וגם- איזה רכב לקחת?
-
הי חבר’ה
עוד שאלה-
ברור שממבחינת הצרכים שלי כמטיילת עצמאית רכב פרטי יספיק לי. נראה לי שארצה לפעמים לישון באכסניות בגלל החלק החברתי, אז לא שווה לי לשכור ממש סטיישן וואגן ולשיון בו כל הזמן (נראה לי לפחות).
השאלה היא- האם לדעתכם יש יתרון על רכב פרטי מהגדולים על פני הקטנים?
וחשוב מכך- עד כמה חשוב מבחינת תנאי השטח (אי דרומי) לקחת רכב עם מנוע חזק יותר ורכב חדש לעומת ישן יותר?
-
לגבי החלק החברתי בהוסטלים- בניו זילנד, שלא כמו במזרח\ דרום אמריקה הרבה מהווי החברתי נמצא בקמפסייטים, לא בהוסטלים … רוב האנשים ישנים ברכב ושם גם חיי החברה… בהוסטלים תמצאי בעיקר אירופאים שבאים לעבודה ופחות מטיילים (זו ממש מכליל אבל בגדול זה ככה)
אם את מחפשת את חברת המטיילים, הם בקמפסייטים ישנים בסטיישנים והוואנים
כמו שכבר כתבתי לך, אני ישנתי ברכב פרטי (NISSAN MAXIMA ) והיה נהדר
היתרון ברכב פרטי הוא בד”כ צריכת דלק, לא נראה של תיירים ולכן הפחית את סיכויי הפריצה, בקנייה- רכב עם פחות “עבר פלילי” של הרבה מטיילים שנסעו קילומטרים בדרכים-לא דרכים … (בהשכרה זה פחות בולט)
אם בכל זאת את רוצה לרכב קטן ולישון יותר בהוסטלים ומעט בקמפסייטים- אולי תקני אוהל
בניו זילנד אין כלכך רכבים חדשים (לפחות בשוק הקנייה), רוב המטיילים מסתובבים עם רכבים שקרובים לגילם (שנות ה90). זה לא אומר שהם לא טובים, זה אומר שהם פשוט ישנים
מנוע חזק=צריכת דלק, זה גם כן שיקול
הרבה כבישים “ראשיים” בניו זילנד הם בעצם דרך עפר , לפעמים עבירה יותר ולפעמים פחות, אבל לרוב פריווט בהחלט יכול לסוע שם- בזהירות כמובן. אני ממליצה לבחור רכב לא נמוך מאוד כדי לחסוך שפשוף בגחון (מה שבד”כ חברות השכרה לא כוללות בביטוח)
-
בקשר לנושא החברתי
בעיניי הקביעה הזו לגבי הנושא החברתי בהוסטלים ובקמפינג לא נכון. בטיול שלי לפני כשנה וחצי אומנם לא ישנתי הרבה בקמפינג, אז אולי החוויה שלי לא מייצגת, אבל בגלל שאנשים היום נוטים לישון ברכב, ולפעמים גם לבשל ברכב, באתרי הקמפינג כל אחד היה עסוק עם עצמו ומי שאיתו, ברכב שלו, או בישיבה בכסאות שהוציא ליד הרכב שלו, וכבר לא ישיבה בצוותא בשלטר כמו שהיה באתרי קמפינג בניו זילנד כשביקרתי בה לראשונה לפני יותר מעשור וחצי. אנשים מקסימום היו נימוסיים, אבל לא התיידדו ממש ברוב הקמפינג. היכרתי כמה וכמה מטיילים עם ואן או אוהל שבדיוק בגלל זה העדיפו לשלב – פעם קמפינג ופעם בכמה לילות הוסטל, כי הם טיילו לבד והרגישו שבאתרי קמפינג יש להם פחות חברה.לגבי הוסטלים, גם אני שמתי לב שכיום יש חלק גדול יותר מהזרים בניו זילנד שבאו למטרות עבודה יותר מאשר טיול (גם בקרב הישראלים, אגב, בגלל ויזות חופשת העבודה), וזה מורגש חברתית, במיוחד באוקלנד (אבל אוקלנד באופן כללי איומה). אבל זה גם מאוד תלוי לאיזה הוסטל הולכים ובאיזה אזור נמצאים. הוסטלים מאוד גדולים או עם בר צמוד במקומות ראשיים די מועדים להיות נוראיים, לפחות לטעמי. לעומת זה אילו שאני בחרתי היו לרוב הרבה יותר כיפיים, עם תעבורה טובה של מטיילים (וגם מקומיים שטיילו במדינתם שלהם), כך שלא פעם תוך שעתיים-שלוש כבר הוזמנתי להצטרף לארוחת ערב משותפת.
חוץ מזה, בהמשך למה שאמרתי קודם באחד השרשורים, יש יותר מדרך אחת לטייל. כן, יש נודניקים שבאים רק לעבוד בשכר מינימום ולהשתכר כל ערב, אבל יש כאלו שהופכים את ויזת חופשת עבודה לחוויה מרתקת – טיילתי עם בחור שבדי שניצל את הויזה כדי לעבוד בכל מיני חוות ואתרים נידחים שבהם הוא היה העובד היחיד שאינו מקומי, בלי לקבל תשלום אפילו, רק בשביל החוויה וכדי להכיר מקומיים לעומק, ואחרי 3-5 שבועות במקום הוא היה חוזר לטייל במשך חודש של טרקים וקמפינג. יש גם אנשים שלא עובדים אבל בוחרים לטייל בקצב אטי, של להיות לפעמים חודש במקום אחד כדי להכיר אותו ואת סביבתו לעומק, וליצור קשרי חברות באותה עיירה, וגם זה סבבה וזו חוויה מעניינת ואחרת לגמרי של ניו זילנד, בעיקר מבחינה אנושית.
להיות מוקף כל הזמן במטיילים שכולם נוסעים אותו הדבר, ועושים אותו הדבר, והולכים לאותם מקומות, זה משעמם. עדיף שיש מגוון.
-
צודק ב100%
זו ממש לא הייתה קביעה. כתבתי שזו הכללה, ותמיד יש יוצאים מן הכלל.
הייתי בהוסטלים חברתיים ונהדרים והייתי בקמפסייטים “סנוביים” ולהפך. באופן כללי, ברוב הקמפסייטים מצאתי יותר מטיילים ושותפים לטרקים מאשר בהוסטלים. שוב- חוויה אישית, לא מחקר סטטיסטי.
אפשר וכדאי “להתערבב” בין התיירים השונים (העובדים, הטרמפיסטים, הרוכבים, המטרקים, המטפסים וגם המקומיים) – לכן כתבתי “אם את מחפשת את חברת המטיילים”...
(בסך הכל הגיוני שמטיילים חסכניים יותר יעדיפו אתרי קמפינג חינמיים\ זולים מאוד ולא הוסטל...)
בכל מקרה הדיון הוא על רכבים בכלל
-
יש מטיילים חסכנים בלי רכב, שקשה להם להגיע לאתרי קמפינג. יש מטיילים חסכנים כמוני שמקמבנים לינות חינם בחדר פרטי עם מיטה נוחה ולכן לא זקוקים לקמפינג. יש מטיילים חסכנים שמעדיפים או חייבים מסיבות כאלו ואחרות מיטה מסודרת, וחוסכים בדברים אחרים. חוץ מזה, כמו שאמרתי, אפשר לטייל בהמון דרכים, בהמון תקציבים, מה גם שלפגוש אנשים במסעות זה לפגוש אנשים – לא צריך לבדוק להם בציציות כמה הם טיילו ואיפה (למשל, באחד ההוסטלים בטיול הקודם פגשתי בחור בן 25 שהוא בכלל רואה חשבון מאוקלנד שבא לנוח בנלסון לכמה ימים, ומזה נוצרה חברות והתארחתי תקופה אצלו ואצל כל חבריו באוקלנד ובנורת'לנד ויצאנו לטיולים יחד, למרות שכולם מקומיים, לא "מטיילים" ולא "חסכנים"). כשמצמצמים את האפשרויות ל”אני רוצה להכיר רק מטיילים חסכנים" או "רק מטיילים", או כמו שראיתי אצל חלק מהישראלים "אנחנו מעדיפים רק ישראלים, בלי דיבורים באנגלית", אז באמת יש הרבה פחות אפשרויות ומפספסים המון אנשים נפלאים.בסופו של דבר, קמפינג הוא לא ערובה שתמצא אנשים שתתחבר איתם וגם הוסטל לא. כבר יצא לי להכיר בטיול אנשים שנשארו חבריי במשך שנים גם בהמתנה בתור להופעה, בתחנת אוטובוס או ברחוב. אתה צריך לבוא עם ראש פתוח לאן שתלך, עם חיוך ובלי תוויות ומיונים לאנשים שאתה פוגש.
-
אבל אבל… דעה על סוג רכב
? -
אם את לא מתכננת לישון ברכב אז את יעול פשוט לקחת רכב פרטי. אם את מטיילת לבד אז לא חייבים לקחת רכב גדול ואפשר להסתפק בקטן...
