טיול לדרום מזרח ארה"ב - הטיסה והיום הראשון
-
היום ה- 25
היום החלטתי לחזור למקום בו ביקרתי בתחילת שנות ה- 90, Chimney Rock. בזמן ביקורי הקודם, האתר היה בבעלות הפרטית. ב- 2008, אם אני זוכר מה שקראתי שם, הממשל של צפון קרולינה קנה את המקום מבעליו הפרטיים והיום זה פארק מדינה. דמי הכניסה הם $17. אני חשוב שדובר על המקום בפורום. זהו הר שממנו יוצאת מעין "ארובה" שמחוברת אליו. מתחת נמצא אגם. הנוף משם הוא אחד היפים בצפון קרולינה ובארה"ב בכלל. הנה תמונה של הארובה והאגם למטה.
במקרה זה, המציאות עולה על התמונה.
לצוק עליתי עם המדרגות. לאחר העליה לנקודות התצפית השונות (כמו זאת שממנה צילמתי את התמונה הנ"ל), כולל כמובן ביקור על ה"ארובה" עצמה, ירדתי למטה במעליתף והלכתי לראות את מפלי המים ליד. אמור רק שהם לא מרשימים. מספר זרמי מים דקים שיורדים מגובה רב למטה.
חזרתי משם לאשוויל ועליתי על ה- Blue Ridge Parkway. מהדרך יצאתי לכביש המגיע להר מיטשל. זהו פארק מדינה של צפון קרולינה (אין דמי כניסה) . הר מיטשל הוא הגבוה ביותר במזרח ארה"ב (מזרח מהמיסיסיפי). גובהו הוא בערך 2,200 מטר. לא מאד מרשים. הנוף ממנו דוקא כן. בפסגה נמצאים מעל ההרים האחרים באיזור.
המשכתע צפונה על ה- Blue Ridge Parkway ויצאתי על כביש 181, תחילת הדרך למלון המפטון אין בעירה Lenoir. המלון נבחר מסיבות מחיר בעיקר. בדקתי קודם עלויות בעירה Boone, והיה הפרש גבוה במחיר. המיקום ב- Lenoir פחות טוב, אבל עדין סביר.
-
היום ה- 26
מ- Lenoir חזרתי ל- Blue Ridge Parkway באותה הדרך בה הגעתי ל- Lenoir. המטרה היא לבקר במפלי Linville, אחד ה- Highlights של ה- Blue Ridge Parkway. עשיתי במקום שני מסלולי הליכה. האחד, שמוגדר כקושי בינוני מגיע למפלים העליונים והבריכה שלהם, ואחר כך יש שני קטעי המשך (שמי שרוצה יכול לותר על שניהם או על האחרון) שעולים לתצפית גבוהה על המפלים העליונים והתחתונים. הנה המפלים העליונים, שהמסלול אליהם הוא הפופולארי ביותר.
לאחר החזרה למטה, יצאתי גם למסלול נוסף לתצפית על המפלים התחתונים מכוון אחר:
לאחר מכן, התחלתי בנהיגה הארוכה למלון בחלק הצפוני של וירג'יניה, על ה- I-81. בדרך עצרתי ב- Viaduct, שהוא גם אחד הסמלים של ה- Blue Ridge Parkway. זהו גשר שנבנה בשביל הכביש, כי לא יכלו לבנותו על צלע ההר Grandfather Mountain. הגשר הוא אחד הסמלים של ה- Blue Ridge Parkway.
לאחר מכן, המשכתי עוד צפונה ויצאתי מה- Parkway בדרך הארוכה למלון, אליו הגעתי רק ב- 20:30 לערך. זהו המלון האחרון בטיול:
Hyatt Place Harrisonburg.
-
היום ה- 27 והטיסה הביתה
ראשית, מילה על המלון. אני לא מרבה ללון במלונות Hyatt. זו לי היתה הפעם השניה אי פעם שלנתי במלון Hyatt. בשתי הפעמים, התוצאה היתה טובה. ארוחת הבוקר היתה בכלי חרסינה ובסכו"ם מתכת ולא בכלים חד פעמיים. המבחר היה סביר ודי דומה למקומות אחרים, אולי עם קצת שינויים. לאחר ארוחת הבוקר עסקתי באריזה מחדש לקראת הטיסה אחר הצהריים. מהמלון רצתי לתדלק את המכונית שהיתה כמעט מרוקנת מדלק. אחר כך המשכתי ליעד של היום - Lauray Caverns. זו לי הפעם הראשונה שאני מבקר באתר הזה, ואני ממליץ עליו בחום. ביקרתי בלא מעט מערות נטיפים בארה"ב. לא את כולן אני ממש זוכר. Lauray Caverns במפורש בין המומלצות ביותר. בגלל הגודל ובגלל הכמות והעומס של התצורות הגיאולוגיות. כמה ימים קודם לכן ביקרתי ב- Ruby Falls ב- Lookout Mountain שבצ'אטנוגה. אם יש צורך לבחור ביניהן, אז Lauray Caverns עדיפה.
אני לא כולל תמונות, כי צילמתי אותן עם הטלפון ולא עם המצלמה, וגם כי התמונות שצילמתי ממערות בעבר אף פעם לא שיקפו את החויה של הביקור. זה נכון גם הפעם. הביקור הוא עצמי, ולא מודרך. מקבלים ברושורה עם תאור נקודות עצירה שהם פיזרו לאורך המסלול. המסלול הוא חד כווני, כך שאין מקום לטעויות ולהתברברות. לאחר הביקור במערות נכנסתי למוזיאון הכרכרות והמכוניות. האוסף שם מכיל כ- 140 פריטים, החל מכרכרות ועד מכוניות מתחילת המאה ה- 20 וקצת אחרי.
לאחר שסיימתי וגם חטפתי נקניקיה במזנון הצמוד, היה כבר די מאוחר. רציתי לבקר ב- Great Falls על נהר הפוטומק, אבל ראיתי שזה יביא אותי באיחור לשדה התעופה לעמת התכנון שלי, ולכן נסעתי ישר לשדה התעופה.
הטיסה חזרה לארץ היתה עם קונקשיין בבריסל. הטיסה לבריסל, עם יונייטד במטוס בואינג 777, היתה טובה. התנאים היו דומים לאלו בטיסה מהארץ לוושינגטון. ניסיתי לישון ולא הצלחתי להרדם, אז הסתכלתי בשני סרטים. סך הכל, הטיסה הרבה פחות ארוכה הטיסה מהארץ, כך שמלכתחילה ה"לילה" היה יחסית קצר. לבריסל הגענו מוקדם, באיזור 7:30. השדה היה עדין רדום, אם כי כמה חנויות Duty Free היו פתוחות. קניתי שוקולד להביא לעבודה. אותו שוקולד שם זול לעומת James Richardson, ואחר כך מצאתי את ה- Lounge וישבתי שם קצת, וגם אכלתי השלמות לארוחת הבוקר שקיבלנו במטוס. הטיסה לישראל היתה הרבה פחות מוצלחת. מטוס Airbus 320, ללא מערכת בידור. מין אוטובוס טס עם שירות מסוים של הצוות. הנחיתה התאחרה מעט. מעבר לכך, שדה התעופה היה עמוס והיה תור ארוך למוניות, אז נסעתי עם הרכבת לתל אביב ולקחתי מונית מתחנת הרכבת הביתה. לדעתי זאת היתה האופציה המהירה
-
סיכום
הגעתי בטיול להרבה מקומות חדשים וגם נכנסתי לשתי מדינות בהן לא ביקרתי בעבר, פלורידה ואלבמה. בנוסף לכך, חזרתי גם למספר מקומות יפים בהם ביקרתי בעבר לפני כ- 30 שנים (ה- Blue Ridge Parkway) או לפני שנים מעטות (ה- Great Smoky Mountains NP). גם בפארק שילבתי מקומות בהם ביקרתי עם מקומות שלא. רוב הטיול היה עירוני עם דגש על ההיסטוריה (בעיקר של תחילת ההתישבות בארה"ב ושל מלחמת האזרחים, וגם ההיסטוריה של מאבק השחורים לשוויון ולאינטגרציה). בימים האחרונים שילבתי יותר טבע וגם מסלולי הליכה ברגל בטבע, בהרי האפאלאצ'ים.
-
-
תודה רבה , היה מעניין מאד לקרוא. ביקרנו בחגים בחלק מהמקומות שסיפרת עליהם ולמרות שרוב הישראלים פחות מגיעים אליהם , יש שם משהו מעניין מאד גם מבחינה היסטורית וגם מבחינת הטבע ואנחנו אהבנו מאד. מסכים מאד עם התיאור של אטלנטה , אשר נראתה לי כעיר מוזנחת מאד ושבורה. עם זאת שווה לציין את האקווריום המרשים וגם את המרכז של קוקה קולה , שאומנם מקבל ביקורות רעות לרוב , אבל אנחנו נהננו מאד. ועוד דבר אחד - rock city gardens בצ׳טנוגה היה אחד מהאטרקציות המרכזיות בטיול וילדים מאד נהנים שם, אז מומלץ. תודה
-
תודה רבה על השיתוף! נהניתי מאד לקרא, גם את החלקים הקשורים להסטוריה של העבדות.
אנחנו אמורים להגיע לאטלנטה בסוף מרץ ומשם לטייל טיול מעגלי לחלק מהמקומות שביקרת בהם, כולל סמוקי מאונטיינס, צ'טנוגה, אלאבמה ומיסיסיפי, והשיתוף שלך בהחלט מאיר עיניים.
-
בהסתכלות על הקבלה מחברת השכרת הרכב, סך הכל המרחק שנהגתי (כמובן, כולל נסיעות שלא קידמו אותי ממקום למקום) היה 4,384 מיילים, שהם כ- 7,050 ק"מ. הרכב שנהגתי היה שברולט מאליבו, שזכרתי אותו לטובה מתחילת העשור הקודם. אני מעדיף את הפורד פיוז'ון בקטגוריה של Full Size. זהו רכב יותר מודרני עם features נוחים בנסיעות ארוכות, אבל הוא לא היה זמין בזמן שלקחתי את הרכב. כמו כן, לא הייתי מרוצה מהשירות של אלאמו בנושא החלפת הרכב. הרכב נזקק לשירות החלפת שמנים, וביזבזתי זמן בניסיון להחליפו ברכב אחר מאותה קטגוריה בשלושה סניפים שונים של אלאמ, לרבות שיחות עם ה- road service שלהם. הסיוע שקיבלתי מהסניפים הללו היה די קטן (אציין לטובה את האחראי בשדה התעופה בג'קסונוויל, שלא יכל לתת לי רכב אחר אבל לפחות הרגיע אותי בנוגע לדחיפות של החלפת השמן, כאשר הסטנדרט של אלאמו מחמיר יותר מזה של היצרן, ולכן הרכב לא צפוי להתקלקל גם אם אחרוג מהנדרש). בסוף הלכתי למוסך שעובד עם חברת ההשכרה והם ביצעו את החלפת השמן ברכב וחייבו את אלאמו ישירות. סך הכל, זה לקח פחות זמן מההתקשקשות על החלפת הרכב, אבל אני בהחלט לא מרוצה מהשירות שקיבלתי ומבזבוז הזמן שלי, שהוא יקר.
כמובן, המחיר שעלה הרכב של אלאמו היה די קרוב לזה ששילמתי ב- 2019, בעוד שהמתחרים שבדקתי, הרץ ואוויס היו יקרים הרבה יותר. נשאיר את זה ככה.
-
-
@מוני בדקתי עכשיו את הקבלות של שכירת הרכב. העלות ל- 27 ימים של רכב Full Size, כולל תוספת ביטוח לצמיגים וחלונות (תוספת לא גדולה) היתה $1422.55
המחיר הזה גבוה בכ- $300 מהמחיר ששילמתי בעד רכב מאותה קטגוריה ואותו מספר ימים ב- 2019.
-
הוזכר על-ידי
dhz -
הוזכר על-ידי dhz
-
הוזכר על-ידי dhz
-
הוזכר על-ידי dhz
-
הוזכר על-ידי
MERAVSHELL -
הוזכר על-ידי dhz
-
הוזכר על-ידי dhz