פוסחים על הפסח בפלופונס (2016)
-
תודה, ארז!ארז- תודה שהצטרפת!
אני משערת שיוון עדיין נחשבת בעיני ישראלים רבים למדינה אנטי-ישראלית, ולכן יש רבים, שאינם מגיעים אליה.כמו כן יש חשש מן הפליטים,"שמציפים" אותה ומן המשבר הכלכלי.
אנחנו לא ראינו כלל פליטים בפלופונס. וגם כך התחושה הייתה שכמעט ואין מטיילים בו. רוב הזמן היינו כמעט בודדים על הכביש.
ממה שקראתי לאחרונה על יחסי ישראל יוון, למדתי, שיש התקרבות רבה בין השלטון היווני (אפילו השלטון הסוציאליסטי האחרון, שנחשב לשמאלן) לבין ממשלת ישראל.
כול זאת ,בשל היחסים הקרים של ישראל עם תורכיה, וגם בשל האכזבה היוונית מחוסר התמיכה הכלכלית של מדינות ערב ביוון, בעת שהיא שקועה עד צווארה בחובות לגרמניה. ויש אף אינטרסים משותפים בחיפושי נפט בים.
קבל כתודה שיר ישן מן המיטב היווני של יהודה פוליקר. אמנם הוא מדכדך, אך כול מילה בסלע!
נילי
-
מיסטראס ( Mystras )נילי, איזה יופי של סיפור! באת לי בדיוק בזמן כי באוגוסט אני אהיה בפלופונס. קראתי עכשיו בלגימה אחת את הסיפור שלך וגם את זה של יפעת. אני שומרת את הסיפורים ואקרא אותם שוב לעומק לקראת הנסיעה.
אוליב - הילדים שלי מתרגשים לנסוע למקומות עליהם קראו במיתולוגיה היוונית! הטיסות ליוןן יקרות השנה, אבל אם יש לכם אפשרות, אני מאד ממליצה על קפריסין. מגרש משחקים לשוחרי היסטוריה, וספיישל לבן זוגך, אפילו נוהגים בצד הלא נכון של הכביש...
-
תודה, ארז!הי נילי,
הגעתי באיחור, אבל מאוד נהנית לפסוח איתך בטיולך הנינוח בפלפוניס שיש בו את כל מה שצריך: יום באין ספור גוונים של כחול, הרבה ירוק בעינים, עירות עתיקות, מנזרים תלוים, מארחים לבבים, אוכל טעים והרבה שלווה. ממתינה להמשך- בקצב יווני.
-
תודה, בנות!ציידת- יוון נהדרת! אתם תהנו מאוד! רק תתאימי את הטיול לתנאי מזג האוויר. ממליצה שתוותרו על מיסטראס ותטיילו ליד הים. זו ממש לא בעייה, כי הים קרוב בכול האצבעות היבשתיות של הפלופונס.
ג'ני היקרה- חיכיתי לך, אבל ידעתי שתגיעי, גם אם לא אקרא לך...
ולשתיכן אני מקדישה את השיר ששרה מלינה מרקורי מתוך הסרט הקלאסי-
" רק בימי חול".
נילי
-
תודה, בנות!נילי, הגעתי באיחור אבל אין מצב שאחמיץ את הסיפור שלך
הפלופונס נמצא ברשימת היעדים שלי, והסיפור והתמונות שלך מגבירים את החשק עוד יותר.
מירה
-
תודה, בנות!גם אני התגעגעתי בחזרה.
לגבי הריצה ביוון, שמעתי שהמרתון שם מדהים...אולי פעם מי יודע.
ואת ממש משלימה את ליאור ומשמשת על תקן ה DJ היווני
, מכניסה עוד יותר לאווירה תוך כדי קריאה. השלמתי את הקריאה ומצאתי קסם גדול ביווני שעזב עבודה והוביל אותכם למיסטראס..כל כך יפה ולא מובן מאליו ורק מחזק שאלוהים נמצא תמיד בפרטים הקטנים.
רק מלחשוב שכל מקום שאת דורכת עליו ביוון גדוש בהיסטוריה וכל זה בתוספת ירוק ואותנטיות..אני שואלת מה צריך יותר לטיול מושלם ?!
-
תודה, בנות!מירה- תודה שאת כאן! את בוודאי חוברת לקסם היווני,שהרי טיילת בה לא מכבר.
ג'ני- מחמיא לי מאוד, שאת ממשיכה ללוות אותי!!! תודה רבה!
והכינוי די-ג'י יווני, כול כך הצחיק אותי.....
ביום עצוב זה, שבו נקבר אחד מאושיות הפורום, אורי, מצאתי לנכון להקדיש לנורית ולכן את השיר היפה הבא,שאת מילותיו כתבה נעמי שמר למנגינתו של מנוס חאג'ידאקיס.
נילי
-
קלגוריה- Kalogriaכאשר סיימנו את הסיור בחלק התחתון של מיסטראס, חזרנו לכפר ,שבו לנו. חלפנו ליד גסטהאוס מזוראקי והמשכנו בכביש החוצה את רכס הרי טאייגטוס לכיוון העיר קלמטה. הדרך הייתה מקסימה ולצידי הכביש הייתה פריחה נהדרת של אחירותם.
בן זוגי היה עייף, ולא היה מעוניין לעצור בצידי הכביש המתפתל או לצעוד ברגל (כמובן שיש כאן מסלולי הליכה מומלצים).
לאחר כברת כביש, ברגע של היסח דעת מתוכנת הסיגיק, מצאנו את עצמנו בתוך קלמטה, שממש לא תכננתי לטייל בה. בסופו של דבר לאחר התברברות ברחובות העיר,הצלחנו לצאת מן העיר אל הכביש המוביל לקלגוריה.
קלגוריה היא ישוב קטן על יד הים, הסמוך לסטופה (עיירת נופש ידועה, שכף רגלינו לא דרכה בה..).ישנם הרבה מלונות הנמצאים סמוך לים מדרום לקלמטה. בחרתי ללון דווקא בקלגוריה, בשל תמונת החוף של מלון חוף קלגוריה. לשמחתי בעת ביקורנו החוף היה ריק ....ולמרות זאת גם כאן שמענו קולות בעברית, כיוון שהיה לנו קיר משותף עם זוג צעיר ישראלי. .
נילי
-
קלגוריה- Kalogriaהמלון, Kalogria Beach Hotel ,הוא ממש פשוט, אך יש לו מקום מנצח על שפת ים חולית, מעין גן עדן טבעי. כמו כן למשפחה המקסימה שמנהלת את המקום, יש מסעדה טעימה ממש מתחת לחדרים. הוא זכה לתעודות הצטיינות מטריפאדוויזר ומבוקינג..
רנה, בעלת המלון, אישה עדינה ומקסימה, סיפרה לי שהמלון מלא בדרך כלל מאמצע מאי ועד סוף אוגוסט, והיא ממליצה לטייל באזור דווקא באביב ובסתיו.
כיון שהיה זה מקום מעלף,הכולל מסעדה, לא יצאנו ממנו אלא למחרת. צפינו שעות בים ובחוף...באה מנוחה ליגע....
נילי
-
בדרך למערות דירוס (Diros)למחרת נפרדנו מרנה, שעימה ניהלנו שיחה ארוכה בערב על החיים והמצב ביוון ובישראל, ונסענו דרומה. השתדלנו להיצמד במידת האפשר לים.
-
מערות דירוס (Diros)שמנו פנינו למערות דירוס, הנמצאות שמונה ק"מ מדרום לאריאופולי (Areopoli). ונחשבות לאתר הטבע המפורסם ביותר בפלופונס. כאן נהר תת קרקעי עמוק, שהתחתר בסלעי הגיר, יצר אולמות, מנהרות, נטיפים וזקיפים, המתגלים תוך כדי שייט בסירת משוטים. השייט אורך כחצי שעה ועובר בין המוני נטיפים, וזקיפים.
כביש הגישה למערות נמצא מערבה מהכפר פירגוס דירו, והכניסה לשייט סמוכה לשפת הים.
גם כאן כמעט ולא היו מטיילים. הסירה שבה שטנו כללה זוג תיירים בריטים, אנחנו ועוד... זוג ישראלי. כנראה שלא סתם נחתו בבוקרו של ערב הפסח באתונה- שני מטוסי אל על ומטוס של ישראיר.
-
מחוז מאני הלאוקונילאחר השיט הרגוע והמהנה נסענו בחזרה לאריאופולי וממנה חצינו את האצבע
הפלופונסית , שהיא בעצם חצי אי, לכיוון מזרח.
זה המקום להקדיש מספר מילים לאזור שנקרא- חבל מאני או ליתר דיוק- מחוז מאני הלאקוני. מחוז זה הוא בעל תנאים טופוגרפים קשים: המסלע קשה, מעט אדמה פורייה וחופי ים מפורצים. תנאים אלו הקשו על אויבים מבחוץ (כמו: העות'מאנים והגרמנים) להשתלט על החבל. התושבים עצמם, שנודעו כאנשים קשים ובמסורתם הם צאצאי הספרטנים, התבצרו בבניינים שנראים כמגדלים חסרי חלונות. בזמן שלא ניהלו מלחמות עם אלה שניסו לכבוש אותם, ניהלו מלחמות עקובות מדם בינם לבין עצמם, על כל פיסת אדמה פורייה. היום כאז, קשה להתפרנס באזור זה, ורוב התושבים עזבוהו, כך שיש מגדלים נטושים. חלק מן המגדלים הפכו לצימרים (לא בדקנו...אני לא ישנה במקום שאין בו חלונות...)
כפי שכבר ציינתי, כול נותני שירותי התיירות אדיבים, דוברי אנגלית ודברנים. כאשר נהג המונית, שלקח אותנו באתונה לתחנת השכרת הרכב שמע שפנינו לטיול בפלופונס, הוא סיפר שהוא נולד וגדל בכפר Kokkala וחובה עלינו לבקר בכפרו. קיבלנו את הצעתו. וזוהי תמונת המקום.
נ
-
Porto Kagioעל פי המלצתה החמה של ענת, נסענו דרומה לכיוון פורטו קאיגו .
בכביש המתפתל המוליך אליה אפשר לראות את הים משני הצדדים,וזו חוויה נהדרת.
גם כאן הכפר היה שומם מאנשים.
-
ואטיה (Vathia)עזבנו את פורטו קאיגו ונסענו למקום הלינה הבא שלנו, אשר לו ציפיתי בקוצר רוח! ואכן היה למה לצפות!
בדרך חלפנו על פני ואטיה (Vathia) , כפר מגדלים מיוחד על פי מיטב המסורת של האזור.
-
מיסטראס ( Mystras )נילי,
תודה רבה על הפירגון לבלוג שלי
. ממשיכה ללוות אותך בהנאה רבה.יפעת
-
תודה רבה!יפעת- יופי שאת עוד כאן! פרגנתי לך, כי הבלוג שלך מעניין ומקסים!
רציתי מאוד להגיע למפלי פולילימניו, כאשר ירדנו מההרים לכוון קלמטה, אבל בן הזוג היה עייף, וטען בצדק שהבטחתי לו טיול רגוע בקצב יווני, כך שויתרתי.
גומלת לך בפרחים בשיר עתיק למנגינה יוונית.
נילי
-
קואיטה- Koitaמי שמכיר אותי, יודע, שאני מייחסת משקל רב למקומות הלינה שלנו. הם חייבים להיות קטנים ועם ייחוד . אני משקיעה זמן רב בחיפושים אחריהם, ולעיתים משנה את מסלול הטיול בעקבות בחירה במקום שמרשים אותי במיוחד. כך היה לגבי מקום הלינה הבא, Citta dei Nicliani ברגע שראיתי את תמונת המקום, ידעתי, שאגיע אליו.
זהו מלון בוטיק קטן יפיפה, השייך לטניה,לבעלה השף- אליאס ולבנם פאנוס . ברגע הראשון שטניה שמעה שאנחנו ישראלים, יצאה מגדרה. מסתבר שהשחקנית ליאורה ריבלין והיא הן ידידות נפש, וטניה אמורה לבקר בארץ את ידידתה בחודש נובמבר.
המלון מורכב ממספר מבנים קטנים, שבהם חיה המשפחה ולנים האורחים, וגם ממגדל טיפוסי לאזור המאני, שאף אותו ניתן לשכור. לא נכנסתי למגדל, אך ניתן לראותו באתר המלון.
ראשית התקבלנו בחדר המרכזי, שהוא מבנה נפרד שקירותיו עשויים מזכוכית, ומשמש כחדר האוכל וגם כחדר הסבה. העיצוב שלו יפיפה! הוא כולל אוסף ספרים,פריטי אומנות וכלים עתיקים. כדי הפרחים מלאים בחרציות מקומיות .ומה שבלט במרכז שולחן הזכוכית הגדול היה הספר הבא:
גם החדר שבו לנו היה מעוצב להפליא.
בחצר יש פינות ישיבה שונות עם שולחנות זכוכית כפולה, כאשר בין הזכוכיות מוצגים עיתונים ישנים מן המחצית הראשונה של המאה ה-20. לא יכולנו להשתמש בכיסאות הנוח מול הנוף או בפינות הישיבה, כי נשבה בחוץ רוח עזה.
בונוס נוסף הוא ארוחת הערב,וארוחת הבוקר היוצאות מן הכלל, שמכין אליאס.זה היה מקום האירוח היחיד בטיול זה, שרוב חדריו היו מאוכלסים באורחים בריטים, אורחים גרמנים וגם זוג יווני.
נילי
-
קואיטה- Koitaנילי, נראה שלנתם במקומות קסומים, אני מיד שומרת אותם במעודפים לפעם הבאה.
-
יפה היקרה!יפה- אשמח , אם תגיעי לקואיטה. כך אגמול לך על עזרתך בהכנת טיול זה!תישארי עימי כבר מספרת על המקום,שבזכותך הגעתי אליו.
מקדישה לך שיר ישן, ואצלנו בבית מאוד אהוב, של להקת "בנה של אפרודיטה" עם הזמר היווני דמיס רוסוס.
נילי
-
בדרך ל- Monemvasiaעם בוקר נפרדנו מטניה. היא נתנה לנו במתנה שתי שקיות של מלח שאספה מן הים בחודש אוגוסט. לפני כן קיבלנו בעת עזיבתנו: מרנה -בקבוק גדול של מים מינרליים, מהעובדת במאזראקי גסטהאוס-שקית של תפוזים, ומאנג'לינה -עוגה עגולה. לא זוכרת טיול, שבו קיבלנו תשורות פרידה כמעט מכול בעל מלון/דירה....
נסענו לעבר גיטיו, ועצרנו בטיילת שלה, ומאוחר יותר צפינו גם בשפת הים ממזרח לה.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות