נובה סקוטיה - סיכום טיול

MEAZ

@MEAZ

טוב, גם בארה”ב, ובשאר העולם מוזיאונים פתוחים עד 5:00. גג 5:30. מרגילים לבקר בין 10:00-5:00. לא קשור לתפיסה שיווקית כלשהיא

אז אולי זו דוגמא לא מתאימה, אבל יש אחרות. למשל הגענו לעיירה ורצינו לשבת לשתות קפה מול הים. אין בית קפה מול הים. למשל היתה הפסקת חשמל לפנהצ – חלק ניכר מהעסקים פשוט סגר לאותו יום.

נוסע מתמיד

@MEAZ

כן. יש עוד דוגמאות מטומטמות כמו בית קפה שמגיש רק קפה חם בשיא הקיץ, ואין אופציה לקפה קר שמאד "מסובך" להכין, ואפשר למכור בכמויות.

MEAZ

נובה סקוטיה- פרק 3 ואחרון

יום רביעי - לאחר דיונים והצבעות משפחתיות הוחלט לא לוותר על הנופים בחלק המזרחי, ולפיכך עשינו את כל הסיבוב של הcabot trail (כי לא עברנו מקום לינה). כבר אומרת שבדיעבד זה היה יום מתיש מדי. לא התעכבנו בצד המערבי, הצד הצפוני הוא מהמם, אבל לא היה לנו זמן לסטות מהכביש עוד צפונה ממש לקצה האי. בצד המזרחי עשינו שני מסלולים- מסלול סביב אגם (עשינו חלק ממנו ואכלנו שם צהרים) שהיה קליל, ואת ה middle trail, שהיה מאוד יפה אבל הרבה יותר ארוך ממה שתכננו.

יום חמישי- החלטנו לקחת את היום הזה באיזי. ואז קמנו להפסקת חשמל ומים אזורית. אחרי שהילדים שיחקו במתקני המלון, לקחנו את כל הכביסה שלנו (זה היה יום לפני תשעת הימים) ונסענו לאינברנס, עיירה לא רחוקה שקיווינו שבה יהיה חשמל.

בדיוק כשהגענו לשם חזר שם החשמל. שאלנו מקומי (כבר אמרתי שהם ממש נעימים?) אם זה קורה הרבה - ״לא, רק פעם פעמיים בקיץ, וכמובן בחורף בשלג״. תכננו להמשך היום את הגראנד פינלה של הטיול- שייט לצפיה בלווייתנים. אבל בגלל גשם+איחור של הסירה מלחזור מהשייט הקודם, הוא בוטל.

אז הלכנו לחוף באינברנס ובילינו שעות נחמדות באיסוף אבנים צבעוניות.

את יום שישי בילינו בעיקר באריזות ונסיעה חזרה להליפקס.

עוד כמה דברים לסיכום: היה כיף. חלק מהכיף היה שהמקום לא שיא הנחשב כמוקד תיירות. אומנם כשחיפשנו מקומות לינה הכל כמעט היה מלא, אבל בפועל בשטח, רק במגדלור הראשון היה עומס תיירים. בשום מקום אחר לא הרגשנו עומס ולא היו בעיות חניה, ולא פעם היינו לבד במסלולים. לפי התרשמותנו רוב התיירים (מחוץ להליפקס) קנדיים. אנשים היו בשוק כששמעו שהגענו מישראל (ולא פגשנו ישראלים כל הטיול). הקצב והאופי של המקום נעם לנו מאוד. הירוק שעטף אותנו גם בדרכים המהירות היה בריא לנפש, והאוקיינוס מרחיב נשימה.

מקומות שרצינו ולא הספקנו-

מוזיאון חי ליד iona. המבצר בלואיסבורג. הדרכים הצפוניות ביותר באי ברטון. הגיאות והשפל במפרץ פונדי ועוד ועוד. בנוסף, בגלל שלושת השבועות לא הלכנו להופעות מוזיקליות (celtic music שאני מאוד אוהבת).

וכמה תמונות מהימים האלו לסיום-