ירוק, צהוב, כחול, אדום – נורמנדי באביב!
-
כל הצבעים העזים...
הירוק בנורמנדי ירוק מאוד
והשדות הצהובים...צהוב עז שכזה (שדות קנולה מסתבר)
וכחול האוקיינוס האטלנטי נשקף כמעט מכל פינה
וגם אדום מדם החיילים הרבים שחירפו את נפשם בחופי הנחיתה במלחה"ע השניה
אז איך היה?
בחמש מילים - הייתה חופשה מאוד מגוונת.... נהדרת!
כבר אתחיל לספר...
-
ונתחיל מסודר
לפני מספר חודשים בילינו כמה ימי טרום כריסמס בעיר העלומה נאנט בזכות טיסת טרנסאוויה האטרקטיבית , והנה פתיחת הקו החדש של איזיג'ט לנאנט הזדמנה לנו אפשרות נוספת לחזור לאיזור, אבל הפעם – עם רכב ומחוץ לעיר.
התלבטתי בין כמה אפשרויות (נורמנדי? בריטני? לואר? ואפילו דורדון!) , הרבה זמן לא היה לי להתלבט והחלטתי על נורמנדי בשילוב טעימה קלילה מבריטני.
וכך מצאנו את עצמנו בהרכב מלא ומשמח – אני, בן הזוג, הבכור – חייל משוחרר טרי מהניילונים, האמצעי – די להיפך – חייל טרי, ופיקאצ'ו בן עשר וחצי – בחופשה צרפתית נוספת בת שישה ימי טיול מלאים (ועוד שני ימי טיסה).
תודה ליונית שעזרה לי בלבטים ההתחלתיים , לענמה, aljaje ואיילת שעזרו לי בשירשור הדרמטי לגבי גאות ושפל בסן מלו, וכמובן לכל מפרסמי הבלוגים והסיפורים פה בלמטייל.
כמיטב המסורת אשתדל בסוף לצרף שלל לינקים לסיפורים שעזרו לי, לתוכניות המגירה, ובכלל לשלל אפשרויות שנתקלתי בהן אבל מה לעשות שהיו לי רק שישה ימים....
טיסת איזיג'ט מגיעה בשעות הלילה לנאנט, בסופ"ש מדובר בשעה שלאחר השכרת רכבים. לעיר עצמה כאמור לא חזרנו כלל, לכן נשארנו ללון באחד ממלונות השדה –Escale Oceania Nantes. מחיר שחיטה כיאה למלון שדה תעופה.
(למתעניינים – שלושת מלונות השדה נמצאים ממש סמוך זה לזה, ואחד מהם נראה למרחוק כשיוצאים מהטרמינל. יש דרך להולכי רגל המובילה אליהם, היא עוברת דרך מגרש החניה. אנחנו המתנו לשאטל של המלון אבל השאטל מסוגל להוביל משפחה אחת כל פעם... לא הכי יעיל. אוכל אין – כדאי שיהיה איתכם).
-
נהדר ! אחד היעדים העתידיים שלי. שומרת את השרשור ומחכה להמשך ! -
יום 1
אחד הימים המשוגעים של הטיול – אבל חכו בסבלנות.. לפעמים שווה להיות משוגעים!
קמנו רעננים לגלות שזכות השאטל התפוגגה לה בלילה, כך שלא נותר אלא לבדוק בעצמנו את הדרך הרגלית חזרה לטרמינל, להשכרת הרכבים.
אין מה לומר – באור יום הכל נראה יותר קרוב ויותר ברור.
מצויידים ברכב התחלנו בנסיעה האמביציוזית צפונה... עד לדירתנו בנורמנדי, בעיירה ארומאנש-לה-בין
Arromanches-les-Bains, מרחק של כארבע שעות נסיעה.
עד כאן – סטנדרטי, קטן עלינו. מה עוד שמדובר היה בפסחא והעדפנו לא להגיע למקומות שיהיו עמוסים במיוחד ביום הזה.
לינות הוזמנו לפי התוכנית הזו וכמנהג הצרפתים, זכות ביטול הדירה פגה לה כחודש לפני הנסיעה, עוד לפני שירדתי לפרטי התיכנון...
(מה לעשות שכ"כ עמוסים? 🤨) .
קצת לפני הנסיעה התעמקתי בלוחות הגאות והשפל של מון סן מישל ומה גיליתי?
גיליתי הרבה מאוד על גאות ושפל..
קודם כל שבערך מחצית מהחודש התופעה בכלל לא מורגשת במון סן מישל, ומה שבמיוחד רלבנטי – שדווקא היום הוא יום נהדר לחזות בתופעה!
ולעומת זאת הזמן שבו תכננתי להגיע לשם בהמשך הטיול...לא כל כך.
את תיכנון הלינות כבר לא ניתן היה לשנות בלי לספוג את מלוא העלות... מה עושים?
שבתי לפורום להתייעצויות אבל למרות שהדעה הרווחת הייתה "לא נורא" אנחנו החלטנו שלנו דווקא מתאים לרבע את המעגל, לעצור בלילה במון סן מישל ולראות את הגאות והשפל ביום הזה (בתקווה שעומס הפסחא לא יכריע אותנו, ולהשאיר את הביקור באי עצמו להמשך הטיול) ורק אז להמשיך בנסיעה צפונה, עם הגעה לדירה באיזור אחת עשרה וחצי בלילה.
וכך היה.
אז כאמור יצאנו לדרך.
עוד משימה חשובה היתה - למצוא סופרמרקט פתוח בפסחא ולקנות משהו עד שעת הסגירה ב 13 (בכל מקרה בימי ראשון הם נסגרים מוקדם).
עצרנו בעיר RENNES לקניה ולאכילה ( מקוצר זמן לא ביקרנו בה אבל היא נמצאת ממש על הדרך), והמשכנו סוף סוף ליעד הראשון שלנו היום – העיירה
סן מלו Saint Malo.
סן מלו שוכנת גם היא לחוף האוקינוס האטלנטי, לא רחוק ממון סן מישל ולמעשה שייכת לאותו מפרץ שנקרא על שמו – מפרץ סן מישל.
נעזרתי בכתבה של דני אשכנזי על סן מלו.
ושמתי בוויז את החניון שליד לשכת התיירות.
הוויז אולי לא צחק אבל צוחק מי שצוחק אחרון.
פסחא היום! וואו כמה עמוס.…
האיזור כולו מרושת בחניונים, כולם מלאים, ולא נותר אלא לעמוד בתור ולהמתין שמישהו ייצא.
חומות העיר העתיקה כבר לידינו אבל... מה יהיה?
המשכנו הלאה רק בשביל לעמוד בתור לחניון נוסף – הפעם P2 , "חניון הנמל".
עוד קצת המתנה ו... יש!
יוצאים מהאוטו, כמה צעדים ו....מה קורה פה?
כן, הגענו ממש בשפל.... מהמם!
אני חושבת שאם הייתה תחרות "השפל הכי יפה" סן מלו הייתה זוכה בה בוודאות.
את הזמנים ניתן לבדוק בלינק (אפשר לשנות בו גם לתחזית עבור ערים אחרות), ומזכירה שיש הבדל בעוצמה בין הימים בחודש (אפרט בהמשך).
(דרך אגב - מה זה בכלל גאות ושפל? ממליצה לא להתעצל ולקרוא בויקיפדיה על כוחות המשיכה של הירח והשמש כלפי כדור הארץ. לא כל יום רואים בעיניים כזה דבר).
אחרי שגמרנו להתפעל מהשפל, לטייל קצת על שובר הגלים ולראות כמה אנשים מנצלים את היום היפה והשפל לשכב ולהשתזף על חוף הים
(כל עוד הוא קיים! עוד מעט ישטף לו...), הגיע הזמן לעלות לחומות העיר העתיקה ולהשקיף מלמעלה.
קיימים כמה וכמה פתחים מהם ניתן לעלות לחומה, אנחנו התחלנו את הסיבוב ליד הנמל בהתאם למקום החניה.
בזמן השפל (ורק בזמן השפל) ניתן גם לטייל לאיים Grand Bé ו Petit Bé .
הנה המשתזפים, המטיילים העולים בשביל לאי (רואים את השביל המסתלסל שם רחוק?) , וגם בריכה שיצרו שם..
אנחנו ממשיכים הלאה ומגיעים לפסלו של Robert Surcouf, הלוא הוא "מלך הקורסירים".
סן מלו היא עירם של הקורסירים, פיראטים מורשים ע"י המדינה שמעבירים חלק מהשלל כמס, וחלק ניכר מהעושר בעיר הגיעה מפעילות זו.
רוברט סורקוף ניצב פה בתלבושת הקורסיירים המסורתית מול האיים Grand Bé ו Petit Bé , קורא לחייליו להצטרף אליו.
התואר "מלך הקורסיירים" הוענק לו בזכות השתלטות על ספינת 1200 טון בשם KENT.
בהזדמנות זו אציין למי שמעוניין שיש גם ספינת קורסיירים משוחזרת ליד לשכת התיירות וניתן לבקר בה, נראה לי מעניין עם ילדים בגיל המתאים.
אנחנו ממשיכים על החומה.. נהנים ממראה השחפים בכל פינה.
מזג האוויר המושלם היום ללא ספק הוסיף.
באופק מבצר Fort National, גם הוא נגיש רק בשפל, ורבים רבים יורדים לסלעים ומטיילים שם.
באחת הירידות מהחומה ירדנו פנימה לעיר העתיקה.
עקב הפסחא פה העומס היה עצום, אבל בימים כתיקונם נראה לי מאוד נחמד לשוטט פה בין המסעדות והחנויות.
טיפ – עם ילדים חפשו את חנות הממתקים Les Bonbons de Saint-Malo, מעוצבת כולה ברוח הקורסיירים...🤩
בזאת תם ביקורנו הקצר בסן מלו, בהחלט אפשר (וכדאי) להקדיש יותר זמן – מומלץ!
מדד הכוכבים לסן מלו:
אני 5 בן הזוג 3.5 בכור 4 אמצעי 4 פיקאצ'ו 4
-
יופי יופי יופי! נורמנדי על הכוונת שלי כבר מזמן, ועכשיו לאחר שנהנינו כל כך בדורדון רוצים עוד יותר לשוב לצרפת. ממשיכה לעקוב
ומבינה אותך לגמרי על ההתעקשות לראות את הגאות והשפל בשיאם במון סאן מישל גם אם מסובך יותר!
-
פנינית,
כיף שחזרת לספר בפירוט על טיולכם.
התמונות כל כך יפות!
מקווה להשתמש ביום מן הימים במידע המפורט.
סמדר -
יום 1 – המשך
ועכשיו – ממשיכים ליעד שהכתיב את כל הלו"ז היום.. מון סן מישל בשיא הגאות.
קצת הסברים : את הלו"ז ניתן לראות בלינק .
הימים המסומנים בצהוב – אלה הימים בהם ניתן להבחין בצורה משמעותית בתופעת הגאות והשפל במון סן מישל.
בימים אחרים – לא.
העוצמה מתוארת בעמודה Coef – תשאפו להגיע ביום בו הוא מקסימלי.
Pleine mer – זמני שיא הגאות (עמודה ליום וללילה, אך שימו לב ש"לילה" אין פירושו בהכרח חושך!)
Pleine Soir – זמני שיא השפל.
כיום החניה מתבצעת בחניונים מרוחקים מהם מופעל שאטל חינמי שוטף לאי עצמו.
שימו לב קיימות שלוש תחנות לאחר שיוצאים מהחניון – תחנה ראשונה עוצרת באיזור מסעדות ומלונות, תחנה שניה באיזור הסכר לפני האי, תחנה שלישית ממש למרגלות הכניסה לאי.
ונקודה אחרונה וחשובה- מומלץ להגיע שעתיים לפני הזמן המצויין כ"שיא הגאות" על מנת לראות את התהוותה. (שעתיים לפני להגיע למקום התצפית, לא לחניון).
ניתן להשקיף על התהוות הגאות מהאי עצמו (מהחומות למשל) או לפני האי, לדעתי המקום המומלץ ביותר הוא לרדת בתחנה האחרונה ולהתקרב מעט, ממש קרוב לאי....
אבל - אנחנו ירדנו תחנה קודם בסכר בהתאם להמלצה כלשהיא והנה מון סן מישל מרחוק...(לא באמת רחוק, אפשר ללכת).
אנחנו מתחילים ללכת, מתרשמים מהבוץ שסביב האי, מתקרבים עוד קצת ועוד קצת...
הנה תראו כמה הכל יבש-בוצי!
וגם פה יש סירה אחת, תקועה גם היא 🤨
בצידו השני של האי ערימות אבנים
ואם תהיתם מה יעשה פיקאצ'ו במשך שעתיים הסירו דאגה מליבכם, הוא היה עסוק מאוד!
טיפ – הצד הזה בו יש אבנים הוא הצד ממנו מגיעים הגלים החזקים.
אל תצפו לצונאמי, זה לא זה, אבל...
לאט לאט ויותר ויותר פיקאצ'ו נאלץ לסגת אחורה והים התקדם לעברו... עד שכיסה את כל האבנים!
והכל הוקף במים...
האפשרות לסגת כל הזמן מפני המים הגואים אבל עדיין להישאר קרוב (כי השביל המרכזי איננו מוצף) ולהרגיש ממש את התופעה,
היא בעיני חוויתית ביותר, בעיקר לילדים אבל גם למבוגרים ומעניקה למון סן מישל את פרס "הגאות הכי יפה".
לאט לאט החשיך...היה נפלא!
מדד הכוכבים למון סן מישל:
אני 5 בן הזוג 5 בכור 5 אמצעי 5 ("מגניב לראות את התופעה במציאות!") פיקאצ'ו 5
חמש חמישיות ראשונות
בהזדמנות זו אציין שבשעה שבע בה הגענו למון סן מישל – פסחא או לא פסחא – שום עומס לא היה.
ועכשיו נותר רק לנסוע עוד 1:45 לארומנאש... אבל היה שווה!
-
-
-
-
הי פנינית,
שמחה שהתחלת לספר. אני בעיצומן של הכנות לטיול באזור באוגוסט.
גם אנחנו נוחתים בלילה והוזמן אותט המלון בשדה של נאנט. התכתבתי עימם ואכן ציינו שבשעת הנחיתה אין כבר שאטלים ונצטרך ללכת כ 200 ברגל. מקווה שבהרכב משפחתי שכזה (ילדים וסבא) זה סביר
מחכה בקוצר רוח להמשך.
ליאת
-
מקסים מקסים מקסים!!!
אני עדה להתלבטויות שהיו באשר לגאות והשפל, הניסיון להבין אותם בזמן קצר ומוגבל שהיה בידיך וליישם בדיוק בעיתוי הנכון – בינגו!!! אלופה !!! באמת שאין כמוך!
(מה לעשות שכ"כ עמוסים? 🤨,ומה לעשות ששיש כל כך הרבה טיולים לתכנן? 🤨 – תמשיכי כך!!!) .
וכרגיל, כיף לקרוא את המדדים שלך וכיף לראות חמישיה מפיקאצו’
-
עדי, איילת – שמחה שהצטרפתן
ליאת – יהיה בסדר, רואים את המלונות באופן ברור וזה לא רחוק, הם כולם זה ליד זה ממש.
לימור – כשאת מחליטה לפרגן… אני מסמיקה כולי
, ובאמת רק שנמשיך לטייל…כבר ממשיכה ליום 2
-
יום 2
אחרי האינטנסיביות של אתמול קמים קצת יותר באיזי בדירתנו בארומאנש, המשקיפה לחוף הים, שכנה של לשכת התיירות.
בתוכנית המקורית חשבתי היום לבקר באתרי חופי הנחיתה אבל מזג אוויר מושלם היום בניגוד להמשך השבוע הכתיב לי שינויים והיום ניסע לטיול באיזור שנקרא "נורמנדי השוויצרית".
מדובר באיזור שבינו לבין שוויץ אין דבר וחצי דבר (מזכיר לי את שוויצריה הקטנה שבכרמל שגם היא בת דודה מאוד מאוד רחוקה של שוויץ
) , אבל – איזור ירוק יפה שופע מים
ושופע גם שלל פעילויות אקטיביות לילדים – פארקי חבלים, קייאקים, מגלשות הרים, אופניים, שיט בסירות, סוסים...
העיר המרכזית שבו נקראת CLECY.
אנחנו בחרנו דווקא במסלול הליכה ברגל, ממקום שנקרא la Roche d'Oëtre
מפה יוצאים מספר מסלולים באורכים שונים, אנחנו בחרנו במסלול הארוך ביותר שנקרא "מסלול הגרניט" , אורכו 8.7 ק"מ.
לא המצאנו שום דבר, המסלול תואר בפירוט בסיפור של ליאור
גם היום חג בצרפת.. "שני אחרי פסחא".
תחנות הדלק הקטנות – FERMET (סגורות). 🤨
הסופרים פועלים לפי תורנות בלבד ורובם סגורים.
חששתי מעומס בכבישים... אבל לא. ממש לא.
אנחנו מגיעים ל la Roche d'Oëtre .
במקום לשכת תיירות ממנה ניתן לקבל מפה בסיסית, אבל ניתן גם לבקש מהם מראש במייל.
יש גם מסעדה ואנחנו מנצלים אותה להפסקת גלידה והצטיידות בשתיה.
מדובר בצוק , ולכן המסלול מתחיל בירידה יחסית תלולה.
אבל אל דאגה, די מהר מגיעים לאיזור נינוח של נחל וצועדים לאורכו.
גם הטמפטורות נעשות פה יותר נוחות, ואולי בגלל שחלפה שעת השיא של הצהריים.
נופים גדולים אין פה, אבל ירוק מאוד ופיכפוך מים תמיד עושה טוב.
מזכיר לי מסלולים שעשינו ברומניה ובסלובקיה.
באמצע הדרך אנחנו מגיעים לבית הקפה שהבטיח לנו ליאור...
מדובר בבית קפה ככתבו וכלשונו – קפה וגלידה. לא יותר מזה.
אבל נעים פה מאוד, יושבים בחוץ כמובן בלב הירוק הירוק הזה, ואם זה לא מספיק, מסביב הוסיפו וקישטו בדמויות זרדים מקסימות... הנה דוגמית
מפה והלאה המסלול משנה פניו, ואנחנו חוזרים לצד הכביש בין הכפרים.
גם פה ירוק. ונכון שאפשר לנסוע פה.. אבל כשהולכים ברגל הדברים נראים אחרת.
פוגשים פרות…..
קצת גשם התחיל לטפטף אבל שום דבר שממש מפריע.
אנחנו מגיעים לפארק החבלים שנמצא ממש סמוך לנקודת היציאה של המסלולים.
נראה פארק נהדר עם הרבה רמות של מסלולים אבל אחרי 8.7 ק”מ בכל זאת פיקאצ'ו כבר קצת עייף ומוותר על פארק החבלים.
לא יודעת אם מסלול כלשהוא פה הוא מאסט, אבל היה כיף.
מדד הכוכבים למסלול הגרניט בנורמנדי השוויצרית:
אני 4 בן הזוג 5 בכור 4 אמצעי 3.5 ("לא שווה חצי יום") פיקאצ'ו 4 ("הורדתי כי לא אהבתי את החלק של הליכה ליד הכביש")
ומה עכשיו? הצבא צועד על קיבתו, הצרפתים כמנהגם סבורים שאין זה זמן ארוחת צהריים (וגם לא ערב), בעל כורחנו אנחנו מגיעים למזון המהיר...
אנחנו ממשיכים ל"עיר הגדולה" באייה Bayeux, צריכים סוף סוף לעשות קניה גדולה בסופר...
(דרך אגב – סניף קרפאואר מומלץ וענק כולל מוצרים שאינם רק מזון, ויש בעיר גם אושון אבל הוא היה סגור בחג).
ואחרי השלמת המשימה, אם אנחנו כבר פה, לא נציץ בקתדרלה הגדולה והמרשימה?
אז נכנסנו.
תם עוד יום.
-
יום 3
"לבלוע" את כל נורמנדי אי אפשר היה בזמן שעמד לרשותנו
, אבל לוותר על צוקי אטרטה המדהימים גם לא היה בא בחשבון, מרחק שעתיים מהדירה שלנו בארומנש.
אז כן.. היו קצת נסיעות היום, בואו נתחיל.
פתחנו את היום בביקור חוזר בבאייה .הפעם על הכוונת שטיח הקיר המפורסם של באייה,
שטיח עתיק שנרקם במאה ה -11 לספירה ומתאר את ההתרחשויות שקדמו לכיבוש אנגליה ע"י וויליאם הכובש – דוכס נורמנדי.
השטיח רחוק מלהיות סתם שטיח, הוא באורך של 70 מטר... נסו לדמיין. זה ארוך ארוך...
יש הקוראים לו "הקומיקס הראשון בעולם" ואני חושבת שיש בזה מן האמת.
השטיח מוצג פרוש לכל אורכו ובזמן הביקור עוברים לידו המבקרים שמאזינים באודיו גייד להסברים מה מתואר בכל סצנה ממוספרת בשטיח.
השוס- יש גם אודיו גייד בעברית!
אני חייבת לומר שלמרות העברית, התוכן לא ממש הרנין את ליבו של פיקאצ'ו והוא פסק אחרי דקה "משעמם!".
אנחנו לעומת זאת התמדנו...
הנה דוגמית מהשטיח (תמונת אינטרנט)
אחר כך עלינו לקומה השניה של המוזיאון בה יש גם מוצגים שונים מעלילותיו של השטיח ומהתקופה הרקומה.
יש גם הקרנות של סרט אבל אנחנו לא צפינו בו.
אז איך היה?
אותי קצת איכזב.. לא יודעת להסביר למה. אולי גם אותי קצת שיעממו ההסברים האינסופיים באודיו גייד?
אבל הדעות במשפחה היו חלוקות...
מדד הכוכבים לשטיח באייה:
אני 3.5 בן הזוג 5 ("מאוד מעניין להיכנס לראש של אנשים מלפני 1000 שנה") בכור 3.5 אמצעי 2.5 פיקאצ'ו 0 ("משעמם לילדים")
המוזיאון סמוך לקתדרלה בה ביקרנו אתמול וזו היה הזדמנות לראות אותה באור יום ומזווית שונה.
בני המשפחה התעקשו שהיא שווה דירוג!
מדד הכוכבים לקתדרלת באייה:
אני 4 בן הזוג 5 ("יותר יפה מהנוטרדם!") בכור 4.5 אמצעי 5 ("מבחוץ") פיקאצ'ו 5
המשכנו בנסיעה, בדרך עברנו בנקודת תצפית בהונפלור שנקראת Côte de Grâce.
התצפית היתה כ"כ מאכזבת, אל תחשבו עליה אפילו.
עצרנו לצהריים בשולי הונפלור (עוד נחזור לעיר) והנה אנחנו מגיעים לגשר הענק - גשר נורמנדי.
מדובר בגשר מיתרים גבוה במיוחד המאפשר תנועת ספינות חופשית בנהר הסיין.
הגשר נבנה ב 1995 והוא מקשר בין הונפלור לבין לה-האבר.
גובהו 215 מטר ואורכו מעל 2 ק"מ.
לשלם צריך (5 יורו)... וככה זה מרגיש תוך כדי.. מרשים!
לאחר שעוברים את הגשר ניתן לחנות בצד ולעלות רגלית לנקודת תצפית נוחה.
מדד הכוכבים לגשר נורמנדי:
אני 5 בן הזוג 4 בכור 4 אמצעי 0 פיקאצ'ו 0
ממשיכים בנסיעה, מתקרבים לאטרטה אבל עוד רגע, קודם נגיע לביקור קצר בחווה לייצור סיידר
אודה על האמת שיש הרבה חוות לייצור סיידר, יש למעשה מה שנקרא – "דרך הסידר" והיא כוללת הרבה מאוד מקומות שניתן לבקר בהם.
מתוכה בחרתי את החווה הנ"ל שנראתה לי מעניינת, השתלבה במסלול, ואפילו קראתי תיאור מפורט לגביה בסיפור פה בפורום (של rinini).
בחווה יש סיור מודרך (בצרפתית) או טאבלט עם הסברים (באנגלית),
אבל אחרי שקראתי את ההסברים של רינת לא הייתי צריכה שום טאבלט, ממש לא. הכל היה שם.
המקום כ"כ ירוק שקט ופסטרולי...בן הזוג החליט שזו הזדמנות למנוחה.
אתם יכולים לראות בתמונה את האווזים שתפקידם בחיים לאכול את העשב שצומח במרץ ואת התפוחים שנושרים.
הנה שובך היונים העתיק שעומד לו באמצע החווה
אפשר לראות גם את עצי האלון הגבוהים המקיפים את החווה ומגנים על עצי התפוח.
בחנות של החווה מוכרים שלל מוצרים כולל ליקר קלבדוס מיושן בטווחי זמן שונים (גם 20 שנה).
ויש טעימות כמובן.
טעמנו שלושה סוגי סיידר ואת מיץ התפוחים.
הבנים פסקו בעד הסיידר ה demi sec, אז קנינו אותו ואת מיץ התפוחים.....
פסטורליה כבר אמרתי?
לא אתר דרמטי ולא מאסט אבל שמחתי לבקר שם. היתה לי חוויה נעימה.
מדד הכוכבים לחוות הסיידר:
אני 3.5 בן הזוג (לא מדרג, ישן...) בכור 3 אמצעי 2 פיקאצ'ו "לא יודע"
-
יום 3 – המשך
ועכשיו הגיע הזמן לבקר במנה העיקרית של היום.. אטרטה Etretat והצוקים המדהימים שלה.
אנחנו חונים ליד לשכת התיירות, באורח פלא יש חניה (מניחה שבקיץ המצב שונה לגמרי).
הליכה קצרצרה במדרחוב והנה אנחנו בטיילת או כפי שקוראים לה הצרפתים – Terrace.
וכבר ברגע הראשון החוף הזה מהמם אותך!
מבט לימין מראה לנו את הצוק המזרחי שנקרא – Falaise d’Amont
מבט לשמאל והנה הצוק המערבי - Falaise d’Aval
ומכל הכיוונים נשקפים – האוקיינוס, חוף האבנים והשחפים....
וזוהי רק ההתחלה...
בתוכנית טיפוס על צוק Falaise d’Aval לתצפיות מהממות עוד יותר.
בעונה שלנו ובשעת הערב ממש לא קשה לטפס, אבל בשעות הצהריים בקיץ מניחה שקצת מאמץ יותר.
תחילתה של העליה במדרגות מסודרות, בהמשך שביל (ברובו לא נוח לעגלות).
מתקרבים עוד קצת…
ועולים עוד...אפשר כבר לראות גם את הצוק השלישי בצורת מחט (האחרים מתחרים ביניהם על
התואר "הפיל השותה"), למעשה זו הנקודה בה ניתן לראות את שלושת הצוקים גם יחד.
זו ההזדמנות להזכיר את מונה והציורים הרבים שלו כאן באטרטה.. האמת אפשר להבין אותו, גם אני הייתי מתמקמת פה!
ואפשר להביט לכיוונים אחרים.. מהמם גם כן.
ואם עוד לא היה ברור – אם באים עם ילדים קטנים חשוב לשמור עליהם היטב פה!
(כן זה האמצעי שלי שם על הצוק.. כמעט חטפתי התקף לב)
עוד כמה תמונות:
היה קשה להיפרד מהמראות אבל בסופו של דבר עשינו זאת וירדנו מהצוק.
זו היתה ההזדמנות לרדת ממש לחוף עצמו בשעת השפל, להתחבר קצת עם השחפים…
שלפעמים עפים... (לא אסגיר ילד בן 10 וחצי שגרם לזה...)
חזרנו לרכב, מתוך כוונה להמשיך לצוק השני - Falaise d’Amont אליו ניתן גם להגיע ברכב (זה הצוק שבראשו כנסיה).
אלא מה – הכניסה ברכב לכביש העולה הייתה חסומה, עד עכשיו לא ברור לי למה.
השעה הייתה כבר מאוחרת מכדי להתחיל ולעלות ברגל גם על הצוק הזה, כך שהחלטנו להסתפק במראות המדהימים שכבר ראינו ולהתחיל לחזור לדירה...
היה נפלא!
מדד הכוכבים לצוקי אטרטה
אני 5 בן הזוג +5 בכור 5 אמצעי 5 פיקאצ'ו 5
כן... עוד קונצנזוס של חמש חמישיות...
אנחנו מתחילים לחזור מערבה, שוב עוברים בגשר נורמנדי, אבל הפעם עוצרים לבקר באיזור הרציף העתיק של הונפלור - Vieux-Bassin .
העיר העתיקה מקסימה ואפשר לבקר בה גם יום שלם, אנחנו רק עצרנו לטעום, אולי אפילו פחות מטעימה…
איזור הרציף משופע כולו במסעדות, אבל היה קצת מאוחר מדי וחלק מהמסעדות כבר סירבו לקבל אותנו בתואנות שונות. ויתרנו על התענוג והמשכנו הלאה...
הגענו לדירה באחת עשרה וחצי.. אבל היה שווה!!
-
וואו!!!!
-
-
-
יום 4
מזג האוויר היום לא בישר לנו טובות, לא משהו נורא אבל גשמים קלים מפעם לפעם.
זו הסיבה שתכננתי היום לבקר במוזיאונים ובאתרים של חופי הנחיתה.
מה היה פה בחופי הנחיתה במלחמת העולם השניה?
אני מודה שהידע ההיסטורי שלי בנושא לא היה חזק...
נאלצתי לקרוא קצת, ממליצה מאוד על ההסברים של יונית בכתבה הזו וגם על הכתבות של דני אשכנזי באתר פרנקופיליים אנונימיים.
כמו כן כדי להכין את כל המשפחה לנסיעה קיבלתי את המלצת הפורום וארגנתי צפייה משפחתית בסרט "היום הארוך ביותר".
מדובר בסרט של שלוש שעות, משנות ה-60, העוסק באירועים שונים במתקפה אבל בעיקר בקרב בפוינט דו הוק עליו אספר בהמשך.
סרט של שנות ה-60 בהחלט נראה כפי גילו
, אבל מצד שני הוא הכניס את כולנו לעניינים כולל הילדים ורמת האלימות בו לא גרמה לשום טראומה...אחרי שקצת השכלתי היכן נחתו בעלות הברית והכרתי את החופים השונים (סורד, יונו, גולד, אומהה ויוטה) גיבשתי מסלול שיכלול את העיקר מבחינתי.
צריך להבין שיש עשרות רבות של מוזיאונים, אנדרטאות, בתי קברות, אתרים...
אפשר לבלות פה גם שבוע רק במוזיאונים השונים.
אבל אם לא באים לעשות דוקטורט בנושא חייבים לבחור טעימה מייצגת ולהשאיר הרבה הרבה בחוץ.
אפשר להיעזר בכתבות שציינתי, ויש גם אתרים שמדרגים את "10 הגדולים"
העיירה בה גרנו (וממנה ניפרד היום) Arromanches-les-bains נמצאת על חוף גולד בה נמצאים כמה וכמה אתרים.
התחלנו ב "ארומאנש 360"
www.arromanches360.com (הלינק הישיר לא מצליח להגיע שלם...)
מדובר בהקרנה של מעין סרט (ללא מילים) מרובה מסכים המתאר את מבצע הפלישה (מה שנקרא ה D-day ) וניצחון בעלות הברית.
עשוי היטב, ולדעתי הבחירה מס 1 עבור ילדים.
מדד הכוכבים לארומאנש 360
אני 4 בן הזוג 5 בכור 4 אמצעי 4 פיקאצ'ו 5 ("ממליץ")
כאנקדוטה אספר שחנות המזכרות של ארומאנש 360 מנוהלת בסגנון אמריקאי בהתאם לקהל כנראה ("מזכרת מכל דבר שזז")..
אפילו מונופול מיוחד מצאנו שם.
יש גם בירה.
כנראה שיש מי שיקנה...
לחילופין יש פה בחנות שלל מדריכים סרטים מפות וכדומה, גם ספרי קומיקס בנושא לילדים (באנגלית).
ירידה קלילה במורד הגבעה עליה נמצא ארומאנש 360 מביאה אותנו למוזיאון הנחיתה Musee du Debarquement שנמצא ממש מול הדירה.
המוזיאון הזה הומלץ רבות בפורום, ועוסק בפרוייקט מיוחד פה בעיירה-
פרוייקט הנמל הצף שאיפשר מצד אחד פריקת אספקה וכלי לחימה לבעלות הברית כפי שנדרש ומצד שני בזכותו נמנע ההכרח לתקוף דווקא עיר נמל עליה הגנו הגרמנים בצורה טובה יותר.
יש במוזיאון דפי הסבר בעברית (כן!) , ושני סרטים (אוזניות באנגלית, איכות שמע לא משהו).
הסיור המודרך רק בצרפתית וחבל.
מדובר במוזיאון די קטן, אם תעמיקו בו היטב שעה וחצי תספיק.
קירות המוזיאון שקופים לכיוון הים, וניתן להשקיף על שיירי הנמל הצף שעוד נמצאים שם... תאי בטון חלולים שמולאו במים והיוו יסודות.
הנה מבט לשיירי הנמל הצף, לא מתוך המוזיאון
לטעמי (בניגוד להמלצות שקראתי) - אם צריך לבחור ולצמצם למוזיאון אחד – לא זה צריך להיות המוזיאון אלא מוזיאון שעוסק במבט רחב יותר על הפלישה לנורמנדי, ולא רק בנושא בודד של הנמל הצף.
בדיעבד הייתי בוחרת אחרת, אולי במוזיאון בקאאן שקראתי עליו ביקורות טובות או אולי במוזיאון בנורמנדי.
.מדד הכוכבים למוזיאון הנחיתה בארומאנש לה בין
אני 3 בן הזוג 2 בכור 3 אמצעי 3 פיקאצ'ו 2.5
ולפני שנמשיך הלאה, וטרם יסגרו את המסעדות (הפנמנו את התרבות הצרפתית!) , אנחנו עוצרים לארוחת צהריים במדרחוב הסמוך (ליד לשכת התיירות).
בדרך מוצאים גרפיטי...
המקום הבא בו נבקר הוא מה שנשאר מהסוללה הגרמנית ליד הכפר לונג-סור-מר, Baterrie de Longues-sur-mer שנמצאת בין חוף גולד לחוף אומהה.
הסוללה היתה חלק מה"חומה האטלנטית" שהקים היטלר כדי להגן מפני תקיפה.
יש פה כמה בונקרים ותותחים, רובם כמעט ולא נפגעו מהתקפת בעלות הברית וניתן להיכנס אליהם.
כמו שניתן לראות קצת מפתיע המיקום של הבונקרים בתוך כל הירוק הירוק הפסטורלי הזה.. אבל זו נורמנדי.
לא מדובר באתר מאסט או שדורש זמן ביקור ממושך, אבל הוא משתלב יפה במסלול ולדעתי שווה את העצירה.
מדד הכוכבים לסוללה Baterrie de Longues-sur-mer
אני 4 בן הזוג 3.5 בכור 4 אמצעי 3.5 פיקאצ'ו 5 ("כיף לטפס")
בעיירה עצמה דרך אגב, תלו על פנסי הרחוב מעין שלטי זיכרון ללוחמים נבחרים, כל אחד עם תמונתו של הלוחם המדובר ומעט מידע לגביו (הדגל מעיד מאיזו מדינה הגיע).
בהחלט מכובד.
