סין משפחתי בקיץ – יאללה בלאגן!
-
סין?
בקיץ?
בהרכב משפחתי מלא?
כן!
חזרנו מ 15 יום – אני, בן הזוג ושלושת הבנים (בני 21, 19, 11), מטעימות סיניות בארבעה מוקדים – בייג'ין, שנחאי, גווילין ושיאן.
מזמינה אתכם להצטרף לחוויות...
מבטיחה שיהיה כיף!
הנה כמה דוגמאות...
סין הקיסרית (מקדש השמיים) - בייג'ין
החומה הסינית
גורדי השחקים – שנחאי
עיירת המים - Zhu Jia Jiao
טראסות האורז המדהימות - לונגג'י
גבעות הקארסט - יאנגשו
נמשיך בעוד המון תמונות וסיפורים…
-
וואו !!! פנינית. זה מהפנט !!
זה מה שיוצא שאת לא מתכוננת ?
במקרה התחברתי הערב וישר לתמונות הנהדרות שלך
עכשיו צריך לחזור לכאן.
ברוכים השבים. מחכה להמשך
איריס
-
ולפני שנתחיל בסיפור….
כמעט כל הטיולים האחרונים נולדו במוחו הקודח של הבכור, וגם זה…
אמא יש טיסה לבייג'ין ב 380 דולר
אמא יש טיסה לבייג'ין ב 390 דולר
אמא יש טיסה לבייג'ין ב 400 דולר
אמא...
אמא בשלב זה המתינה לראות מה קורה עם האמצעי בצבא..
ברגע שקצת נרגעתי, בחולשה רגעית זרמתי עם ההצעה של הבכור,
וכך נרכשו חמישה כרטיסים לבייג'ין הלוך ושוב עם אל על, בעלות של כ- 400 דולר לכרטיס (ללא מזוודה).
עבור האמצעי החייל נרקחה תוכנית משנה של חזרה ארצה לבד באמצע הטיול, בתקווה שכל זה אכן יתממש..
אחר כך התפניתי לגלות כמה עובדות ש"תרמו" מאוד לשלוות הנפש שלי, כמו ש..
סין חוסמת גוגל/ווטסאפ/פייסבוק (אל דאגה הכל יבוא על פתרונו)
או שכמות הבלוגים המשפחתיים לטיול בסין ממש אינה עושה לי חיים קלים,
או שהסיכוי שאכניס כתובת מסעדה לגוגל מפס וגם אמצא אותה שם שואף לאפס,
או שברור שצריך להוסיף טיסות פנים או רכבות (סין עצומה בגודלה מן הסתם)
אבל.... לא נותר אלא להתמודד!
ויותר מזה.. לשחרר לזרום ושוב לשחרר...🤩
יהיה בסדר!
כמה טיפים עיקריים שיעשו את החיים יותר קלים :
- אתרים לתיכנון – התנ"ך של הישראלים הוא האתר המעולה Travelchina.co.il תתחילו ממנו. אתר יותר נרחב באנגלית הוא Travelchinaguide, גם הוא מומלץ ובסוף כל ערך רשומות בצורה ברורה דרכי ההגעה ליעד. ממליצה גם (כהתחלה) על הספר הממוקד לסין של לונלי פלאנט.
- הדרכה מקומית – בהמשך אפרט לגבי המדריכים שלנו. יש יתרונות וחסרונות, גם זה בהמשך. למשפחות מוגבלות בזמן ובפרט שנוסעות בשיא העומס בקיץ מומלץ לשלב לפחות חלקית. אפשר לחפש מדריכים נוספים בטיפים של למטייל במדור ההדרכה. לתשומת לב משפחות בעלות מתבגרים בגודל ובגובה ישראלי – מיניואן 7 מקומות שמוצע ע"י המדריכים יהיה צפוף מדי, זה לא אותו מיניואן ענק כמו בתאילנד.
- ויזה לסין – יש להוציא בקונסוליה בתל אביב, מדובר בהליך פשוט הרבה יותר מאשר לארה"ב. הכל מתואר מאוד בפירוט פה.
- טיסות מהארץ, טיסות פנים ורכבות מהירות. אנחנו טסנו מהארץ ישירות עם אל-על לבייג'ין הלוך ושוב אבל מדגישה שהיו לנו כמה אילוצים הקשורים לאמצעי ולצבא. אפשר לשקול multi city עם שנחאי או הונג קונג, עם אל על או הינאן. לגבי טיסות פנים ורכבות מהירות קנינו דרך Trip.com. שימו לב שלרכבת יש להחליף את ההזמנה מהאתר בכרטיסי רכבת "אורגינליים" בתחנות רכבת עם הדרכונים (אפשר בכל תחנת רכבת להחליף את כל הכרטיסים, הדרכונים נדרשים עבור כל הנוסעים). אנחנו בחרנו ברכבות מהירות, ולדעתנו הן עדיפות מבחינת נוחיות על טיסות (וגם זולות יותר לרוב).
- תקשורת – כדי להשתמש בגוגל/ווטסאפ/פיייסבוק ניתן לבוא עם חבילת תקשורת מהארץ שעוקפת את החסימה הסינית או להתקין VPN עוד לפני שנכנסתם לסין (יש בחינם ויש בתשלום לא גבוה) שישולב עם הWIFI המקומי. אני ממליצה לפעול בכל החזיתות – גם וגם וגם (לפחות בין בני המשפחה השונים). בנושא VPN השתמשנו בנוחות ב VPN EXPRESS. כדאי להוריד בארץ את WECHAT - תחליף הווטסאפ המקומי לתיקשור עם סינים.
- אפליקציות תרגום – רוב הסינים שבאים איתם במגע (במסעדות, שוטרים וכו') אינם יודעים אנגלית. בארץ הורידו סינית מהגוגל טרנסלייט לשימוש אוף ליין בסין. יש גם אפליקציות שמתרגמות דיבור. בהמלצת המדריכה שלנו ממליצה גם אני על אפליקציית Dear Translate (נקראת גם Youdao) גם לכתיבה וגם לדיבור. אל תצפו שהסינים ישלפו את האפליקציה שלהם (ויש לכולם כולל לחדרניות), אבל אם אתם תתחילו לתקשר באפליקציה שלכם הם ישתפו פעולה בסבלנות רבה, ולפעמים אז ישלפו את שלהם.
- מטרו – המטרו בכל הערים היה נהדר, עם שילוט אנגלית ברור. ממליצה מאוד על אפליקציית Metro China Subway (סימון M על רקע צהוב) – ניתן לשנות עיר והאפליקצייה מחשבת את המסלול האופטימלי בהינתן תחנת מוצא ותחנת יעד. שימו לב לשעות המטרו – יש קווים או תחנות שנסגרים יחסית מוקדם באיזור 2215.
- ניווט עירוני - גוגל מפס לא מאפשר הורדת אוף-ליין של מפת סין. גם זה תרם לשלוות הנפש שלי . בפועל הניווט פעל באמצעות חבילת הגלישה הישראלית. כגיבוי הכנו בארץ שתי אפליקציות ניווט אוף-ליין : Maps.me ו - OsmAnd.
- מזומן/אשראי – אשראי מתקבל רק במלונות. אשראי זר לא מתקבל גם ברשתות אמריקאיות כמו מקדונלדס. אפשר לבוא עם יואנים מהארץ (עמלת המרה עצומה, לא מומלץ), יותר משתלם למשוך בכספומטים המקומיים (הומלץ Bank of China – מעט יותר זול מאחרים). לגבי המרת כספים אין אפשרות ברחוב, אפשר בבנקים עצמם (נראה לי מסורבל) או במלונות הטובים או בשדה התעופה.
- תיק הקסמים של אמא – כדאי שיהיה איתכם סכו"ם פלסטי (חד פעמי או לא) – ככל שתאכלו במקומות יותר אותנטיים קטן הסיכוי לקבל סכו"ם שאינו מקלות אכילה. עוד שיהיה איתכם תמיד נייר טואלט ומגבונים, וסבון לחיטוי ידיים.
- רקע לפני הנסיעה – ממליצה מאוד לראות ביחד כל המשפחה את הסרט "הקיסר האחרון". המציאות הקיסרית קמה לחיים בסרט ונותנת פרומו מצויין לאתרים הקיסריים בבייג'ין.
- שחיה בסין – אם חשקה נפשכם להינפש בבריכת המלון, אנא הצטיידו בכובע ים גם לגברים. הם לא יוותרו על זה.
עוד לא ברחתם אני מקווה!
אז איך שרדתי את כל זה?
זה הזמן להגיד תודה גדולה-גדולה לענתנת שעזרה לי לא להתעלף מכל זה
וגם לכותבי הבלוגים הבאים (רובם לא בקיץ)
ואחרי כל ההכנות, הגיע הזמן להתחיל בסיפור
-
-
יום 1 – נוחתים – מדרחוב וואנגפוג'ינג Wangfujing – חלק א
טיסת אל על היא טיסת לילה נוחה, נוחתת באחת בצהריים לערך בשדה התעופה הענק של בייג'ין.
לאחר הלוגיסטיקות המתבקשות (שדה ענק כולל רכבת פנימית לאיזור איסוף המזוודות) אנחנו מתקבלים ע"י נהג שהוזמן מראש ונוסעים למלון שלנו ,
Beijing Prime Hotel Wangfujing.
מלון נוח ויוקרתי שהומלץ ע"י לא מעט ישראלים, ואני מצטרפת להמלצות.
המלון נמצא בקרבת שתי תחנות מטרו - Dongsi על קו 5, ו National Art Museum על קו 8 (זו תחנה יותר קרובה). בקרבת תחנת Dongsi נמצאים מקדונלדס שפתוח 24 שעות, KFC, חנות 7-11, סופרמרקט גדול WUMART.
ומה עוד?
הוא גם במרחק הליכה מהמדרחוב המפורסם– מדרחוב וואנגפוג'ינג Wangfujing
מה יש פה?
אנחנו מתחילים ללכת..
מתרשמים ממגוון הרכבים הדו/תלת גלגליים השועטים מולנו בהמוניהם...
זה הזמן להזהיר מחוקי התנועה הסיניים – הרמזור של הרכבים תקף לנסיעה ישר ולא לפניה ולכן גם אם אתם חוצים בירוק במעבר חציה צפו לכלי רכב שנכנסים לצומת לכיוונכם.. זהירות!
יש לא מעט סופרמרקטים קטנים מקומיים לאורך הדרך (הקרוב מביניהם מהרשת הפופולרית Family Mart), אנחנו מסמנים לעצמנו לחזור לפה בהמשך להצטיידות, ומגיעים בחלקו הצפוני של הרחוב (עוד לפני שהוא הופך למדרחוב) לכנסיית St Joseph's.
מה היא עושה פה? לא ממש משתלבת בנוף!!
הרחוב הופך למדרחוב, ולאט לאט צצות חנויות המותגים הבינלאומיים... גוצ'י, NBA, פראדה..
כולם פה.
אנחנו מתרשמים מדמות האסטרונאוט המוזהב, ליד בנין שעוני היוקרה OMEGA.
אבל מה הוא עושה פה?
אולי אתם תבינו…
אז מצד אחד תחושה של מותגים ושל “אירופה-זה-כאן” אבל מצד שני אי אפשר להתעלם מהנוכחות המשטרתית הנרחבת פה.
כל כמה מטרים מוצבת בימה ועליה שוטר.
אנגלית הוא לא יודע למקרה שחשבתם להיעזר בו...
עכשיו הגיע הזמן לאחת מ"חוויות המאסט" בבייג'ין - מסעדת ברווז צלוי בנוסח פקין.
בחרנו במסעדה שנחשבת מומלצת ביותר - Beijing Quanjude Roast Duck Restaurant
ויש לה סניף גם ברחוב הזה.
אין אפשרות להזמין מקום מראש, כדי להימנע מעומס מומלץ להגיע לפני חמש וחצי.
אנחנו הגענו בשש וחצי.
עולים במעלית.. ניגשים לדוכן קבלה ומקבלים מספר, כן ממש כמו בקופת חולים
, ויש גם אולם המתנה די גדול.אחרינו מגיעים לא מעט סינים...
אנחנו מברכים על מזלנו הטוב שהגענו לפני העומס.
אבל, לאט לאט ובעקביות המארחת קוראת לעוד ועוד סינים שתורם הגיע ולא באה לקרוא לנו.
אנחנו באים אליה, מזכירים לה את קיומנו...🤨
היא מתבוננת בנו כאילו היינו אוויר.
נדמה שהיא מבינה מה שאנחנו אומרים, אבל לא נותנת תשובות,
ואנחנו חדשים פה.. עוד לא שולפים שום אפליקציית תירגום.
ממתינים עוד, עד שכל הסינים שהיו באולם נכנסו.
קצת תחושה לא נעימה ..
(הרי הם באו לפנינו ולא יתכן שיש להם הזמנה ולנו לא כי המדריכה ביררה עבורי ואין הזמנות!)
אבל – כל ההמתנה היתה אולי רבע שעה והנה הגיע גם תורנו.
מקריאת סיפורים הבנתי שמדובר בעיקר בטקס מיוחד.
אנחנו מתיישבים ומזמינים ברווז (שלם, עם בנים כמו שלנו זה ממש לא הרבה) ומבקשים מהמלצר (שקורא ל"מומחית האנגלית") שיוסיף לנו כל מה שנחוץ כדי לאכול עם הברווז.
די מהר מגיע שף שברוב טקס והדר חותך את הברווז.
הוא גם מגיש לנו את הצלחת הבאה…
יפה, אין מה לומר.
את הברווז אוכלים בתוך "סנדביץ'" פנקייק דק עם רוטב .
מרשים כן. חוויה כן. יקר גם כן (במונחי סין יקר מאוד).
טעים? אהממממ…
מדד הכוכבים לברווז הצלוי - Beijing Quanjude Roast Duck Restaurant
אני 3.5 בן הזוג 3 ("בגלל החוויה, לא טעים"), הבכור 2.5 ("לא טעים"), אמצעי 0 ("לא טעים"), פיקאצ'ו 0 ("מגעיל")
-
יום 1 – נוחתים – מדרחוב וואנגפוג'ינג Wangfujing – חלק ב’
ועכשיו צריך לדאוג לאוכל אמיתי לפיקאצ'ו... ברור לא?
הרחוב שופע סניפי רשתות מערביות, אנחנו נכנסים ל KFC.
והיי.. הנה מסכי הזמנה אלקטרוניים, אפשר להעביר לאנגלית ולבחור בכיף.
אז הכנו הזמנה, רק שברגע האמת היינו צריכים לשלם ב WECHAT..
אופס. רק מזומן מסתבר.
לי אין חשבון בנק סיני.
נאלצתי לגשת לדלפק, שהיה עמוס כולו באנשים.
איך מתקדמים מפה?
עוד לא הייתי מנוסה ואפליקציית תירגום לא שלפתי ביוזמתי.
ניסיתי להצביע או לצלם מהשילוט ולהראות את התמונה, המוכרת לא ממש הבינה את הכל וקראה ל"מומחה האנגלית" שגם הוא לא ממש מומחה.
נסו להסביר שאתם לא רוצים קולה אלא משהו אחר.
ואיפה הארוחה שהזמנו הנה קיבלנו רק חלק.
המוכרת גם לא ממש יצאה מגדרה לעזור לי, בהתה... לא מבינה. מחכה.
כל זה כאשר מאחורי תור אינסופי של נדחפים, פיקאצ'ו אחד שלא מוכן לוותר על ה KFC שלו, בני משפחה אחרים שרוצים כבר להגיע לשוק האוכל, והכל בסינית...
קצת נשברתי.
מה אמור להיות כ"כ קשה בהזמנת אוכל ב KFC?
אבל בכל זאת דבקתי במטרה והבאתי משהו לפיקאצ'ו , אולי לא בדיוק מה שהוא רצה אבל משהו.
זה גם היה הזמן למשפט הסיני הידוע "מה שיוצא אני מרוצה".
אף פעם אי אפשר להבין לפרטי פרטים מה בדיוק אתה מזמין. נסתפק בעיקר.
וספוילר קטן – זה היה היום הראשון, יום הנחיתה...
בהמשך הכל נעשה יותר קל... לא להתייאש…
עם ילד אחד שבע החיים נראים יותר טוב, אנחנו הולכים לחפש את שוק האוכל.
בינתיים לא מוצאים אותו, אבל מוצאים הרבה חנויות שמוכרות סחורה סינית אופיינית.
פירות מסוכרים
שלל ספינרים
ומזכרות (מי רוצה צלחת כזו?)
טיפ למשפחות – יש במדרחוב חנות צעצועים ענקית, New China Children's Store. כל השטויות של עלי-אקספרס במקום אחד, ומי שמתעקש יכול גם לקנות סחורה יקרה ואיכותית יותר. כמובן שפיקאצ'ו דגם את החנות, מה שתרם להתרשמותו החיובית מהאיזור..
אחרי הסיבוב אנחנו חוזרים למסעדת דמפלינג מול מסעדת הברווז הצלוי, פעם ראשונה מני רבות של דמפלינג.
ומה עם השוק המפורסם? סגור לשיפוצים...
לא נורא, נשלים את החסר בהמשך הטיול.
אנחנו חוזרים ברגל למלון שלנו, מנסים לעכל את שלל החוויות…
מדד הכוכבים למדרחוב וואנגפוג'ינג
אני 3.5 בן הזוג 3 הבכור 3.5 אמצעי 3 פיקאצ'ו 5 ("יפה ונחמד")
-
תודה פנינית
בביג׳ין ובחומה הסינית כבר הייתי לפני מספר שנים אז יש לי קצת מושג… אנחנו אמנם היינו בטיול מאורגן, אז הנחיתה היתה קצת יותר רכה, אבל בהחלט מזדהה עם הלם תרבות שחוטף מי שמגיע לראשונה לסין.
ואנחנו היינו בתקופה שלא היה עוקף חסימות אינטרנט סיני , בטח שלא עיה פייסבוק וכדי לתקשר עם הארץ נאלצנו באמת לצלצל
אני כאן
לילה טוב
-
הי פנינית
גם אני כאן, לא מוותרת על סיפור טיול שלך ובמיוחד שזה סין.
תודה על השיתוף, יהיה כיף לטייל איתכם!
דבורה
-
הי פנינית,
איזה כייף להיזכר בסין
אבל מרחוק 
אני זוכרת שענתנת היתה שם!!!
לגמרי מזדהה עם כל כלי הרכב ה”שועטים” לכיוונך, וגם עם זה שיש “מליון” סינים – לפניך, אחריך, והם לא סופרים אותנו… גם אם אנחנו רוצים לשלם להם!
אנחנו היינו בלי ילדים (אז יותר קל להתמודד) אבל רק בתחילת עידן הסמארטפונים… הסתמכנו רק על הוואי פאי במלון..
בהחלט קשה לתקשר איתם, אבל זה חלק מהכייף ומהמיוחד בטיול הזה…
מחכה להמשך הסיפור...
-
בוקר טוב
גם אני כאן, לא שמתכננת סין ואף ליוויתי אותך באדיקות לאורך הטיול, אבל תמיד שמחה ללוות אותך גם פה ולהנות שוב מהסברייך ומהתמונות בגדול
יום מקסים
לימור
-
וואוו! איזה טיול!
נסיעה משפחתית לסין זה חלום, משום מה נראה לי מורכב יותר.
מחכה להמשך!
-
תודה.
סכו'' ם לקחנו בטיול הראשון לסין לפנ 25 שנים. ביום הראשון ניסינו מקלות אכילה, אך עוד נעזרנו במזלג. מהיום השלישי הסכו'' ם נשאר ארוז עד סוף הטיול.
החלפת כסף בבנק אוף צ'יינה פשוטה ולרוב מהירה.
יש אשנב אחד או יותר להמרת כסף ללא תור או עפ תור קצר.
-
פנינית חשבתי שאני יודעת הכל אחרי הדיווח היומי המפורט אבל מצאתי את עצמי מרותקת לברווז ול KFC
כמו תמיד הסיפורים שלך מרתקים, ( למרות שאני לא רואה את עצמי נוסעת לסין….).
נשארת פה לעקוב -
מודה באשמה, נהניתי מאד לעזור לכם!
שמחתי לעקוב במהלך הטיול (מקווה שכולם שמחו כי היתה לי אשמה חלקית גם בקיום הדיווחים האלה, לא?)
ואיזה יופי שעוד יש לך כוח לספר סיפורים גם אחרי הטיול. לפי דיווחי הביניים, זה יהיה סיפור ארוך כי היה לכם טיול עמוס מאד בחוויות. בינתיים התחלת נהדר.
לולא האנטי דמוקרטיזציה הגוברת של השלטון שם הייתי מוסיפה שאני מקווה שסיפורך יתן לעוד אנשים אומץ לנסוע לשם עצמאית.
-
בוקר טוב יקירתי
חחח… אפשר לפתוח פה קבוצת חברות (וחברים?) שטיילנו יחד איתך ברשימת השידור הנהדרת
מחכה בכיף להמשך!
יום טוב
לימור
-
איריס – איזה מזל שהזכרת לי.. כמובן שקראתי גם את סיפור בייג'ין שלך וגם את הפוסטים של זיוה, תודה!!
דבורה – כיף שבאת ותודה על הפירגון!
annaly – כל מילה מדוייקת..
אני חושבת שמהפכת הסמארטפונים והאפליקציות שינתה כליל את הקושי ומקווה שיותר אנשים יחשבו על האופציה כאפשרית.לימור היקרה – ברור שאת איתי בכל טיול! לא מוותרת!
חן – יופי שהצטרפת, מקווה שבסוף הסיפור תחשבי שזה פחות מורכב לטייל בסין ממה שנדמה, בטח אם נעזרים במדריכים מקומיים כמונו
Sailor – תודה על הטיפים. אני נשארתי עם הסכו"ם ממש עד הסוף...
אילת – כן יש עוד הרבה סיפורים!!
יופי שבאת גם לפה!ענתנת – אורחת כבוד של ממש
, את מוזמנת להיות אשמה תמיד בכאלה דברים… כבר אמשיך...
-
יום 2 – החומה הסינית וארמון הקיץ – חלק א'
בבוקר לאחר ארוחת בוקר טובה (ויקרה
) במלון אנחנו נפגשים עם המדריכה המקומית סקיי גאו, ליום ראשון מתוך יומיים מודרכים בבייג'ין. אני יכולה לומר שמדובר במדריכה מעולה – אינטילגנטית, רגישה, אחראית, ידענית ומקצוענית, אוהבת אדם ואוהבת ילדים, עשתה עבורנו ממש מעל ומעבר. ניתן לקרוא עליה עוד באתר שלה, אני ממליצה בלב שלם.
התחלנו בנסיעה לחומה הסינית , למקטע שנקרא מוטיאניו Mutianyu.
לחומה מומלץ להשתדל להגיע ביום שאינו סופ"ש על מנת לצמצם את העומס.
יש לחומה מקטעים רבים, מקטע מוטיאניו נחשב לפחות עמוס ממקטע Badaling הקרוב יותר לבייג'ין, ובנוסף ניתן לרדת ממנו במגלשת הרים – אופציה חביבה על משפחות.
בדרך סקיי מספרת לנו על בניית החומה ואיחוד מקטעי החומות בידי קיסר סין הראשון שאיחד את סין ממדינות נפרדות לסין המאוחדת.
מקטע מוטיאניו חוגג כ 600 שנה ויש בו כ 20 מגדלי שמירה, ביניהם עוברת החומה.
יוצאים מהרכב ופתאום אני מבינה שלא הערכתי נכונה את אפקט השמש.
מיד אנחנו קונים כובעים לכולנו בדוכני המזכרות המרובים ומתמרחים כמו שצריך בקרם הגנה. לא לזלזל במצב בקיץ….
הביקור במקום מתחיל בנסיעה באוטובוס, לאחר מכן בוחרים רכבל (עליון - תחנה עליונה בין מגדל 14 ל 15, או תחתון - תחנה עליונה ליד מגדל 6. במקום זה יוצאת מגלשת ההרים מטה כך שמי שמעוניין בה כדאי שישתמש ברכבל התחתון. להבנתי העליה והירידה צריכות להיות באותו רכבל מאותה נקודה).
אנחנו עולים ברכבל התחתון, מתחילים לטייל לאורך החומה לכיוון מגדלים 7 ו- 8.
בחלק ממגדלי השמירה ניתן לעלות מעלה לגג- מומלץ.
יש חנויות לממכר מים גם למעלה, במחיר מופקע כמובן, ניתן להתמקח.
מזג האוויר אומנם חם אבל יש בריזה...
אנחנו חוזרים לכיוון נקודת היציאה (מגדל 6) וממשיכים הלאה לכיוון מגדל 1, פה יש חתיכת עלייה...
טיפ – התמונות היפות מהחומה מושגות כאשר עולים גובה במדרגות, לכן מומלץ לא להתעצל... ואם צריך לבחור לאיזה מהכיוונים לטייל, אני מעדיפה את הנוף מכיוון זה (כלומר לעלות ממגדל 6 לכיוון מגדל 1).
כולנו מתרשמים. אי אפשר שלא.
בירידה אנחנו מתפצלים – פיקאצ'ו מסכים לרדת לבדו עם סקיי ברכבל, ואנחנו יורדים במגלשת ההרים.
מדובר במגלשה מהסוג הפחות בטיחותי ("תעלה פתוחה" שניתן לעוף ממנה אם מגזימים...), והסינים עוד תורמים את שלהם בהעדר חגורת בטיחות, אבל בפועל היא כל כך איטית שאני לא רואה בה סכנה מצד אחד, וגם לא כיף גדול מצד שני...
כאמור במתחם המוליך לרכבל אינספור דוכני מזכרות וגם מסעדות, יש מסעדות גם לאחר הנסיעה באוטובוס ואנחנו לא רוצים להתעכב ואוכלים באחת ממסעדות המזון המהיר.
מדד הכוכבים לחומה הסינית
אני 5 בן הזוג 5 הבכור 5 אמצעי 5 פיקאצ'ו 5
קונצנזוס ראשון.. חמש חמישיות!
-
יום 2 – החומה הסינית וארמון הקיץ – חלק ב'
מהחומה אנחנו חוזרים בנסיעה לכיוון בייג'ין, לביקור בארמון הקיץ הקיסרי.
לא אכביר בפרטים ההיסטוריים, אבל מדובר בארמון ששימש את הקיסר משושלת צ'ינג (השושלת האחרונה), ומי שידועה שגרה בו בכיף בחודשי הקיץ החמים היתה "אשת הדרקון" .
מי היא “אשת הדרקון”? זוהי הקיסרית צה-שי ,שהייתה בעלת כוח פוליטי עצום.
היא זו שמופיעה בתחילת הסרט "הקיסר האחרון" כמי שמינתה בין השאר את הקיסר האחרון פויי (כילד) לפני מותה.
“אשת הדרקון” היא זו ששיפצה ב 1884 את ארמון הקיץ לאחר שנשרף.
כשהגענו למקום, הוא היה עמוס מאוד בקבוצות מטיילים (סיניים בעיקר, לדברי סקיי רק 1% מתיירות בייג'ין הוא תיירות זרה).
העומס היקשה להתקרב לחצרות המבנים.
בנוסף השילוב עם הביקור בבוקר בחומה הסינית היה בהחלט אתגרי מבחינת לוחות הזמנים, כך שהביקור בארמון הקיץ היה מקוצר בלבד.
הנה לדוגמא המגורים של “אשת הדרקון”.
הצוואר הארוך של הציפור הוא סמל לחיים ארוכים. לא ניתן להיכנס לאף אחד מהמבנים, (ניתן להציץ פנימה עד השעה 17).
חלק ניכר משטחו של הארמון הוא האגם , אגם קונמינג Kūnmíng hú.
זו פעם ראשונה שראיתי את פרחי הלוטוס פורחים, והופתעתי לראות עד כמה הם גדולים.
בהחלט מחזה מרהיב, הקיץ הוא זמן פריחת הלוטוס.
ניתן גם לשוט באגם.
מרחוק ניתן לראות את גשר 17 הקשתות.
המספר 9 הוא מספר של עוצמה, ואם סופרים מכל צד 9 (כלומר הקשת האמצעית נספרת פעמיים ) מגיעים ל 17 קשתות.
יש בארמון גם מקדש (בכרטיס כניסה נוסף). הנה השער בינו לבין האגם.
לאורך האגם נבנה מסדרון ארוך, בו ניתן לטייל ולהנות מהבריזה...
כשהלכתי בו חשבתי לעצמי שבכל זאת הקיסרים ידעו איך לדאוג לעצמם בקיץ..
לאורך המסדרון 14,000 ציורים שונים ולכן יש הקוראים לו גם גלריית האומנות הארוכה ביותר.
במקור הציורים תיארו את מסעותיו של הקיסר בסין, עם שיקום הארמון לאחר השריפה כנראה שהקיסרית דאגה לציורים אחרים.
בקצה המסדרון מגיעים לספינת השיש הידועה.
מספרים כי לאחר השריפה, “אשת הדרקון” השתמשה בכספי הסיוע לצי הסיני על מנת לבנות את חלקה העליון של ספינת השיש, ששימשה אותה לסעודות.
לאחר הסעודה היא טיילה להנאתה במסדרון הארוך לאורך האגם עד שהגיעה למגורים שלה.
האמת נשמע לא רע...
יש עוד הרבה מה לראות בארמון הקיץ, אבל במצב העומס שהיה אני לא בטוחה שהפסדנו כל כך הרבה.
מדד הכוכבים לארמון הקיץ
אני 3.5 (מאכזב, העומס לא איפשר לראות את המבנים) בן הזוג 4 ("בזכות המסדרון הארוך") הבכור 3.5 ("אגם חביב ולא יותר") אמצעי 3 פיקאצ'ו 4
-
יום 2 – החומה הסינית וארמון הקיץ – חלק ג'
אנחנו חוזרים לבייג'ין עצמה, ונפרדים עד מחר מסקיי ומהנהג.
בתוכנית סיבוב חוטונגים קצר.
חוטונגים הם סמטאות אותנטיות של בייג'ין בהן גרות משפחות סביב חצרות.
חלקם מהווים משכנות עוני וחלקם הפכו לתיירותיים יותר ויש בהם חנויות ומסעדות.
אנחנו עוד נסייר ונשמע עוד מסקיי מחר, אבל בינתיים מחפשים אוכל, באיזור מגדל התוף ומגדל הפעמון שחלפנו עליהם ברכב.
הפעמון נועד לציין את השעה בשעות היום, והתוף – בלילה. יש מגדלים מסוג זה גם בערים אחרות בסין.
מתחילים לשוטט, דווקא כיף לבד.
בדרך שומעים רעש מחריש אוזניים... 🤨
בפעם הראשונה שלנו בסין אנחנו נתקלים במכירת צרצרים, עוד ניתקל בזה הרבה.
הצרצרים משמשים כשעשוע למבוגרים שעורכים ביניהם דו קרב (על כסף, בטח שעל כסף
). הצרצר המפסיד – בורח.
בסמטאות כאלה צרות מגוון כלי הרכב המשונים הולך וגדל…
ויש אפילו כלב פה ושם. חתולים ממש לא.
אז מה עם לאכול?
במדריך של לונלי פלאנט הומלץ לבקר ב Great Leap Brewing למבחר בירות סיני מסחרר.(יש כמה סניפים).
אנחנו קצת מתברברים בחוטונגים אבל בסופו של דבר נמצא המקום.
אלא ש...
בניגוד למה שנרשם בספר יש פה אכן בירות אבל אין אוכל בכלל.
אני רואה שיש מסעדות שמביאות לאנשים טייק אווי אבל הצוות במסעדה לא משתף פעולה ("אין לנו תפריטים").
אנחנו דוגמים בכל זאת את אחת הבירות עם חטיף שהיה לנו וממשיכים הלאה.
בדרך משהו בבליל הסינית מושך את עיני…
YOGURT BAR? הללויה!
אנחנו נכנסים לכוך קטן, עם מזגן חלש, ופחות או יותר עושים להם את החודש.
ארטיקי יוגורט (כולל הגעגוע שלי לארטיק דוריאן), יוגורט סמיך עם צימוקים, עוגת גבינה-יוגורט עם תה ירוק...
טעים.
ממשיכים לכיוון האגם, חו-חאי HOU HAI, בתקווה למצוא שם בר כדורגל.
אז מה אם הבר הזה חי וקיים בגוגל מפס? במציאות קצת פחות.
צריך לשנן שוב – מה שיוצא אני מרוצה.
האגם דווקא יפה ואפילו אפשר לשוט בו (לא זול בכלל).
פיקאצ'ו קונה ספינר מאחד הרוכלים לשפת האגם.
זו גם ההזדמנות להכיר לכם את האופנה הגברית האחרונה בבייג'ין – חולצות הבטן. אהממ.
אומנם יש ערים שהתחילו להילחם בתופעה אבל כנראה שבייג'ין איננה ביניהן.
אבל אנחנו עדיין מחפשים אוכל.
ומיזוג.
חם פה.. גם עכשיו בלילה.
בסוף נמצאה המסעדה שעמדה בתנאים..
ויחד עם בירה TSINGTAO הכל נראה יותר טוב.
מדד הכוכבים לסיבוב באיזור האגם
אני 3.5 בן הזוג 0 ("היה חם והזעתי למוות") הבכור "לא מדרג" אמצעי 3 ("בירה טובה") פיקאצ'ו 3.5 ("בזכות הספינר")
עכשיו צריך לחזור למלון.. איך?
החלטנו לנסות את המטרו.
סוף סוף משהו הולך לנו בקלות...
מכונה אוטומטית לממכר כרטיסים גם באנגלית, שילוט באנגלית, מטרו חדיש וממוזג!!
התמכרנו.
עד כאן ליום הזה...
-
