נובה סקוטיה - סיכום טיול

אתמול חזרנו מטיול של קצת יותר משבוע בנובה סקוטיה שבקנדה. 
מכיוון שאין כאן באתר המון חומר על האיזור, (בכלל, ובמיוחד למשפחה דתית) אפרט קצת יותר.

המטיילים: הורים ו4 בנים, בני 16-6. 

אופי הטיול: נינוח יחסית, לא יוצאים מוקדם, לא מנסים להספיק הכל, או דווקא את האטרקציות  הכי הכי.

טיפונת על הבחירה בנובה סקוטיה: מסיבות שונות יצא לנו לטייל כמשפחה לא מעט בארה"ב וקנדה, במיוחד בחוף המזרחי. נסענו גם הקיץ לארה"ב (לצרכי העבודה של האיש), וחיפשנו יעד לטיול לא ארוך באיזור פחות מתוייר ויותר "פראי". אה, ולא רחוק מדי מניו יורק. ועם מזג אויר נעים...
נובה סקוטיה ענתה על הקריטריונים.

הגענו בטיסה להליפקס ביום חמישי בערב. טיפ: בשדה התעופה יש דוכן עם מליון מפות חינמיות וחומרים פרסומיים על האיזורים השונים. 

שכרנו דירה במרחק הליכה קצר מבית הכנסת, והיא גם במרחק לא גדול מהאזורים המעניינים בעיר.

ביום שישי נסענו דרומה בכביש יפה המכונה "דרך המגדלורים". הגענו למגדלור המפורסם PEGGY'S COVE. המקום אכן יפה אבל מלא בתיירים, כך שלא נשארנו המון זמן. המשכנו הלאה בכוונה להגיע לעיירה לוננבורג, שהיא אתר מורשת של אונסקו. 

בדרך חיפשנו איזה חוף נחמד ככה לעצור בו. עצרנו במקום מסויים, היו ליד זוג מבוגר, שאלנו אם מותר לעצור שם. ובכן- בעיקרון לא, כי זה חוף פרטי שלהם. בפועל- הזמינו אותנו להצטרף, תוך חצי שעה כבר היינו במצב שהגברים והילדים יצאו כולם לסיבוב בסירה הפרטית שלהם...

זה סיפור קטן שמאפיין את נובה סקוטיה- אנשים מקסימים, נעימים, לא סנוביים.

אח"כ כבר נהיה קרוב מדי לשבת אז נסענו חזרה להליפקס.

 

בחרנו בהליפקס לשהות בה בשבת (זו וגם זו שלאחריה), כי שם בית הכנסת האורתודוקסי הפעיל היחיד בנובה סקוטיה. 

הנה האתר שלו: http://thebethisrael.com/ אפשר למצוא באתר גם הרבה פרטים על כשרות וכו. 
בית הכנסת מקסים, האנשים מקבלי פנים בחום. אבל הקהילה קטנה ומזדקנת. קצת צובט לב. אחרי התפילה יש קידוש חלבי, עם נטילת ידיים.

איך הסתדרנו עם אוכל כשר (בשבת ובטיול בכלל): יש מאפיה שניתן לקנות בה מאפים כשרים (תראו באתר של ביה"כ ושל חב"ד), יש לחמים מסויימים שכשרים גם ללא סימון, והסופר מלא במוצרים עם כשרות. מעבר לטריוויאלי כמו קורנפלקס או עוגיות, גם גלידות ואפילו מצאנו נקניקיות סויה. 
לימים הראשונים הבאנו איתנו דברים מניו ג'רזי (פסטרמה, שניצלים, חלות, גבנ"ץ). בהמשך הסתדרנו עם דברים כשרים שמצאנו בסופרים. לשבת השניה הזמנו (חלקית) אוכל מחב"ד. 

הליפקס מקסימה. הפתיעה אותנו לטובה. יש בה כל מיני מוזיאונים מומלצים, אבל אנחנו הסתפקנו בשיטוט, במיוחד בטיילת של קו המים. אני ממליצה לקרוא קצת על ההסטוריה של הליפקס. היא מעניינת ומוסיפה. 

 

להמשיך? מעניין מישהו?

 

בינתיים תמונות מpeggy’s cove

@נוסע-מתמיד

לא נראה לי… לפני זה צריך סיבוב השלמות ברוקיז

 

נובה סקוטיה- פרק 3 ואחרון

 

יום רביעי - לאחר דיונים והצבעות משפחתיות הוחלט לא לוותר על הנופים בחלק המזרחי, ולפיכך עשינו את כל הסיבוב של הcabot trail (כי לא עברנו מקום לינה). כבר אומרת שבדיעבד זה היה יום מתיש מדי. לא התעכבנו בצד המערבי, הצד הצפוני הוא מהמם, אבל לא היה לנו זמן לסטות מהכביש עוד צפונה ממש לקצה האי. בצד המזרחי עשינו שני מסלולים- מסלול סביב אגם (עשינו חלק ממנו ואכלנו שם צהרים) שהיה קליל, ואת ה middle trail, שהיה מאוד יפה אבל הרבה יותר ארוך ממה שתכננו. 

יום חמישי- החלטנו לקחת את היום הזה באיזי. ואז קמנו להפסקת חשמל ומים אזורית. אחרי שהילדים שיחקו במתקני המלון, לקחנו את כל הכביסה שלנו (זה היה יום לפני תשעת הימים) ונסענו לאינברנס, עיירה לא רחוקה שקיווינו שבה יהיה חשמל.

בדיוק כשהגענו לשם חזר שם החשמל. שאלנו מקומי (כבר אמרתי שהם ממש נעימים?) אם זה קורה הרבה - ״לא, רק פעם פעמיים בקיץ, וכמובן בחורף בשלג״. תכננו להמשך היום את הגראנד פינלה של הטיול- שייט לצפיה בלווייתנים. אבל בגלל גשם+איחור של הסירה מלחזור מהשייט הקודם, הוא בוטל. 

אז הלכנו לחוף באינברנס ובילינו שעות נחמדות באיסוף אבנים צבעוניות. 

את יום שישי בילינו בעיקר באריזות ונסיעה חזרה להליפקס. 

 

עוד כמה דברים לסיכום: היה כיף. חלק מהכיף היה שהמקום לא שיא הנחשב כמוקד תיירות. אומנם כשחיפשנו מקומות לינה הכל כמעט היה מלא, אבל בפועל בשטח, רק במגדלור הראשון היה עומס תיירים. בשום מקום אחר לא הרגשנו עומס ולא היו בעיות חניה, ולא פעם היינו לבד במסלולים. לפי התרשמותנו רוב התיירים (מחוץ להליפקס) קנדיים. אנשים היו בשוק כששמעו שהגענו מישראל (ולא פגשנו ישראלים כל הטיול). הקצב והאופי של המקום נעם לנו מאוד. הירוק שעטף אותנו גם בדרכים המהירות היה בריא לנפש, והאוקיינוס מרחיב נשימה. 

 

מקומות שרצינו ולא הספקנו-

מוזיאון חי ליד iona. המבצר בלואיסבורג. הדרכים הצפוניות ביותר באי ברטון. הגיאות והשפל במפרץ פונדי ועוד ועוד. בנוסף, בגלל שלושת השבועות לא הלכנו להופעות מוזיקליות (celtic music שאני מאוד אוהבת).   

 

וכמה תמונות מהימים האלו לסיום-

 

@סטיבןג-יין אמר:

@MEAZ

טוב, גם בארה”ב, ובשאר העולם מוזיאונים פתוחים עד 5:00. גג 5:30. מרגילים לבקר בין 10:00-5:00. לא קשור לתפיסה שיווקית כלשהיא

 

אז אולי זו דוגמא לא מתאימה, אבל יש אחרות. למשל הגענו לעיירה ורצינו לשבת לשתות קפה מול הים. אין בית קפה מול הים. למשל היתה הפסקת חשמל לפנהצ – חלק ניכר מהעסקים פשוט סגר לאותו יום.

@dhz

 

להליפקס הקדשנו את השבתות אז ויתרנו. 

רשימת הדברים השווים שוויתרנו עליהם ארוכה מרשימת הדברים השווים שהיינו בהם. ככה זה בדרכ בטיולים...

@MEAZ

טוב התמונות נכנסו משום מה אחרי המשפט הראשון, והטקסט יצא בפונטים מוזרים….

נובה סקוטיה – סיכום חלק 2

היה לנו שבוע לטייל, לאחר קריאה באתרים שונים בחרנו לעשות את כולו בקייפ ברטון - אי שנמצא בצפון מזרח נובה סקוטיה. 

שכרנו שם דירונת במלון שממוקם בmargeree forks. אומנם ההמלצה היא לעבור לפחות שני מקומות לינה במהלך השבוע, אבל בחרנו לנסוע יותר - ברכב לא עמוס מזוודות - ולא להזדקק לעוד צ'ק אאוט-צ'ק אין, שלוקח לנו המון זמן...   יום א - הדרך מהליפקס למקום הלינה היא נטו יותר מ3.5 שעות. עצרנו בדרך ב Arisaig Provincial Park שבו יש מסלול חביב שרואים בו שרידי מאובנים על הסלעים. היה נחמד, אם כי היו  מליוני יתושים (לא רק שם, חזרנו עקוצים...).   טיפ: קראנו שהכי שווה לנסוע על כביש מעגלי בשם cabot trail. יש בו נופים נפלאים וגם מסלולים רגליים שווים. מה שלא קלטתי בקריאה המוקדמת הוא שהקטע ה"שווה" של הכביש הוא חלקו הצפוני- איפה שמסומן במפה שיש HIGHLANDS (והנסיעה בחלק הזה גם עולה כסף). כך שבחרנו מקום לינה שמצד אחד היה ממש סמוך לכביש המדובר, אבל במרחק נסיעה לא קצרצר ממוקד העניין. בדיעבד הייתי בוחרת להתמקם ב Chéticamp או ב Ingonish או אפילו ב Baddeck (שפחות קרובה לפארק אבל מקסימה וגם מאפשרת טיול בחלק השני של האי, שאליו בכלל לא הגענו).  טיפ - עלות הכניסה לפארק היא עד ל16:00 ביום למחרת. כך שאם בא לכם לחסוך יום ב- נסענו בכל החלק המערבי של ה  cabot trail. שהוא החלק היותר יפה לטעמי, אם יש לכם אפשרות רק לצד אחד. עשינו מסלולונים ובעיקר את מסלול הskyline- שבחלקו ממש משעמם, ובחלקו מדהים ביופיו ואף מפחיד (למי שיש פחד גבהים ו/או ילדים פעלתנים. לי יש שניהם...). לקראת סוף המסלול הבן הקטן שלנו נפל (סתם ככה, המסלול לא קשה פיזית, מעבר לזמן שהוא לוקח). הוא קיבל חתך עמוק בברך, כך שחווינו גם ביקור בבית החולים ב Chéticamp מדובר בעיירה הגדולה באיזור, ועדיין היא פיצפונת.  טיפ: בררו אם לחברת הטלפונים שלכם יש כיסוי לאיזור. קנינו סים שמתאים גם לקנדה, אבל בכל האי לא היתה קליטה. כך שלא יכולנו להתקשר לפספורטקארד להטעין את הכרטיס (שבעצם גם הושאר במלון...). יצאנו עם ברך מודבקת וחבושה והוראות לא להרטיב אותה, מה שגרם לויתור על חלק מהפעילויות.
יום שלישי - נסענו לBaddeck. זו עיירונת ממש חמודה, עם כמה חנויות מתוקות ומזח נחמד. אחרי שהסתובבנו ואכלנו (לסופרים בכל האיזור קוראים COOP), לקחנו ferry לאי הקטן שממון (קידסטון). הילדון ואני הסתובבנו לנו, הבנים שחו והיה כיף. יש באי הזה מגדלור ממש יפה (ראו בתמונות).   חשבנו ללכת למוזיאון של אלכסנדר גרהם בל שבעיר, אבל לא יצא.
בכלל, קחו בחשבון שהאיזור מאוד לא אמריקאי, מאוד לא בחשיבה שיווקית וצרכנית. מוזיאונים נסגרים ב5 (בחייאת, יש לכם עונת תיירות כל כך קצרה, לא תפתחו עד יותר מאוחר??). בדרך חזרה עצרנו באגם שסתם היה מונח ככה בצד הכביש, ובו השתקפויות מדהימות. מה שכן, אחד הבנים נכנס לאגם (למזלו רק עד הברכיים) ופתאום הרגיש משהו שנדבק אליו ולא יורד. ובכן - עלוקות!       המשך יבוא בע"ה... בינתיים כמה תמונות

 

@נוסע-מתמיד אמר:

@עודד

שלום עודד,

אם עדיין לא קבלת, אז הנה תאור טיולנו  שם (כולל ניו פאונדלנד הנהדרת) – 

https://community.lametayel.co.il/topic/8134/%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%94-2006-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%96%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%98%D7%9C%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9D

 

האמת שניופאונדלנד היתה היעד המקורי, אבל כשראינו שאין טיסות ישירות אליה מניו-יורק, והבנו שבדרך חזור נצטרך לעבור בשלושה שדות תעופה, ויתרנו.

@נוסע-מתמיד אמר:

@MEAZ

לא כדאי לפתוח שרשור חדש. כתבי תגובה לעצמך ואת הכותרת תכתבי בראש התגובה עם הדגשה כלשהי.

כלומר ככותרת בתוך התגובה עצמה?

 

אני מנסה לכתוב המשך בתגובות אבל זה לא נותן לי לערוך כותרות – עדיף לפתוח הודעות חדשות?

נובה סקוטיה - סיכום טיול

אתמול חזרנו מטיול של קצת יותר משבוע בנובה סקוטיה שבקנדה. 
מכיוון שאין כאן באתר המון חומר על האיזור, (בכלל, ובמיוחד למשפחה דתית) אפרט קצת יותר.

המטיילים: הורים ו4 בנים, בני 16-6. 

אופי הטיול: נינוח יחסית, לא יוצאים מוקדם, לא מנסים להספיק הכל, או דווקא את האטרקציות  הכי הכי.

טיפונת על הבחירה בנובה סקוטיה: מסיבות שונות יצא לנו לטייל כמשפחה לא מעט בארה"ב וקנדה, במיוחד בחוף המזרחי. נסענו גם הקיץ לארה"ב (לצרכי העבודה של האיש), וחיפשנו יעד לטיול לא ארוך באיזור פחות מתוייר ויותר "פראי". אה, ולא רחוק מדי מניו יורק. ועם מזג אויר נעים...
נובה סקוטיה ענתה על הקריטריונים.

הגענו בטיסה להליפקס ביום חמישי בערב. טיפ: בשדה התעופה יש דוכן עם מליון מפות חינמיות וחומרים פרסומיים על האיזורים השונים. 

שכרנו דירה במרחק הליכה קצר מבית הכנסת, והיא גם במרחק לא גדול מהאזורים המעניינים בעיר.

ביום שישי נסענו דרומה בכביש יפה המכונה "דרך המגדלורים". הגענו למגדלור המפורסם PEGGY'S COVE. המקום אכן יפה אבל מלא בתיירים, כך שלא נשארנו המון זמן. המשכנו הלאה בכוונה להגיע לעיירה לוננבורג, שהיא אתר מורשת של אונסקו. 

בדרך חיפשנו איזה חוף נחמד ככה לעצור בו. עצרנו במקום מסויים, היו ליד זוג מבוגר, שאלנו אם מותר לעצור שם. ובכן- בעיקרון לא, כי זה חוף פרטי שלהם. בפועל- הזמינו אותנו להצטרף, תוך חצי שעה כבר היינו במצב שהגברים והילדים יצאו כולם לסיבוב בסירה הפרטית שלהם...

זה סיפור קטן שמאפיין את נובה סקוטיה- אנשים מקסימים, נעימים, לא סנוביים.

אח"כ כבר נהיה קרוב מדי לשבת אז נסענו חזרה להליפקס.

 

בחרנו בהליפקס לשהות בה בשבת (זו וגם זו שלאחריה), כי שם בית הכנסת האורתודוקסי הפעיל היחיד בנובה סקוטיה. 

הנה האתר שלו: http://thebethisrael.com/ אפשר למצוא באתר גם הרבה פרטים על כשרות וכו. 
בית הכנסת מקסים, האנשים מקבלי פנים בחום. אבל הקהילה קטנה ומזדקנת. קצת צובט לב. אחרי התפילה יש קידוש חלבי, עם נטילת ידיים.

איך הסתדרנו עם אוכל כשר (בשבת ובטיול בכלל): יש מאפיה שניתן לקנות בה מאפים כשרים (תראו באתר של ביה"כ ושל חב"ד), יש לחמים מסויימים שכשרים גם ללא סימון, והסופר מלא במוצרים עם כשרות. מעבר לטריוויאלי כמו קורנפלקס או עוגיות, גם גלידות ואפילו מצאנו נקניקיות סויה. 
לימים הראשונים הבאנו איתנו דברים מניו ג'רזי (פסטרמה, שניצלים, חלות, גבנ"ץ). בהמשך הסתדרנו עם דברים כשרים שמצאנו בסופרים. לשבת השניה הזמנו (חלקית) אוכל מחב"ד. 

הליפקס מקסימה. הפתיעה אותנו לטובה. יש בה כל מיני מוזיאונים מומלצים, אבל אנחנו הסתפקנו בשיטוט, במיוחד בטיילת של קו המים. אני ממליצה לקרוא קצת על ההסטוריה של הליפקס. היא מעניינת ומוסיפה. 

 

להמשיך? מעניין מישהו?

 

בינתיים תמונות מpeggy’s cove