הליכה בגן עדן – טראק באנגליה: The Cotswold Way & The Monarch Way
-
@תומר תודה רבה תומר! שמנו לב שנושא השבילים הציבוריים שם מקבל תשומת לב מיוחדת, ואתה העשרת אותי כאן בידע נוסף שבהחלט מעניין ומסקרן אותי ללמוד עוד עליו.
-
פוסט זה נמחק! -
יונה יקרה,
תודה רבה על הדיווח המפורט.
זכיתם במזג אוויר נפלא והתמונות היפות, מעבירות את הקסם של הטבע, הדירות, המסעדות וכל האווירה.
מקווה יום אחד ללכת בעקבותיך ולצעוד בטרק הזה או אחר באי הבריטי.
אהבתי את הזרימה שלך עם הצעת בן הזוג ל"קפיצת הדרך" וקיצור מסלול ההליכה. אכן הגמישות מאפשר להקשיב לגוף ולהנות ממה שאפשר.
לפני המלחמה קראתי את הדיווח שלך על WHW.
האם סיימת את הדיווח בפורום?
אם צריך לבחור טרק ראשון (ואולי יחידי) באי הבריטי, באיזה מהשנים היית ממליצה ? WHW או The Cotswold Way & The Monarch Way?
-
@סמדרולה הי סמדרולה,
ראשית, תודה על הפידבק!
מה עדיף לטראק ראשון או יחיד באי הבריטי?
את אלה שאני עשיתי, ויש עוד רבים, אני אנסה לתאר בקצרה, כי הם מאוד שונים זה מזה והשאלה מה עדיף היא מאוד אישית.
אז אתחיל מה-Monarch's Way: מדובר, כאמור, במסלול של 1000 ק"מ(!!) שמתוכם עשיתי רק יום אחד, מבורטון און דה ווטר למורטון אין מארש, והמקטע הזה דומה מן הסתם לקוטסוולדס וויי כי הוא בקוטסוולדס... אבל בשל אורכו אני מניחה שחלקים אחרים בו הם שונים מאוד ולא אוכל להגיב עליהם. ובכל מקרה תצטרכי לבחור חלק מסויים בהתאם לכמה שתרצי ללכת, בהנחה שלא תרצי לעשות את כל ה-1000 ק"מ.
עכשיו לגבי ההשוואה בין ה-WHW לקוטסוולדס וויי (שגם אותו עשיתי רק חלקית, כזכור, ולא את כל המסלול שממשיך מנקודת הסיום שלנו בפיינסוויק דרומה עד לבאת'):
ה-WHW עובר ברובו המכריע באיזורים של טבע פראי, שמעניקים לך נופי בראשית קסומים, בעוד הקוטס עובר בין כפרים ומציע שילוב מקסים של טבע רגוע עם יופי פסטורלי שטופח ביד-אדם לאורך מאות שנים: בתים עתיקים, גדרות אבן, גנים, שדות. אין ספק שנופי ה-WHW יחשבו ליותר "דרמטיים", אבל האם דרמטי זה בהכרח יפה או מהנה יותר? זו ממש שאלה של טעם. אישית נהניתי מאוד משניהם, ואני אוהבת תמיד לשלב ולגוון. הטיול הבא שלי יהיה בכלל במקום אחר ושונה משניהם.
מבחינות אחרות - ה-WHW הוא יותר מאתגר פיסית, גם כי השביל בו עובר באיזורים פראיים עם מדרך יותר טכני (בולדרים, דרדרת וכו' מדי פעם, שורשי עצים מאתגרים לאורך לוך לומונד,למרות שברובו הוא עובר בשבילים ובדרכים צבאיות נוחים להליכה), וגם כי יש בו יותר עליות וירידות. הוא נחשב לקל יחסית לטראקים אלפינים, ועדיין פגשתי בו טיילים מנוסים שהופתעו כי ציפו לטראק "קליל" והוא ממש לא כזה. בקוטס המדרך הוא נוח מאוד לכל אורכו (למעט בוציות מסויימת בחלקים קטנים מאוד), וכמובן שיש את כל אפשרויות ההקפצות שתארתי שהופכות אותו לגמיש כמו רקדנית בולשוי, ולכן מתאים ממש לכל אחד ואחת. מבחינת לינות בקוטס יש הרבה יותר אפשרויות ואין צורך לישון בגסטהוסים עם חדרים או מקלחות משותפות, ב-WHW צריך להזמין הרבה זמן מראש ויש נקודות בהן יהיה קשה לחמוק מגסטהאוסים כאלה.
ב-WHW באופן כללי יש יותר מטיילים ויותר וייב של טראק, בעוד שהקוטס נותן הרגשה של "מטיילי שבת".
שניהם מומלצים מאוד!
-
תודה רבה על הסיכום הכה-מושקע, מעניין ומלא טיפים חשובים.
בהחלט עשית לי חשק, נותר רק לשכנע את החצי השני...
ולגבי מזג האוויר - אני בכלל לא מופתעת מארבעת ימי השמש הרצופים שהיו לכם.
בשנים האחרונות יש לדעתי שינוי אמיתי. במקומות רבים באירופה הרבה פחות קר, האביב והקיץ מגיעים מוקדם והחורף מאחר לבוא, הטמפרטורות עלו והפכו את הקיץ ביעדים רבים למאוד לא נעים.
מי שמטייל לא בעונה הקלאסית נהנה מן השינויים אלה ומי שמטייל בעיקר בקיץ צריך להביא הכול בחשבון.
שוב תודה, נהניתי עד מאוד לקרוא
-
אני חשבתי שגם בwhw יש אופציות הקפצה, או שפשוט בשני יש יותר כאלה?
-
יש אופציות הקפצה בהרבה מאוד שבילים באנגליה. לא רוצה להגיד הרוב, כי אני לא באמת יודעת - אבל בכל אלו שאני מכירה שהם יותר פופולריים וגם נגישים - יש (לפעמים אולי לא לכל המסלול).
ב- WHW זה מאוד נפוץ.
-
שוב תודה על הסיפור המפורט, שמחה שנהניתם ומתישהו נראה לי שאגיע גם אני למחוזות השבילים אז הנה עשית לי סיפתח קל יחסית
-
מהפוסט של יונה נשמע כאילו בקוסטוואלד יש הרבה יותר אופציות כאלה..
-
תודה רבה לך על התשובה המפורטת.
נתת לנו כיווני מחשבה בנושא.
שומרת לשעת כושר מתאימה
לגבי נושא ההקפצות, ממה שהבנתי גם ב-WHW וגם Cotswold Way יש אפשרות להקפצות בתשלום.
מה שמצא חן בעיני במסלול Cotswold Way, זה שיכולתם לקצר את המסלול תוך שימוש בתחבורה ציבורית (אוטובוס או מונית), מה שאני לא בטוחה שקיים במסלול בסקוטלנד (WHW).
-
@תומר תומר ה-WHW הרבה יותר בעייתי בהקפצות ספונטניות. יכול להיות שאם מזמינים מוניות מראש זה אפשרי, אבל לא מתקרב אפילו לגמישות של הקוטס. יש מקומות מסויימים שעוברת בהם רכבת, כמו Bridge of Orchy או אוטובוס כמו קינלוכלוון -פעמיים ביום… בהצלחה. ברובם גם זה לא.
לדוגמא, בערב הראשון הלינה שלנו לא היתה בעיירה דריימן כמו שרובם עושים אלא בבית פרטי על השביל במרחק של כ-3-4 ק״מ משם, ובערב חשבנו לקחת מונית למסעדה בעיירה. בעלת הבית ניסתה לעזור, אבל השתי מוניות בערך שפעילות באיזור לא היו זמינות.
-
@סמדרולה מחדדת: אין מה להשוות בכלל, גם בתחב"צ וגם במוניות, בין ה-WHW לקוטס.
ב-WHW יש בחלק מהמקטעים תחנת רכבת או אוטובוס, ברובם לא. ואיפה שיש התדירות לא גבוהה.
ב-WHW פגשנו זוג שישן 2 לילות באותו מקום עקב מגבלות מקום, ונעזר לצורך כך בהקפצות שאורגנו זמן רב מראש (לקבוצה).
כלומר גם הקפצות ספונטניות בתשלום שם הן לא זמינות (אלא אם יש מזל).
בקוטס יש לא מעט חברות מוניות מקומיות, זמינות מיידית. ויש גם תחב"צ שבחלק מהעיירות (כמו מורטון אין מארש) הוא יותר זמין ובחלק פחות.
-
אני בטוחה שאת צודקת - ב- WHW דילוגים לא מתוכננים הם כנראה קשים יותר (או ליתר דיוק: ב- Cots זה ממש קל !).
אבל יש עוד אפשרות למי שמשתמש בשרות העברת תיקים:
פגשתי קבוצת מטיילים (ספציפית: על ה- Wainwright's Coast to Coast Walk) שלאחת מחברות הקבוצה היה קשה. היא הוקפצה כמה פעמים, ביחד עם התיקים... לפחות פעם אחת -הוקפצה חלקית (כלומר הם הורידו אותה באמצע מקטע והיא פגשה שם את הקבוצה שלה והמשיכה).
זה כמובן משהו שיש לוודא עם החברה הספציפית, אבל זו לא כזו בקשה יוצאת דופן לדעתי.
חשוב בעיני שכל מי שרוצה לצאת למסלול רב-יומי, ועדיין אין לו נסיון, יבין:
יש *הרבה* מסלולים (בוודאי באנגליה) שהם מאוד גמישים מבחינת חלוקה !
כלומר: גם בלי דילוגים ניתן לחלק אותם (או לפחות חלקים רבים בהם) אחרת מאיך ש״הרוב״ מחלקים.
יונה בעצמה תארה חלוקה שונה בספר של קוו ריינולדס (ז״ל
) מכפי שהיא בחרה. וגם כל הספרים/מדריכים - הם רק המלצה! -
מסכים עם ענבר. לפעמים נראה כאילו החלוקה המקובלת מקובעת ואין חלופות, אבל לרוב אפשר לעשות חלוקה שונה לפי רצון/יכולת המטייל - להקל או להקשות
-
פגשתי קבוצת מטיילים (ספציפית: על ה- Wainwright's Coast to Coast Walk) שלאחת מחברות הקבוצה היה קשה. היא הוקפצה כמה פעמים, ביחד עם התיקים... לפחות פעם אחת -הוקפצה חלקית (כלומר הם הורידו אותה באמצע מקטע והיא פגשה שם את הקבוצה שלה והמשיכה).
בין Bridge of Orchy לקינגסהאוז עברנו במלון אינרורן, וראינו שם את הטנדר שהעביר מזוודות. הבן שלי בלי להתבלבל שאל אותם אם אפשר לתפוס איתם טרמפ
אבל לא היה להם מקום פנוי בשבילו. אז כפי שכתבתי, זה אפשרי בתיאום מראש, כי בסך הכל חלק גדול מהמסלול עובר לא מאוד רחוק מכבישים. אבל ספונטנית (למשל אם מישהו מגלה פתאום שהמסלול "גדול עליו", למזלנו זה לא היה המקרה של הבן שלי שסתם נמאס לו ללכת אבל לא התקשה כלל) - יותר בעייתי. אני לגמרי מסכימה איתך שבאנגליה יש **שפע** של מסלולים סופר גמישים ונגישים, מה שהופך אותה, ביחד עם שירותי העברת התיקים, הטופוגרפיה השטוחה יחסית והאירוח המופתי, לגן עדן לטראקרים מתחילים. לחברות שלי שמתחילות לקנא ולשאול איך עוברים מהספה לשביל אני כבר אומרת שלא יעשו את הטעות שלי (שהתחלתי מה-TMB) אלא שיתחילו באנגליה.
אני גם לגמרי איתך לגבי עיצוב ותפירת המסלולים מחדש כך שיתיאמו לך בדיוק - זה מה שעשיתי ביום הראשון מבורטון און דה ווטר למורטון אין מארש.
ולא ידעתי שקו ריינולדס הוא ז"ל
-
הוזכר על-ידי
I_7 -
הוזכר על-ידי I_7
