פינת הנוסטלגיה: Sonora Pass, קליפורניה
-
14 באוגוסט 2015 (כן, בדיוק לפני 8 שנים).
אני חונה באוהל הצהוב שלי כ- 17.5 מייל (~28 ק״מ של הרים) מ- Sonora Pass - מעבר הרים רכוב, של Hwy 108 בקליפורניה.
זה בוקר היום החמישי שלי בשטח, מאז עזבתי את הציביליזציה ליד Echo Summit , מעט דרומית לאגם טאהו הנפלא - בדרכי דרומה, ברגל, ליוסמיטי והלאה משם.
כשהולכים שביל ארוך, שאינו עובר דרך עיירות/כפרים/בתי-תה/בקתות הרים וכו׳ - מסתמכים על ״נקודות אספקה״. אלו יכולות להיות במרחקים שונים מהשביל - ממש עליו/לצידו או במרחק שמצריך נסיעה. ההתכנות של המסע תלויה במידה רבה מאוד ביכולת לעמוד בתכנית האספקה שכל הלך בונה עבור עצמו.
עד עכשיו שרדתי - רק ממה שסחבתי על הגב שלי, וממה שהטבע סיפק לי. הגיע הזמן למלא את התרמיל באספקה לימים הבאים.
במרחק נסיעה של כ- 10מייל מ- Sonora Pass, שם עובר השביל שלי, נמצא Kennedy Meadows Resort & Packing Station. יש שם בקתות, חדרים, מסעדה וגם חנות מטיילים קטנה אך מצויידת בדיוק עבור אנשים כמוני (כמו ם נופשים אחרים; ציידים, דייגים וכו).
תכננתי להגיע לנק׳ האספקה הזו ביום השישי למסע שלי, כך שהיה לי בתרמיל עדיין מספיק מזון לעוד יום. אבל ההתקדמות שלי בשביל עד כה היתה טובה ואני יוצאת לדרך במטרה לנסות להגיע ל- Kennedy Meadows כבר היום.
זה התברר כאחד הימים היותר קשים במסע שלי. הלכתי מקטע ארוך שהכיל גם לא מעט הפרשי גבההים (אין לי נתונים מדוייקים כרגע, אבל כל היום כמעט עליתי או ירדתי...). זה גם היה יום די חם, ואני מאוד מתקשה בחום.
אבל זה היה יום נפלא מבחינת נופים ועבורי היתה ליום הזה חשיבות רבה - כי זה היום ש״הוכיח״ שתכנית ההליכה שלי עובדת. שאני מסוגלת לשרוד בשטח, בין נקודת אספקה אחת לשנייה.
זה היה עבורי שביל ראשון במתכונת הזו - בשטח ״אמיתי״, עם כל הציוד על הגב, עם תכנית לוגיסטית של נק׳ אספקה (ויציאה) מרוחקות מספר ימים זו מזו (שחלקן גם מצריכות טרמפ רכוב מה- trailhead ובחזרה). יצאתי אל השביל הזה מלאה בחששות, אפילו בפחדים - אבל אני מאושרת שלא נתתי להם לעצור אותי! לא התעלמתי מהסכנות, למדתי איך מתמודדים איתן, איך מצמצמים אותן ואיך מתפשרים לגבולות האפשריים עבורי ברגע הנתון - אבל לא נתתי לחששות, וגם לתגובות מהסביבה (!) למנוע ממני את הגשמת החלום הזה.
סיימתי את השביל הזה ענבר אחרת. מחוזקת, מאמינה, שלווה יותר, בטוחה יותר, אמיצה יותר, שלימה יותר, מקבלת יותר, פתוחה יותר, מבינה יותר. טובה יותר! זו היתה ממש קפיצת מדרגה עבורי, לא רק כהייקרית - גם כאישה.
אני מודה שלצערי ההשפעה מתפוגגת במידה כלשהי עם השנים - אבל תמיד ישארו בי החוויות שצברתי על ה- PCT בימים שקדמו ל- Sonora Pass ובאלו שבאו בעקבותיו.
לא אטיף פה מוסר על הגשמת חלומות, על מעצורים (שאנחנו או הסביבה מכתיבים), על גבולות - גם אני נופלת לאותם דפוסים רוב הזמן וממילא - קטונתי. אבל אני מאחלת לכולנו שנרדוף תמיד אחרי החלומות הללו, שנזכור גם ברגעי השפל את ה- Sonora Pass שלנו...
המשך יום נעים
תאור מלא של היום הזה בבלוג שלי.
תאורים מפורטים של כל ימי ההליכה שלי על ה- PCT (ושבילים אחרים...) נמצאים בבלוג.
** אני כאן כדי לסייע עד כמה שאוכל לכל מי שרוצה להוציא לפועל תכנית שכזו ** (בשמחה!)
-
-
ענבר את כותבת-
מחוזקת, מאמינה, שלווה יותר, בטוחה יותר, אמיצה יותר, שלימה יותר,
מקבלת יותר, פתוחה יותר, מבינה יותר. טובה יותר!
ותרשי לי להוסיף בקטנה - נהדרת יותר ,מהממת .
מוני
-
-
מהמם, וכיף לקרוא. בדיוק קוראת את הספר WILD ותוך כדי קריאה נזכרתי בטיול שלך שקראתי בזמנו, ה"דוב" עשה עלי רושם מיוחד.. לחיי הגשמת חלומות!
-
ענבר. חבל על הזמן. מת על הנופים האלו
-
כן, גם אני. מתגעגעת לשם...
-
ענבר, איזה מרגש ומרענן לקרא כאלה תובנות ומחשבות, ותודה על השיתוף!
