה עוצר את בעלי. היום יום חג לא צריך לשלם. תחילת המסלול בתוך הישוב מאוד מרשימה. ההמשך "מונוטוני" . שביל רחב , זרימה חזקה רועשת. כעבור כחצי של הליכה מתחילות לכאוב לי האוזניים ולא נראה שבטווח הקרוב משהו בנוף ישתנה ואנחנו חוזרים.. מציעה לבעלי לעצור לקבאב אבל הוא לא רוצה. יש לנו הרבה אוכל (כי לא ידענו שנוכל במסעדה) והוא יכין ארוחה. ואכן כך היה. ארוחה טעימה לא פחות מהארוחות במסעדה.
הטיול שלנו לקראת סיום.
-
יום שישי.
אורזים. הגברת בירגיטה הגיע די מוקדם והפעילה מכונת כביסה בדירה הסמוכה. (למה היא מזכירה לי מה מחכה לי בעוד כמה ימים..) סימנו להתארגן. שילמנו במזומן ונפרדנו לשלום (ולא להתראות)
ב09:30 יצאנו. הנווטנים קיבלו הוראה : לא כבישים מהירים ולא כבישי אגרה. עברנו בדרך יפיפיה בנסיעה איטית , לא כי ככה צריך אלא כי הנוף מדהים. מכוניות בקושי פגשנו . כן פגשנו קבוצות של רוכבי אופנועים וראינו אנשים בחופשה שטים בקייקים בנהר. פעמיים עצרנו: הפסקת קפה עוגה והפסקת צהריים. בשעה 16:10 הגענו למלון NH בשדה תעופה. הודענו לנציג חברת אבריקס שהגענו. הוא הגיע לפתח המלון דקה אחרינו. הורדנו את הציוד ומסרנו לו את הרכב. שירות 10
קיבלנו חדר בקומה בקומה 4 . כשפתחנו את הדלת הסרחון היה נורא. הכנסנו את החפצים..נזכרתי שקראתי באחת הבקורות על המלון שיש בעיה כזו. מיד ירדתי לקבלה ובקשתי חדר אחר. הפקידה התנצלה שיש רק חדר בצד הפונה לשדה התעופה. מצידי אין בעיה...העמסנו את חפצינו על עגלת המלון ועברנו דירה. החדר בקומה 3 מצוין.
התארגנו ויצאנו אל הרכבת המהירה לעיר. שכחנו לקחת מטריות. הגענו 3 דקות לפני יציאתה. המבקר הציע לנו לעלות לקרון האחרון ונשלם לו. הוא הגיע . הסביר לנו כ שכשקונים כרטיס ברכבת הוא קצת יותר יקר. הסברנו לו שאנחנו נוסעים הלוך ושוב. בשל שיחה קצרה בינינו הבין שאנחנו מישראל. היה שמח. ברך אותנו.. סיפר שהוא ממרוקו והזמין אותנו לבקר בארץ הולדתו היפה. הסביר לי משהו בקשר לכרטיסים ונעלם. הגענו לוינה תוך 16 דקות כמובטח. חיכינו לו על הרציף. נתן לנו כרטיסי הלוך ושוב. ביקש 41 אירו. שילמתי והסתכלתי על הכרטיסים וראיתי שכל אחד עולה 21. משמע טעה. הוספתי לו אירו והוא הודה לי מאוד. נפרד לשלום.
יצאנו מבנין התחנה, חצינו את הכביש ווהלכנו בשבילי הפארק, מצאנו את עצמינו קרוב לתעלה ליד מסעדה. החלטנו שנאכל עכשיו לפני שנטייל. בקושי מצאנו מקום ישיבה. המלצר לא היה נחמד. חיכינו לאוכל לא מעט גשם התחיל לרדת והמלצר רץ לפתוח את השמשיות/מטריות. האוכל הגיע קר. .. בסיום הארוחה שילמנו במזומן. פעם יחידה בכל הטיול שבו מלצר ביקש טיפ (וממש לא הגיע לו). הוספתי 2 אירו שנשארו אצלו בארנק , כי חשבתי שבדרך נצטרך אי שם לשלם עבור חניה.
למרות הגשם טיילנו קצת במרכז העתיק. המון אדם. נשבה רוח לא נעימה והגשם התגבר. חזרנו לתחנה. כשירדנו במדרגות המבקרת בקשה לראות את הכרטיסים..אח"כ פנתה אלינו גם ברכבת. הסבירה לי שהמבקר החבר שלה סיפר לה משהו. לא הבנתי.. שאלה האם הוא חתם על הכרטיסים. למה זה היה חשוב לה?
יום שבת. היום האחרון לטיול שלנו מחר טסים.
אני מתרגשת . קבעתי פגישה עם קרוב משפחה. קיבלתי את הפרטים שלו כי אמו שהיא בת דודה שניה שלי לא ענתה למכתבי . פעם אחרונה נפגשנו איתה לפני כ33 שנים . בן דוד של אימו כתב לי שהוא בחור נחמד וישמח להפגש איתנו. בבוקר קיבלתי הודעה שניפגש בשעה 12 ליד הכניסה לכנסית סטפן. סימני ההיכר שלו: הוא גבוה ומרכיב משקפיים,ילבש חולצת פסים.
החלטנו לצאת לעיר מוקדם, נאכל ארוחת בוקר ונטייל. זכרנו תחזית מזג אויר מוקדמת לוינה. טעות. היה ממש קר. הרוח שנשבה אמש היתה קלילה לעומת הרוח הבוקר שגם התגברה עם הזמן.
היעד הלא מוחלט, בית הכנסת. אנחנו אוהבים לשוטט ככה סתם ולהכנס לסימטאות שקורצות לנו, ואם אפשר , להתרחק מהמוני מטיילים . זה היה קשה.. אמנם ראינו מבנים יפים, מרשימים אבל התרחקנו מהיעד. איכשהו הגענו לכנסית סט. רופרט,שקרובה לבית הכנסת. שוטטנו באזור ושוב הגענו ליעד מטיילים. בו עוברות גם הכרכרות. נכנסנו לסימטה נוספת בכוון הכניסה (כי היא קרובה לבית הכנסת)..עלינו במדרגות ירושלים. עברנו ליד אנדרטה קטנה לזכר 4 קורבנות יהודים שנרצחו בנובמבר 2020. חלפנו על פני בית הכנסת ושמנו פעמינו לככר סטפן. המוני אדם.. תזמורת מנגנת. בעוד רבע שעה המפגש. ליד הכניסה לכנסיה ראינו בחור עם חולצת פסים צרים ובלי משקפיים. כנראה שם לב שאנחנו מסתכלים עליו והסתלק......לקראת השעה 12 התזמורת הפסיקה לנגן והקהל התפזר. בצידה השני של הכניסה לכנסיה ראינו בחור שעונה על התיאור אבל הוא לא לבד.. הפתעת חיי!. אימו שכל כך רציתי לפגוש היתה איתו, וגם אשתו.
בעלי הזכיר לה שאכלנו שניצלים מעולים במסעדה קטנה בכפר בו גרה לפני 33 שנה (היום זה פרבר של וינה) וסיפר שכל הטיול הוא מחפש שניצל כזה. אז נפלה החלטה הולכים לאכול שניצל. היכן? כלתה הציעה מסעדה בבית עתיק יומין במרחק 8 דקות הליכה -. Gösser Bierklinik. אני הסתפקתי בשניצל עוף מנת ילדים, גם בת דודתי היה טעים. האחרים הזמינו שניצל בקר. הגיע שניצל ענק , כזה כמו שבעלי חלם עליו. הוא נהנה. .
חזרנו אל הקור המקפיא בחוץ. טיילנו עוד כמה דקות ונכנענו. נפרדנו וחזרנו למלון.
כל מה שנשאר לעשות זה לנוח ולארוז לקראת הטיסה בצהרי יום המחר.
-
-
בטולן על שפת הדנובה
-
-
-
-
-
קרמס
-
בקיר החיצוני של הכנסיה בקרמס
-
במלק
-
ועוד קצת מ
מלק -
טיול מושקע ומרשים כל הכבוד.
שאלה
לאחר הנחיתה בשדה תעופה בוינה ,
האם בקשו מכם תעודת חיסון לקורונה כדי שתוכלו להיכנס למדינה ?
תודה.
-
בדרך לבאד אישל
מבט אל הנהר
Grain
ועוד צילום מגריין
אי שם בדרך
בואכה גמונדן
בהמשך הדרך
-
בדרך לאגמי גוסאו 1
הגענו לאגם
ליד האגם1
2
בין האגמים
בין האגמים
מבט מלמעלה על האגם העליון
-
על דכשטיין קריפנשטיין
במערת ממות'
במערת הקרח
בדרך לתצפית
ליד התצפית
2
-
בדרך לסנט וולפגנג.
על שאפברג
על שאפברג
בסנט וולפגנג
בסנט וולפגנג
בסנט וולפגנג
