טיול סתיו למרכז ארה"ב
-
היום ה- 12 לטיול
קמתי לבוקר גשום. ויצאתי את המלון באיזור 9:00 לאחר ארוחת הבוקר (עליה כתבתי בתגובתי הקודמת). על פי ההמלצה, עשיתי את דרכי לכוון Canal Park, והחניתי את המכונית ברחוב (עם מדחן). המוזיאון עליו כתב "נוסע מתמיד" היה עדיין סגור. הוא נפתח רק בשעה 10:00. בינתיים, טיילתי קצת לאורך הטיילת שצמודה לתעלה. מזג האויר היה גשום, אם כי הגשם קל, אבל היו רוחות עזות. מטרייה אי אפשר היה לפתוח בגלל זה. הסתפקתי בכובע שלי וכמובן במעיל הגשם. לא הייתי היחיד שם. היו אנשים נוספים שהלכו וגם רצו.
צילמתי את הגשר המפורסם מעל התעלה.
כאשר סיימתי את הטיול, נפתח המוזיאון. הביקור שלי בו היה די חטוף מפאת המדחן מחד והתוכניות להמשך היום מאידך. אף על פי כן, התרשמתי מצי הסוחר שעבד ועובד בשיט באגמים הגדולים, וכן מהיות השיט הזה מסוכן לעיתיפ, כאשר היו מקרים של אסונות. אגם סופריור יכול להיות סוער. ראיתי זאת היום.
לאחר החזרה לרכב, המשכתי לתחילת ה- Skyline Drive ונכנסתי ל- welcome center של מינסוטה. לקחתי שם את מפת כבישי המדינה וגם ברושורים על מקומות שאני הולך לבקר או שוקל לבקר. ב- Skyline Drive לא היה טעם לנסוע. העננים היו נמוכים והראות היתה נמוכה. זה הורגש גם בהמשך נסיעתי לכוון סיינט פול. אני מתעתד ללון יומיים בפרבר של מיניאפוליס וסיינט פול בשם Roseville.
בכל אופן, המטרה הבאה היום היא ביקור בקפיטול של מינסוטה בסיינט פול. שוב, חניה ברחוב הדורשת תשלום. לא היה מדחן ומכונת התשלום לא פעלה. בחורה שעברה בסביבה עם כלבה סייעה לי להכנס לאתר של תשלום על חניה (על סגנון פנגו, אבל לא התקנתי את האפליקציה) ודרכה שילמתי על החניה. הלכתי לקפיטול והגעתי למרכז המבקרים כ- 8 דקות לפני תחילת הסיור ב- 14:00, שהיה הסיור האחרון בשבת, כי ב- 15:00 סוגרים את הבניין. שוב, בניין קפיטול שלא דורש בדיקה בטחונית בכניסה. יהיה מעניין לעשות פילוח של המדינות בין אלו שבהם עוברים את הבדיקה הבטחונית בכניסה לעומת אלו שלא. האם זה קשור למפלגה שבשלטון? למשהו אחר?
גם במקרה של מינסוטה, מדובר בבניין הקפיטול השלישי של המדינה (הראשון נשרף, השני היה קטן מדי ולכן תוכנן ונבנה השלישי) שבנייתו הסתיימה ב- 1905 ועלותו היתה 4.5 מיליון דולאר של אז, שכנראה מקבילים לכמה מיליארדי דולארים של היום. ביקרנו באולם בית המשפט העליון, ביציע של בית הנבחרים ולא ממש נכנסנו, בשל קוצר הזמן, לאולם הסנט ורק ראינו אותו מבחוץ, דרך הסורגים. מעבר לכך, עלינו לגג וראינו מקרוב את הפסל של האישה והסוסים שנמצאים במרום הבניין. משם גם יש תצפית טובה על סיינט פול וגם על מיניאפוליס מרחוק.
בתום הסיור נסעתי למלון ועשיתי צ'ק אין. אחר כך, נסעתי לבלומינגטון, פרבר דרומי של מיניאפוליס וביקרתי ב- Mall Of America. זהו מרכז הקניות הגדול ביותר, מבחינת השטח, בארה"ב ואני חושב שגם בעולם. מעבר לחנויות רגילות ולשני בתי כלבו (Nordstrom ו- Macys) יש שם גם הרבה מאד מסעדות, וגם לונה פארק במרכז הקניון. על ידו יש חנות של איקאה. עשיתי שם את הצעדים היומיים וכבר אכלתי גם משהו לארוחת הערב. לאחר מכן, נהגתי חזרה למלון. נסיעה בגשם, כאשר בקושי רואים את הקווים שמפרידים בין הנתיבים. לא כיף. מחר צפוי יום גשום ואני חושב על פעילות בפנים, כמו מוזיאונים.
הלינה הלילה ומחר בלילה ב- Country Inn & Suites Roseville מבית רדיסון. פעם ראשונה שאני לן במלונות מהמותג הזה. הוא נבחר על סמך ה- Reviews וגם המחיר הסביר.
-
אנסה להמליץ על יעדים בסיינט פול ובמינאפוליס תלויי מזג האוויר: Nicollet Island, Minneapolis, MN 55401, USA
Minneapolis Institute of Art, 2400 3rd Ave S, Minneapolis, MN 55404, United States
St Paul Farmers Market, 290 5th St E, St Paul, MN 55101, United States
New Bohemia - St. Paul, 222 7th St W, St Paul, MN 55102, United States - מסעדה מוצלחת
Weisman Art Museum, 333 E River Pkwy, Minneapolis, MN 55455, United States
Lock and Dam Number One, St Paul, MN 55116, United States - תצפית מגשר פורד הסמוך וכולל ירידה אל הלוק עצמו
Landmark Center, 75 W 5th St, St Paul, MN 55102, United States ובו גלריה לאמנות עץ ומוזיאון שוברט River Centet
- בניין ענקי ומרשים, אפשר אולי להציץ לתוכו Cossetta, 211 7th St W, St Paul, MN 55102, United States
- מסעדת שרות עצמי איטלקית - מומלצת מאד
ביקור בקתדרלה של סיינט פול שהיא העתק של כנסית סנט פטרוס ברומא
Kellogg Mall Park, 62 Kellogg Blvd, St Paul, MN 55101, United States
- תצפית על המיסיסיפי מצידו הצפוני Harriet Island, St Paul, MN 55107, USA
- תצפית על המיסיסיפי מצידו הדרומי בילוי נעים!
-
@נוסע-מתמיד תודה על ההמלצה. השהות שלי במיניאפוליס היתה מאד קצרה ולכן לא יכולתי להסתייע בהמלצות שלך. בסיכום שאכתוב על היום הזה, תוכל לראות מה בכל זאת עשיתי. היותי שם ביום ראשון הקטינה את האפשרויות. למשל, לא ניתן לבקר בקתדרלה בסיינט פול בימי ראשון. ראיתי המלצה על מוזיאון האמנות של מיניאפוליס, אבל לאחר המוזיאון בשיקגו, קצת הספיק לי. תכלס, הסתפקתי בביקור במקומות "חופשיים", פארקים ציבוריים, תוך ניצול מזג האויר שהיה יפה וללא גשם בבוקר ובצהריים.
-
היום ה- 13 לטיול
המלון בו שהיתי בחר למיטותיו במזרון מאד קשיח. זה כבר המלון השני בו אני מבקר שמשתמש במזרונים הללו. כתוצאה מכך, התקשיתי לישון וישנתי רק שעתיים בלילה. צד שמאל שלי עדין רגיש לאחר הנפילה ברחוב בשיקגו. המצב השתפר מאד לעומת הימים הראשונים לאחר הנפילה. אז כל נשימה עמוקה גרמה לי לכאב. עכשיו אני ממש כמעט ולא מרגיש דבר. אלא שהמזרון הקשה הזה לא איפשר לי לשכב על צד שמאל, וגם זה תרם לבעיות השינה. בכל מקרה, החלטתי שאני לא נשאר שם ללילה השני והתלבטתי האם להזמין מלון נוסף באיזור מיניאפוליס או להמשיך לנקודה הבאה, Des Moins ב- Iowa. החלטתי על האפשרות השניה גם לאור מזג האויר שהיה צפוי במיניאפוליס החל משעות אחר הצהריים וגם למחרת, קרי גשם.
לאחר שבחרתי לי מלון בפרבר של Des Moins והזמנתי שני לילות שם, יצאתי מהמלון בסביבות 10. ביקשתי בקבלה לבטל את הלילה השני, והבחורה שם ביטלה אותו ללא כל בעיה וחויבתי רק על הלילה הראשון. הסברתי לה על עניין המזרון והיא אמרה שאני לא הראשון שמתלונן על כך, אבל כל המלון צויד במזרונים הללו וזה מה שיש. הצעתי לה שתעביר את התלונה להנהלה. אולי הם ישקלו להחליף את המזרונים. בכל מקרה, אני מתכנן לכתוב review על המלון ב- Trip Advisor ולהזכיר את הנקודה הזאת. לו הייתי יודע מראש, הייתי בוחר מלון אחר.
לאחר היציאה מהמלון ולאור מזג האויר היבש, החלטתי לבקר בפארק Minnehaha. חניתי ליד הפארק. החניה ברחוב בתשלום גם בסופי השבוע. העלות לשעתיים היתה $5 (הם גובים כסף בקוונטות של שעה). הפארק מכיל את הבית של התושב הראשון של מיניאפוליס, John H. Stevens (כרגע בשיפוצים) ולא רחוק משם, מפלי Minnehaha. המשכתי משם לאורך הנחל עד שהגעתי לנחל גדול יותר אליו הוא נשפך. אגב, ליד הפרק' ניתן היה לראות את הרכבת הקלה של מיניאפוליס, שעוברת שם. לאחר שסיימתי עם הפארק הזה החלטתי לראות את המיסיסיפי. מצאתי במפה שיש פארק ממנו יוצא גשר לצד השני. נהגתי לשם ומצאתי חניה ברחוב (ללא תשלום). הגשר הזה (גשר האבנים) הוא רק להולכי רגל ולרוכבי אופניים. היו עליו הרבה אנשים. בצד השני ראיתי אוהל של ה- NPS. הם שם בשביל אתר ה- locks על המיסיסיפי. אתר זה עבד עד 2015. בנקודה זו בנהר יש מפלים במיסיסיפי, והפרשי גובה בין החלק הצפוני והדרומי. ה- locks היו חשובים על מנת לאפשר שיט בנהר. השיט שימש להובלת פחם לתחנת הכח בעיר, אבל התחנה עברה לגז טבעי וגם מחצבים אחרים שהועברו בנהר כבר לא נדרשים, ולכן ה- locks הושבתו. היום הם אתר לאומי היסטורי על הנהר הלאומי המיסיסיפי.
לאחר סיום הביקור, חזרתי לרכב, והתחלתי בנסיעה הארוכה ל- Des Moins. הלינה במלון Hyatt Place ב- Altoona.
-
היום ה- 14 לטיול
רוב האתרים בהם חשבתי לבקר סגורים היום, יום שני (גם יום כיפור, אבל זה לא רלבנטי). זה השפיע על תכנון היום. מהמלון נסעתי לקפיטול של אייוה. הוא נמצא בשיפוצים, אבל זה לא מפריע לביקור בפנים. הפעם היתה בדיקה בטחונית קצרה בכניסה. הגעתי בשעה שאין סיור מאורגן, ולכן החלטתי על סיור עצמאי, לאחר קבלת ברושורה מתאימה במרכז המבקרים. גפ הקפיטול של אייוה מרשים. הכיפה שלו מוזהבת, ויש לו עוד 4 כיפות נוספות בנוסף (לא מוזהבות). בפנים, בכיפה תלו את דגל וסמל ה- grand army of the republic מזמן מלחמת האזרחים. מלחמה זו משחקת תפקיד מרכזי בקפיטול. כמה דברים מרשימים ויחודיים:
- ניתן להכנס למשרד ה- secreatry of state של המדינה, לראות שם עותק מקורי של החוקה של אייוה, ולבקר במשרד של ה- secretary of state. הביקור הזה מלווה על ידי אחד מעובדי המשרד, שזו "תורנות" בשבילו (כלומר, "נוסף על תפקידו"). העובד שדיבר איתי היה סבלני ושמח להסביר ולענות על שאלותי.
- ניתן לבקר בספריה המשפטית שבקפיטול. מדובר בספריה מרשימה, עם גרם מדרגות פנימי לטיפוס בין הקומות. מזכיר ספריות של העולם הישן.
לאחר הביקור, החלטתי ללכת על אחד ה- Gems מה- AAA Tour Book ולנסוע לעירה Pella (מרחק של כ- 40 מיילים). העיירה Pella הוקמה על ידי קבוצת הולנדים שעזבה את ארצה מסיבות דתיות. הם הגיעו לאייוה כי הממשלה חילקה שם קרקע למי שרצה (ה- homestead act). העירה משמרת את המוצא ההולנדי. ביקרתי במוזיאון בעירה שכולל גם טחנת רוח להפקת קמח שיוצרה עבורם בהולנד. הם משתמשים בה ליצור קמח על פי דרישת המאפיה בעיר. היא לא עבדה בזמן ביקורי. בתוך טחנת הקמח יש גם מוצג של עיר הולנדית מיניאטורית (על סגנון madurodam, אבל קטן יותר). במוזיאון יש גם תצוגה היסטורית על Wyatt Earp (מה- OK Coral ב- Tombstone). מסתבר שלמרות שהוא נולד באילינויס, משפחתו עברה לאייוה כאשר היה ילד, והוא גדל שם מספר שנים, לרבות בזמן מלחמת האזרחים.
משם חזרתי למלון ב- Altoona.
-
-
@מוני המקום מוזכר בספר התיור, ולא כ- Gem. לר קיבלתי עליו המלצה גם מהעובד ב- welcome center של Iowa. לא ממש הייתי מודע למקום ולא הלכתי אליו. לו הייתי מקבל המלצה, אולי הייתי הולך לשם.
-
היום ה- 15 לטיול
לאחר שקמתי ופתחתי את הוילון בחדר, התגלה לעיני ערפל די כבד. בבדיקה באינטרנט ראיתי שהוא אמור לפוג באיזור השעה 9:00. ואכן, הוא התפזר וניתן היה לטייל.
עזבתי את מלון הייאט לאחר שהיה של יומיים. בסך הכל, שהיה מוצלחת, אם כי החדרנית לא ביקרה בחדר ביום השני. נראה שהנוהל שלא לסדר את החדר כל יום הפך לסטנדרטי בבתי מלון רבים. מהצד הטוב, החדר היה מרווח, ארוחת הבוקר היתה בסדר, כאשר לראשונה נתקלתי גם בסלט פירות (מלונים, אננס, ענבים ותפוז), מה שהיה נפוץ מאד בעבר. הצוות היה ידידותי ביותר ונתן הרגשה טובה.
היעד שלי היום הוא העיר לינקולן, בירת נברסקה, אבל לפני הנסיעה לשם, אני נוסע לראות את הגשרים של מחוז מדיסון. מדובר במספר גשרים מכוסים (covered bridges) שהונצחו בסרט שקלינט איסטווד שיחק בו עם מריל סטריפ. בסרט מדובר על 7 גשרים, וביקרתי בכולם, למעט אחד. לחלקם יש צורך בנסיעה בדרכי עפר. נראה שחלק לא קטן מהכבישים באייוה הם דרכי עפר. זה אולי לא בעיה לחוואים עם ה- pickup truck, אבל ברכב ההשכרה הסטנדרטי נהגתי בזהירות ובמהירות נמוכה. זו היתה אחת הסיבות לויתור על הביקור בגשר האחרון, שהצריך נהיגה שנראתה לי ארוכה יותר על דרכי עפר.במהלך הביקור נפגשתי מספר פעמים עם משפחה (זוג + אישה מבוגרת מוגבלת תנועה), כשהזוג מקומי והאישה המבודרת גרה במיזורי והגיעה לצורך השתתפות בחתונה, כמדומני. למרות שהם מקומיים, הביקור הקודם שלהם בגשרים היה לפני עשור או 15 שנים. אחד הגשרים נמצא בפארק בעירה Winterset. ליד הגשר מתחיל מסלול ל- Clark Tower. האשה מהזוג הסבירה לי שאותו Clark הקים את המגדל במצע שום מקום ויש תצפית יפה על הסביבה. גם לשם הובילה דרך עפר, אבל הוא הוגדר גם כמסלול הליכה, כשהמרחק הוא קצת מעל מייל. החלטתי ללכת לשם ברגל. המרחק אמנם לא גדול, אבל היו קטעים של עליות וירידות בדרך. במהלך ההליכה גם ראיתי קבוצה של תרנגולי הודו, אני חושב, שהסתובבה בין העצים. כמובן שראיתי גם סנאים ולצערי גם הרגשתי מסביבי לא מעט חרקים באיזורים מסוימים של המסלול.
המגדל הבנוי מאבנים, כולל מדרגות לקומה הראשונה ומשם יוצא סולם לגג. הנוף הנשקף מאחד הצדדים הוא של הגבעות עם השדות והעציםץ בשאר הצדדים רואים את היער בו הלכתי. סך הכל, טיול נחמד ברגל ביום שרובו נהיגה. אגב, Winterset מתגאה בהיותה מקום הולדתו של ג'ון ווין.
סיימתי את הטיול עם הגשרים בסביבות 14:00 (כולל ארוחת מזון מהיר ב- Winterset), ונסעתי צפונה לכוון I-80 על מנת לקחתו מערבה לנברסקה. העובד ב- Welcome Center סימן לי שתי עצירות בדרךץ האחת היא נקודה בה בוצע שוד הרכבת הראשון במערב על ידי לא אחרים מג'סי ג'יימס וחבורתו. המקום מוגדר כפארק מדינה (קטנטן, אבל בכל זאת) ויש בו מין אנדרטה לציון המאורע.
המקום השני הוא כפר בשם Elk Horn שהוקם על ידי מהגרים מדנמרק ומנציח את ההגירה משם. בין היתר גם הם קנו טחנת רוח שהיתה בדנמרק, פורקה והורכבה מחדש אצלם. על הביקור בה ויתרתי היות וביקרתי בטחנת רוח אתמול. לאחר הביקור, המשכתי בדרכי לנברסקה. נכנסתי משיקול מוטעה לתוך אומהה, וכשיצאתי, הגיעה שעת הלחץ ו"נהניתי" מהפקקים המקומיים. לשימחתי, אלו לא לקחו זמן יותר מדי גדול וההמשך היה חלק וללא תנועה רבה. מהירות הנסיעה המותרת ב- Interstate עלתה ל- 75 מייל לשעה.
-
אני נתקל בבעיות הן בזמן כתיבת הסיכום והן בנסיונות להעלות תמונות. מקבל שגיאות מהשרת.
-
מעניין מדוע זה לא מפתיע אותי שאתה נתקל בקשיים, בפרוש זה פועל ישיר של אין תחזוקה של האתר
ומדור הפורומים בפרט!!
אגב אתה מדווח מלפטופ, או ממחשב נייח של המלונות?
המשך מסע מוצלח
מוני
-
אני שמחה שאתה ממשיך להעלות את הסיכום למרות הקשיים, עוקבת בעניין. .
-
מקומות ממש יוצאים דופן בטח למטייל המצוי ובכלל . תודה על השיתוף המעניין נמשיך לעקוב.
-
גם אני עוקבת בעניין!
-
אני חושבת שיש עוד יותר קשיים בחיבור מחו״ל, אולי מחשש להאקרים. רק בביקור האחרון שלי בארץ גיליתי שאצלכם לא לוקח 5 דקות עד שמקבלים אישור על ״חיבור מאובטח״ כל פעם שרוצים להכנס.
-
@מוני אני מטייל עם המחשב הנייד שלי.
-
היום ה- 16 לטיול
לא ציינתי את הלינה בלינקולן. אני לנתי בבית מלון של Best Western. נפרדתי ממו בבוקר לאחר שהזמנתי מקום לינה ב- Pierre, בירת דקוטה הדרומית למחר. יצאתי מהמלון ביום יפה ונסעתי לראות את הקפיטול של נברסקה. זוהי הפעם השניה שאני רואה בניין לא סטנדרטי (בניין עם כיפה גדולה ובעל מספר קומות לא גבוה). הראשון שראיתי היה בביסמרק, בירת דקוטה הצפונית. שם מדובר בבניין רב קומות ללא כל כיפה. בלינקולן מדובר בבניין רחב מימדים שיש בו מגדל של 13 קומות. הסיור התחיל עצמאית כי הסיור שהתחיל קצת לפני בואי היה של ילדי כיתה ד. ההדרכה דיברה על האמנות שנמצאת שם על הקירות ועל הרצפה. כמו כן, מה שכן שמעתי הוא שלנברסקה יש רק בית אחד ולא שניים, כמו ליתר המדינות, מתוך רצון לחסוך. ניתן לעלות לקומה ה- 13, שם יש גם כן תצוגת memorials ותצוגה על השטח מסביב. לינקולן עיר לא גדולה ואין בה גורדי שחקים. הסביבה שטוחה וניתן לראות למרחוק.
לאחר ארוחת צהריים קצרה, יצאתי ליעד השני של היום, מוזיאון SAC (Starategic Air Command) בעיר Ashland, שנמצאת בדרך בין אומהה ללינקולן. במוזיאון יש תצוגת מטוסים ששימשו את ה- SAC, כמו המפציץ B-52 וגם B-1 החדש הרבה יותר. יש גם תצוגות הקשורות לחלל. גבו ממני דמי כניסה של veteran (כי שירתתי בצבא הישראלי, כמובן).
בתום הביקור המשכתי למקום הלינה, העיר Sioux Falls בדקוטה הדרומית. הגעתי למלון בערך ב- 19:30. הערב היה ערב כביסה (השני) ולכן קניתי לי סנדביץ' לארוחת ערב, בשעה שהכביסה מתנהלת.
בינתיים, יש רעשי תנועה שנשמעים בחדר. מקווה שהם יתמעטו לקראת ההליכה לישון.
הלינה במלון המפטון אין דרום מערב Sioux Falls.
-
היום ה 17 לטיול
מבלי משים, אני מגיע לנקודת האמצע בטיול, מבחינת הזמן. נפרדתי מהמלון ב- Sioux Falls ועל פי ההמלצה ב- Trip Advisor נסעתי ל- Falls Park. הפארק היה הפתעה לטובה. סדרה של מפלים של ה- Big Sioux River (שעל שמם קרויה העיר) בתוך סלעי קוורצטיט (סלעים חזקים ביותר). הפארק יפה ובראשו יש מרכז מבקרים עם מגדל ממנו ניתן להשקיף על כל הסביבה.
לאחר לקיחת תמונות רבות והסתובבות בכל הפארק, יצאתי מ- Sioux Falls, שמלכתחילה היתה רק עצירת ביניים, חזרה למינסוטה, ל- Pipestone National Monument, שגובל בעירה Pipestone. הנסיעה בתוך איזור חקלאי (גידולי תירס). פארק Pipestone נמצא בתוך ה- Prairie. אותו איזור של ארה"ב, המישורים הגדולים, שהוא אסם התבואה והרבה גידולים אחרים בארה"ב. בתוך שטחו נמצאים סלעים שחלקם העליון הוא אותו קוורצטיט שראיתי ב- Sioux Falls, ומתחתיו יש סלע אדום , ממנו מכינים האינדיאנים את המקטרות שלהם. במרכז המבקרים מדברים על משמעות המקטרות ועל אמנות הכנתם. יש מוצגים של מקטרות וגם דברים נוספים. מחוץ למרכז המבקרים יש שביל טיול בו ניתן לראות את המחצבות, שעדיין פעילות היום. הגישה אליהם מותרת רק לחברי שבטים מוכרים, אבל ניתן לראות אותן מהשביל. השביל גם מוליך לאיזור של סלעים שיש בו גם מפל מים ואגמון לאחריו. סך הכל ביליתי שם באיזור השעה.
משם, המשכתי לנקודת הלינה הבאה, העירה פייר, בירת מדינת דקוטה הדרומית. באופן מוזר, עליתי על כביש 34 ב- Pipestone, והמשכתי עם הכביש הזה לאורך יותר מ- 200 מיילים עד להגעה לפייר. אגב, פייר היא אחת הבירות שלא עובר בה כביש Interstate, ואולי גם בגלל זה היא נותרה קטנה (באיזור ה- 17,000 תושבים + כ- 2,000 נוספים ב- Fort Pierre)ץ הלינה במלון AmericaIn ב- Fort Pierre, עליו אדיג כי הוא נראה בסדר, החדר היה שקט והיה גם נוף לנהר המיזורי, אבל המצעים והכרים לא היו נוחים והתקשיתי להרדם.
ארוחת ערב ב- Drifters Bar הקרוב מרחק הליכה למלון.
לגבי הדרך, היא היתה ישרה ברובה. תחילתה במינסוטה, ואחר זמן קצר, היא ממשיכה בדקוטה הדרומית. אין ממש ציון של מעבר הגבול בין המדינות, למעט שלט המהירות המותרת שעלתה מ- 60 (במינסוטה) ל- 65 (בדקוטה הדרומית). מדי פעם מגיעים לישוב קטן, והמהירות יורדת לזמן מה, ומיד חוזרת. הכביש די ריק. כמובן שיש תנועה מקומית וגם משאיות פה ושם, אבל סך הכל די ריק. השדות שהיו בהתחלה חקלאיים, עוברים בשלב מסוים להיות גם שדות מרעב ורואים פרות רועות בחלקות.
-
היום ה- 18 לטיול
היעד הראשון שלי להיום הוא הקפיטול של דקוטה הדרומית. זהו בניין סטנדרטי למדי עם הכיפה המסורתית ומכיל את כל זרועות הממשל. הסיור בפנים הוא עצמי. הבניין פחות מפואר מאלו של השכנות, מינסוטה ואייוה. ערכי המדינה מגולמים בו, בסמלים שונים הנמצאים בו. גם זה די דומה למדינות אחרות.
משם, אני יוצא לראות את סכר Oahe שעל המיזורי. מדובר בפרויקט שמטרתו היתה הפסקת ההצפות ואגירת מים, וגם יצור חשמל. הסכר ברובו הוא מאדמה. לא סכר מסורתי. יש מרכז מבקרים קטן. לסיור בסכר לא יצאתי.
משם, לקחתי את כביש 83 דרומה עד להגעתו ל- I-90 והתחלתי לדהור מערבה (לדהור, כי מגבלת המהירות בדקוטה הדרומית היא 80 מייל לשעה). במהלך הנסיעה עברתי איזור זמן והגעתי לאיזור הזמן Mountain. ירדתי מהכביש המהיר ופניתי לפארק הלאומי ההיסטורי Minutemen שמתרכז בטילים הגרעיניים שהיו באדמת הדקוטות (בעיקר) וכוונו לברית המועצות. בביקור הקודם שלי בדקוטה הדרומית, בשנת 2007, ערכתי סיור במתקן הפיקוד על טילים, שהוא חלק מהפארק. אז, הזמנתי את הסיור בטלפון ולא זכור לי בכלל מרכז מבקרים. בינתיים, מרכז כזה הוקם. כאשר שאלתי על הסיור, נמסר לי שהרשימה מלאה עד סוף אוקטובר. אני יכול לנסוע ולראות את ה- Silo ואת הטיל (דמה, כמובן), שזה פתוח לכולם, אבל לא לצאת לסיור בבונקר הפיקוד. משם, המשכת על את\ותו הכביש בכוון ההפוך לפארק הלאומי Badlands. משם למלון ברפיד סיטי, ה- Hilton Garden Inn.
ה- Badlands הם איזור יבש שעוצב על ידי מים לפני 500000 שנים. הוא קשה לתנועה ולכן כונה ה- Badlands. בדרך חזרה אני עוצר בעירה Wall, שם מצוי ה- Drug Store הידוע. למעשה, יש שם Drug Store לא גדול והמון חנויות של מזכרות לתיירים.
-
קראתי עכשיו על כך שיש להגדיל עד חצות את תקרת החוב של ארה"ב או שהמימשל יכנס להשבתה. כלומר, הפארקים הלאומיים יהיו סגורים. נראה שיש סיכוי שאצטרך לשנות תוכניות וילוסטון ירד מהפרק הפעם, אלא אם הם יגיעו לסיכום שימנע את ההשבתה.
-
@dhz הגיעו לסיכום. ההשבתה בוטלה ואפשר להמשיך כרגיל
