הנופים הנפלאים בדרך לתורסמוק

העיירה המתוקה והציורית djupivogur  

יום חמישי 13/8 כל הניסים והנפלאות וסיעתא דשמיה אחד גדול!!!!

 

היום זה היום אחרון שלנו באיסלד, בתוכנית המקורית היינו צריכים לישון אתמול בקמפ בריקואיק לעשות כביסות –לנקות את הקראון – ולארוז, ולטייל בעיר החמודה הזו שיש לה הרבה מה להציע יום שלם.

ובשעה עשר בלילה להחזיר את הקרואן לקראת הטיסה שלנו בחצות וארבעים.

אך שוב תוכניות לחוד ומציאות לחוד, הילדים רצו מאוד את השיט בסירת הסילון   riverjet , לכן הזמנו עוד אתמול כרטיסים לשעה 11 בבוקר, הגשם כל הלילה לא הפסיק לרגע לרדת,

ממקום הלינה שלנו למקום מפגש השיט זה 15 דקות,

התעוררנו בנחת סביבות תשע  וחצי בבוקר הכנתי דייסת סולת לכולם .

הגשם כרגע לא יורד וקיווינו שלפחות בזמן השיט ימשיך מזג האויר להיות קר ללא גשם.

בשעה עשר וחצי לאחר ששילמנו במשרדי החברה , נסענו לנהר שבו מתחיל השיט, נכנסנו עם הקרואן , המקום היה עדיין ריק מרכבים, כל פעם שמגיעים למקום והחניה ריקה ואין בעיית חניה השאלה הראשונה שכפיר שואל : איפה להחנות?? אז שהגענו וראינו שהמקום ריק כבר חיכינו לשאלה הזו ואכן היא הגיעה,... איך שכפיר מתחיל לנסוע על דרך העפר, בום הוא מתחפר, האדמה שם מאוד מאוד רכה, וזה מטעה מאוד כי היא לא נראית כך, האדמה – כביש העפר שם נראה עם המון חצץ והאדמה נראית דרך עפר דחוסה ורגילה, כפיר מנסה לצאת מהמקום ולא מצליח מנסה שוב ומצליח לצאת, אך בשיא חוכמתו הוא מנסה שוב לנסוע באותה דרך שבה נתקע בכדי לחנות במקום שיהיה קל אחכ לצאת ממנו, בלי רוורס. ואז זהו נתקענו חזק, עמוק עמוק בתוך הבוץ, אי אפשר לזוז מילימיטר,  שני הגלגלים הקדמיים של הקרואן תקועים ושקועים בבוץ, השעה עכשיו עשרה ל 11 הרבה אין מה לעשות, טל כפיר ואליעד מתארגנים לשיט, מתלבשים היטב עם חרמוניות-כפפות ומשקפים שהמקום מספק, והם מוכנים לאקסטרים הבא, השיט הוא 40 דקות , בזמן הזה אני נשארתי עם ליאורוש ואריאלי ונהננו ביחד, הדבקנו, גזרנו, ציירנו היה פשוט כיף .

לאחר שעה החברה חזרו מבסוטים עד הגג, אמרו שהיה כיף חיים, ומעולה והם ממליצים על השיט, המדריך שהיה להם היה "קול ומגניב" לדבריהם, עשה להם הרבה קטעי אקסטרים פשוט נהננו בטירוף, מבחינתם זה היה שוס הטיול, עלות לשלושתם כ 35318 קורונות .

שאלתי אותם אם מישהו היה צריך לבחור בין אופנועי השלג לבין זה מה הייתם ממליצים: כפיר אמר אופנועי שלג כי זה יותר מיוחד , טל ואליעד אמרו פה אחד סירת הסילון ומיד הדגישו ואמרו שעדיף את שניהם כי באמת קשה לבחור.

בזמן השיט גשם לא ירד מה שעשה להם את השיט נעים וכיפי יותר.

יחד איתם הם פגשו משפחה ישראלית משהם שמסתבר שהם חברים של חברים שלנו איזה עולם קטן, משפחה מקסימה מקסימה, לאחר השיט צריך עכשיו לחלץ את הקרואן, כולם דבקים במשימה, כפיר והאבא משהם מהנדסים כל מיני דברים עם קרשים, בולי עץ כל מה שמוצאים ומנסים לחלץ אך לשווא, הקרואן לא זז, כך במשך שעה שלמה מנסים וכלום, לאחר כמה ניסיונות , שוב מהנדסים, חופרים בידים את האדמה שתקועה בין הגלגלים , שמים קרשים בין הגלגלים לאדמה ליצור רמפה, כפיר מתניע ואנחנו כ  6 חברי דוחפים את הקרואן והנה זה הצליח, כפיר מצליח לנסוע רוורס ולצאת מהבוץ, הוא נוסע ברייס אחורה וזהו הצלחנו להחלץ, ברוך ה'!!!!!

אין לי מושג איך יצאנו משם בלי פנצר בגלגלים, כל האבנים שם חדים מאוד, בשניה יכולים לקרוע את הצמיג.

השעה כבר אחת בצהרים, הילדים רוצים רכיבת סוסים, כל הטיול אנו מנסים ולא מצליחים, סוף סוף מצאנו רכיבה הזמנו מקום ושבאנו לשלם עם כרטיס האשראי, בעל המקום מודיע לנו שהתשלום במזומן בלבד, אין לנו מספיק מזומן אז נוסעים משם לריקויק, נסיעה של שעה וחצי , הגשם חזר לא מפסיק לרגע בדרך אנו רואים הרבה חוות נכנסים ואז אליעד וטל אומרים לנו שלא בא להם בגשם הזה לרכב.

כדי לצאת מהחווה כפיר פותח את החלון שלי בכדי שיהיה לו שדה ראיה, ואיך שהוא בא לסגור את החלון החלון לא נסגר, כל הגשם נכנס דרך החלון, כפיר עוצר בצד מנסה שוב לסגור אך החלון לא נסגר, ואז כפיר מציע שאני אלחץ על הכפתור שסוגר את החלון והוא עם הידיים ירים אותו למעלה, וכך זה נסגר, שוב הלב נפל!!!! כפיר אומר לי : אורית בואי נחזיר עכשיו את הקרואן אני כבר מפחד לנסוע....

ממשיכים לריקויק ישר לקמפ לכביסות והתארגנות, הגענו לקמפ בשעה שלוש בערך, ישר עשינו שתי מכונות כביסה.

הקמפ בריקוויק מעולה, אומנם הוא מאוד צפוף וגדול אך יש בו את כל השרותים, יש 2 מכונות כביסה ו2 מייבשים, אזור בישול, אינפורמשיין,  מקום מסודר לאכול בחוץ ובפנים, מקום מעולה להתארגנות. וסמוך לבריכה העירונית.

לא שילמנו על הקמפ, חנינו בחניה החיצונית סמוכה למכונות הכביסה ופשוט עשינו כביסות.

כפיר היה אחראי על הכביסות , טל בינתיים הכינה לנו ארוחת בוצר, ואני התחלתי לארוז.

השעה כבר חמש וחצי ואנו עדיין עם הכביסות, והגשם לא פוסק.

כבר יומיים הגשם לא פוסק, גשם חזק, חשבנו לעצמנו איזה מזל שזה ביומיים האחרונים של הטיול, אם היה לנו מזג אויר כזה במשך הטיול אין ספק שזה היה הורס את כל הטיול, היה לנו פוקס ענק עם מזג האויר.

רצינו ללכת לגן החיות ולגן הבוטני אך גן החיות נסגר בשעה שש וגם אין חשק ללכת ברגל בגשם הבלתי פוסק הזה. אז לא נספיק לכן נסענו לכיוון האגם בריקויק ורצינו לטייל קצת באזור ובמדרחוב של העיר, מצאנו חניה מעולה מול האגם והתחלנו להסתובב קצת בעיר, עצרנו בחנות מזכרות וקנינו בקטנה, יקר פה בטירוף!!!! ולאחר מכן רצינו לשבת לשתות קפה ושוקו לבקשת הילדים, נכנסנו לכמה מקומות אך לא נמצא לנו מקום פנוי ל 6 אנשים, לא רגילים לכמות כזו של אנשים, באכזבה גדולה חזרנו לקרואן השעה כבר שבע וחצי וצריך לסיים לנקות , לארוז, למלא בלון גז, לתדלק ולרוקן את המים האפורים והשרותים. אך שהגעתי לקרואן העמדתי מרק גריסים עם קוסקוס לארוחת ערב.

תוך כדי נסיעה אני במשמרת על המרק שלא ישפך (בישלתי תוך כדי נסיעה), מגיעים לקלפאויק מרחק 40 דקות מריקויק לתחנת דלק ומגלים שאין פה תחנת ריקון (עד עכשיו תמיד רוקנו בתחנות דלק, אומנם לא בכל תחנת דלק אך הסתדרנו), הייתי בטוחה שבכל העיירה הזו בטוח יש תחנת דלק עם ריקון, אך טעיתי, מה עושים??? חייבים להחזיר את הקרואן מרוקן. מנסים בעוד כמה תחנות דלק ואין , השעה כבר תשע וחצי ומפלס הלחץ מתחיל לעלות, כפיר שואל את אחד האנשים בתחנת דלק איפה אפשר, הוא מכוון את כפיר למקום ששם יש נקודת ריקון. השעה כבר רבע לעשר בלילה כפיר מחפש את המקום ולא מוצא מחפש שוב ואז מוצאים את מקום הריקון.

מגיעים בעשר ורבע לחברת השכרת הקרואנים עם הלשון בחוץ ואיך שאנו מגיעים הבחור שבודק את הקרואן אומר לנו מה קרה לקרואן??? זוכרים שבתחילת הטיול כפיר נתקע בסלע, מרוב שמהרנו והיו הרבה במפרים כל הפגוש נפל למטה.

אחרי שאנו מסבירים לו והוא בודק הוא אומר לנו שהוא רואה שזה לא נזק רציני והוא לא ידווח על הנזק הזה (הזוי!!!!), לאחר בדיקה ממש שטחית שהוא עושה בתוך הקרואן (צריך לנקות ממש בחפיף), אנו חותמים על הטפסים שהכל כשורה, אווו עוד אבן ירדה מהלב, בזמן שכפיר והבחור עוברים ובודקים את הקרואן אנו אוכלים ארוחת ערב טעימה (את המרק גריסים והקוסקוס ) בתוך חברת ההשכרה, השעה כבר 11 בלילה מעמיסים את כל המזוודות והבחור מקפיץ אותנו לשדה התעופה. מגיעים לשדה, שדה התעופה מפוצץ אנשים, כן כן באיסלנד מפוצץ אנשים, בהתחלה חשבתי שאנו טסים באיסלנד איר, ניגשים לדלפקים (אין בכלל תור אז שמחנו) ומבינים שאנו טסים באיר ברלין, עוברים לאיר ברלין ששם יש תור אך לא נורא בכלל ומזדכים על המזוודות, נכנסים לדיוטי פרי , השעה כבר חצות ורבע,  כפיר מטפל בניירת של החזר מס של הדברים שקנינו ורואים שיש לנו זמן גם לקפה ושוקו ברוגע, בשעה חצות וחצי אני אומרת לכפיר יאלה בוא נתחיל ללכת לכיוון הגייט שלנו עוד עשר דקות הטיסה, הוא מתקדם ואני בינתיים הולכת עם אריאל לשירותים, יוצאת מהשירותים ולא רואה את החברה, הולכת לשער הטיסה וגם שם הם לא נמצאים, השעה כבר שתים עשרה וארבעים ולא מוצאת אותם, פוגשת שם את משפחת שפר היקרה והם מציעים לי לשאול בגייט אם כפיר נכנס למטוס, אני שואלת והבחור שעמד שם אומר לי שכן וכולם מחכים לנו בשביל לטוס, והטיסה שלנו היא לא ב 24:40 אלא ב 24:20 !!!!! טעיתי!!! רצה כמו מטורפת עם אריאל נכנסת למטוס כפיר בפתח המטוס ממתין לי כל המטוס מחכה לי, פאדיחות.

יושבים ונושמים אויר לנשימה.

אלא סיכום קורותינו מהיום-קרואן תקוע בבוץ

                                    חלונות שלא נסגרים

                                    פגוש אחורי שנופל לגמרי ממקומו

                                    איחור בטיסה וכמעט פיספוס בטיסה.

לאחר טיסה של 3 שעות נוחתים במינכן בשש בבוקר, הולכים לגייט F ששם טיסת ההמשך שלנו, מרחק הליכה של 20 דקות לפחות, מגיעים והשדה סגור, נפתח רק 3 שעות לפני הטיסה כלומר בשבע בבוקר, טוב שיש כסאות לשבת, מזג אויר מצויין, מגיעים עייפים ורעבים, אוכלים את הסנדוויצים שטל הכינה לנו (בגאטים עם ביצים קשות)  היו טעימים מאוד, וממתינים , לאחר שעה הקבט מגיע בודק וחופר כל פינה במתחם, שתי ניידות משטרה מגיעות וחוסמות את שני כיווני הכבישים רק לאחר שהמקום סטרילי ונקי פותחים את השדה ונכנסים, הבידוק הבטחוני של אלעל היה מטורף, לא זכרתי שזה כך.

מגיעים לגייט סוף סוף ,בודקים אותנו יסודית , חליצת נעליים, בדיקה גופנים לא פוסחים על שום כללים, השעה שמונה בבוקר עוד שעתיים להעביר בגייט עד הטיסה, קונים קפה/שוק וקראוסונים , הקטנות מציירות ומשחקות, אליעד קורא וטל נחשו מה היא עושה??? מורידה שיער בשעווה בשרותים, כן כן, קורעת הילדה הזו (היא עשתה חישוב שנגיע סמוך לשבת ולא יהיה לה זמן לזה, ובמוצש היא יוצאת עם החברות שלה , וזהו ביום ראשון היא מתחילה את שנת השירות שלה  במקווה ישראל, וצריכים להגיע מוכנים אז היא מצאה פיתרון יצירתי)

נכנסים למטוס, מטוס קטן שתי שורות של ישיבה 3 בכל שורה, אין מסכים אישיים, אך זה לא מפריע לנו בכלל, אנו גמורים מעייפות, כולם נרדמים בטיסה, אוכלים את הארוחה הבשרית הראשונה שלנו בחמגשיות של אלעל. הצוות מקסים, השירות מעולה. סהכ היתה לנו טיסה מצויינת.

הטיסה התעכבה בחצי שעה כיוון שעדיין לא סיימו להעמיס את המזוודות ובשעה עשר וחצי טסים. נוחתים בשעה שלוש וחצי מגיעים לביקורת הדרכונים ומה שקורה שם זה קטסטרופה, תור אדיר, מסתבר שמערך המחשוב שלהם נפל עקב לחץ בטיסות היוצאות והחוזרות וכל המערכת המחשוב קרסה, ממתינים לפחות 40 דקות, כפיר בינתיים יוצא ברגע עם הדרכון הביומטרי שלו ושאנו כבר עוברים את הביקורת דרכונים , כפיר כבר בדרכו לרכב להעמיס את המזוודות, יעיל הבחור שלי.

מגיעים לקבלת פנים ואיזה כיף זה לחזור הביתה,

זהו תם ונשלם טיול מקסים , מגבש ומהנה

מחכה כבר לטיול הגדול הבא שלנו...

 

 

איילת, איריס, מיאה, דנה ו vthomeo

תודה רבה על הפרגון ושמחה שנהנתם והחכמתם.

אם הצלחנו להעלות את איסלנד שלב אחד למעלה במגירת החלומות "הרווחנו את לחמנו", אם למישהוא מדגדג לטייל באיסלנד אך חושש , הצעתי אל תחששו לכו עם זה, לכו עם לבכם, גם לי היה חששות ורבות (בעיקר לגבי הילדים, איך יהיה? קר/חם?נסיעות ארוכות, נטו נטו טיול טבע, וכו...) וברגע שהגענו לשם כל החששות התפוגגו, היה נפלא ומדהים, ארץ מדהימה ביופיה.

לגבי הנסיעה בקרואן ללא חגורת בטיחות - אכן מסוכן!!! אך לא נעים לי להגיד הנסיעה בקרואן בזמן שהילדים ישנים זה הדבר הכי נפלא שיש, ושמחה ומודה לקבה שהכל עבר בשלום וחזרנו שלמים ובריאים.

 

 

גמר חתימה טובה

ושנה טובה

אורית