רשמים מטיול להרי האלפים והמלצות לפורום
-
היום השמיני היגיע בלי להתבלבל, היי זאת שוויץ , הכל פה מדוייק ....
יציאה לדרך לאחר ארוחת בוקר במלון לכיוון היעד המרכזי להיום מסלול טיפוס לפסגת Schiahorn הממוקמת מעל העיר דאבוס בגובה של 2709 מטר.
בדרך חציתי את מעבר ההרים פלואלה בגובה 2384 מ' בדרך הרים נופית ופראית.
בכדי להגיע לפסגה בדאבוס יש תחילה לעלות באמצעות רכבת מונורייל לנקודת היציאה למסלול הטיול ( 1861 מ') .
טרום הטיפוס נתענג בקפה ועוגה במסעדה הנמצאת בבסיס תחילת מסלול הטיול
הטיול הלוך וחזור של כ – 9 ק"מ בשביל במעלה ההר עד לפסגה, גובה טיפוס מצטבר 850 מטר, בנוף של ההרים והאגמים סביב, מסלול מתיש שרובו שביל אלפיני עם בולדרים .
בקתת ההרים Strela-Pass הנמצאת בגובה של 2346 מטר מהווה תחנת מנוחה ורענון טרום העפלה לפסגה הסופית, שם התעכבתי שעה קלה בנוף סביב.
העלייה הסופית לפסגה קשה ומדובר בזוויות טיפוס חדות ושיפועים, מהפסגה יש נוף פנוראי של העיר דאבוס , אגם דאבוס וההרים הגבוהים סביב דאבוס..
את ארוחת הצהריים ביליתי בתום הירידה מההר באותה בקתת הרים שבה נחתי לפני העלייה.
בדרכי לייעד הסופי להיום נסעתי בדרך נופית גבוהה במעבר ההרים אלבולה בגובה 2312 מ', הגעתי למלון בעיירה בבר בקנטון גראובינדן שבשוויץ בגובה 1708 מטר.
-
-
-
יום 10 , ליום עשר מגיע ציון 10 , אוף כמה תכנון הושקע ביום זה וכמה עצוב זה יהיה עם מזג האוויר יפריע .
יש הרבה מה לעשות ולראות , השוויץ הפרועה במיטבה.... אגמים, קרחונים, רכבלים, עוגות טובות בירות קרות , שיאים חדשים ....
נסיעה קצרה למעבר ברנינה המפורסם 2234 מטר, כשמתקרבים למעבר מרגישים בתחושה האישית וגם עם פותחים חלון ברכב שהגענו לאזור אחר, טבע פראי , שומם רוחות עזות וקור מקפיא.
אבל זה רק גורם לי להיות יותר מאושר כי אם זה מה שקורה בגובה כזה , אז מעניין מה יקרה שאגיע עוד שעה קלה לגובה של מעל 3000 מטר.
כאמור הגעתי למעבר ולתצפית על האגם הלבן המדהים והטמפרטורה בחוץ מעלה אחת בלבד התאריך 9.6 בארץ כרגע מתקלחים בלחות ומתבשמים בזיעה " סכינה " כמו שאומרים.אבל מה הבאסה ? לא רואים מהמעבר את פסגות הברנינה ! שוד ושבר , אסון טבע מבחינתי, כמעט יורדות לי פתיתי שלג מהעיינים הקפואות.
השמחה מתמהלת בחשש מהבאות לנוכח העננות , אבל אני מרגיע עצמי ואמר שלפי משטר הרוחות תנועת העננים היא בכיוון הנכון וישנה התבהרות מה.
נסיעה של מספר דקות ואני ביעד הבא שלי עליה ברכבל לפסגת הדיאבלוזה הנמצאת בגובה של 2958 מ.
בחנייה השוממת של הרכבל רק שלוש מכוניות כולל שלי, כנראה של העובדים. קצת לא ברור לי למה ? ומתחיל לרדת גשם קל .
אני מתלבט האם לעלות בכלל למעלה , ומחליט לא לוותר ולנסות בכל מצב.
עולה ברכבל לבדי ומול נופים יפים ואגם קטן בדרך שהוא במצב קפוא למחצה.
למעלה בתחנת הרכבל הטמפרטורה ממש חמימה 4- , אבל עננים עדיין מכסים את הרקיע ולצאת למשטח התצפית הפנוראית מיותר, אני נכנס לבית קפה המחומם ומזמין לי עוגת שטרודל עם טונה קצפת ולאטה מקיאטו כפרס ניחומים על ההפסד של היום ,,,, מתיישב מול החלון לנוף החסום.
אבל ההוא שלמעלה כנראה כן קיים והוא רוצה לגמול לי על שנים של עשייה למען המדינה וככל הנראה קיום מצווה של הצלת רבים וטובים ומפזר את העננים ואני מתחיל לראות כחול ועוד כחול ועוד כחול.
בולע את העוגה ונחנק עם הלאטה , מהר מהר צריך לנצל את חלון ההזדמנויות , עולה על ציוד הכי טוב שיש לי לקור וקרח ויוצא למסלול טיפוס להר פרס 3207 מטר.
מסלול הליכה 3.7 קמ הלוך חזור בנוף מטמטם של רכס הברנינה על קו הרכס הגבוה ומעל הקרחון מתחת , יש שלג על הקרקע או קרח שטרם הפשיר, מסוכן למדי - אני מחליט לקחת סיכון ונועל את הקרמפונים שהבאתי איתי מהבית. טוב זה נותן יציבות ואחיזה יותר טובה.
מתקדם לבדי על הטרק שנראה פראי יותר ויותר על הדרך, הנוף הסביביתי מפחיד , כמו על המאדים רק בלבן. אחרי חצי שעה בערך אני מבחין בעננות מתקרבת ומבשרת רעות.
לוקח סיכון וממשיך אחרי מספר דקות העננות מכסה את האזור ומפקירה אותי לחסדי הרוחות העזות ופתיתי שלג דוקרים ואני חוטף לפנים.
שם את משקפי השלג מחזק כובע וממשיך אבל יודע בתוכי שהפסדתי במלחמה. אי אפשר להמשיך לבד הסיכון הוא אמיתי ובמיוחד שאני המשוגע היחידי על המסלול.
עוצר ומבצע פרסה חזרה ומתנחם שהספקתי עוד ליהנות לפחות מחצי שעה של חסד.
ההליכה חזרה קשה ומאתגרת, מלחמה ברוח שמחייבת אחיזה לעיתים בזיזי סלע בכדי לא לעוף.
חזרתי לבית הקפה וירדתי בחזרה לשפיות.
אבל כמו שלימדוני יש לחזור למציאות ומהר ולהמשיך כמתוכן .
ומה מתוכנן ? תצפית בפיסגת Muottas Murag , נסיעה קצרה לכיוון חזרה , עליה באמצעות פוניקולור לפסגה שממנה נשקפים נופי אגם סנט מוריץ העיר הנוצצת וההרים הכבירים מסביב , נוף מרשים שלמזלי שוב מתבהר.
אני מחליט לצאת למסלול טרק באזור לכיוון האגם Lei Murag בגובה 2713 למרגלות פיץ ואדרט 3199 מטר.
מסלול יחסית קצר 4 ק"מ וטיפוס מצטבר 250 מטר.
ושוב אני לבדי על השביל שמתחיל מסודר אבל בהמשך השיפוע הופך לקשה יותר ובולדרים לטפס. אבל מצליח לסיים את המסלול שכאשר האגם הקטן מופיע מולי למרגלות הפסגות המושלגות.
יושב לשפת האגם ונח לבד כאילו אין אנשים בעולם הזה.
וכמעט חוטף היפותרמיה ולמה כי הורדתי כפפות.
טיפ - לא משנה כמה נדמה לכם שאתם מתחממים בהליכה ובחוץ חמים לדעתכם, אל תסירו את הכפפות ולא את כובע הגרב או מסיכת הסקי .
היות ולא הלכתי בטרק עם כפפות וכובע כי לתחושתי היה חם (היות ולפני כן הייתי במקום קר וגבוה בהרבה אז נהיה לי חם ) ובהליכה אגוף מתחמם אבל הקצוות כנראה שפחות, ואז לאחר שאני קם לחזור, אני לא מרגיש ידיים ואף , גם לא שאני מנסה לחמם את היידיים והאף.
טיפ - למי שמתכנן לטייל באזורים קרים מומלץ בין היתר שירכוש שקיות חימום .
כחלק מהתכנון גם הכנתי עצמי למצבי חירום ומעבר לעזרה ראשונה משודרגת לקחתי שקיות חימום מיוחדות ושמיכת בידוד מאלומניום ועוד אמצעים כמו טלפון לוויני למקרה שאפצע או אשאר בטעות בפסגת הר בלילה כשאני ממתין לחילוץ או כד'.
אז השימוש בשקית החימום הוכיח עצמו לאחר מספר דקות לא קטן שהתחושה החלה לחזור לידיים ולפנים.
חזרתי בחזרה והמשכתי בדרכי לכפר שבו לנתי באותו ערב ,בשם ברייל . כפר שוייצרי טיפוסי של שוויץ האמיתית של פעם שאפילו התקשורת לא עובדת שם כמו שצריך והמקומיים קוראים עיתונים בכדי להתעדכן.
-
-
-
-
-
יום מס' 11 - שוויץ במיטבה ללא פשרות ואקסטרים מטורף ללא חוקים
היעד הראשון להיום מעבר הרים פורקה המעבר הגבוה בשוויץ שבשיאו מגיע 2429 מטר.
בדרך עצירה לקפה ועוגה בבית קפה, בנוף עוצר נשימה שתוכנן כבר מהבית בשלב התכנון.
הנהיגה במעבר פורקה אינה חדשה לי ואני שואף להגיע כל פעם שאני בשוויץ לאזור המעברים הגבוהים בשביל לתרגל את נהיגת האקסטרים, ליהנות כמובן מהנוף וגם אם מזדמן להתחרות עם משוגעים כמוני בדרך אשר מתאפיינת בסיבובי עקלתון מסמרי שיער למול תהום ושיפועים מהגיהינום.
ופה ניתנה ההזדמנות לבימרית שלי ( רכב הב.מ.וו ששכרתי ) להראות לי מה היא יודעת לעשות באמת , והיא הראתה ועוד איך הראתה, ועדיין ולמרות הכל אני עדיין לא מעז ללחוץ באמת , ניסיתי כמה פעמים וזה פשוט כואב בגוף שנזרק אחורה ומאבד כיוון לשנייה או שתיים והחלק הקדמי מתרומם כאילו זכה בלוטו , וכל זה תחת שאון החזק של פיצוצי הטורבו הכפול.
טיפ - יש להבין שבמדינות כמו שוויץ , צופן איטליה, צרפת, אוסטריה והיכן שיש מעברי הרים שכאלו, זאת למעשה אבן שואבת לרכבים מיוחדים ואופנועים כבדים ונהגי אקסטרים שלעיתים מגיעים במסגרת מועדוני מכוניות ולעיתים עם החברה להשוויץ , מומלץ ביותר לנסות כמובן עם כישורי נהיגה מתאימים ורכב אמיתי לא איזה סקודה סופרב או פאסאט וכד' וגם לא דגמי מרצדס , ב.מ.וו ואודי הרגילים , כי אתם תעשו לעצמכם בושות שיעקפו אתכם בעקומות באופן מטורף אם תנסו רק לאותת על כוונה להתחרות.
בסמוך לנקודת השיא יש מלון נחמד ומסעדה וניתן ללכת לטיול נחמד לכיוון קרחון ה"רון" (Rhonegletscher) הגדול באזור, מומלץ ביותר.
לאחר הפסקת קפה ועוגה מתחיל הקטע של הירידות של המעבר הרים , לא פחות מדהים ואקסטרים, כאשר לגעת בבלם זאת בושה בסיבובים.
בסיום הירידות המשכתי למעבר גרימזל Grimselpass שגובהו 2160 מטר וצופה לעבר אגם גרימזל היפה, המשכתי לייעד הבא טיפוס לפסגת האגיסהורן Eggishorn.
בכדי להגיע מחנים את הרכב בחניון הרכבל בעיירה Fiesch ועולים בשני רכבלים לתחנת אגיסהורן בגובה 2869 מטר.
מתחנת הרכבל יציאתי לטרק קצר לפיסגת ההר בגובה 2926 מטר.
המסלול אמנם קצר אבל אינו קל להליכה ועמוס בסלעי ענק אשר לעיתים מחייבים אותי להיות עז בר ולדלג מסלע לסלע וזאת כאשר התהום שמתחתי היא למעשה קרחון האלטש המפורסם שמתחבר ליובלי רכס היונגפראוי מצידו האחר.
הנוף בפסגה זה לא מאדים, זה כבר גלקסיה אחרת מטורף לחלוטין אחד הנופים היפים שראיתי בחיי.
מאגיסהורן אני נוסע ליעד הסופי להיום העיירה אולי המפורסמת ביותר בשוויץ והמפונפנת ביותר Zermatt.
טיפ - לא ניתן להגיע לצארמט עם רכב, אז צריך להחנות את הרכב בחניון בתחנת הרכבת של העיירה טאש ומשם בעזרת רכבת לצארמט.
בצארמט הזמנתי מלון 5 כוכבים במרכז הכפר שדאג לפנק אותי כיאות ללוחם הכבישים ובהרים.
אין תמונה יותר יפה מאשר פסגת המטאהורן מחלון חדרי במלון.
-
-
-
בירידות של מעבר הרים פורקה , ניתן לראות מצד שמאל את הרכב שלי חונה בשול השמאלי לפני פניית עקלתון אופיינית, וממולאת תוואי הדרך של המערב בירידות או עליות
-
תיקון קל הרכב צולם עומד בשול הימני , לפני פנית עקלתון חדה ימינה , יצאתי חומוס חחחחח
-
יום השניים עשר - יום נוסף של טבע בעיצומו.
התוכנית היא איך לא מסתובבת סביב המטאהורן.
שלב א -- יעד הראשון להיום – Matterhorn glacier paradise - תחנת הרכבל הגבוהה באירופה בגובה 3883 מ'.
לשם כך אצטרך להיעזר בשלושה רכבלים , ככל שעולים למעלה הנוף משתנה בקיצוניות מירוק באזור צארמט ואפור ולבן לקראת התחנה הסופית.
תחנת הרכבל מספקת שפע של נופים על עשרות הרים וקרחונים שחלקם הגדול הוא מעל 4000 מטר כולל הפסגות באיטליה ואפילו צרפת ( המונבלאן) שמוגדר ההר השני בגובהו באירופה.
שלא נדבר על משטחי הסקי הפעילים הענקיים.
בסוף שבעתי מהנוף אבל גם מהקור ונכנסתי לפינוק של שטרודל ענקי עם לאטה.
בתכנון המקורי היה לרדת לתחנת הרכבל Trockener Steg - ומשם לעשות את הטרק - Matterhorn Glacier Trail - מסלול מהמם אשר מציע נופי בראשית לצד המטאהורן - אלה שהשילוט היה ברור " המסלול סגור עדיין " אבל אותי לא מפחידים שלטים - אז הלכתי רק לטעימות מהמסלול חחחח הבנתי מה אני צריך להשלים בפעם הבאה ואפילו לשדרג יותר את הטרק .
חזרתי רכבל ולצארמאט ולרכבת ולרכב בדרכי ללינה בכפר קטן בשם גרון אשר ממוקם בגובה 1000 מטר מול הרכס של הדיאבלרה ומעל סיון . אין בכפר הזה מלונות , אז שכרתי לעצמי וילה אבל וואחד וילה , ומסתבר שאני האורח היחידי בוילה והבריכה המחוממת, הסאונה והכל רק שלי ואפילו הבעלים עוזב וחוזר רק מחר בבוקר. לא האמנתי מה נפל לי ביד וילה מלאה בכל טוב יינות, בירות , חדר ענק מעוצב כפרי , גינה פרטית פתוחה לעמק ולנוף ההרים ואין אף נפש חיה מאות מטרים ואולי יותר.
המזל חזר אלי נשמתי לרווחה.
לקחתי בירה משובחת ונשכבתי על כיסא נוח בגינה למול הנוף המהם והשקט ולא רציתי לקום.
ארוחת ערב סעדתי במסעדה מקומית קטנה בכפר בנוסח צרפתי/איטלקי - נראה לי שמהקומיים לא החליטו מה הם . חחחחח
-
-
-
-
היונגפראו אכן לא כזה מרשים ולא שווה מאתיים פרנק ולמרות זאת כבר הייתי כבר פעמיים ולו בגלל שבזמן שבאוגוסט כולם בוכים פה בארץ על 40 מעלות בצל אתה נמצא בשלוש מעלות בשמש והולך במסלול בשלג. רק בשביל זה שווה לעלות.
-
עוד לא הגעתי ליונגפראוי, זה יקרה בעוד יומיים, וגם לשלם 200 פרנק זה לא משתלם , אבל אני שילמתי 160 פרנק.
טיפ - אם מזמינים כרטיס עליה ליונגפראוי בשתי הרכבות הראשונות של היום אז המחיר הוא 160 פרנק.
מי שעולה בפעם הראשונה אז זה נחמד. הפרוייקט עצמו של החפירה והנדסה שבוצעה לפני יותר ממאה שנה באמצעים של אז,
וגם הנופים היפים שמרשימים כלשעצמם.
-
היום השלושה עשר
עוד יום בגן העדן השוויצרי ופסגות חדשות.
מתחיל בביקור באתר Glacier 3000 ברכס הדיאבלרה .
עליה באמצעות 2 רכבלים מקול דה פילון לפסגת Scex Rouge לגובה של 2971 מטר, ומשם מטפסים רגלית בסדרת מדרגות לשיא גובה של 3000 מטר.
כעט יש לחצות גשר מתכת מתנדנד באורך של 107 מטר בממוקם בין שני פסגות קטנות.
טיפ - על הגשר בעת חצייה, נחמד לקפוץ על הגשר ולזעזע אותו קצת שינוע (ולשמוע צרחות אימה מהסובלים מפחד לא ברור שנובע מסכנה של באמת קיימת)
בפסגה אפשר למעשה להבחין בפסגות הגבוהות של האלפים הצרפתיים ( מונבלאן), איטליה ושוויץ ( מטאהורן) שוויץ ( יונגפראוי ) ועוד רבים וטובים אחרים מעל 4000 מטר.
לאחר קפה ועוגה במסעדה בפסגה ממשיך לאגם תון הסמוך לעיירה אינטרלאקן.
נסיעה ארוכה לאגם שהוא אחד משני האגמים מצידי אינטרלאקן תון / ברינץ.
טיפ - בשביל לראות את נופי ההרים של רכס היונגפראו, יש לנסוע לאורך הגדה הצפונית של האגמים.
לאחר נסיעה נעימה לאורך גדת האגם, חציתי את מרכז אינטרלאקן והתחלתי לטפס לכיוון המסעדה שתוכננה כבר בשלב התכנון לארוחת צהריים בשם : Restaurant Luegibruggli המסעדה ממוקמת בגובה 1000 מטר, ומציעה נופים שובי לב על האגם מתחת ועל רכס היונגפראו ממול.
לאחר ארוחה טוב חזרתי לאינטרלאקן ומשם ליעדי הסופי להיום הכפר גרינדלוואלד " כפר הקרחון " החבוי בתוך ההרים ומשמש כנקודת פתיחה טובה למספר רב של טיולים וחוויות.
בגרינדלוואלד לא פשוט למצוא מלון עם חניה צמודה, ולא התפשרתי עד שמצאתי גם 5 כוכבים וגם חניה בחזית המלון.
ארוחת הערב הגורמה הייתה לא פחות ממצוינת, רמת השירות ואיכות המנות והיין היו מעל ומעבר , אני הייתי כל כך מרוצה עד שהמלצרית האישית שלי קיבלה ממני טיפ של 50 פרנק שוויצרי ( עלות הארוחה כולה, למעט היין לצורך ההבנה הייתה פחות ).
אבל כשנהנים, כסף זה לא המהות.
