פוסחים על הפסח בפלופונס (2016)
-
בדרך למיסטראסנילי,
אני אוהבת את יוון וכל סיפור טיול ביוון עושה חשק לחזור לשם. האנשים האווירה, כיף גדול.
סיפור הטיול שלך כל כך יפה. הדירה בנפפליו, התמונות של הים עם הכחול המרהיב, השקט והשלווה. מחכה להמשך.
-
בדרך למיסטראסהי נילי,
גם אני מצטרפת בשמחה וכבר הספקתי לקרוא הכל ולהתענג על התמונות היפיפיות.
כרגיל הבחירות שלך כל כך נכונות. אל תחסכי בתמונות ובפרטים!!!
תודה תודה על הסיפור המקסים
דבורה
-
בדרך למיסטראסוואו, נילי, איזה קסם.
קנית אותי עם השירים [במיוחד האחרונים. את "שיר השיירה" אני מצטטת בפתיחה של הדוקטורט שלי, וחוה אלברשטיין בכלל יש לה מקום של כבוד בפנתיאון השירים של ילדותי. וגם של בגרותי].
הבכור שלי, שבכלל לא אוהב לקרוא סיפורי טיולים של אחרים, לא עמד בפיתוי וקרא. אחרי סדרת "פרסי ג'קסון", "גיבורי האולימפוס" ו"ניקולס פלמל" שכיכבו אצלו השנה [לא, הם לא היו קיימים כשהייתי ילדה, וכן, קראתי את כולם מתחילה ועד סוף כשהוא הביא אותם הביתה מהספריה] הוא היה כולו התפעלות מכך שאפשר באמת להגיע לכל המקומות האלו שכתוב עליהם בספרים שהוא קורא...שהשרידים עדיין קיימים ממש...
משום מה אני לא מצליחה לראות חלק ניכר מהתמונות, מקוה שזה באג שיסתדר בקרוב.
-
תודה רבה חברות! -
תודה רבה חברות!מצטערת שההודעות שלי לא עולות כרגע.
מנסה שוב., והפעם בקצרה...
יפעת- הבלוג המקסים שלך הצטלב עם הטיול שלי ממש כאן במיסטראס.
דבורה- יהיה לכם טיול מדהים בספטמבר, אחד החודשים הטובים לטיול ביוון.
אוליב- לא ידעתי שלא רואים את כול התמונות....
ולשלושתיכן אני מקדישה את השיר המהמם הבא על אלת העננים במיתולגיה היוונית.
נילי
-
תודה רבה חברות!כל כך הרבה יופי של תמונות שירים ותיאורים למקום קרוב אלינו
ממש אפשר להיכנס לאווירה היוונית שלך
לפעמים לא צריך לנסוע לקצוות העולם כדי לגלות מה יש קרוב אלינו...
-
Pikoulianikaאת הלילה השני לטיולנו בפלופונס בילינו בכפר קטן ליד מיסטראס, הקרוב לכניסה העליונה לאתר של העיר העתיקה, שנקרא Pikoulianika .
לנו ב- Mazaraki Guesthouse .
לגסטהאוס הזה יש מספר בתים עם חדרים ודירות בגדלים שונים. מן המרפסת נשקף נוף נהדר, כי הכפר גבוה יחסית. העיצוב של החדר היה נאה בגוונים תכולים, אלא שהיה קטן יחסית, ולא ניתן היה להשוותו לדירה המדהימה והמרווחת עם הטרסה של אנג'לינה, אשר עדיין הייתי תחת השפעתה .
לשבחו של המקום אציין שארוחת הבוקר הייתה טעימה ועשירה. בחרנו עם בואנו, בכול מיני מטעמים מתוך רשימה של המקום, והיא הובאה לחדרנו, כולל קנקן של מיץ תפוזים סחוט. כאשר עזבנו קיבלנו במתנה שקית מלאה בתפוזים מתוקים עם טעם נהדר, שאכלנו עד לסוף הטיול. הבעיה היחידה הייתה שהרוח העזה שנשבה בחוץ, בקושי אפשרה לנו לאכול במרפסת, ונראה לי קצת מוזר לאכול בחדר השינה. לא פגשנו באורחים אחרים מלבד משפחה ישראלית......
בערב אכלנו במסעדה שנמצאת ברחוב של הגסטהאוס, ונקראת
. האוכל המקומי היה מעולה, ואפילו כובדנו בעוגה טעימה, שאפתה בעלת המקום הנהדרת, מריה.
נילי
-
מיסטראס ( Mystras )מיסטראס נמצאת 7 ק"מ מערבית לספרטי ( מספרטה הקדומה אין שרידים).
בימי הביניים מיסטראס הייתה הבירה של ממלכה ביזנטית עצמאית .היום יש במקום אתר מגודר הפרוס על ההר, וגם כפר הנותן שירותי תיירות למבקרים באתר.
נשתמרו ממיסטראס של ימי הביניים: שרידים של מבצר פרנקי בראש ההר, ארמון המלך (הרודן המקומי), שהיה סגור בעת ביקורנו בשל שיפוצים, וכנסיות ביזאנטיות מעוטרות בפרסקות - הנמצאות במורד ההר.
לאתר יש שתי כניסות :
האחת העליונה- שממנה מטפסים למבצר, והכניסה השנייה נמצאת בתחתית- וממנה קל להגיע לכנסיות.
אם מגיעים עם שתי מכוניות, ניתן לשים מכונית אחת למטה, ואז לנסוע לכניסה העליונה, להתחיל ממנה לטפס למבצר, ואחר כך לרדת מן המבצר לאזור הכנסיות ברגל.
אפשרות אחרת היא שהנהג יוותר על מסלול ההליכה בירידה, ורק הוא יקפיץ את המכונית למטה. המשפחה ישראלית שפגשנו בגסטהאוס מזאראקי, עשתה זאת (ללא הנהג) ומאוד נהנתה מהמסלול ,שהחל בטיפוס ונמשך אחר כך בירידה.
אנחנו חנינו ליד השער העליון וטיפסנו למבצר .
-
מיסטראס ( Mystras )לאחר מכן ירדנו, חזרנו למכונית ונסענו עימה לשער התחתון. שם ערכנו סיור קצר בכנסיות וחזרנו למכוניתנו.
האמת היא שהתלבטתי בעת התכנון האם להגיע לאתר. ראיתי שהדעות מאוד חלוקות. יפעת, בבלוג שלה על הטיול שלה בספטמבר לפלופונס, כתבה שהילדים שלה מאוד נהנו מהטיפוס למבצר, והרבה פחות מן החלק התחתון. התמונות שהיא צילמה והעלתה בבלוג שלה הן יפות משלי.
בסיכום טיול של דודו, שטייל ב-2010 נכתב:" חלק מהמבנים נותנים תחושה של אתר עתיקות חסר יחודיות, או כמו שאשתי ילידת פתח תקווה אמרה - "את פארק אפק יש לי ליד הבית..."
בסופו של דבר החלטתי שבכול זאת נטייל במקום. קשה לומר שהתלהבנו מן החלק התחתון. לבן זוגי לא הייתה סבלנות להסתובב בכנסיות. העניין שלו תם לאחר ביקור בשתי כנסיות ובמוזיאון הקטן שבמקום. הרבה יותר התחברנו יותר לטיפוס ולמראות שנשקפו בדרך וממרום חורבות המבצר ( בדומה לילדים של יפעת..).
נילי
-
תודה, ארז!ארז- תודה שהצטרפת!
אני משערת שיוון עדיין נחשבת בעיני ישראלים רבים למדינה אנטי-ישראלית, ולכן יש רבים, שאינם מגיעים אליה.כמו כן יש חשש מן הפליטים,"שמציפים" אותה ומן המשבר הכלכלי.
אנחנו לא ראינו כלל פליטים בפלופונס. וגם כך התחושה הייתה שכמעט ואין מטיילים בו. רוב הזמן היינו כמעט בודדים על הכביש.
ממה שקראתי לאחרונה על יחסי ישראל יוון, למדתי, שיש התקרבות רבה בין השלטון היווני (אפילו השלטון הסוציאליסטי האחרון, שנחשב לשמאלן) לבין ממשלת ישראל.
כול זאת ,בשל היחסים הקרים של ישראל עם תורכיה, וגם בשל האכזבה היוונית מחוסר התמיכה הכלכלית של מדינות ערב ביוון, בעת שהיא שקועה עד צווארה בחובות לגרמניה. ויש אף אינטרסים משותפים בחיפושי נפט בים.
קבל כתודה שיר ישן מן המיטב היווני של יהודה פוליקר. אמנם הוא מדכדך, אך כול מילה בסלע!
נילי
-
מיסטראס ( Mystras )נילי, איזה יופי של סיפור! באת לי בדיוק בזמן כי באוגוסט אני אהיה בפלופונס. קראתי עכשיו בלגימה אחת את הסיפור שלך וגם את זה של יפעת. אני שומרת את הסיפורים ואקרא אותם שוב לעומק לקראת הנסיעה.
אוליב - הילדים שלי מתרגשים לנסוע למקומות עליהם קראו במיתולוגיה היוונית! הטיסות ליוןן יקרות השנה, אבל אם יש לכם אפשרות, אני מאד ממליצה על קפריסין. מגרש משחקים לשוחרי היסטוריה, וספיישל לבן זוגך, אפילו נוהגים בצד הלא נכון של הכביש...
-
תודה, ארז!הי נילי,
הגעתי באיחור, אבל מאוד נהנית לפסוח איתך בטיולך הנינוח בפלפוניס שיש בו את כל מה שצריך: יום באין ספור גוונים של כחול, הרבה ירוק בעינים, עירות עתיקות, מנזרים תלוים, מארחים לבבים, אוכל טעים והרבה שלווה. ממתינה להמשך- בקצב יווני.
-
תודה, בנות!ציידת- יוון נהדרת! אתם תהנו מאוד! רק תתאימי את הטיול לתנאי מזג האוויר. ממליצה שתוותרו על מיסטראס ותטיילו ליד הים. זו ממש לא בעייה, כי הים קרוב בכול האצבעות היבשתיות של הפלופונס.
ג'ני היקרה- חיכיתי לך, אבל ידעתי שתגיעי, גם אם לא אקרא לך...
ולשתיכן אני מקדישה את השיר ששרה מלינה מרקורי מתוך הסרט הקלאסי-
" רק בימי חול".
נילי
-
תודה, בנות!נילי, הגעתי באיחור אבל אין מצב שאחמיץ את הסיפור שלך
הפלופונס נמצא ברשימת היעדים שלי, והסיפור והתמונות שלך מגבירים את החשק עוד יותר.
מירה
-
תודה, בנות!גם אני התגעגעתי בחזרה.
לגבי הריצה ביוון, שמעתי שהמרתון שם מדהים...אולי פעם מי יודע.
ואת ממש משלימה את ליאור ומשמשת על תקן ה DJ היווני
, מכניסה עוד יותר לאווירה תוך כדי קריאה. השלמתי את הקריאה ומצאתי קסם גדול ביווני שעזב עבודה והוביל אותכם למיסטראס..כל כך יפה ולא מובן מאליו ורק מחזק שאלוהים נמצא תמיד בפרטים הקטנים.
רק מלחשוב שכל מקום שאת דורכת עליו ביוון גדוש בהיסטוריה וכל זה בתוספת ירוק ואותנטיות..אני שואלת מה צריך יותר לטיול מושלם ?!
-
תודה, בנות!מירה- תודה שאת כאן! את בוודאי חוברת לקסם היווני,שהרי טיילת בה לא מכבר.
ג'ני- מחמיא לי מאוד, שאת ממשיכה ללוות אותי!!! תודה רבה!
והכינוי די-ג'י יווני, כול כך הצחיק אותי.....
ביום עצוב זה, שבו נקבר אחד מאושיות הפורום, אורי, מצאתי לנכון להקדיש לנורית ולכן את השיר היפה הבא,שאת מילותיו כתבה נעמי שמר למנגינתו של מנוס חאג'ידאקיס.
נילי
-
קלגוריה- Kalogriaכאשר סיימנו את הסיור בחלק התחתון של מיסטראס, חזרנו לכפר ,שבו לנו. חלפנו ליד גסטהאוס מזוראקי והמשכנו בכביש החוצה את רכס הרי טאייגטוס לכיוון העיר קלמטה. הדרך הייתה מקסימה ולצידי הכביש הייתה פריחה נהדרת של אחירותם.
בן זוגי היה עייף, ולא היה מעוניין לעצור בצידי הכביש המתפתל או לצעוד ברגל (כמובן שיש כאן מסלולי הליכה מומלצים).
לאחר כברת כביש, ברגע של היסח דעת מתוכנת הסיגיק, מצאנו את עצמנו בתוך קלמטה, שממש לא תכננתי לטייל בה. בסופו של דבר לאחר התברברות ברחובות העיר,הצלחנו לצאת מן העיר אל הכביש המוביל לקלגוריה.
קלגוריה היא ישוב קטן על יד הים, הסמוך לסטופה (עיירת נופש ידועה, שכף רגלינו לא דרכה בה..).ישנם הרבה מלונות הנמצאים סמוך לים מדרום לקלמטה. בחרתי ללון דווקא בקלגוריה, בשל תמונת החוף של מלון חוף קלגוריה. לשמחתי בעת ביקורנו החוף היה ריק ....ולמרות זאת גם כאן שמענו קולות בעברית, כיוון שהיה לנו קיר משותף עם זוג צעיר ישראלי. .
נילי
-
קלגוריה- Kalogriaהמלון, Kalogria Beach Hotel ,הוא ממש פשוט, אך יש לו מקום מנצח על שפת ים חולית, מעין גן עדן טבעי. כמו כן למשפחה המקסימה שמנהלת את המקום, יש מסעדה טעימה ממש מתחת לחדרים. הוא זכה לתעודות הצטיינות מטריפאדוויזר ומבוקינג..
רנה, בעלת המלון, אישה עדינה ומקסימה, סיפרה לי שהמלון מלא בדרך כלל מאמצע מאי ועד סוף אוגוסט, והיא ממליצה לטייל באזור דווקא באביב ובסתיו.
כיון שהיה זה מקום מעלף,הכולל מסעדה, לא יצאנו ממנו אלא למחרת. צפינו שעות בים ובחוף...באה מנוחה ליגע....
נילי
-
בדרך למערות דירוס (Diros)למחרת נפרדנו מרנה, שעימה ניהלנו שיחה ארוכה בערב על החיים והמצב ביוון ובישראל, ונסענו דרומה. השתדלנו להיצמד במידת האפשר לים.
-
מערות דירוס (Diros)שמנו פנינו למערות דירוס, הנמצאות שמונה ק"מ מדרום לאריאופולי (Areopoli). ונחשבות לאתר הטבע המפורסם ביותר בפלופונס. כאן נהר תת קרקעי עמוק, שהתחתר בסלעי הגיר, יצר אולמות, מנהרות, נטיפים וזקיפים, המתגלים תוך כדי שייט בסירת משוטים. השייט אורך כחצי שעה ועובר בין המוני נטיפים, וזקיפים.
כביש הגישה למערות נמצא מערבה מהכפר פירגוס דירו, והכניסה לשייט סמוכה לשפת הים.
גם כאן כמעט ולא היו מטיילים. הסירה שבה שטנו כללה זוג תיירים בריטים, אנחנו ועוד... זוג ישראלי. כנראה שלא סתם נחתו בבוקרו של ערב הפסח באתונה- שני מטוסי אל על ומטוס של ישראיר.
