תיאור טיול לברלין
-
ממשיכים לכיכר פוטסדאם שמיקומה במעבר בין שני חלקי העיר בעבר
ומקום של ניסיונות לעבור את החומה מצידה המזרחי למערבי.
במקום נמצאים בנייני דיימלר קרייזלר וסוני כולל הכיפה דמוית הר
פוג'י שמחברת בין הבניינים של סוני אך היה לנו רק זמן קצר לסייר בהם.
בנייני דיימלר בנץ
כיכר פוטסדאם
בנין סוני
הכיפה של בניין סוני
-
כבר ערב ולאחר ביקור לא ארוך ב- Mall of Berlin שליד כיכר פוטסדאם אנחנו
חוזרים ברגל לכיוון המלון. בדרך עוברים שוב בשער ברנדנבורג כדי לחזות בו
מואר בלילה. הלילה יורד אחרי 9 בערב אבל אנחנו נמצאים בצפון אירופה וגם
ב- 10 בלילה השמיים לא ממש שחורים אז אפקט הארת השער בחושך לא שלם
וזה מה יש.
-
לצערי לא כתבתי סיפור טיול בעקבות שתי הפעמים שהייתי בברלין. הפעם האחרונה הייתה בטרום כריסטמס לפני כחצי שנה. יכולה רק לומר שנהנינו מאד מאד ממוזיאון העתידנות FUTURIUM - ממש השאיר עלינו רושם חזק ונתן הרבה חומר למחשבה. העיר בתקופת הטרום כריסטמס נהדרת. מלאת שווקים תוססים. שער ברנדרבורג מואר ולידו גם חנוכיית ענק.
בביקור הקודם אהבנו את גן החיות, את השייט על נהר השפרה, איזור הרייכסטאג ועוד ועוד.
-
-
יום ראשון 28 במאי – היום החמישי
היום השני והאחרון שאנחנו נזקקים למטרו והפעם נוסעים לתחנת Schlesisches Tor
ליד גשר אוברבאום. אנחנו עוברים על גשר אוברבאום לצד השני של נהר השפרה.
-
בצד השני של נהר השפרה בשכונת פרידריכסהיין נמצא אתר East side Galerie
שזה קטע החומה הארוך ביותר שנשמר ואורכו 1300 מטר. לאחר נפילת החומה
הוזמנו אומנים מכול העולם לצייר גרפיטי מצידו המזרחי של הקיר וכך נוצרה הגלריה
הפתוחה הגדולה בעולם.
בין ציורי הגרפיטי בולטים דגל ישראל עם המגן דוד על רקע דגל גרמניה וכן ציור
הנשיקה בין מנהיג בריה"מ לשעבר ברז'נייב למנהיג מזרח גרמניה.
ליד קטע החומה יש מוזיאון לעניין החומה אך אסור לצלם בו.
-
-
אנחנו עוברים באותה גדה של השפרה לצידו השני של גשר אברבאום ושם על
הגדה נימצא מלון Nhow שהוא המלון השני בברלין שרצינו לראות את עיצובו.
לאחר הכישלון עם מלון ביקיני יומיים קודם הפעם נחלנו הצלחה. מלון די חדש
שנפתח ב- 2010 עוצב לפי קונספט של מוזיקה, אופנה עיצוב וסגנון חיים.
הוא נחשב למלון המוזיקה הראשון בעולם שמחזיק מנהל מוזיקלי במשרה מלאה.
הוא כולל שני אולפני הקלטות משוכללים, 30 תחנות מוזיקה רדיופוניות ולאורחים
יש אפשרות להזמין כלי נגינה מקצועיים לחדרים.
עיצב את המלון מעצב העל קארים ראשיד יליד מצריים שגדל בקנדה ששילב רהיטים
בקווים מעוגלים, טפטים וטקסטילים שעליהם הדפסי מחשב וגוונים עזים בעיקר ורוד.
כבר בשולחן הקבלה נתקלים בסגנונו הייחודי ובהמשך גם בחלקים אחרים כמו פינות
הישיבה, הבר המסעדות והספה וגם המרפסת או הטיילת שבין המלון לנהר השפרה.
-
-
השעה כבר 1 בצהריים ואנחנו ממהרים לרכבת התחתית להמשך היום בקרנבל
התרבויות בו נבלה את יתרת היום. הקרנבל הזה אורך ארבעה ימים וזה היום
השלישי שלו. בכול הימים האחרים יש מסיבות והופעות ודוכני אוכל אבל היום
זה היום היחיד בו יש גם מצעד ססגוני של להקות אתניות עם בסה"כ
כחמשת אלפים רקדנים רובם מהמיעוט של כחצי מיליון מהגרים שיש בעיר.
המצעד צועד ברובע קרויצברג לאורך רחוב Gneisenaustrasse ואמור היה להתחיל
ב- 12 בצהריים ואנחנו ממהרים אבל כשהגענו ראינו את הרקדנים והמשאיות/במות
שעדיין לא זזו במקומם ולכן הלכנו להשביע רעבוננו קלות במסעדה טורקית בסביבה.
המצעד סוף סוף מתחיל והבנו שבעצם מה שהכי כדאי זה להתייצב בנקודה
מסוימת מעט לפני המשאית הראשונה ופשוט לתת למצעד לעבור על פנינו וכך עשינו.
ראשונים ניתקלנו באלוויסים אלו שמתלבשים ורוקדים כמו אלוויס פרסלי. אחר כך
להקות אתניות מהודו, מרכז אמריקה, דרום אמריקה ואפריקה. יש גם מעט להקות
גרמניות בעיקר מתופפים. בקיצור כיף גדול.
למי שמעונין ערכתי כמה סרטי וידאו באורך של כשתי דקות כול אחד כול אחד שמכילים
קטעים קצרים ממבחר הלהקות הרוקדות. מי שלא מעונין יסתפק בתמונות.
-
-
לפנות ערב עוברת על פנינו הלהקה האחרונה ואנחנו מתפנים מהמצעד אל אחד
מארבע אזורי המסיבות והבמות שנמצא לא הרחק מנקודת הפתיחה של המצעד
ב- Blucherplatz שעל נהר השפרה.
המון אנשים והרבה דוכני אוכל. צפוף מאוד ולכול דוכן יש תור מפה ועד להודעה
חדשה אז שוטטנו קצת והחלטנו לעזוב מבלי לאכול דבר.
עברנו לגדה השנייה של נהר השפרה לתחנת המטרו Hallesches Tor מתוך כוונה
לחזור למלון אבל היא הייתה מלאה באנשים עד כדי כך שאי אפשר היה אפילו לרדת ב
מדרגות ולכן יצאנו ממנה והחלטנו לעשות את הדרך למלון ברגל תוך סיור מהנה
לאורך שדרות פרידריך. התמונות מאזור החגיגה סתמיות אבל זה מה יש.
-
קודם כול תודה על הטיפ שך מוזיאון העתידנות FUTURIUM שלא הייתי מודע לקיומו. את
הדברים האחרים שהזכרת אנחנו מכירים והם בתוכנית לפעם הבאה.
בהזדמנות זו תודה גם על השרשור על דרום מזרח ארה"ב שנתקלתי בו באיחור רב רק אתמול.
טרם קראתי אותו אבל שמרתי אותו כי זה אזור שאנחנו רוצים לטייל בו ואני בטוח שהוא יעזור.
-
תודה לך רוני. הטיול היה ששה ימים נטו אם נוריד את יום ההגעה ויום העזיבה
שלא היה בהם תיור. בכול אופן היום השישי והאחרון יחולק לשניים עקב ריבוי
פוסטים ולכן השרשור יסתיים ביום שני.
-
@nirit_z
תודה גם לך. מה הייתה הסיבה שלא סבלת אותה ומתי זה היה?
מעניין לדעת הסתכלות של מישהו אחר.היא הרגישה לי מזוייפת. מלא אנשים שמתאמצים להיות "מיוחדים" בכוח כדי להתאים לאיך שהם חושבים שצריכה להיות חווית המגורים בעיר.
וגם הסתבכנו לגמרי עם התחב"צ. בניגוד לטענה שמדובר בתחב"צ מהמעולות באירופה, מצאנו אותה לא אמינה (אוטובוסים שאיחרו או שלא הגיעו בכלל) ונטולת שילוט נורמלי (מגיעים לתחנה ואין מושג לאן לצאת, וגם כשיוצאים אין מושג לאן ללכת כי אין שילוט של שמות רחובות).
אבל בעיקר, בעיקר, בגלל הברלינאים שהיו בין האנשים הדוחים ביותר שיצא לי לפגוש. כל נותני השירות עשו טובה שנתנו שירות. כולם נתנו תחושה שלא בראש שלהם לתת שירות ושהם נעלים מדי מכדי לעבוד בחנות / במסעדה. גם האנשים ברחוב שניסינו לבקש מהם עזרה בכיוונים היו דוחים מאוד.
-
איזו התמדה בתיעוד. שרשור מושקע ולא קל לצפיה. הייתי כנער בברלין לפני שנפלה החומה ואני זוכר משהו ממנה ומשער ברנדנבורג. התארחנו אז בביתם של נערים גרמנים שהתארחו לפני כן אצלנו בארץ. המחשבות על איפה היו הוריהם והורי הוריהם במלחמה היו בלתי נמנעות . הייתי גם אחר כך בהזדמנות או שתיים בנסיעות עבודה אבל לא טיילתי אף פעם.
-
יום שני 29 במאי – היום השישי והאחרון
היום אנחנו צועדים מזרחה בשדרות Unter Den Linden. בביקור הקודם שלי בברלין
5 שנים לאחר נפילת החומה היו כבר בתי קפה ומסעדות ברחוב הזה שהיה שייך
קודם לברלין המזרחית אבל כשזזת לצדדים כלום ושום דבר ואפילו הריסות
ממלחמת העולם. היום הכול נראה אחרת לגמרי. חי ותוסס. עד לאי המוזיאונים
אנחנו רק מצלמים את המבנים היפים אך לא מתעכבים עליהם. יישאר לביקור נוסף. גם
אבני נגף מוזהבות צצות פה ושם.
-
בכול זאת ממש לפני אי המוזיאונים אנחנו סרים לבניין הנשקייה המלכותית
ה- Zaughaus כדי לראות את האגף החדש שניבנה בו כתוספת למוזיאון
ההיסטורי הגרמני הסמוך. תיכנן אותו האדריכל הסיני אמריקני יאו מינג פאי
שהיה היחיד שהלמוט קוהל הזמין באופן אישי לבנות בעיר. התוספת מצופה
כנדרש באבן בהירה בקירותיו הצדדיים אבל גרם המדרגות השבלולי והנהדר
בכניסה עשוי זכוכית ונחשב לאחת הפנינים האדריכליות בעיר . על הזכוכית
המעוגלת משתקפים הבניינים הישנים שבסביבה.
-
עוברים את הגשר וחוצים את נהר השפרה אל אי המוזיאונים וגם יוצאים ממנו
מזרחה על גשר נוסף אז קצת תמונות מחציית האי כולל של הנשקייה המלכותית
וגם הקתדרלה אליה דווקא רצינו להיכנס אבל למראה תור גדול בכניסה אליה
ויתרנו להפעם.
הנשקיה המלכותית
הקתדרלה
גשר היציאה מאי המוזיאונים מזרחה
-
בכול זאת התעכבנו קצת באי המוזיאונים וביקרנו בבניין מועצת הרפובליקה הגרמנית
הדמוקרטית לשעבר. המבנה דוגמא לשינוי שחל באדריכלות המזרח גרמנית לכיוון
מודרניות בשנות השישים.
הכניסה לבניין היא החלק היחיד שהקומוניסטים לא פוצצו מארמון המלכים הפרוסיים
בן 500 השנה שעמד על המגרש הענק והריק שממול. השער של הארמון שזכה
לשרוד את הפיצוץ המכוון זכה לכך מכייוון שממרפסתו המוזהבת הכריז קרל ליבקנכט
ב- 1918 על הקמת הרפובליקה הסוציאליסטית הגרמנית. חודשיים אחר כך הוא
ורוזה לוקסמבורג שהייתה מנהיגה סוציאליסטית נרצחו בידי אנשי צבא אנטי קומוניסטיים.
מאחורי המבנה יש גם גן נחמד.
