ניו זילנד שלושה שבועות משפחה בקרואן
-
-
MOUNT IRON
-
נהנים מאגם וואנקה המקסים
-
-
קראתי בינתיים רק את ההודעה הפותחת כי כרגע גם אני בטיול משל עצמי ואין זמן לקרוא – שמחתי מאוד להיות לעזר
אחזק ואומר: 3 שבועות זה זמן מעולה לטיול יפה בניו זילנד (וזה למרות שהייתי שם הרבה יותר), ואין אתרי “חובה” – אפשר להחמיץ את הקרחונים, אפשר לוותר על אייבל טזמן. “מחמיצים” דבר אחד ומרוויחים אחר. לפעמים מרוויחים הרבה יותר. חבל לכפות על הטיול אתרים שלא מסתדרים עם המסלול, או שפחות מושכים אתכם, רק כי אנשים תלו עליהם תווית של “חייבים”. זה טיול, זה כיף ולא חובה.כיף שנהניתם!
-
לימור תודה , באמת היה טיול נפלא, אחד הטיולים הטובים שהיו לנו.
כבש – ככ מסכימה עם כל מילה שכתבת, ככ נכון שכביכול מחמיצים דבר אחד ומרוויחים דבר אחר, וצריך לצאת מהשבלונה של של טיול עפי הגדרות.
תהנה מטיולך, איפה אתה מטייל עכשיו?
-
יום שני 17/12 – רוב רוי – מה כבר לא נאמר עליו....
היום אנו עושים את הרוב רוי שנמצא בעמק המתוקהתוקה הטרק נמצא כ 60 קמ מוואנקה, כאשר 40 דקות נסיעה היא על דרך עפר וחצית נחלים, אתמול פנינו ל I SIT לבדוק מה מצב גובה הנחלים בכדי שנדע אם נאכל לנסוע עם הקרואן, הם כמובן אמרו לנו שאי אפשר את הדרך הזו לעשות עם קראן, אתמול שטיילנו שאלתי כל מי שראיתי אם הם עשו את הטרק בכדי לדעת מה מצב הנחלים נכון להיום , אך לא מצאתי אף אחד שעשה כבר את הטרק כולם ענו לי שזה בתכנון אך עוד לא עשו, דבר נוסף אין לנו ביטוח קרואן על הדרך הזו, לכן כפיר ואני החלטנו לא לקחת סיכון ושכרנו רכב ליום אחד, מה שמצוין זה שאפשר לעשות PICK UP מעבר לשעות פתיחה של חברת ההשכרה ולהחזיר בכל שעה שהיא והכל ללא תמורה כספית נוספת, אנו החלטנו להשכיר את הרכב ביום שני בפתיחה בתשע בבוקר ולהחזיר בערב מתי שנסיים (רצינו לקחת את הרכב ביום ראשון בערב אך חברת ההשכרה שממנה שכרנו לא עבדה יום ראשון).
אז בכדי שנתעורר בזמן שמנו שעון מעורר לשבע בבוקר, מרוב שישנתי מצוין קמתי בבהלה וראיתי שהשעה רבע לתשע, הערתי במהירות את כפיר ואמרתי לו שהשעון לא צלצל, כפיר מביט בשעון ואומר לי אורית השעה רבע לשבע, אין לי מושג איך ראיתי שהשעה תשע, התארגנו ונסענו לחנית השכרת הרכבים, הגענו לשם בשמונה ורבע, הערנו את הילדים , ארוחת בוקר קלילה ביותר של קורנפלקס, בתשע בדיוק כפיר הלך להשכיר את הרכב, קיבלנו רכב חמוד סוזוקי ובשעה תשע ועשרים כבר היינו בדרכנו לרוב רוי, טוב אז מאיפה להתחיל?????? היה מהמם!!!!!!!! פשוט טרק מדהים, חובה ומומלץ מאוד למשפחות וגם ליחידים.
הנסיעה עוברת בנופים מטמטמים, התחלנו את הנסיעה שלצידנו אגם וואנקה המהמם, ובכל מקום האגם נראה אחרת, המשכנו שלצידנו הכבשים , הפרות ואפילו איילים או צבאים, משהוא כזה רועים בכל מקום, ואז ראינו את ההרים, ההרים העצומים הנישאים מעלה מעלה, פשוט מטורף, הכל טבול בירוק, המפלים נשפכים מכל מקום, והרים שפסגותיהם בשלג, ואז ראינו את קרחון רוב רוי , את חלקו הקטן, המראה פשוט מדהים!!!!!! שווה לעשות את הנסיעה הזו רק בשביל לחוות ולראות את הנוף המדהים הזה, בהמשך ראינו 2 מפלים מטורפים שנופלים מראש ההר כאשר אחד מהם לא נופל לקרקע אלא הרוח מעיפה את נתזי המים, מראה מדהים!!!!, יש אפשרות להגיע עד המפלים, מסלולון קצר של 10 דקות אך אמרנו שנעשה את זה בחזור.
אכן חלק מהדרך הוא עפר, וחוצים 3 יובלים קטנטנים, ברור שהיינו יכולים להגיע עם הקרואן, אך היה נחמד לנסוע עם הרכב במהירות נורמלית, ולא לדאוג שיקרה משהוא לקרואן ושאין לנו ביטוח על זה.
עוד דבר שהבנתי שהכי נכון זה לא לשאול את ה I sit אלא רק את ה DOC הם נותנים תשובות ונתונים הרבה יותר מהמנים ונכונים, הרגשנו שה I SIT זה ענין עסקי, יש להם אינטרס שאנשים ישכרו רכבים, ירכשו אטרקציות וכו.
הגענו לחנית הרכבים וגילינו שיש שם גם קמפינג ללינת לילה לקרואנים שהם Self c ontained-, עוד יותר מחזק שיש ימים שקרואנים יכולים להגיע לרוב רוי, מה שב I SIT אמרו לנו שאין מצב בכל מזג אויר שקרואנים יכולים לנסוע בדרך הזו.
אורכו של המסלול הוא כ 10 קמ . 10 קמ של שכרון חושים, 10 קמ שכל רגע אתה עוצר בכדי לצלם, מקום פושט מושלם, הנהר הזורם לידך בצבעו הכחול המיוחד, ההרים המטורפים הירוקים בצבע ירוק עז, השמים הכחולים, אין יותר מושלם מזה.
הצטיידנו בשלושה תיקים, תיק אחד – תיק הפליזים, כובעי צמר ומעילי גשם (תיק זה תמיד לוקחים איתנו לטיולים, אף פעם אי אפשר לדעת מה יהיה מזג האויר עוד שעה), תיק אחד של אוכל, ותיק נוסף של מים.
התחלנו ללכת בתוך עמק יפהפה שצדו האחד זורם הנחל המקסים בצבעו הכחול המהמם, בדך שני ההרים הירוקים העצומים שלרגליהם הכבשים מלחחות את אוכלם, ומולנו נשקף הרוב רוי המושלג בחלקו הקטן , חצינו גשר אשר מתחתיו הנהר הגועש, ונכנסנו לתוך הבוש, רוב ההליכה היא בתוך בוש אשר מדי פעם ישנם מפרצונים ונפרש לפננו הנוף הקסום, ייתרון ענק שההליכה היא בתוך בוש, כך השמש לא קופחת עלינו (להזכירכם אנו עדיין שרופים מהר קוק...) , אנו בעמק וצריכים להגיע לראש ההר, אז ההליכה בהתחלה היא בעליה אך ממש לא נורא, כי כל כמה זמן שיש עליות יש מישור שנותן להסדיר את הנשימה, טיפסנו וטיפסנו וכל פעם נדהמנו מחדש מהנוף הנפתח לנו מבין העצים. הגענו עד נקודת תצפית מהממת, שישנו שם ספסל, כמובן שישבנו וצפינו על הנוף המופלא הזה, קשה מאוד היה לנתק אותי מהמקום הזה, תוך כדי שאנו צופים על הנוף המהמם , ההרים והנהר הכחול הזורם וההרים והמשטחים הירוקים לפתע חוצה את הנהר עדר פרות עם עגלים, היו שם עשרות, זה היה מחזה מרהיב, העגלים היו צמודים לאמהות, ובתוך כל השקט והפסטורליות נשמעו פעימויות הפרות.
המשכנו לאורך המסלול עד שהגענו לנקודת התצפית הנמוכה שנשימתנו נעתקה ממנה, מרחוק צפינו על שתי מפלים יפהפהים, שמפל אחד מהם מימיו עפים עם הרוח, פשוט מדהים לראות את זה, ומרחוק אנו רואים יותר בברור את קרחון רוב רוי, פשוט מדהים!!! אין מילים.
עצרנו שם לארוחת בוקר, פתחנו שולחן של בצים קשות, תפוחי אדמה, ירקות, בגטים, וחומוס, כולנו גווענו ברעב, חוץ מהקורנפלקס של הבוקר הילדים לא אכלו כלום, לידנו פגשנו ישראלים (איך לא, ניו זילנד מלאה ישראלים, בכל מקום אנו פוגשים אותם וזה כיף ונעים לשוחח ולדבר, אחלה חברה יש לנו) הם אוכלים איזה חטיף או פרי ואנחנו פתחנו כזה שולחן, הם מסתכלים עלינו במין הלם שכזה, אז אני אומרת להם, אתם בטח בשוק מאיתנו???? אז הם אומרים לנו, ממש לא בשוק אנו מלאי השתהות מולכם, איך אתם מאורגנים ועושים את המסלול הזה עם ילדים, הלואי שאנחנו נהיה כאלה... כמובן שהזמנו אותם להצטרף אלינו.
האמת זה חימם לנו את הלב...
אחרי ארוחת המלכים המשכנו בטיפוס של עוד חצי שעה והגענו לתצפית הגבוהה, אוווווו מה אומר ומה אגיד, במשפט אחד מה רבו מעשיך ה!!!!! מטורף!!!!! המילה מדהים או כל תיאור לא יכול לאמוד את גודל המקום האלוהי הזה, עכשיו מולנו עומד הקרחון במלוא הדרו, כולו לבן, גם גווני כחול, ומפלים בלי סוף, (המפלים הרחוקים שראינו בתצפית הנמוכה, התגלו לפנינו) המחזה היה מרהיב, לא יכולתי להתנתק מהמקום המדהים הזה, באמת שלא יכולתי, נשארנו שם איזה שעה, ופתאום היה קור ורוח מטורפת, הוצאנו את הפליזים וכובעי הצמר התחממנו ונשארנו שם איזה שעה, יכולתי להשאר עוד, תהיתי ביני לבין עצמי, איך אפשר לעזוב ולחזור? מתי אגיע למקום הזה שוב פעם??? איך אפשר לעזוב מקום שכזה, באמת שהיה לי קשה לעזוב, החלטנו לחזור לאחר שראינו פתאום את העננים מתקרבים, ולא סתם עננים, אלא אפורים ושחורים והבנו שעוד מעט כנראה הגשם יתחיל, התקפלנו והתחלנו לחזור. החזור תמיד יותר מהיר ויותר קל, יורדים את ראש ההר בקלות ובזהירות, חוצים שוב את הגשר ומגיעים שוב לעמק הירקרק המהמם,
זוכרים את הפרות שחצו את הנהר, הנה עכשיו הם בדרכנו מלחחות את הדשא ולצידם הכבשים, פשוט מראה קסום,
מה שיפה שאף אחד מהתיירים לא חושב להפריע להם, או לגשת אליהם, נותנים להם את המרחב שלהם, זו הטריטוריה שלהם וזה היה מקסים בעיניי.
המסלול לקח לנו סביבות 5 שעות, (התחלנו ברבע ל 11 וסיימנו ב 4 אחהצ) עם שתי עצירות ארוכות וכיפיות,
אם יש משהוא שהייתי מוסיפה זה לינה בבקתה שנמצאת לאורך העמק , המקום פשוט מדהים!!!!
המסלול מוגדר כבינוני, לדעתנו המסלול קל + לילדים ולמבוגרים קל. ליאור ואריאל הלכו כמו ענקיות, לא התלוננו אפילו פעם אחת, מגיע להם צלש!!!!
מסלול שהייתי עושה אותו עם ילדי החל מגיל 4, וכמובן לקטנים עם מנשא.
שחזרנו עצרנו לבוצר, שאריות של הבוקר, ושוב פגשנו ישראלים מקסימים.
המשכנו את דרכנו לוואנקה, אבל בדרך עצרנו לעוד תצפית של שתי מפלים יפהפהים, 10 דקות הליכה לכל צד (המפלים שראינו בהלוך שאמרנו שנעצור בחזור), היינו צריכים לחצות חלק מסויים שהיה מוצף מים, אליעד היה הראשון לחצות אך לא צלח וכול נכנס לתוך השלולית העמוקה.
שוב הדרך חזור לוואנקה היתה קסומה, שוב אגם וואנקה לצידנו, שוב הפרות והכבשים לצדנו ושוב פגשנו את הצבאים/האיילים המקסימים. עשינו קניות בסופר,וביקשתי מכפיר שיוריד אותי ואת הבנות בגן שעשועים בזמן שהוא מחזיר את הרכב, הבנות נהנו מהפארק במשך כשעה, הפארק נמצא ממש על הנהר והפעם פגשנו את כל משפחתה של שפרה כולל ההורים הילדים והנכדים חחחחח
הבנות אמרו לי אמא זה מיני פארק העשור של וואנקה, ככ התלהבו שיש שם מתקנים זהים של פארק העשור , נתן להם תחושה של בית שככ חסרה להם ,הבית באפרת בארץ ישראל ולא הבית בסינגפור....
אליעד התקשר ;לחבד בוואנקה לשאול אם יש אפשרות לאכול אצלם או לקנות מצרכים , אך הם אמרו לנו שרק עכשיו הם עברו למשכנם החדש והם עוד לא ערוכים לזה.
החזרנו את הרכב, אף אחד כבר לא היה בקבלה, פשוט משאירים את המפתח בתוך תיבה.
והתקדמנו למקום הלינה שלנו בו אתמול, אהבנו מאוד את הקמפ הזה, אומנם הוא בסיסי ביותר רק עם שרותים, אך המיקום שלו מעולה!!!! 5 דקות מוואנקה והנוף פשוט מהמם והנהר שלצידו מקסים.
כל פעם שמגיעים ללינת לילה, כפיר נותן לליאור ואריאל משימות, כל אחת מהם לוקחת מכשיר קשר וכך הם מתקשרים איתנו, אחת המשימות למשל היתה : למצוא אם יש ישראלים בקמפ, לחפש עם יש טרזן בנחל, למצוא אבנים מיוחדות, לחפש חברים בני גילם וכו... הם מאוד אהבו וחיכו כל יום למשימות היומיות שלהם.
ארוחת ערב הילדים רצו דייסה וקלחי תירס, התחשבו בי....
ככל שאני בוואנקה אני מתאהבת בעיירה הקסומה הזו, יש בה קסם מיוחד, שלווה מיוחדת פשוט מקום מיוחד.
לילה טוב
-
בדרך לרוב רוי
מזהירה לריבוי תמונות…
-
הרוב רוי – רגעים בלתי נשכחים
-
נהנים מהדברים הפשוטים ביותר – גן השעשועים בוואנקה
-
יום שלישי 18/12 – קווינסטון
היום היה לנו יום נאחס,או יותר נכון לי היה יום נאחס, בכל טיול יש לנו יום מעפן, כנראה שהיום הזה הוא היום המעפן שלנו.
אחרי יום מושלם שהיה לנו אתמול, קמתי עם כאבים בכל הפנים, כל הפנים שלי מקולפות וכואבות עדיין מזה שנשרפנו בהר קוק ונוסף לזה יצא לי אתמול פצעי חום וההרפס בשפתיים. כל הלילה לא ישנתי מכאבים, יש לי כאבים בילתי נסבלים, כל הפנים שלי בוערות מכאב, הכאבים גורמים לי לתסכול ולעצבנות.
עוד אתמול בערב החלטנו שהבוקר קמים יקיצה טבעית ובוקר רגוע, אין לאן למהר, התעוררתי בסביבות שמונה וחצי, כפיר כמובן התעורר לפני, דיברנו עם טולה אהובה שלנו בוידאו, שיתפנו אותה בחוויותנו, טלוש כמה את חסרה לנו, כל דבר כאן מזכיר לנו אותך, אוהבים אותך ילדת האור שלנו.
הכנו ארוחת בוקר טעימה ואכלנו בקרואן כי גשם התחיל לרדת בלילה (לא הפתיע אותנו, כך הראתה התחזית), אליעד הזמין שקשוקה, והבנות ואנחנו אכלנו סלט ירקות טחינה אבוקדו ובגטים שאפיתי בתנור וזה יוצא כאילו עכשיו יצאו מהמאפיה , הארוחה היתה מצוינת,
התעוררנו לרוח קרירה וגשם, היום היינו אמורים לעשות היום את דיימונד לייק, אך הגשם והרוח שבחוץ גרמה לנו לאי חשק להתחיל את המסלול, מה עוד שכפיר אמר שהוא מיצה את רעיון הטיולים והציע להמשיך לקווינסטון, הסתכלתי במזג אויר וראיתי שמחר צפוי להיות גשום מאוד בקווינסטון, אז חשבתי שניסע היום לקווינסטון כך נהנה מחצי יום ולמחרת נראה מה נעשה,
אחרי ארוחת בוקר סביבות השעה עשר וחצי יצאנו מוואנקה לכיוון קווינסטון, יישנם שתי דרכים להגיע לקווינסטון ,דרך כביש 6 ודרך ך Cardrona Valley Rd אנו בחרנו בדרך הזו, זו הייתה דרך נופית מהממתת, הנופים היו מטמטמים , כל הדרך הרים ושדות טבולים בגווני ירוק בהיר עד כהה, פרות כבשים איילים לצידי הדרך, ושוב פרות וכבשים ושוב איילים, פשוט תענוג. הדרך אומנם מפותלת אך הנוף מתגמל.
עצרנו בשתי תצפיות מדהימות המשקיפות על קווינסטון והאגם Wakatipu פשוט תצפית מהממת, נוף משגע!!!!! אי אפשר היה להפסיק לצלם.
הגענו לקווינסטון סביבות השעה 12, נכנסנו ל I SIT ול DOC והבנו שמחר מזג האויר גשום וסוער, כמובן שהיה קשה למצוא חניה, אז אני ואליעד ירדנו לאינפורמיישן (אליעד הגיע יחף, לא מצא את הנעלי אצבע שלו) וכפיר בזמן הזה חיפש חניה, לאחר ברורים וחיפושים מצאנו את כפיר והבנות, הלכנו לאכול גלידה ומשם נסענו לגנדולה , לקח לנו איזה חצי שעה למצוא חניה, בסוף מצאנו.
הגנדולה זה רכבל סגור שמוביל אותך לתצפית מטורפת על כל העיר, ומשם יש אפשרות לעלות ברכבל פתוח למזחלות-LUGE , רכשנו כרטיס משולב, של 10 כניסות למזחלות. עלינו על הרכבל והנוף שנשקף ממנו מרהיב, הגענו לראש ההר, הלכנו לתצפית, והמילים שיצאו מפינו היו אוווו הנף הנשקף היה מדהים!!!!
לאחר מכן עלינו על הרכבל הפתוח לעשות את ה LUGE אריאל היתה ביחד עם כפיר וכל אחד מאיתנו היה לבד, עברנו הדרכה קלה איך לנסוע, לעצור, לכוון ימין ושמאל וקדימה סע. היה ממש כיף, ליאורוש פחדה ולא ככ הצליחה לתמרן עם המזחלת, באחת הפעמים היא כמעט התהפכה, שהגענו לסוף המסלול, ליאור יצאה בוכה שהיא לא רוצה יותר לעשות את זה והיא לא אוהבת את זה, כולנו עלינו על סיבוב שני, ובסוף כפיר שכנע את ליאור להיות איתו על המזחלת, והיה אחלה, אחכ עשינו שוב ושוב עד שנמאס לנו, היה פשוט כיףףףף.
אחכ ישבנו לשתות שוקו ופוקצה עם ירקות, המקור היה פיצה, ביקשנו פוקצה בלי גבינה ובלי רוטב אלא רק עם ירקות והיה מעולה, הבצק היה מקמח תירס, ויצא מעולה!!!!
אני כל היום סבלתי מהפצעי חום, והייתי בתסכול גדול, לאט לאט הדמעות התחילו לזלוג, הייתי צריכה קצת ספייס לעצמי.
יש במעלה ההר מסלול מעגלי, רציתי לעשות אותו והילדים לא רצו, אמרתי לכפיר רד עם הילדים לקרואן אני נשארת כאן לעשות את המסלול אחזור שאסיים.
בשעה שש נפרדתי מהילדים, והמשכתי לבדי, היה מקסים!!!!!! הלכתי לבדי למסלול מעגלי אשר מקיף את ההר, תוך כדי הליכה עצרתי בתצפית מקסימה , המשכתי ללכת, הייתי לבדי ביער, המסלול הוא בתוך בוש-יער אך נקודות התצפית מהממות, תוך כדי הליכה ראיתי שילוט (סימון השבילים הוא משולש שתקוע על גזעי העץ) של מצנחי רחיפה, והבנתי שיש במעלה ההר מקום למצנחי רחיפה, מה שאומר שהנוף צריך להיות מהמם, כך אמרתי לעצמי, אז הלכתי לפי הסימון והגעתי לגן העדן, מקום מדהים!!!!!! על ראש ההר ישנו מרחב פתוח כולו צבוע ירוק וכל קווינסטון פרושה לפני נשארתי ללא מילים, פשןט מטורף, בצד השני ההרים העצומים הטבולים ירוק, ישבתי שם עצמתי עיניים נשמתי עמוק ועשיתי לעצמי מדיטציה, היה במקום!!!! אני והטבע והשקט שלי, הייתי לבדי!!!!!
לאחר מכן ראיתי שבילון נוסף צר הממשיך לראש ההר , עליתי עליו, ושוב אוווווו מכל מקום הנוף שונה, מהמם מיוחד פשוט מה רבו מעשיך ה.
הייתי במעלה ההר לפחות שעה, נרגעתי נשמתי עמוק, וחזרתי ברכבל , איך שאני יוצאת מהרכבל אני רואה את כפיר מחכה לי, לא מבין כמה זמן זה לקח לי,כבר רצה לעלות למעלה לחפש אותי (כולה שעתיים נעלמתי כבר רצו לחפש אותי...)
בכל קווינסטון יש 3 קמפים ללינה אשר מופקעים במחיריהם, דורשים 100 דולר לילה, לקמפ מעפן, דחוס, אין מקום לזוז שם ושלא נדבר על פרטיות ואפילו בלי טרמפולינה לבנות (נשברה להם ועדין לא תיקנו אותה) , מצאנו קמפ אחד ממש חמוד ביציאה מקווינסטון אך לא היה שם מקום לאפולוואן שלנו, החלטנו שאנו לא משלמים סכום כזה מופקע ונחפש מקום לינה חינמי, פתחנו את ה CAMPER MAT והוא הוביל אותנו לכמה מקומות שכנראה בעבר זה היה חינמי אך שהגענו לשם ראינו שיש שלט שאוסר על חנית לילה לקרואנים, הסתובבנו איזה שעה וחצי הילדים כבר היו גמורים ונרדמו, ובשעה עשר וחצי מצאנו לנו מקום, חנינו בחניון של הגשר שממנו קופצים בנגי, אחלה מקום ללינת לילה, שהגענו ראינו שם עוד קרואנים ורכבים חונים, ובדיוק מצאנו לנו מקום אחרון.
הלכנו ישר לישון, אני הייתי גמורה מכאבים ומנטלית, והחלטתי שמחר יקיצה טבעית מתי שאקום אקום,
שיהיה לילה טוב
-
הנוף המופלא בתצפית הרכבל בקווינסטון
-
יום רביעי 19/12 – מילפורד – אחד המקומות היפים בעולם
סוף סוף ישנתי מעולה, התעוררתי בתשע וקמתי הרבה הרבה יותר טוב, הערתי את כל החברה והלכנו לצפות בחברה שקופצים בנגי, גשם התחיל לרדת ואנו מוצאים את עצמנו מתצפתים ומעודדים את הקופצים, האמת שהיה כיף, אתה נשאב לזה, המקום עצמו מקסים, הקפיצה היא בגובה של 48 מטר מגשר לנהר, כפיר עבד על אליעד שהוא קנה לו כרטיס לעשות את הבנגי, אליעד שמח הלך יחד עם כפיר למקום הקפיצה וממש רצה לקפוץ , ואז כפיר אמר לו שהוא עבד עליו ולא קנה לו, אך עכשיו הוא מוכן לקפיצה ויאלה בוא נלך לקנות כרטיס, הם הלכו לקנות ואז הם רואים שאם לאחרונה נקרע לך שריר אז הקפיצה אסורה כי זה יכול לפגוע בשריר של הרגל, לפני חודש וחצי אליעד קרע את השריר בירך האחורי והוא מנוטרל מכל פעילות ספורטיבית, בעקבות פיזיוטרפיה אינטנסיבית מצבו הולך ומשתפר, ביום הטיסה היה לו טיפול פיזיוטרפיה והוא שאל את שלומית (הפיזיוטרפיסטית שלו) אם הוא יכול לעשות בנגי, והיא ענתה לו שרצוי שלא כי זה יכול לפגוע לו בשריר. אליעד מאוד התאכזב, אך בכל זאת החליט שהוא רוצה לעשות בנגי,הסברתי לו את ההשלכות שיכולות להגרם לו מזה, שזה אומר עוד חודשיים של אי פעילות ספורטיבית, כמובן שהוא ידע את ההשלכות אבל בתור ההורה האחראי הייתי צריכה לומר לו שוב את הדברים. אז הלכנו לקנות כרטיס ושם היה כתוב מפורשות שאם לאחרונה נקרע לך שריר ברגל אתה לא יכול קפוץ בנגי, הם סגרו לנו את הפינה הזו...
דיברנו עם טלוש שיחת וידאו ארוכה ביותר, כי אי אפשר להיות בבנגי ולא לדבר עם טלוש, היא ככ אוהבת את כל האקסטרים, שאם היא הייתה היא בטוח היתה כבר על הגשר מוכנה לקפיצה.
הייתה שיחה ארוכה וטובה, טלוש שלנו כמה שאנו מתגעגעים אלייך .
חזרנו לבית הכנתי לכולנו שוקו שוקלד חם וטעים, במזג האויר החורפי הזה זה היה במקום.
התלבטנו מה לעשות, להשאר בקווינסטון או לנצל את מזג האויר הגשום ולנסוע למילפורד, החלטנו שאין לנו מה להשאר בקווינסטון וניסע למילפורד.
כפיר ואני לא התחברנו לקווינסטון, עיר תיירותית ביותר (תל אביב של ישראל), עמוסה לעייפה, עוד שקראתי ונברתי על ניו זילנד לא התחברתי לעיר הזו, אך אמרתי אולי אני טועה, מה גם שתכננתי את המסלול נתתי לילה אחד לקווינסטון ורוב האנשים אמרו לי שזה מעט מדי ושנעוף על העיר הזו, אז הוספתי לה שני לילות, אחרי יום אחד בעיר הבנתי שאין לי מה להשאר כאן, מה גם שירד גשם והיה מעונן אז לעשות טיול לגבעות קווינסון לא היה שייך כי הייתה עננות, וגם מצנחי רחיפה שרציתי לא היה שייך בערפל וגשם שכזה. אז פשוט ברחנו משם, החלטה הכי נבונה שהחלטנו. עוד יום שמוכיח לנו כמה נכון לנו טיול ספונטני וכמה הקרואן מוביל אותנו לגמישות.
הסתכלנו על תחזית מזזג האויר במילפורד וראינו שמחר ומחרתיים הם ימים יפים ללא גשם ועם מעט עננות, אז החלטנו שניסע היום למילפורד נסיעה של איזה 300 קמ בערך (לפחות 4 שעות נסיעה בלי עצירות ) , נישן שם באחד הקמפים ואז למחרת נטייל כל היום שם.
לפני שיצאנו לדרך היה לנו איזה שעה וחצי של "ענייני קרואן" חיפשנו מקום לריקון שפכים ומילוי מים, בסוף מצאנו באיזה תחנת דלק, חיפשנו לקנות בלון גז (יש לנו בקרואן 2 בלוני גז, אחד כבר נגמר לנו בתחילת שבוע ואנו לא מוצאים בלון לרכישה) ולא מצאנו, עשינו קניות בסופר ורק בשעה אחת וחצי בערך יצאנו מקווינסון למילפורד.
הקמפים במילפורד הם ללא הזמנה מראש הם לפי כל הקודם זוכה, לכן היינו לחוצים להגיע כמה שיותר מוקדם, מה שהסתבר שלא היה לחץ להגיע מוקדם, כי יישנו קמפ אחד(הקמפ שאנו ישנו בו) שהוא קמפ ענק, שאין מצב שלא יהיה שם מקום, (שאלנו את הרנגר שהיה שם , וזה מה שהוא ענה לנו) לכן אל תלחצו תהנו , תטיילו ותגיעו בכל שעה שמתאימה לכם.
הנסיעה למילפורד מהממת שוב הכל טבול בהרים ירוקים כבשים פרות איילים , נו מה חדש...
הגשם עדיין ממשיך ולא חודל, ואני תוהה ביני לבין עצמי , איך מחר יהיה יום יפה בלי עננים???? עצרנו באיזה מפרץ על הים לאכול ארוחת בוקר, והמשכנו בנסיעתנו, עצרנו בטא אנאו במרכז מבקרים בשביל לקחת מפה של המילפורד והמשכנו הלאה,
רצוי למלא דלק לעשות קניות לפני הכניסה למילפורד כי במילפורד אין תחנות דלק (יש אחת במילפורד סאונד, אז מי שנתקע יכול לתדלק שם, ).
נכנסנו למילפורד והנוף אוווו איזה נוף פשוט תענוג לעיניים, ההרים המופלאים הגבוהים, הנוף ההררי הטמון בכל גווני הירוק למינהם , העצים המלווים אותנו כל הניסעה, האגמים שנמצאים בכל צד, ימין או שמאל אתה כבר לא יודע לאן להסתכל. נהננו מכל רגע ורגע מהדרך המופלאה הזו.
על הדרך יש כמה וכמה קמפים, נכנסנו לקמפ הראשון שראינו הכולל שרותים כימיים ומקום אולי ל 2 קרואנים. לא הבנו בהתחלה , האם זה הקמפ?? מסתבר שכן, בדקתי במפה שלקחתי מהאינפורמיישין וראיתי שבהמשך יש עוד קמפים, אז הצעתי שנלון בקמפ שהכי קרוב לקיי סמט המסלול שנעשה מחר, וזו הייתה בחירה מצויינת, הגענו לקמפ Cascade Creek בסביבות שש בערב, פשוט מקום מושלם!!!! בטח אתם חושבים שאם אני אומרת מקום מושלם אז מצפים למצוא גן משחקים, מטבח, מקלחות וכו... אז זהו שלא!!! בקמפ הזה זה רק אנחנו והטבע, הקמפסייט הוא משטח גדול שניתן להחנות בו ולהשאר ללילה, קרואנים, אוהלים, רכבים מי שרוצה, יישנו שרותים, 2 גלונים ענקיים של מים, מקום מרכזי לארוחות, שולחנות פיקניק בחלק מהסייטים, נהר מקסים שעובר בקמפ, וגולת הכותרת מותר להבעיר אש!!!!, מצאנו לנו סייט מקסים על גדת הנהר עם שולחן פיקניק ומקום להבערת אש, פשוט מושלם!!!! הקמפ הוא כמובן ללא חיבורים, זה רק אתה והטבע בדיוק מה שאנו אוהבים.
בהתחלה תכננתי שנגיע לקמפ נעשה את המסלול Lake Gunn מסלול מעגלי של 45 דקות בתוך יער, אך איך שהגענו לקמפ הבנתי שאין מה לדבר על טיול, הילדים כבר מחלון הקרואן חיכו רק שנחנה את אפולואן שלנו, חנינו ותוך רגע אליעד השתלט על המדורה, ליאור ואריאל הלכו לחפש עצים, פשוט כיף, מקום באמת מושלם. ניסינו לבדוק מה מצב המים, כמובן שהיו קפואים, ראינו על הנחל כמה אנשים שמנסים לדוג משהוא, אחד מהם הצליח לדוג דגיגון, לידנו בסייט היתה משפחה מגרמניה שהם מטיילים כבר שנה בעולם, היה נחמד לדבר איתם, צרפנו את הילדים שלהם בניסיון להדליק את המדורה, בימים האחרונים ירד כאן גשם , כל העצים היו רטובים, לכן לא הצלחנו להדליק מדורה , אך החוויה וההתעסקות היה פשוט כיף, היה קפוא בלילה,
לארוחת ערב הכנתי מרק גריסים, היה מעולה בקורררררר
בשעה עשר כולנו כבר היינו במיטות היינו מחוקים, מה שלא ציינתי זה שאין מקלחות, וכולנו היינו מסריחים מהמדורה שהדלקנו (הצלחנו בסוף אך היא היתה מדורונת) ופשוט כמו שאנחנו נכנסנו למיטות ללא מקלחות (כל יום שוברים שיא חדש
).זה היה יום לא פשוט של נסיעות וענייני ללוגיסטיקה של הקרואן , אך הערב פיצה על הכל, היה פשוט ערב מושלם. הילדים אמרו שזה הקמפ הכי שווה שהיה לנו עד עכשיו. קצת הזכיר לנו נשכחות את הקמפים בארהב עם הנהר והמדורות שאנו ככ אוהבים.
מה שמדהים אותי , שעד עכשיו הילדים ללא מחשב, פלאפון או כל מכשיר דיגיטלי אחר, זה פשוט מדהים לראות איך הם מעבירים את הנסיעות , בטאקי, דבל, צביעה, משחקים של חי צומח דומם, שירים וסתם דיבורים בינם לבין עצמם, פשוט קסום בעייני לראות ולחוות אותם כך.
מראש הבהרתי להם שאף אחד לא נוגע בפלאפון ללא רשות (כך זה גם בבית), והמחשב לא נועד לצפית סרטים אלא רק לעבודה . ובינתיים זה עובד פלאים.
ככ שמחה שאין להם פלאפון/טאבלט או כל מכשיר אחר, אני רואה איך זה שאין להם ,מפתח את היצירתיות שבהן, את הדימיון, לומדות להעסיק את עצמם ולא שומעת "אמא משעמם לי", הן כן אומרות את זה לעיתים אך בתדירות נמוכה ביותר.
מחר יום חמישי, הולכים להנות ממה שיש למקום להציע והטבע הנפלא שלו.
-
יום חמישי 20/12 – קיי סמט, לייק מריאן – יום מושלם
היום עושים את הקיי סמאט, אנו במרחק רבע שעה נסיעה, איזה כיף, קמים ברגוע בלי לחץ, אחרי אתמול הילדים לא זזו, כולם ישנים, בשעה רבע לעשר הערנו אותם (היה קשה מאוד ...) ארוחת בוקר בקטנה קורנפלקס ובשעה עשר וחצי יצאנו לדרכנו,
הטרק הינו חלק מטרק הרוטבורן שככ רציתי לעשות אך יחכה שאריאל קצת תגדל, שהשביל בו מתפצל לקיי סמט, ולכן אפשר לעשות אותו גם כטיול יומי, תווי הטרק הוא בדרך סלולה, נוחה מאוד, חלקו הליכה בתוך בוש,
זוכרים שבלילה היה קפוא, אז התעוררנו לעננים אך עם שמש (העיקר שאין גשם), והיה ממש קר בבוקר, אז התלבשנו בשיטת השכבות, ולאט לאט התפשטנו ונשארנו עם חולצה אחת דקיקה עלינו
ההליכה מקסימה, עם נופים מדהימים, בתחילה ההליכה היא בתוך בוש, שמדי פעם ישנם מפרצים שההרים הגבוהים מתנשאים מעלה מעלה,
עברנו מפלונים קטנים ומקסימים, והמשכנו בהליכה, עד שיצאנו מהבוש ואז התגלה אלינו הנוף המדהים, של הרים ופסגותיהם המושלגות, עצים גבוהים ומדהימים על ההרים, רכס של הרים בכל הצבעים והגבהים, פשוט מדהים, אתה צועד ועם כל צעד וצעד אתה משתנק מהנוף,
בתחילת המסלול ליאור התלוננה על כאבי בטן, אליעד המקסים אמר לי אמא תמשיכי עם אריאל אני אהיה עם ליאור, וכך הוא צעד איתה ותמך בה כל המסלול,
התצפית הראשונה שהגענו אליה הייתה אלוהית, באמצע שום מקום על הפסגה יישנו אגם עם מים צלולים צלולים מהמם, אשר מסביבו דשא והנוף העוטף אותו זה ההרים המדהימים, שחלקם אף מושלגים, עשינו עצירה קצרה להנות ולנשום את המקום, ואז אליעד אומר לי "אמא ממש כובאת לי הבטן, אני לא יכול המשיך", כנראה שמשהוא בחלב לא היה טוב , אם כי קנינו אותו אתמול , כי רק הוא וליאור אכלו בבוקר קורנפלקס ושתיהם התלוננו על כאבי בטן, אמרתי לו שיחכה לנו כאן, אנו נלך לפסגה (מרחק של 30 דקות) ונחזור אליו, הוא לא הסכים, והלכתי איתו לאט לאט עד למעלה, שהגענו לפסגה הנוף היה שמיימי, אווו איזה נוף,אגם מריאן נשקף , ההרים המושלגים, ההרים הלא מושלגים, הכל פשוט מדהים!!!!! אההה והעננים פשוט נעלמו והשמים היו כחולים יפהפהים והכל היה מושלם.
נשנשנו שם בקטנה, קרקרים, חומוס, פריכיות אורז, וירקות וכמובן פירות.
את הדרך חזרה עשינו ממש מהר, בדרך פגשנו 2 משפחות ישראליות , כל ניו זילנד מלאה ישראלים, זה כיף לפגוש ולשמע את השפה העברית. כל פעם שליאור ואריאל שומעות עברית הם מחייכות אחת לשניה חיוך ענקי.
המסלול לקח לנו 4 שעות, מסלול מקסים מקסים עם נוף מטורף ומותאם מאוד למשפחות, לא לפספס את הטרק!!!!!!
הגענו לאפולו ואן, והחניה הייתה מפוצצת, מזל שהגענו בבוקר,
התחלנו את הטיול בעשר וחצי וסיימנו בשתיים וחצי , סהכ 4 שעות, עם 2 עצירות. בתכנון היה עכשיו לעשות גם את לייק מריאן אליעד ממש סבל מכאבי בטן, ואמר לנו שהוא לא יכול לעשות עוד מסלול אז הוא ישאר בקרואן, ליאור ואריאל ישר קפצו על המציאה וגם רצו להשאר , לא היה להם כוח לעוד מסלול, אריאל כל הטיול אומרת לנו "אמא, למה תמיד צריך לעשות רק מה שאתם אוהבים ולא גם מה שילדים אוהבים", בהתחלה אמרנו להם שהם באות איתנו לטיול כי אליעד לא מרגיש טוב, אך הם ממש התחננו להשאר עם אליעד, והבטיחו שהם לא יציקו לו, אליעד אמר לנו גם שזה בסדר.
נסענו ללייק מריאן, נסיעה של 5 דקות חנינו את הפולוואן , היה חניה בשפע.
ובשעה שלוש ועשרים התחלנו את הטרק,
אתחיל מהסוף – הטרק מהמם!!!!!! אחד המקומות המטורפים שהיינו בהם, לקח לנו 4 שעות עם עצירה באגם, הטרק משגע עם נופים מהממים, הליכה בתוך ג'ונגל, אבל ואבל גדול, זה לא טרק לילדים!!!!!!!! מזל שהבנות לא באו איתנו, אחרת זה היה לוקח לנו לפחות 6-7 שעות.
אז ככה,הטרק מתחיל במסלול סלול מקסים לאורך הנהר השוצף והקוצף והגועש, המים הכחולים היפים והצלולים, ומה שאני אוהבת זה לשמוע את רעש המים בתוך כל הדממה הזו.
פשוט תענוג, למי שרוצה ולא יכול או שאין לו זמן לטרק הזה, אפשר לעשות את הקטע הזה, זה בערך 20 דקות לכל כיוון עם נוף מקסים, והשביל סלול ונוח ביותר.
הטרק ממשיך בהליכה בתוך ג'ונגל מהמם, ממש הליכה ביער טרופי, כל ההליכה זה בעצם עליה לא פשוטה על סלעים/אבנים/גזעי עץ, יש לשים לב לסימונים הכתומים המסומנים על העצים (בהלוך אנו פספסנו את הסימון והשתלבנו תוך כדי אינטואיציה) עצרתי כמה פעמים בכדי לסדר את נשימותי, לקראת הסוף הרגשתי את עייפות הרגלים, יכול להיות שבגלל שעשינו את זה אחרי הקיי סמיט הייתי יותר עייפה, הקושי במסלול היה שצריך כל הזמן להסתכל לאן אתה הולך ולאן אתה פוסע, ולהזהר לא להחליק, או ליפול מאיזה אבן/סלע, אחרי שעתיים של עליה מאומצת ונוף מהמם שפרוש לפנינו הגענו, רק אז הבנתי איפה היו אדם וחווה בגן עדן, ברור שהם היו כאן!!!!, המקום פשוט עוצר נשימה, מקום פשוט שמיימי, הולכים והולכים ואז מגיעים אל אגם גדול מהמם שמימיו צלולים המוקף הרים מושלגים (האגם נוצר מהפשרת השלגים), מקום פשוט מדהים!!!!!!!! והשתקפות מדהימה. שום תיאור מילה לא יביע את המראות, המים היו קפואים (טבלנו את רגלינו) אך כמובן שהחברה הצעירים נכנסנו למים (בטח גם אנו היינו נכנסים בגילם....).
נהננו מהמקום המיוחד הזה איזה 45 דקות בערך, אני הייתי יכולה להשאר שם יום שלם, עם ספר טוב, שקט וכל הטבע העוטף אותי לא צריכה יותר מזה כלום.
וכמובן ששמענו עברית בכל מקום שם.
שיצאנו לטרק השארנו מכשיר קשר לילדים וכל הדרך היתה לנו קליטה איתם,
החזור לקח לנו שעה וחצי, כיוון שכמה ימים לפני כן ירד כאן גשם כל המסלול היה בוצי וחלקלק לכן יש מאוד להזהר ולבדוק את תנאי השטח.(נפלתי 3 פעמים והרגשתי את הרגלים שלי כושלות כבר מעייפות),
הטיול היה מהמם, גולת הכותרת של הטיול, נהננו מכל רגע, והיה כיף לטייל בזוג ללא ילדים, ככ אחרת ככ שונה, אהבנו גם את החויה הזו. כל הדרך אמרנו לעצמנו איזה מזל שהילדים לא איתנו, אין לנו מושג איך היינו מסיימים את הטיול הזה.
הגענו לאפולואן , הילדים מבסוטים כולם בסוויטה של אליעד רואים סרט.
ואני התעלפתי למראה הבית שלנו, בלגן ולכלוך כזה לא ראיתי מזמן.
לאחר מכן חזרנו לקמפ המקסים שלנו מאתמול, היתה שמש עם שמיים כחולים וסוף סוף חם ונעים , מי היה מאמין אחרי הגשם והכפור שהיה אתמול (בינתיים התחזית קולעת בול ולא מפספסת).
בדיוק בפניה ימינה שפנינו לחניון אנו שמענו רעש עצום מהקרואן, הבנו שפגענו במשהוא , עצרנו בצד וחיפשנו מה קרה, ולא מצאנו, פתאום כפיר אומר או לאאא המדרגה של הקרואן נשברה, נסענו עם המדרגה פתוחה , שכחנו לסגור אותה שחזרנו מהטרק.
יאלה לא נורא יש לנו ביטוח ביטול השתתפות עצמית נראה מה זה יתן לנו.
שילמנו 26 דולר על לינה, רק על מבוגרים, ילדים לא משלמים והתמקמנו לנו על גדות הנהר .
אליעד כמובן שלא ויתר על הדלקת המדורה, ליאור עזרה לו לאסוף קרשים ואני התחלתי למרק את הבית.
אליעד ניסה וניסה להדליק את האש ולא צלח, מתסכול ועצבים כפיר נחלץ לעזרתו ובשיתוף פעולה הצליחו להרים מדורה לתפארת מדינת ישראל, התחממנו בה בכיף, בינתיים הכנתי לנו ארוחת ערב אורז עם אפונה, ובשעה עשר וחצי בלילה התישבנו לאכול ארוחת ערב, היה טעים ביותר. ומיד אחכ כולנו הלכנו לישון מסריחים מאש המדורה וללא מקלחת..... כבר יום שני ללא מקלחת ועם ריח מדורה, לאן התדרדרתי....
מחר יום שישי-שיט במילפורד ולינה בטה אנאו, לא הזמנו לנו מקום לינה לשבת, כי אנו כבר 3 ימים בלי אינטרנט, מקווה שנמצא מקום, בעצם בטוחה שנמצא מקום,מקסימום נוסעים עוד שעה מטה אנאו למנפורי בטוח שם יש מקום.
יאלה לילה טוב
היה לנו יום מושלם
כולנו מחוקים.
-
Key Summit
-
Lake Marian
-
כמה יופי וואו…
יש לך לינק למפה של המסלול?
-
אין לי לינק למפה
המסלול שלנו היה:
כרייסטארץ-לילה 1
לייק טאקפו- לילה 1
הר קוק – לילה 1
וואנקה – 4 לילות (כולל שבת)
קווינסטון-לילה 1
מילפורד- 2 לילות
טה אנאו – 2 לילות (שבת)
קטלינז – 3 לילות – הפתעת הטיול, מקום מהמם!!!!!
אזור דנידין – לילה 1
חצי האי בנקס – 3 לילות (שבת)
הנמר ספירנג – לילה 1
כרייסטארץ – לילה 1
-
תודה רבה!
-
יום שישי-שבת 21-22/12 – מילפורד ושבת בטה אנאו
היום החלטנו לעשות את השייט במילפורד, השייט של השעה 9 היא זולה יותר ולכן בחרנו את השעה הזו, התעוררנו בשבע בבוקר והתחלנו לנסוע, נסיעה של 50 דקות שעוברת בדרך יפהפיה, דרך הררית של קרחונים, מפלים, וירוק בעיניים, אחת הדרכים היפות שנסעתי בהם, רק בשביל הדרך הזו כדאי להגיע למילפורד,המפלים הנשפכים מפסגות ההרים פשוט בלתי נתפס, עברנו מנהרה שיש בה רק כיוון אחד ולעיתים יש המתנה מרובה כי כל פעם עובר כיוון אחד של הנסיעה את המנהרה, יש רמזור וצריך להמתין לאור ירוק, בגלל שיצאנו מוקדם לא עמדנו ב "פקק" , מהמנהרה לפיורד הדרך מפותלת וצרה במיוחד אך יפהפיה, פשוט מהמם.
הגענו בעשרה לשמונה לחניון של המילפורד, המתנו לאינפורמיישין שיפתח (נפתח בשעה 8 )בכדי לבצע הזמנה לשיט של שעה 9, לא הזמנו מראש שיט (לא הזמנו שום דבר מראש, אני אוהבת להגיע ולראות אם מתאים לנו או לא, וגם בגלל מזג האויר הלא צפוי לא הזמנו שום דבר מראש) , הזמנו שיט של חברת JUCY של שעתיים, עד ההמתנה אפיתי לנו בגטים בתנור שניקח איתנו לשיט, הערנו את הילדים ובשעה שמונה וחצי היינו צריכים להיות ברציף,
הרבה דובר על השיט במילפורד, אז אכן השיט מקסים, עוברים בין מפלים שלא ראינו בדרך וגם אי אפשר לראותם לולא השיט, השיט הוא בתוך הפיורד אך מגיעים עד לים טסמן, יצאנו קצת אל הים, הנופים בשיט מדהימים, ההרים או בעצם צוקים המזדקרים מהיבשה לפיורד, המפלים הנופלים מראשי ההרים, ראינו כלבי ים משתזפים על סלעים ומשחקים במים,אך דולפינים לא ראינו.
השיט אכן מקסים ומיוחד אך לדעתי ואומרת זאת בזהירות אפשר לוותר עליו, הוא לא מסט מבחינתנו (אני בין האנשים הבודדים שחושבים כך, כמה זוגות חברים שלנו שהיו גם בשיט, הגדירו אותו כמסט) אולי אם היינו רואים דולפינים אז אולי הייתי חושבת אחרת, אליעד אמר שהשיט היה מדהים!!!! והנופים היו מדהימים, הוא מאוד אהב את המקום.
בשיט יש שתיה חמה חופשי, ובראנץ של פשטידה ועוגה, אנו לא אכלנו לכן פתחנו שולחן של ארוחת בוקר הכי שווה בעיר, בצים קשות, ירקות חתוכים, טונה, ובגטים חמים , ולנשנוש אכלנו פירות.
אחרי השיט נסענו ל The Chasm הליכה של רבע שעה הלוך חזור למפל מקסים החותר בתוך נקיק אבן עצום, ההליכה למפל היא בתוך יער שכול גזעי העצים שלו מכוסים ומלופפים בירוקת, הרגיש לי כמו יער מכושף, מקום מקסים. אם כי המוני תיירים. (כל נקודות התצפית שהם עד חצי שעה תמיד מלאים בתיירים בעיקר סינים).
משם המשכנו לאגמי המראה Mirror Lake לא הגענו בשיא ההשתקפות, אז לא התרשמנו מהמקום, אבל זה ממש על הדרך ו 10 דקות הליכה הלוך ושוב אז לא נורא, בזמן שחנינו שם ליאור ואריאל עזרו לי להכין את הבצק של החלות שיתפחו עד שנגיע לטה אנאו.
מילפורד אחד המקומות שהכי אהבנו, זה פשוט הטבע בבריאתו, בטבעיותו, ללא נגיעת אדם, ככ שמחתי שהיינו כאן יומים מלאים, ואחד הייתרונות היו זה שבגלל שהיינו עם קרואן יכולנו ללון 2 לילות בקמפ סיט המקסימים שיש כאן בשמורה להציע, אחרת היינו צריכים לחזור לטה אנאו, שזו נסיעה די ארוכה, ומן הסתם לא היינו באים הלוך ושוב למקום הקסום הזה.
משם המשכנו לקמפ שלנו בטה אנאו לשבת, לא הזמנו מקום מראש אמרנו נגיע לטה אנאו ונזמין, לא הזמנו כי לא הייתה קליטה במילפורד, ומיום רביעי אנו בלי קליטה, דבר מבורך!!!!!
הגענו בסביבות השעה ארבע ל TOP 10 הזמנו לנו 2 לילות, וגם הזמנו לנו סיור ליום ראשון לתולעים הזוהרות (לכפיר לא רכשתי כרטיס, אמר שהוא מיצה כבר את האטרקציות האלה) ואז התפצלנו, הבנות ואני נשארנו בקמפ לכביסות, פעם ראשונה שמכבסת מתחילת הטיול, אז תתארו לכם כמה כביסות היה לנו. וכפיר ואליעד הלכו לעשות קניות לשבת, לקנות בלון גז ולתדלק-קיצר מנהלות.
איך שהגענו הבנות השתלטו על הטרמפולינה, והפליי גראונד, ואני בכביסות, כל מכונה ומייבש עולה 4$ לאחד יקר בטרוף.
בדיחת הטיול – תוך כדי שאני שמה מכונה וטבליות כביסה, אני רואה שהטבלית כביסה לא נמסה, לא הבנתי למה ואיך, ומה עוד ראיתי שהכתמים לא ירדו מהכביסה וריח המדורות שעשינו ליל אמש עדיין נשאר, אמרתי לעצמי, מה קורה כאן?? פתאום ליאור אומרת לי :"אמא זה של המדיח זה עובד גם בכביסה?" פתאום אני מסתכלת ורואה שקניתי בטעות טבליות למדיח ולא לכביסה, אוווו נפלתי מצחוק, מזל שהיה בחדר כביסה אבקת כביסה לשימוש חופשי.
מיקום הקמפ פשוט מעולה!!!! על האגם, מרחק הליכה ממרכז העיירה, והכי חשוב מרחק 3 דקות הליכה מגן שעשועים ענק ומקסים עם אומגה לבנות שבשבת טיילנו והיינו שם.
הפסיליטיז של הקמפ מעולה!!!!! מקלחות ושרותים תענוג , מטבח מאובזר בכל מה שצריך , משחקים מקסימה לילדים, גן שעושעים, טרמפולינה, והכל נקי מסודר ומתוקתק.
לשבת הקמפ הזה היה מעולה.
כפיר ואליעד חזרו עם בגטים חמים וחומוס שתוך דקה וחצי התחסלו, ואני התחלתי לבשל לשבת, תפריט קבוע של חלות , עוגת שוקולד חמה, דג סלמון, אורז וסלטים (הגדלתי ראש והכנתי גם סלט חצילים על האש),
הכנסנו את השבת בשעה שמונה וחצי , הבנות כבר היו גמורות, התפללנו שרנו ואכלנו , איזה כיף זה שבת, ההפסקה הזו מתאימה לי, לנשום, לעכל את הדברים, ולהיות בנחת בלי נסיעה, בלי טרק, בלי שיט, רק אנחנו והזמן שלנו.
הבנות וכפיר פרשו לשינה, אליעד ואני שיחקנו רמי-קוב, ובחצות פרשנו לישון, איזה כיף מחר יקיצה טבעית ולא נוסעים לשום מקום.
השבת הייתה מקסימה, לא ראינו את הבנות, כל השבת היו בחוץ , הכירו חברות ופשוט היו ביחד כל השבת,
בכל זאת הזזנו קצת את עצמנו, התעוררנו והלכנו לטייל בעיירה המתוקה, הלכנו לגן השעשועים הסמוך לקמפ היה קר וזרזיף של גשם התחיל לרדת, ליאור ואריאל היו איזה שעתיים בפארק, לא עזבו את האומגה, כפיר ואליעד המשיכו לסיבוב בעיירה, חזרנו לקמפ ונכנסנו למשחקיה, ומאז לא ראינו את הבנות, פגשו שם שתי בנות מתוקות אחת מאוסטרליה ואחת מאנגליה וכל השבת היו יחד, איזה תענוג זה היה לראות אותם משתלבות ומדברות איתם אנגלית, זה היה מאוד מרגש, רק בשביל זה שווה הרילוקיישין.
כל השבת אליעד חופר לי שהוא לא מעונין ללכת לשיט של הגחליליות (כך הוא קורא להם) אז פשוט ביטלתי לנו את הכרטיסים, שביטלתי את ההזמנה שלנו לתולעים הזוהרות, והפקידה שם שואלת אותי מה מספר הסייט שלנו? אני עונה לה 65, והיא אומרת לי שלא יכול להיות שהסייט הזה מוזמן כבר לקרואן אחר שאמור להגיע היום, ושילמנו רק על לילה אחד, אני עונה לה שאתמול בהזמנה הזמנו 2 לילות, היא עונה לי שכנראה היתה טעות והסייט שלנו כבר מוזמן לקרואן אחר ואין סייט אחר פנוי, אמרתי לה שאנו יהודים דתיים אורתודוכסים שלא יכולים להזיז את הקרואן שלנו כי היום זה יום מיוחד – שבת, התפתחה שם שיחה על מה זה שבת עבור היהודים ומה זה בכלל, היה די נחמד, כמובן שלא הזזנו את הקראון כי לא יכולנו ואין לי מושג איך הם הסתדרו, נראה לי פשוט נתנו לו סייט ללא חיבורים.
אכלנו צהרים (הייתי צריכה לגרור את הבנות לארוחה וכמובן איך שסיימנו לאכול הם רצו לחברות שלהם), אחרי האוכל כפיר ואני התפנקנו בשנצ, ושהתעוררנו הבנות עדיין לא היו, שיחקנו עם אליעד רמי קוב, טאקי, ודבל , היה ממש כיף.
הוצאנו את השבת בתשע וחצי בערך (אחרי שספרנו 3 כוכבים), אכלנו ארוחת ערב (חיממנו בתנור את הסלמון והאורז היה מעולה), כיבסתי עוד 3 מכונות כולל מגבות ומצעים, והלכנו לישון, אני ישבתי עוד על המסלול, ובשתיים פרשתי לשינה.
טה אנאו עיירה מתוקה, מאוד אהבנו אותה, יש בה שמשך אותנו אליה, אולי השקט בה, אולי האגם הנפלא וההרים העוטפים אותו, אולי זו האנרגיה של המקום מי יודע...
גמישות גמישות – טיול בניו זילנד מאוד חשוב גמישות, אנו כבר 3 פעמים שינינו וזזנו מהתוכנית המקורית, פשוט לפי מזג אויר, לפי מקומות שפחות התחברנו אליהם (קווינסטון) או מקומות שמאוד אהבנו (מילפורד), לכן אם יש אפשרות הייתי מציעה לא להזמין מראש לינה כי זה מאוד מקבע אותך, אולי במקומות כמו וואנקה וקווינסטוןן כן הייתי מזמינה, אך מלבד מקומות אלה לא הייתי מזמינה מראש. בעקבות תזוזה בלוז אנו בשני ימים קדימה, כלומר את המילפיורד היינו צריכים להיות ביום ראשון ושני, (הרי ברחנו מקווינסטון...) לכן יש לנו יומיים ספייר, אז החלטתי שנהיה 2 לילות באזור קטלינז במקום לילה אחד. ואת הלילה השני עוד לא החלטתי , נחליט בהמשך.
