מסע בדרום מערב ארה"ב -אפריל 2019 - חלק שני

eden24h

עוקבת אחרי סיפור הטיול שלך (גם אחרי החלק הראשון) וזה נשמע נפלא! והתמונות מהממות גם

אנחנו מגיעים לאזור באוקטובר, ורשמתי כמה מהטיולים שעשיתם, מקווה שנצליח להגיע אליהם.

צפנת_4018822

וואו, וואו איזה יום!!! חוויה "חייתית" מאלפת ותמונות יפהייפיות

הזברה

בוקר שני במונטריי. הבוקר הזה השמש זורחת וחם יותר. מזל כי להיום הזמנו את שייט הקיאקים במוס לנדינג. יוצאים ממונטריי צפונה בנסיעה קצרה, מגיעים אל קיאק קונקשן במוס לנדנינג, ואחרי רישום, תשלום והדרכה קצרה נכנסים לקיאקים. מתחילים לחתור מהמעגן ואז עוברים מתחת לגשר לעבר השמורה. איזה יופי, פשוט מושלם. בדרך לוטרות חוצות את דרכנו, יש גם אריות ים וקורמורנים, בקיצור גן עדן. אני לקחתי את הגדול אצלי בקיאק, והשניים הנותרים עם הבעל בקיאק השני. טוב, מסתבר שהאידיליה לא היתה מנת חלקם של כולנו… בקיאק השני הילדים נתקעו על מוד קיטורים חוזרים לאחר כשעתיים וחצי למעגן. מכיוון שהיה שפל היה צריך לצאת באיזשהו שלב ולהעביר את הקיאק מעל הקרקעית החולית, ממשיכים לחתור עד שאנחנו מגיעים לרציף ונקשרים. לטעמי היה מושלם, בהחלט אחת הפעילויות השוות והמומלצות באיזור. מכאן נוסעים לצד השני של השובר לצלם את אריות הים, ואז חוזרים לכיוון מונטריי, עצרנו בדרך בשמורת הטבע FORT ORD DUNES לארוחת צהריים. השמורה נראית יפה מאוד, אבל מגרש החנייה היה מלא בזוגות וגם טיפוסים שנראו לי מפוקפקים כך שלא התחשק לנו לצאת ולהשאיר את הרכב… ישבנו לאכול ארוחת צהריים על אחד הספסלים באיזור החנייה, והמשכנו למונטריי, לטייל לאורך החופים. אבל- לפני הטיול הבטחנו לילדים שנלך לגן השעשועים שבמרכז מונטריי והיה סגור אתמול. (DENNIS THE MENNACE) גן השעשועים בהחלט היה שווה , הילדים נהנו והוציאו אנרגיה אחרי הישיבה הממושכת בקיאק … מכאן אל החוף – התחלנו במזח הישן העמוס באריות ים. אפשר להיות כאן שעה ורק לצפות בהם, ראינו גם לוטרות וציפורים. ליד החנייה היה מגרש כדורסל אז עשינו עצירת ספורט ארוכה לילדים. מכאן המשכנו לאורך OCEAN VIEW BVD. , עצרנו בחוף היפה, הילדים שיחקו בחול, והקטנה גם החליטה שחם והיא צריכה לטבול במים (12 מעלות!!) הילדה חולה על מים קרים, כנראה משהו מהשורשים האוקראינים שלה

בתוכנית היה להמשיך גם אל דרך 17 המייל אבל כולם כבר היו עייפים אז ויתרנו וחזרנו לחדר ללילה השלישי והאחרון שלנו במונטריי. אני מאוד אהבתי את מונטריי, הלוייתנים,הקיאקים, חוף הים היפה, אריות הים, פוינט לובוס. ההחלטה להשאר כאן 3 לילות היתה מצויינת.

הזברה

מוס לנדינג

--

--פורט אורד דיונס

--

--מונטריי

--בגן השעשועים אפשר גם לצפות בציפורים...

--

--המזח הישן

--

--לאורך החוף

--

הזברה

יום טיול אחרון.

אנחנו יוצאים בבוקר ממונטריי דרומה לעבר כביש 1 המפורסם. עוצרים לעצירה ראשונה בGARRAPATA, עושים מסלולון קצר של תצפית, היום בהיר ויש נוף יפה מאוד של הים, הצוקים, הצמחיה. ממשיכים הלאה, התחנה הבאה מפלי מקווי. המסלול עצמו חסום, וכל מה שנותר לנו זה לחנות ולהציץ על המפל מהחניה. קצת מאכזב שאי אפשר להתקרב, אבל עדיין, המפל בהחלט יפה מאוד ושווה עצירה. אנחנו ממשיכים לאורך כביש 1 דרומה, הנופים אכן יפים מאוד אבל – הדרך ארוכה ומפותלת וקשה לילדים בגלל זה, הנופים בהחלט יפים, אבל שוב כמו ביוסמיטי – לא משהו שלא ראינו קודם. גם כאן הציפיות היו גבוהות ובפועל קצת התאכזבנו. העצירה השלישית היתה ב LIMEKILN שם אכלנו ארוחת צהריים ויצאנו למסלול הליכה אל המפל. המסלול היה נחמד מאוד, אבל לא משהו מדהים או עוצר נשימה. אתנתחא קלה של טבע יפה. ברגע שהפיתולים נגמרו והכביש נפתח ולילדים עברה הבחילה התחלנו ליהנות יותר… עצירה הבאה במושבת פילי הים. טוב גם כאן היתה אכזבה קלה – הפילים בכלל לא נראו כמו פילים אלא כמו אריות ים גדולים יותר. ככל הנראה היו שם רק נקבות שהמראה שלהן לא יחודי כמו של הזכרים. אבל – עדיין נהננו מאוד. המראה היה מרשים – המוני פילי ים (או בעצם פילות) על רצועת חוף ארוכה. שהינו במקום שעה ארוכה והסתובבנו בין פילות הים שהעיפו חול אחת על השניה, ודרכו אחת על השניה בדרכן למים מרוב שהיה צפוף… מכאן ממשיכים למורו ביי. בדרך עוצרים בעוד חוף שם יש אריות ים. הלכנו כעשר דקות לכיוון אריות הים עד לשלט שאומר לא להתקרב יותר מדי. בשעת אחה”צ מאוחרת הגעו למורו ביי שהיתה מקסימה – עצרנו בקצה ליד הסלע, הילדים קלטו שם מגרש ספורט ושעטו אליו בשמחה למשחקי כדור, בעוד שאני שוטטתי בלא מפריע וצילמתי את הלוטרות המדהימות ששחו במים לידי. צפיתי בגורים הקטנים שוחים לאמהות וקוראים להן, והאמהות לוקחות את הגורים עליהן. ראיתי גם לוטרות מפצחות צדפות. אפשר לעמוד שעה ויותר ליד הלוטרות האלו ופשוט לצפות בהן. נשארנו עד שעות הערב במורו ביי, ואז עצרנו בפיצרייה עם אווירה טובה (המוטו שם היה גלישה, היו גלשנים תלויים על הקירות וסרטי גלישה הוקרנו על מסך גדול). מכאן, נסיעה ארוכה בחשיכה אל סולבנג, על מנת להתקדם עוד לכיוון לוס אנג’לס.

למחרת למעשה היה יום נסיעה מסולבנג לשדה התעופה בלוס אנג’לס. לא הספקנו כלום באותו היום למעט עצירה של כשעה לקניות על הדרך…מכאן לשדה”ת והביתה (טוב, זה לא היה בדיוק ככה, החזרה היתה סיוט מתמשך עם שני עיכובים ביציאות של הטיסות, גם המקורית וגם החלופית שנדחתה למחרת, כך שהגענו הביתה לאחר 48 שעות בערך… את החלק הזה נעדיף לשכוח…!)

לסיכום היום – כביש 1 בהחלט יפה אבל הנסיעה בו לא קלה עם ילדים בגלל הפיתולים. עדיין הייתי עושה את המסלול כפי שהוא, רק מורידה ציפיות...הכי אהבתי את מפלי מקווי , את פילי הים ואת מורו ביי.

זהו, תם ונשלם מסע בן 3 וחצי שבועות בדרום מערב ארה”ב. היה לנו כאן מדבר, נקיקים, הרים מושלגים, אגמים, יערות, נחלים, מפלים, אוקינוס ועוד. בדיעבד אני חושבת שהחלוקה היתה מוצלחת ולא הייתי משנה, הייתי רק מוסיפה יום אחד לאיזור הברייס ואסקלנטה. הכי אהבתי את יוטה אבל באמת שהכל היה מדהים. טיול טבע נהדר!

מקווה שנהנתם מסיפור הטיול!