




@Eytanin
מקדש “אגם הירח” בדונחואנג – מערב סין – על דרך המשי...


האומן שצייר את התמונה הזו הוא: אַייוּנַת' סינדהוּ ווינַאיַאלַה, תלמיד בכיתה ט' בטריסור שבהודו. הוא צייר אותה, מפני שאביו נהג לומר על אמו "היא לא עובדת, היא רק עקרת בית". אייונת' הִשתומֵם על דברי אביו ולא ראה כלל שאמו אינה עובדת, צייר את עבודות השגרה היומיות של אמו והראה את הציור למורה שלו. המורה שלח אותה למנהל המחוז. לבסוף התמונה נבחרה לשער חוברת התקציב לענייני מגדר של הודו לשנת 2020-2021.

@nzvia1
סטופת בורובודור – אחת הסטופות המדהימות שקיימות – ג’אווה – אינדונזיה





מקדש בורובודור הוא מקדש בודהיסטי (מהזרם הטיבטי) שנבנה במהלך המאות ה- 8 ו ה- 9. מהאטרקציות הבולטות ביותר שיש באינדונזיה (באי ג’אווה).
המקדש ננטש במהלך המאה ה- 14, התכסה באפר הר הגעש מרפי הסמוך לו ושב והתגלה רק במהלך המאה ה- 19.






דרור רצה תמונות ממנזר פוקטל, אחד המנזרים היותר מעניינים שנמצא בתוך מערה ומתוארך למאה ה- 8.
בטרק לאמאיורו – דארצ’ה (מאנלי, לאדאק – צפון


הודו)
חזרתי לפני יומיים מטיול בפיליפינים.
מעלה קצת תמונות מהטיול (צפון האי לוזון – טרסות אורז וכפרים של בני שבט האיפוגאו).










מצרף מאמר מעניין שעלה אצלי בפייסבוק:
“
לפעמים היסטוריה מתרחשת ממש לנגד עינינו, ורק צריך לדעת לפקוח את העיניים בזמן ולהבין את עצמתה.
בשבועות האחרונים מתרחש בהודו אחד הניסויים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים המרתקים ביותר שבוצעו אי פעם בכלכלה של מדינה ובחברה אנושית בהיסטוריה כולה.
אז מה הסיפור? לפני מעט יותר משבועיים, במהלך שנשמר בסוד שמור ומסווג, הודיעה ממשלת הודו בראשותו של נרנדרה מודי (שהוא דמות צבעונית ומעניינת כשלעצמו), על ביטול מיידי של כל השטרות הקיימים של 500 ושל 1,000 רופי, והחלפתם בשטרות חדשים לאלתר.
מה שעבר תחילה כשמועה מפה לאוזן התברר מהר מאוד כהחלטה אמיתית ומחייבת, החלטה שגרמה ביום אחד למאות מיליוני הודים לגלות שמה שקבור אצלהם מתחת לבלטות, בשקי האורז, ובארונות הבגדים, כבר לא שווה אפילו את הנייר שעליו הוא מודפס.
ומאיפה הגיעה ההחלטה הנועזת? ובכן כל מי שטייל בהודו יום או יומיים בוודאי שם לב שהכלכלה השחורה במדינה פורחת בלי יותר מדי הפרעה. למעשה בשבועות האחרונים נתקלתי במספר פרסומים לפיהם שיעור הכספים המוחלפים בכלכלה השחורה של הודו גבוה יותר מזה העובר בכלכלה החוקית והלגיטימית!
בניגוד למחשבה הראשונית שחולפת בראש, הסיבה היא לא בהכרח היותם של ההודים מושחתים מהרגיל, אם כי לא מעט מהכסף השחור מוחזק בידי בעלי הון כאלו, אלא גם בשילוב שבין כלכלה מתפתחת בצעדי ענק, לבין חברה שברובה עודנה מסורתית ומתבססת על חקלאות כפרית. תוסיפו לזה שנים של אבדן אמון מוחלט ברשויות השלטון, אכיפת החוק והבנקים במדינה - והנה לכם אזרחים שפשוט לא מדווחים על ההכנסות שלהם - בין אם כדי להעלים מסים, בין אם כי הם לא סומכים על הבנקים, ובין אם פשוט כי הם לא יודעים איך לעשות את זה, ומבחינתם המקום הבטוח ביותר לכסף שצברו הוא בבור שחפרו מתחת לערימות החציר ושקי העדשים במחסן - ומחזיקים במצטבר סכומי מזומן אסטרונומיים שנאמדים בעשרות מיליארדי רופי שאינם מדווחים ואינם ממוסים - וחלקם הארי אצל בעלי הון.
מאז שנבחר, מדבר ראש הממשלה מודי על רצונו לקדם את הודו מכלכלה רעועה הנשענת על השימוש במזומן, לכלכלה מערבית מתקדמת אשר רוב הכסף העובר בה הוא למעשה אותות חשמליים בדמות מספרים על המחשב, ולא ניירות בידי התושבים. בחצי השנה האחרונה הוא אף קידם מדיניות של "לא שואלים שאלות" במסגרתה נקרא העם ההודי להגיע לבנקים ולהפקיד את כספו בלי שאף פקיד ישאל מהיכן צבר סכומי עתק שכאלו. היו בין ההודים שאכן הגיעו להפקיד את כספם, אולם מרביתם של בעלי ההון התעלמו מהקריאה והוסיפו להחזיק בסטפות שמתחת לבלטות.
וכך, בן לילה התבשרו תושבי המדינה (והזרים הרבים שמטיילים בה) שהכסף שלהם כבר לא שווה דבר. נותרו להם השטרות של ה10, 50 וה100, אולם כל מי שאוחז בשטרות גדולים, יהיה חייב להגיע לבנקים ולהפקיד אותם - וכך בעצם לדווח על ההון שהוא מחזיק בשליטתו.
הממשלה בראשות מודי לא ריחמה, לצד ההזדמנות בחודשים האחרונים להלבין את ההון בלי שיישאלו שאלות, כיום מי שמגיע לבנק חייב לדווח על הכנסותיו, וצפוי לקנסות כבדים מאוד ואף לענשי מאסר אם יתברר שהעלים מס בשיעורים גבוהים, כאשר כל אזרח הודי יכול להפקיד סכום של עד 250000 רופי בשטרות הכסף הישנים בבנק, עד לסוף השנה, מבלי שיישאל שאלות.
בעצם, בהחלטה אחת של רגע, מחקה הממשלה כמעט לחלוטין את כל ההון השחור במדינה, והכניסה את כל הכספים שמסתובבים בשוק תחת פיקוח וניטור של המדינה. מהלך כלכלי מדהים וחסר תקדים.
אבל פה רק מתחיל הניסוי באמת.
דיווחים שמגיעים מחצי היבשת בשבועות האחרונים מספרים על תורי ענק לבנקים, תורים בהם מתבטלים הבדלי הקאסטות, עניים עומדים ליד עשירים ובעלי ממון, חקלאים ליד תעשיינים ובנקאים - וכולם מבקשים להחליף את כספם.
לצד זה, נרשמת עלייה מטאורית ברכישת מוצרים יקרי ערך, שעוני רולקס, מטילי זהב וכיו"ב.
אמנם קיימת האפשרות להחליף את השטרות בשטרות החדשים, אולם כחלק מהמדיניות המוצהרת של הממשלה לעודד את העניים והכפריים לפתוח חשבונות בנק וללמוד להשתמש בשירותיו, הוטל מס גבוה על החלפת שטרות בניגוד להפקדתם בחשבון הבנק. צעד זה לצד הדיווחים על מחסור משמעותי במזומנים, והגבלת הסכומים הניתנים להחלפה דוחף יותר ויותר הודים לפתיחת חשבון בנק והפקדה בו - ובכך משיגה הממשלה את מטרתה בדיוק.
ימים יגידו אם הניסוי החברתי הכלכלי המרתק הזה יצליח, לצד קולות הערכה רבים נשמעת בהודו גם ביקורת על פתאומיות המהלך, על עוצמתו ועל ההשלכות הלא ברורות שהוא עלול להביא עמו (עד כדי חשש מגל התאבדויות המוני של בעלי הון), אבל דומה שהצעד המדהים הזה שעשתה הממשלה הוא צעד חשוב בדרך למיגור השחיתות והשוחד שכל כך מזוהים עם חצי היבשת, ובאמת צעד ענק בדרך לפריחה כלכלית של המדינה המיוחדת הזאת.
ומי יודע, יכול להיות שבטיול הבא שלכם, כבר תוכלו לשלם לגסט האוס במיין באזאר בכרטיס אשראי.
מקורות:
בלומברג, CNN, פורבס, וגם חבר טוב מהודו שסיפר לי לראשונה על כל העניין”
אהלן,
סוכנות שי כבר לא פעילה.
סוכנויות פעילות שעובדות עם ישראלים; סוויסה האדום סוויסה הצהוב, פליי איסט, ושלום טרק.
היי שמעון,
ניתן להוציא ויזה לנפאל בארץ, או בשדה התעופה, בהגעה לנפאל.
התנאי לכניסה הוא שצריך להיות מחוסנים לפחות פעמיים ...
העליה קשה, אבל לא נוראית, אין מה לרוץ, אפשר לעשות באיזי. הטרק לעמק לאנגטאנג קל יותר.
היי משה,
הלמבו לבד לא מעניין…
אם תצא לטרק האגמים הקפואים אתה יכול לשלב את שמורת הלמבו, ולסיים את הטרק בסביבת קטמנדו (8 ימים, כולל נסיעות).
טיול מהנה,
אהלן,
כמעט בכל עונה אפשר לטייל, אבל לא תוכל להגיע למקומות הגבוהים ברירגיזסטן, מכיוון שחלק מהפאסים יהיו בלתי עבירים בשל השלג.
באוקטובר כבר לא תפגוש את הנוודים במקומות הגבוהים, והמפגש איתם, זה חלק מהטיול...
הם מקבלים את החיסון הסיני (יש לסין שלושה חיסונים שונים).