ג'ט לג
-
האם כיוון הנסיעה, מזרחה או מערבה, משפיע על עוצמת הג’ט לג? -
זה מאד אישי. כל אחד והתגובות הביולוגיות שלו.
זה כמו לשאול מה יותר קשה – לקום מוקדם בבוקר או ללכת לישון מאוחר בלילה.
אפשר לקחת מלטונין (בארה״ב נמכר ללא מרשם) כדי לנסות להקל על המעברים ולהסתגל מהר יותר לשעון המקומי.
-
אין משמעות לכיוון?
-
מנסיוני האישי היה הבדל משמעותי. הג'טלג לכיוון מערב (מהארץ לארה"ב) היה משמעותית קל יותר מלכיוון מזרח.
ביררתי קצת את העניין, והנה משהו שמצאתי בין היתר שאישר את תחושתי:
-
קשה זה עניין סובייקטיבי.
כשטסים לכיוון מערב מתעוררים מאד מוקדם בבוקר ומתמוטטים מעייפות בשעות הצהרים המאוחרות. כשטסים לכיוון מזרח קשה להתעורר בבוקר וקשה להרדם בשעה סבירה.
שניהם מסתדרים בדרך כלל אחרי ימים ספורים.
-
צפנת, שירליץ: תודה!
ושאלת המשך…
אם כך, האם כדאי לטוס מערבה בטיסת לילה או בטיסת בוקר? ואותה שאלה ביחס לטיסה מזרחה?
-
אני בעד טיסות לילה , אני נרדם שהמטוס עדיין על המסלול , ומתעורר אחרי 6-7 שעות שינה , מגיע לניו יורק סביב 5-6 בבוקר , עירני ומוכן ליום הראשון , הבעיה שאישתי לא נרדמת כמוני וכבר בצהריים היא עייפה .
לעומת זאת טיסה עם נחיתת ביניים מגיעה בדרך כלל אחר הצהריים , ולמעשה אנחנו בדרך כלל מקציבים עד שעת נסיעה והולכים לישון .
-
הג'ט לג בטיסות לארה"ב קשה לנו בהרבה מהג'ט לג בטיסות למזרח הרחוק.
-
אפילו ברמה האישית זה משתנה.
העבר הגט לג היה לי יותר קשה בנסיעה מערבה, היום בדיוק הפוך.
ואני תמיד מעדיפה טיסות לילה , כי קל יותר לישון במטוס ולהעביר טיסה ארוכה. -
החדשות הטובות הן שברוב המקרים, ככל שעושים את זה יותר, הגוף מתרגל הרבה יותר מהר לשינויים.
-
תודה לכל המגיבים, בהחלט מעניין להיווכח שלמרות שמדובר בתופעה פיזיולוגית הדעות שונות ולא לכולם יש אותה חוויה.
-
יותר קשה כשחוזרים הביתה, לא משנה מאיפה.מה שעוזר יותר מכל זה עצירה בדרך. בהפרש 5 שעות (תאילנד/ויטנאם בשעון חורף אצלנו) לא הרגשתי ג’ט לג. בהפרש 6 שעות כן.
טסתי למלבורן עם יומיים בבנגקוק בדרך ולא הרגשתי ג’ט לג, לבייג’ינג ולארה”ב כן.
-
לי קשה בהגעה לארה”ב.
בחזרה לארץ מהעצבות שנגמרה הנסיעה, הג’ט לג לא מפריע לי בכלל.
טיסת לילה/טיסת יום, אני מעדיף לילה שבה יש יותר סיכוי שארדם ואני אוהב להגיע לשם כמה שיותר מוקדם.
בחזרה לארץ משום מה תמיד יוצא לי להגיע מאוחר בערב/לילה, ואז הולכים לישון.
