סובב מונבלאן ספטמבר 25 על טרקים והליכה
-
קח אויר, תרחרח ותריח קח אויר!" היום השלישי - בנפאל הייתי בקשר וואצאפ אם אחת שהייתה כמה ימים לפני במסלול והיינו תמיכה אחד של השני. והיה מושג שחזר על עצמו ל"נשום את הנוף" וזה מה שעשינו היום הייתי רוצה את הנוף שיש בבקתת מוטט, כשאני מביט מהחלון בבוקר, כל בוקר. עלינו לקול סייג', הספר אמר 45 דקות טיפוס ורק מילים טובות. משהו עבר עליהם בסיסרון בפסקא הזאת. השלט מחוץ לבקתה אמר שעתיים. ריאלי יותר. למעלה ישב לו ענן על ה"קול" שמים פליז ואז כפפות וגם באף מתלבש לו על האוזניים והאף. זה גם מעבר הגהול לאיטליה רואים את זה גם על השלטים - הצרפתיים רק תזמון לכיוון, האיטלקיים מציינים גם רמת מסלול (רוב המסלולים האלפיניים הפופולאריים ברמת e). כשיורדים קצת בגובה מגלים מה הענן עשה שם - כמו הרמת מסך לצד האיטלקי נוף מדהים של עמק צר עם הרים גבוהים. נוף מדהים. הגענו מתחת לאחעזבטה ולא יכולנו לוותר על קפה ופאמ לנוף משגע. כשתכננתי את היום הייתי מודאג, אבל מסתבר שרוב מי שלן במוטט הגיע או תכנן להגיע היום לקורמאיור. הנקודה מסויימת פתאום מגיע עדר של הייקריות מלידה, פרות שמנות שמנמנות מהחיים באות מולינו. לא יודע אם שמתם לב, אבל לפרות יש שני מבטים - 1. פרצוף של אין לי כח אליך עכשיו, 2. פרצוף של "תחזיקו אותי,לפני שאני דוקרת אותך". אז לפרות היה את השני, זזנו מהדרך. רגע אחרי הפרות פתאום מתחיל מבול, נמשך לנו 20. דקות והוריד קצת מצב רוח. הגענו ןקומהרכבלים ומשם ירידה תלולה יחסית ביער והנה אנחנו בקורמאיור. הרבה מהרכבלים היו סגורים, דבר שמאפיין גם את העיר - שוממת, מתחבר לדבר שאמרה לנו בעלת הבית בקונטמין - יד הרבה שירותים לתיירים ביולי אוגוסט ופתאום בספטמבר מפסיקים אותם (כמו קווי אוטובוס ייעודיים למטיילים) למרות שעדיין יש רבים מהם. אה, שכחתי את המחמאה מ-מוטט, אחרי יום אגרסיבי - "אתה נראה מותש אבל מחייך סימן שנהנית?" "אני מחייך ומקלל אותך בו זמנית".... בינתיים רוב הזמן מזג אויר טוב, מזיעים ונהנים. מחר אנחנו הולכים לבקתת הלנה.
-
אחד הדברים הכי מבאסים לטרקרים זה כשהשלט של המזג אויר בחוץ מתקלקל. התעוררנו בקורמאיור לגשם ועננות בלי נוף להרים. מבאס, כי בגלל היום הזה החלטתי ללכת את המסלול. אבל ללכת בגשם בבוץ בלי נוף? לא כיף, אם לפחות היינו רואים נוף... הלכנו למוזיאון האלפיני, וישבנו לגלידה וקפוצ'ינו. יותר מאוחר ניקח אוטובוס שיוריד אותנו 45-60 דקות הליכה מאלנה (עדיף מיום שלם בגשם, לא?). הראש לא ממש שלם עם זה. מצד אחד קלקל תוכנית הליכה, מצד שני הרווחנו יום מנוחה שחשבנו לעשות מחר בצורת הליכה מהלנה ל-לה פולי (רבע יום בערך) ומשם אוטובוס לשאמפה.
-
וואי באמת אחד ה-ימים... אבל זה חלק מה״חבילה״. מחזיקה אצבעות למזג אוויר טוב בהמשך
תמשיך להנות -
אז ככה ימים 1-4 שאתה עשית ב3 ימים הם ימים נפלאים ולדעתי גם הקשים ביותר. הם קשים במיוחד השני בו טיפסת 1500 מטר (אנחנו רק 1300) ואחר כך ירידה של 900 מטר, אבל גם כי ״הגוף עדיין מסתגל״ לטרק. אלו 3-4 ימים יפיפיים ולנו השמיים בקול (מעבר לאיטליה) היו פתוחים לתוך העמק המרהיב ואני ממש לא מבין מי הגאון שהמציא את הגרסא המקוצרת שמתחילה מקורמאיור. בעצם אני מבין שיש כאלו שחוששים מכל הסיבוב ברמה הפיזית ומצד שני יש לנו חברים טרקרים רציניים עם בנים מהסיירת שגם התחילו מקורמאיור משיקולים של ״קוצר הזמן״.
נשמע תומר שגם אתה ניסית לחסוך בזמן אבל לא על חשבון הסיבוב אלא בהשקעה של יותר זיעה ואתם מסתדרים עם זה סבבה. מקווה שהיום מעל העמק לא ישב לכם ענן לכיוון המונטבלאן. לנו ביום הזה היה רוב היום מסך כמו שאמרת על ההר אבל ברגעים שהמסך גלש קצת או התרומם הנוף היה מטורף ובעיקר ראינו בסוף את קרחון רושפורט בהדרו (היום שלנו היה קצת קצר משלכם והתחיל ונגמר בקורמאיור באדיבות קו האוטובוס שבהחלט פעל). -
וואו רק עכשיו קלטתי את עניין מזג האוויר שתפס אתכם. אצלנו קורמאיור הייתה מאוד חיה כי התנהל שם מירוץ אולטרא אולטרא (של מאות קילומטרים) וכל הזמן נכנסו רצים לעיר לקו הסיום לכל מחיאות כפיים. טוב שהיו לכם שלושה ימים מטורפים עם 20 דקות גשם ביום
-
לא מכיר את הפרצוף של הפרות ״אני באה לדקור…״
אני רגיל מהאופני הרים ״לצעוק עליהם״ הורה הורה הורה שיעופו לי מהשביל ולא אחת העירו לי שאני משוגע אבל הן בורחות ממני כי אני משחק אותה ״אדון השביל״
אני עושה את זה גם עם חזירי בר בתדירות יותר נמוכה ופה אנשים בכלל חושבים שאני מטורף אבל אם לא מסכנים את הצעירים שלהם הם בסוף מפנים את השביל. פרות הן לפלפיות אמיתיות לעומת חזירים -
אם התחזית למחר טובה לא הייתי מוותר על היום מחר… תראה אם אתה יכול לנסוע חלק גדול יותר בשוויץ … אתה מתכנן על הווריאנט של פנטרה דה ארפט (שווה ביותר) משאמפה? רק היום האחרון והיום משאמפה דרך הפאס משתווים ליום דרך בונאטי לטעמי.
-
לא כדאי לצחוק עליהן https://www.theguardian.com/world/2017/jun/07/hiker-gored-to-death-by-cow-in-austrian-alps
https://www.freemalaysiatoday.com/category/world/2024/06/27/hiker-dies-in-cow-herd-charge-in-austrian-alps/
-
השיר שרצתי איתו היום לאינסוף…. Don’t fear the reaper דבר איתנו תומר על חוויותיך ותוכניותיך
-
דרור - באמת את המסלול שיניתי במתיחת ימים לעומת הסטנדרט או הליכה דרך וריאנט. אני פשוט "לא מצליח" לא לעשות מסלול שלם... למשל - הלכנו דרך "קול דה פור" וידנו ב"מוטט" ואז לקורמאיור, בלי עצירה באליזבטה/קומבל, ומבתבר שרוב אלה שפגשנו שישנו במוטט עשו אותו דבר. משאמפה התכנון שלנו הוא על הסטנדרט. את הוארינט שדיברת עליו עשיתי בכיוון ההפוך בדרך הגבוהה משאמוני לצרמאט, ומהיכרותי עם השותפים, זה לא יהיה ריאלי "לטחון"להם על זה. (וגם אני רוצה גיוון), עד שאמפה התכנון הוא די תובעני. בכוונה לא שם נתונים כדי לא להרתיע אנשים כרגע, אבל חשוב לי להדגיש - אפשר לסדר את המסלול הרבה יותר נוח כל אחד לפי יכולתו ורצונו! אנחנו רואים מגוון גדול מאוד של סוגי אנשים, הנופים שווים את זה! (מעבר לזה שזה תמריץ נהדר לבניית כושר היומיום....)
-
תפסנו אוטובוס וירדנט על יד chalet vall ferret, החנה אחרונה. ירד עוד גשם, התארגנות זריזה והתחלנו ללכת עם הגשם. כל מטר וכל צעד הגשם נחלש, ועד שהגענו להלנה התחיל להפתח הנוף. אמנם לא עד הסוף על המונבלאן, אבל העמק עצמו, וואו! התנגן לי קצת בראש god is a dj. של פיית'לס. הבקתה עצמה מתנהלת קצת מוזר - הנעלים המקום אחד הותיקים במקום אחר לגמרי. (בדרך כלל אם תיקים לא נכנסים לדורמס, אז זה על יד חדר הנעליים). האוכל פחות מוצלח ממוטט. אבל המיקום מדהים
-
תפסנו אוטובוס וירדנט על יד chalet vall ferret, החנה אחרונה. ירד עוד גשם, התארגנות זריזה והתחלנו ללכת עם הגשם. כל מטר וכל צעד הגשם נחלש, ועד שהגענו להלנה התחיל להפתח הנוף. אמנם לא עד הסוף על המונבלאן, אבל העמק עצמו, וואו! התנגן לי קצת בראש god is a dj. של פיית'לס. הבקתה עצמה מתנהלת קצת מוזר - הנעלים המקום אחד הותיקים במקום אחר לגמרי. (בדרך כלל אם תיקים לא נכנסים לדורמס, אז זה על יד חדר הנעליים). האוכל פחות מוצלח ממוטט. אבל המיקום מדהים
-
היום - בקתת הלנה לשאמפה. קיווינו שבהוקר נראה נוף נקי, אבל ענן ישב על הבקתה. הוא טיפה התרומם, אבל בדרך לפאס היה מעונן לגמרי, שוב - פליז, כפפות ובאף. דירגו די מהר בצד השוויצרי. נפתח לנו הנוף, ואיזה נוף... נוף אלפיני שוויצרי של אחו ופסגות. הגענו ל-לה פולי ופה התפצלנו, אני החלטתי שבא לי ללכת עד שאמפה ושותפי הלכו חלק ותפסו אוטובוס בהמשך. ההליכה מלה פולי עד שאמפה למעשה מתחמקת יפה מהכביש. ברוב. הליכה בתוך יער ב"שליש גובה" ומעברנבכםר אחד בדרך (איסייר). היה חביב אבל יכול להבין למה אנשים מדלגים על המקטע כי כמו שאחד משותפי אמר - הוא לא ייחוד למונבלאן. למי שאוהב - המקטע שעשיתי הוא למעשה מקטע וחצי מהחלוקה הסטנדרטית. לא הכרחי בכלל, אפשר לישון בלה פולי, או לדלג באוטובוס לשאמפה. המנגינה של היום - בפרק הראשון מ"פיר גינט" של גריג, "מתלבש" לי יופי על נוף של אחו שוויצרי קצת יער ובתים של כיפה אדומה. מחר הולכים לטריאנט
-
מעניין איך יהיה היום שלכם מחר. אנחנו הלכנו אותו בגשם שוטף כל היום. היה חוויתי אבל בסופו של דבר רטוב עד לעצמות ומקפיא. נשארנו שני לילות בשאמפה וביום הראשון עלינו לפאס וחזרה בטיפוס מאוד טכני בנוף יפה. נדמה לי שזה כ1000 מטר טיפוס (אין כח לבדוק עכשיו). למחרת קמנו. תפסנו טרמפ על הכביש של 2 קילו מטר ואז ירדנו לשביל ולגשם שקיווינו שיגמר אבל לא הצליח לנו עד מבואות טריאנט שם נכנסנו קפואים ונוטפים לאיזה מלון ולא רצינו לזוז. בסוף יצאנו משם עם בחורה משונה עם אוטו משונה ציידת תיירים שבוזים שהסיעה אותנו למלון שלנו. הטרמפים היו חוויה בילתי רגילה והיו לנו סה״כ 3. זה קטע שגם לאנשים מבוגרים עצרו וכל טרמפ בא עם הסיפור שלו.
-
שאמפה - טריאנט. התעוררנו ליום שישי היום, אולי המזג אויר הכי טוב בטרק עד כה. אפשר להבחין בהבדלים נוף בין איטליה לשוויץ - באיטליה אלה עמקים צרים יחסית עם נופים דרמטיים, ואילו בשוויץ העמקים "נפתחים", הרבה אחו הורים גדולים, יש פה הרגשה שגודל הרים ומוף פנורמי זה עיקר הנוף פה, והוא מרשים. התחלנו את היום במאפיה לקניית פשטידה להמשך הדרך שהיתה לא קשה ברובה, וזה היום שהגענו ליעדנו הכי מוקדם, שותפי הציעו לי להמשיך ללכת כדי להגיע לממצע היומי. לא הלך להם.... הליכה היתה ביער, אבל כזה שמאפשר לראות נוף, והרבה ממנו. הציניות מתקלפת ככל שהימים עוברים ומתקדמים בטרק. באיזור הנקודה הגבוהה ביום עשינו הפסקת פשטידה. ואז אחד משותפי (שזה הטרק האלפיני הראשון שלו) אומר לי, תוך מבט אל הנוף - "אתה יודע מה הבעיה פה? זה ממכר!", התרחב לי הלב, רק אם נתמכר לדברים כאלה... התיישבנו בטריאנט עם בקבוק יין וקשקשנו. בתור אחד שעד כה הלך לבד, הליכה עם שותפים קשה לפעמים לעיכול. זה עושה טוב לראות שאחרים נכנסים לראש ומשתפים פעולה עם הדבר הזה ומרוצים, ועוד התוכנית מסלול שאמי בניתי...
-
גם אנחנו קנינו שם פשטידה ואכלנו אותה נוטפים ורועדים מתחת איזה עץ שכאילו חסם את הגשם בכאילו. שיהיה המשך טרק עם מזג אוויר מוצלח ובעיקר מאחל שתהיה ראות כשאתם חוזרים לצרפת. כאמור הימים הקשים כבר מזמן מאחוריכם. עכשיו נשאר לכם בעיקר להנות מהשליש האחרון. אני נכנס עכשיו ל30 שעות של טיסות…עדיף ללכת בהרבה אפילו בגשם
-
מעכשיו מציע לקחת רק את הווריאנטים הגבוהים והם גם לא כאלו קשים. לא להתפתות לסולמות של הווריאנט הנמוך. הם נחמדים אבל לא מחדשים הרבה למי שמכיר מסלולים בנגב. הנוף בווריאנט הגבוה עדיף בהרבה לטעמי ועשינו את שניהם באותו היום הלוך חזור ללאק בלנק.
-
טריאנט - טרה-לה צ'אמפ. המלון/רפיוג' בטריאנט אכזב אותנו, נותן הרגשה עמוסה מאוד, ומעבר לזה אני ואחד מהשותפים לא ישנו טוב והתעוררנו מותשים. מזג האויר היה חצי איתנו בדרך לקול לה באלמ - עננות גבוהה. הגענו למעבר וישבנו על בראוניז שוקולד. בדרך למטה מזג האויר התקלקל והיינו בערפל. על אף זאת אחד מהשותפים לקח הובלה והחליט שהולכים דרך "אגיל דה פוסטס" (מי היה מאמין שלא אני זה שמשך לואריינט) הורריינט קצר. לא ראינו סנטימטר אבל נהנינו מתואי הדרך, במז'א טוב בטח יש מכאן תצפית מדהימה. כנראה הפעם הראשונה שאני ממליץ על מקום - רפיוג' גיט לה מולין בטרה לה צ'אמפ מקום הכי מוצלח מבחינת אוכל, יחס לא פורמלי וחביב (בניגוד לכמה מקומות אחרים בדרך) המקום המוצלח הטרק שלנו.
-
טרה-לה-צ'אמפ - לה זוש. מפתיע נכון? הדרך מפתיעה לא פחות. התעוררנו בבוקר למציאות עגומה, השלט התקלקל שוב וומישהו צריך לסדר את זה... היה גשום וסינים-קמדיםצשידנו איתנו אמרו שזה ימשיך עד הערב. שאלתי מטייל אחר "מה אתם עושים היום?" "הולכים" הוא ענה לי. כשהוא ראה את המבט המופתע הוא המשיך "אני המדריך אין לי ברירה, הייתי נשאר בבית ביום כזה" החלטנו שנוסעים ברכבת לשאמוני. אחרי כמה מטרים של הליכה אחד השותפים אומר "אני חייב הליכה היום, בואו נלך לשאמוני ברגל" לא התלבטנו כלל - הסתובבנו והתחלני ללכת. בארג'נטייר עלינו על "פטיט בלקון סוד" לכיוון שאמוני, ואז השותף השני אומר "אם כבר בואו נלך ככה עד לה-זוש" אז הלכנו. דבר שהתחיל מהרצון ללכת קצת ולהזיז רגליים הסתיים ביום שלא מבייש כל יום אחר בטרק- 22 ק'מ הליכה עם 720 מטר צבירת גובה. מי היה מאמין שדווקא השותפים יזמו את זה! חלק מהזמן היינו מתחת לגובה הענן, חלק מהזמן בתוך הענן, וחלק גדול בטפטוף
-
הדרך עצמה מיוערת ומומלצת למשפחות או למי שלא רוצה ללכת הליכה לא קשה מדי. אפשר להתחבר אליה כמעט מכל מקום לאורך העמק (אנחנו פשוט משכנו עד לה זוש, אבל לאורך הדרך ראינו שילוט שמוביל למקומות בעמק מתחתינו). במז'א טוב רואים לאורך הדרך את העמק ואת המונבלאן. בלה-זוש נגענו השלט והצטלמנו בסגנון "אל תגידו שלא השלמנו סיבוב" והלכמוצלפטיסרי על יד לקפה עוגה. מחר מז'א אמור להשתפר, וכנראה נקפוץ הרכבל ללק-בלנק, אבל את הטרק סיימנו.
