שואפים אוויר בטירול - חופשה זוגית
-
הכביש עולה ומתפתל בהרים, עובר דרך מנהרות שנחצבו בסלע. מפלים בצידי ההרים.
ממש דרך יפה ומומלצת גם למי שלא מתכנן מסלול הליכה.
עוברים את הסכר והכביש מוביל לחניונים:
חניון ראשון ממש מעל הסכר -
יש שלטים עם הסברים על תחנת הכוח החשמלית שהוקמה שם, המבנה ההנדסי וכו'.
יש מסעדה, והכי חשוב: רק שם יש שירותים (עצרנו שם בדרך חזרה)
חניון שני - שימו לב, אין כאן שירותים.
המסלול מתחיל ממש מול החניון. יש שלט עם מפה של המסלול. ושילוט צהוב עם "זמן הליכה אוסטרי": שעה וחצי עד לבקתה.
בשביל עצמו המסלול מסומן בצבעים אדום-לבן-אדום.
יש שביל אחד ברור, חלקו מדרגות עשויות מסלעים שהונחו שם.
אנו מתחילים לטפס בשביל. השעה 9 בבוקר ויש כבר מטיילים. אבל עדין לא עמוס.
מזג אוויר נעים. לפי התחזית צפוי לטפטף גשם קל בשעות הצהרים.
ככל שמתאמצים בעליה - נעשה לנו חם.
מדי פעם עוצרים להפסקות שתיה, פירות, צילומים והתפעלות מהנוף המדהים!
היום מעונן, מה שפוגע בראות. אבל עדין הנופים מדהימים! מהממים! האגם, הסכר, ההרים המושלגים, המפלים בדרך.
כשמגיעים לשליש האחרון של הדרך לבקתה, נושבת רוח חזקה שמעיפה את הכובעים שלנו. כמה מרענן!
גשר על מים סוערים
סימון שבילים וחזזיות על סלע
עוד קצת ומגיעים לבקתה...
-
אחרי שעתיים וחמש דקות של טיפוס (זמן ברוטו, כולל הפסקות בשבילי) הגענו לבקתה.
אבל לפני שנכנסים, אני משכנעת את השותף ללכת לגשר כדי להצטלם.
5 דקות הליכה מימין לבקתה ולמעלה ומגיעים לגשר המפורסם.
יש תור קצר לצילומים. ועכשיו אפשר לרדת לבקתה ולשתות בירה.
הבקתה משמשת למסעדה וגם כאכסניה לאירוח. בחוץ יש מד טמפ' שמראה 16 מעלות.
במסלול פגשנו משפחה אמריקאית שישנו בבקתה בלילה הקודם ובבוקר ירדו במסלול למטה.
במסדרון ליד המסעדה יש שורה של נעליים, תיקים ומקלות הליכה.
אנשים מסתובבים עם גרביים או נעלי בית.
האווירה מאד טובה. יושבים בשולחנות ארוכים עם מטיילים נוספים.
לפי התחזית, גשם צפוי בשעה 2 בצהרים.
לפתע בשעה 12 מתחיל לרדת גשם, וכל האנשים שישבו בשולחנות בחוץ נכנסו פנימה.
אנו ממתינים קצת זמן נוסף בבקתה עד שהגשם פסק ומתחילים לרדת באותו השביל.
מד הטמפ' ביציאה מהבקתה מורה על 11 מעלות.
כמובן שהירידה הרבה יותר קלה מאשר העליה.
לפי זמן אוסטרי: שעה אחת. אנחנו ירדנו במשך שעה ורבע.
באמצע הירידה שוב התחיל לטפטף. אבל כעבור חמש דקות הסתיים הגשם הקל ויצאה השמש.
ככל שירדנו למטה נעשה חם יותר. פגשנו הרבה מטיילים בכיוון ההפוך.
-
וואו מפחיד כך בין שמיים וארץ עם גדר כזו פרוצה. ממש אמיצה סמדר
-
סמדר היקרה,
איזה כיף להגיע לכאן ולפגוש סיפור טיול נהדר שלך!
גם אני נזכרתי בימים היפים של הפורמים.
לא כתבתי סיפורי טיול מאז הטיול שלנו לאיסלנד בקיץ 2019, וכאן לא ביקרתי כבר עידן ועידנים.
סיפור הטיול שלך הגיע ממש בזמן, שכן אני מתכננת לטייל בעמק זילרטל בספטמבר.(גם אנחנו נגיע ממינכן)
הקדשתי לו בתכנון 3 ימים, ואת מירב הזמן הנוסף- למדינת קרינתיה, שבה טרם ביקרנו.
הלוואי ומזג האוויר ייטיב עמנו. מן הניסיון הקודם שלנו עם אוסטריה, הרי שזכינו לימים גשומים רבים, ולפיכך אני מכינה גם אלטרנטיבות לרכבלים ולמסלולי ההרים.קצת קשה למצוא בעמק זילרטל, ואני ממש מקווה שלא נזדקק למסלולים עירוניים.
בשנים האחרונות אני רק שואפת לנשום אוויר צח ולראות גוונים ירוקים .וחומים וכול הטיולים שלנו היו טיולי טבע.(3 אחרונים בארה"ב)
לצערי, אין לנו כבר כושר הליכה וטיפוס כמו שלכם, אבל נסתדר עם מסלולים מתונים- בינוניים.
מחכה בכיליון עיניים להמשך.
נילי
-
אוי, תרמילים/מקלות/נעלים במבואה של הבקתה ואנשים בכפכפים/נעלי בית זה כל-כך בקתה אלפינית... הדבר הכי נגיש התרמיל זה הכפכפים!
ירוק ושלג כשכאן כבר יבש זה תמיד מראה מרשים -
600 מ׳ הפרש גובה בכל כיוון (מה שעליתם מן הסתם גם ירדתם) עפ 3 קמ לכיוון... זה לא זניח בכלל ! כבוד
-
וואי , לגמרי כבוד! אני מרגישה שממצה ב 300-400.. אבל אולי אנסה פעם גם.. אם כי עם הזמן מתקדמים עם הגיל קדימה, לא אחורה.. למרות שאולי זו יכולת שאפשר לפתח..
-
היי סמדר,
עוקבת אחר מסלולי ההליכה שציינת בסיפור הטיול שלך, בתקווה לצעוד בחלקם.
היכן מצאת אותם?
אשמח שתצייני את כתובת האתר שהשתמשת בו, כדי שאבין מה מתאים לנו והאם ניתן לקצר/ להקל על ההליכה..
כמו כן מעניין אותי לדעת האם הנסיעה המפותלת (ראיתי במפת הגוגל ) לקייזרקלאם שווה.. חושבת על יעד זה כעצירה לפני ההגעה לצילרטאל. (אנחנו נוחתים במינכן, אבל חוזרים מוינה).
תודה
נילי
-
דרור,
אני חייבת לגלות שזה רק נראה מפחיד.
בפועל, הגשר תלוי בגובה נמוך מעל ההר, ולא פרוש מעל העמק.
מצאתי תמונה ברשת שמשקפת את המצב האמיתי
-
כיף לראותך , נילי !
מצאתי תיאורים של מסלולים בשרשורים בפורום. בסתו האחרון פנינית פרסמה שרשור מקיף ושימושי.
טירול בסתיו – זכרונות מעידן התמימות
פנינית, כהרגלה, מאד יסודית וצירפה לינקים להרבה סיפורים בפורום:
בתחילת השרשור היא צרפה קישורים לסיפורי טיולים בפורום.
ובסופו, היא רכזה רשימה לרעיונות למסלולים ואתרים בעמקים של טירול + קישורים
חיפשתי גם מסלולים באתר AllTrails - צריך לקחת בחשבון שהערכת זמנים באתר מותאמים לקצב של מקומיים.
הדירוג של המסלולים (קל, בינוני, קשה) תואם למציאות.
אחד היתרונות באוסטריה הוא שכל אחד יכול למצוא מסלולים לפי דרגת הכושר שלו.
בהרבה אתרים אפשר לעלות עם הרכבלים למעלה ויש מפות וגם שלטים צהובים שמכוונים למגוון מסלולים באורכים שונים ובדרגות קושי שונות.
מסלול פנורמי הוא בדרך כלל מעגלי ומישורי. לכן יכול להתאים לכם.
-
תומר
אכן, האווירה בבקתה אלפינית מאד נעימה ומיוחדת!
ענבר
תודה רבה על העידוד !
שמחת
מסתבר שאפשר לפתח יכולת. באלפים פוגשים הרבה מקומיים בני 60-70 שמטפסים ומהווים השראה עבורנו.
-
שבת 22 ביוני 2024
מזג אוויר נעים וחמים. טיילנו קצת בעיירה שלנו. קראנו ספרים ונחנו.
אחר הצהרים ירד קצת גשם.
יום ראשון 23 ביוני 2024
היום האחרון לטיולנו. בערב טסים חזרה לארץ ממינכן.
בחבל טירול התחזית מבשרת על גשם לפרקים. לעומת זאת, במינכן צפוי להיות יום שמשי.
מאחר והספקנו עד כה לטייל בכל המסלולים שרציתי לטייל, החלטנו על יום טיול באיזי.
צ'ק אאוט ופרידה מבעלי הדירה הנחמדים.
נסיעה של כשעה אל נקיק הקיסר Kaiserklamm שהומלץ ע"י שירלי (וסאבטקסט כמובן).
ההנחיות של שירלי מדויקות להפליא. המשכנו קצת אחרי המסעדה Kaiserhaus ופנינו ימינה אל מגרש החניה.
בשעה 9:45 היינו הראשונים.
נקודה חשובה: אין במקום שירותים.
מכונה אוטומטית לתשלום, 3 יורו ל-6 שעות.
הליכה של 5 דקות מובילה אל הכניסה לנקיק.
לפי השלט יש 2 אפשרויות למסלול הלוך-חזור:
2 שעות או 3 שעות.
שביל ההליכה עובר לאורך מצוק שמעל הנקיק וכולל מנהרות חצובות בסלע, גשרי מתכת ונקודות תצפית על הזרימה השוצפת למטה.
השביל רטוב אך אינו חלק. ברובו יש סלעים וגשרי מתכת. מעט מאד הליכה על אדמה.
בתיאור של שירלי "הנחל למטה היה בצבע טורקיזי מקסים" אך אצלנו הצבע היה חום.
כנראה בגלל השתקפות השמים המעוננים ביום שלנו.
אהבנו מאד ללכת במסלול זה. הוא יפה וקל.
כעבור כ-25 דקות הליכה בנקיק הרגשנו שמיצינו וסיפקנו לעצמנו את המנה הנדרשת של "אמבטית יער" ליום זה.
הסתובבנו וחזרנו באותה הדרך. רק שהפעם פגשנו אנשים שהתחילו לצעוד במסלול.
-
קצת תמונות נוספות מקייזרקלאם
-
תודה רבה!
איזה כיף שפנינית כתבה סיפור מפורט וכדרכה מעשיר מאוד.
אני אחפש את סיפור הטיול של שירלי סבטקסט בבלוג שלה.
לא זכרתי כלל את השם קייזרקלאם...
יש לי המון אתרי טבע אחרים, ורק 3 ימים בקושי באזור. אכוון על פי מזג האוויר, האם להגיע לקייזרקלאם.
נילי
-
שמחת מסתבר שאפשר לפתח יכולת. באלפים פוגשים הרבה מקומיים בני 60-70 שמטפסים ומהווים השראה עבורנו.
לגמרי. אשתי התחילה עם טרקים רציניים אחרי גיל 50. היא אף פעם לא תהיה ענבר אבל היא היום לא מפחדת מכלום ועשתה טרקים מאוד רציניים בכל העולם כולל מרובה ימים וכולל שינה באוהלים והיא דווקא כן אוהבת תנאים
-
אגב, נכון להשבוע, אשתי ואני נכנסים לקטגוריית ה״מקומיים״ של סמדר, למרות שאיפה אני ואיפה האוסטרים. עבדתי עם האוסטרים לפני כ15 שנה והם ידעו שבסוף היום אני התירוץ שלהם לעלות להרים עם ״האורח״ ולהגיע הבייתה מאוחר. המארח הראשי היה מבוגר ממני ב15 שנה אבל קל רגליים וארוך צעד כמו עז הרים שפעם קפצה לפנינו במדרון בדילוג בלתי נשכח.
-
אחרי קייזרקלאם נוסעים למינכן.
יום ראשון ויש תנועת רכבים רבה באוטוסטרדה לכיוון גרמניה. היו קטעים שהזדחלנו בכביש "המהיר".
סמוך למינכן עצרנו למלא דלק (ולשירותים).
בתכנון יום זה נעזרתי בבלוגלית של גלית
ישראלית שגרה במינכן ופרסמה בבלוג שלה מספר פוסטים עם המלצות לאתרים בעיר.
במוצאי שבת הצגתי בפני השותף שלי רשימה של מקומות ומוזיאונים שמעניינים אותי.
את מרביתם הוא פסל (היסטוריה, שואה, בית כנסת)
נשארנו עם מוזיאון אמנות Haus Der Kunst.חששתי מכניסה לעיר גדולה, ועוד ביום ראשון, שלחתי לגלית שאלה לגבי מקומות חניה מומלצים בעיר.
מהר מאד גלית ענתה לי תשובה מפורטת עם הצעות לחניונים במרכז העיר, לפי המקומות שחשבתי לבקר בהם.
לזיכוי הרבים, אני מפרסמת כאן את ההמלצות של גלית:
"אם הולכים למוזיאון Haus Der Kunst, תמצאו ממש מאחוריו חניה בתשלום של יורואים בודדים. יש שומר שגובה כסף.
כך תרוויחו גם את הגולשים שמנסים את מזלם במקום גלי במיוחד על נהר האיזר.
תראו הרבה מאד תיירים ומקומיים עומדים מהופנטים ומסתכלים. כך תדעו שהגעתם…
אם אתם מתכננים ללכת לראות את האנדרטה לזכר הספורטאים שנרצחו באולימפיאדת מינכן בפארק האולימפי
אז אפשר לכוון למוזיאון BMW, לחנות בחניון התת קרקעי שלו.
גם ליהנות ממנו וגם לחצות את הגשר שיוצא ממנו לכוון הפארק האולימפי ולשלב את שניהם.
ליד מוזיאון המדע יש חניה.
שאר המוזיאונים יותר מאתגרים מבחינת חנייה. פשוט לחפש לצידי הרחוב (עם תשלום במדחן). "
לשמחתנו העיר לא היתה פקוקה. התנועה זרמה היטב.
ממש לפני מוזיאון Haus Der Kunst יש פניה ימינה, ושומר גובה תשלום.
שאל לכמה זמן, ובהתאם מחייב.
אכן, המון אנשים עומדים לצפות בגולשי גלים. בתור ישראלים הרגילים לחופי הים התיכון התופעה כאן שעשעה אותנו מאד:
המוני אנשים צופים בגולשים המנסים לגלות בזרם נהר שעובר מתחת לגשר ונוצרים שם גלים.
הגולש/ת תופס גל למשך זמן קצר ונופל.
הכי אירוני לגלות את השלט שאוסר על גלישה במקום:
בבלוג של גלית יש תמונה מרשימה מאד של גולש: "הגולשים באייסבך"
-
כך גלית כותבת על המוזיאון:
"מומלץ להיכנס לאחד ממוזאוני האמנות האהובים עליי, מוזיאון "האוס דר קונסט" (Haus der Kunst),
מוזיאון לאמנות מודרנית ומרכז עולמי לאמנות עכשווית שבעברו המפוקפק שימש הבניין הניאו-קלאסי כמוסד להעצמת המפלגה הנאציונאל-סוציאליסטית. תערוכות האמנות החלו להתקיים במקום רק משנת 1946. אם הגעתם למוזיאון, שבו לשתות קפה ומשהו קטן ליד בבית הקפה המעוצב של המוזיאון."
אנו נכנסים למוזיאון וקונים כרטיסים ומקבלים מדריך אודיו בגרמנית ובאנגלית.
אהבנו מאד תערוכה מדהימה של האמנית רבקה הורן (Rebecca Horn) אשר מציגה במוזיאון עד תאריך 13.10.24.
רבקה הורן היא אמנית חזותית גרמנייה, הידועה בעיקר בעבודות מיצב, בימוי סרטים ופעולות אמנות גוף כמו "איינהורן" (חד קרן),מיצג הכולל חליפת גוף גדולת ממדים בעלת קרן אנכית על הראש. היא חיה ועובדת כיום בפריז ובברלין.
חלק מהעבודות אינן סטטיות. הן זזות ועם תנועה. הפסנתר נפתח ומנגן, מיכל הצבע השחור מתיז על הקיר הלבן לעיני המבקרים בתערוכה.
תמונות של חלק מהיצירות שלה שמוצגות כעת במוזיאון. חלק מהתמונות לקוחות מהרשת:
טווס
-
בחלל המרכזי של המוזיאון מפוזרים כסאות עץ צבעוניים, מסתבר שזו תערוכה של אמן איטלקי:
Sitzung
תערוכה של כסאות ושולחנות שעוצבו ע"י מעצב איטלקי Martino Gamper
-
עברנו במוזיאון בשתי תערוכות נוספות. הן היו קטנות ופחות מעניינות עבורנו.
יצאנו לפארק הסמוך לסיבוב קצר וחזרנו לחניה.
מעל המוזיאון אני רואה שלטים עם הרבה מילים. בהתחלה לא טרחתי לקרוא, כי אינני יודעת גרמנית.
אך לפתע זיהיתי מילה ועוד מילה. היה שם רצף של קללות וביטויים שחלקם הגיע מגרמנית או דרך אידיש אל העברית:
האם ידעתם שנודניק זו מילה בגרמנית?
פישר, משוגנער ....
