איסלנד- אי שכולו טבע בראשיתי –קיץ 2019
-
-
איזה יופי. גם חווית כלבי הים שלנו היתה בקור ורוח מקפיאים… באוסר הכלבים היו מאוד רחוקים, לפי התמונה שצרפת ראיתם אותם מצוין. -
-
-
עדי- זוהי איסלנד! התכוננו למזג אוויר הרבה יותר גרוע.לשמחתנו במרבית הימים השמיים חייכו אלינו. אכן החוף מדהים, מדהים!
זברה- כלבי הים היו קרובים יותר בחצי האי סנייפלסנס. התמונה כאן נקלטה בעדשת המצלמה באחד החופים המערבים של חצי האי ווטנסנס. באוסר לא ראינו דבר.
עודד ונירה- תמונת כלבי הים מטעה. הם לא עד כדי כך גדולים. אתם חייבים להגיע ולבדוק בעצמכם
.צביקה- היה קור נוראי בשל הרוח. אם עפר היה לבוש היטב, אז אתה יכול להבין עד כמה…
וזה ממש בסדר להיראות כטרולים באיסלנד- כך מתחברים לסאגות המקומיות
נילי
-
ה-29:
קמנו לבוקר גשום. זה היה ממש חבל כי לא יכולנו לטייל בשביל הצמוד לחווה.
אולם לאחר ארוחת הבוקר צעדנו לסיור באורוות הסוסים. פגשנו בנערה צעירה מגרמניה, העובדת בחופשת הקיץ במקום עם הסוסים. היא הובילה חלק מן הסוסים, שהיו בחוץ, למנוחה באורוות וענתה בסבלנות רבה ובאנגלית מצוינת על שאלותינו. היא סיפרה שמגדלים את הסוסים כדי שייקחו חלק בתחרויות באיסלנד. אהבנו מאוד הסוסים. הם יפיפיים!
(לשמחתי, לא הזכירה את הסוסים האיסלנדים ההופכים לסטקים או לנקניקים, כי המחשבה על כך מזעזעת...)
יצאנו לדרך לנסיעה קצרה של 15 דקות לקניון הסמוך, קניון Kolugljufur .
one of nature's most stunning sculptures, Kolugljúfur, also referred to as Kolugil. Kolugljúfur is a gorge in the river Víðidalsá river, a great salmon river running through the valley of Víðidalur. The canyon is one km long, approximately 25 meters deep and a stone's throw away from the main road. You'll find a few beautiful waterfalls in the gorge, the most impressive one being the majestic Kolufoss,
ככתוב, בקניון ישנם מפלים מרשימים ביותר. אסור להחמיצם, ויש להגיע אליהם בכול מזג אוויר.
יופיים מבצבץ, למרות תנאי הצילום הקשים.
נילי
-
התחברנו לכביש המעגלי, כביש 1, ומזג האוויר השתנה לחלוטין. השמיים הכחילו והסוסים הפכו למרכיב המאפיין בדרך למוזיאון בתי הדשא בגלאומבאייר Glaumbær
גלאומבאייר הייתה מיושבת כבר לפני 1100. נראה שהיה כאן מבנה בית ארוך של ויקינגים מתקופת ההתישבות שאורכו הגיע ל-30 מ'.
במוזיאון גלאומבאייר יש מקבץ של שלושה עשר מבנים, שרובם מחוברים ביניהם במסדרונות. יש כניסה דרך מסדרון ארוך לתשעה מתוך שלושה עשר המבנים. החדרים מייצגים את החיים בחווה במאות ה-18 וה-19.
זהו חדר האורחים, שבו התארח המשורר האיסלנדי המפורסם, יונאס האלגרימסון. לכבודו נרקמו שורות מפואמות האהבה המפורסמות שלו.
המטבח הוא המבנה העתיק ביותר בחווה, ככל הנראה מאמצע המאה ה-18. השתמשו בו ברצף עד שנת 1900. במטבח הכינו ארוחות ליותר מ-20 אנשים והשתמשו בו כדי לעשן בשר.
שני חדרים שמשו כמזווה, שכן הטמפרטורה בבית הדשא התאימה לאיחסון.
בקצה המבנה המאורך חדר השינה, שבו לנה משפחת החוואי.
כאן בצילום מיטת ילדים.
על פי המלצתה של לט איט נכנסנו להפסקת תה ועוגה בבית הצהוב המשמש כבית קפה, ונהנינו מאוד מכלי ההגשה ומן העוגות.
המשכנו לאקוריירי מאושרים- מן הנוף, מן הסוסים הרבים שבדרך וממזג האוויר.
נילי
-
@nilih אמר:
זברה- כלבי הים היו קרובים יותר בחצי האי סנייפלסנס. התמונה כאן נקלטה בעדשת המצלמה באחד החופים המערבים של חצי האי ווטנסנס. באוסר לא ראינו דבר.
כנראה שלא כתבתי ברור, כוונתי היתה שלא החמצתם כל כך באוסר, מכיוון שהכלבים שם היו כל כך רחוקים. אם תסתכלי בתמונה שצרפת מהסלע, הכלבים ישבו על הלשון הקטנה שבולטת מהחוף הנגדי.
את הנקודה השנייה ממנה צילמתם את כלביח הים גם פקדנו. היא נקראת SVALBARD. וגם אנחנו ראינו את הכלבים הכי טוב בסנייפלסנס (עדיין תחת מזג אוויר קפוא במיוחד)
-
-
-
בדרך לאקוריירי עלה לדיון נושא השייט לצפייה בלוויתנים. כבר בשלב ההכנה הבנתי שהסיכויים הגבוהים יותר לצפייה בעת השייט הם בהפלגה מדלוויק או מהוסביק. השותפים הכריעו בעד הפלגה מאקוריירי, שבה נלון בלילה. הגענו הישר לנמל כדי להזמין כרטיסים להפלגה. כיוון שנותרה כשעה נסענו כדי לפרוק את מזוודותינו – הפעם בבית מלון עירוני-
Hotel Nordurland by Keahotels
חזרנו ברגל לנמל ועלינו לספינה יחד עם קבוצה של איטלקים רעשנים במיוחד.
הים היה יותר מידיי נינוח .ההפלגה כמעט ולא הורגשה. נוף המפרץ היה יפה, אבל אנחנו באיסלנד ומצפים ליותר מסתם נוף.
אנשי הצוות שהיו ספרדים, מלבד הקברניט האיסלנדי, הדריכו את התיירים האיטלקים לחפש לווייתנים ודגים אחרים. כך ניסו לשמור על מתח, אך לנו הם "חפרו". לאחר שיצאנו מעט מן המפרץ נתגלה סוף סוף זנבו של לוויתן מסוג מינקי. זהו לוויתן קטן יחסית ו"שלנו" נעלם לאחר התצוגה הקצרה של זנבו ליד הספינה. לא ניסיתי כלל לצלמו. האיטלקים היו מאושרים וגם אנשי הצוות, שבאתר חברת הספנות שלהם מובטח ש-90% מנוסעיהם זוכים לראות לווייתנים. אנחנו היינו ממש מבואסים. בזבזנו 3 שעות יקרות וגם כסף. למען הגילוי הנאות אציין, שבחוף של צפון מזרח קנדה זכינו לפני 10 שנים לראות לווייתנים גדולים ומרשימים.
צילמתי את הלוויתן מסוג מינקי רק מפרוספקט , שהיה על הספינה
חזרנו מן ההפלגה מורעבים. למצוא בסביבות 21:00 בערב מסעדה, שמטבחה פתוח,אפילו באקוריירי, שהיא העיר הגדולה השנייה באיסלנד, זו משימה לא פשוטה. לבסוף מצאנו איזושהי המבורגריה. סיימנו את הערב בגלידריה לא מוצלחת (האיסלנדים צריכים להשתפר בתחום זה).
זו הכנסייה המפורסמת של אקוריירי
מבתיה היפים של אקוריירי
נילי
-
אצל חברות שייט הלויתנים יש כלל ברזל-ראית שבריר לויתן כלשהו אנחנו בהבטחתנו עמדנו. צריך הרכה מזל לראות משהו אמיתי. לאף אחד לא מספרים כמה הפלגות באמת הושקעו כדי לצלם את תמונות הפרסומת המדהימות המעטרות את משרדי החברות.
מעבר לכך אני די נהנה פעם נוספת מאיסלנד שלך. קרה רטובה ומדהימה.
רנצי
-
אוח כמה שאני נהנת מגן העדן האיסלנדי שלך
למרות מזג האוויר הקרררר(גם אני לא מחבבת קור) והגשום... שלא משתף פעולה, היופי נשפך מהתמונות והמילים שלך.
אני רק שאלה – כאחת שלא אוכלת דגים, מכל דת גזע ומין… איך הסתדרת עם האוכל? (דוקא את התעקשת לרדת לצלם את הראשים המסריחים? בחורה אמיצה) -
גם אני מצטרפת לעוקבים
תענוג לקרוא והתמונות נהדרות
לורה
-
תודה חברים יקרים!
רנצ’י- ערכתי תחקיר מקיף בנושא הלוויתנים, כאשר ההעדפה שלי הייתה יציאה מהוסאוויק.
בסופו של דבר ההחלטה הייתה פרי של שיקול המרחק בלבד. כיון שלנו באקוריירי ,שותפיי שרצו כבר להגיע לעיר ,העדיפו את היציאה ממקום זה. לפחות הים היה שלו, כך שלאף אחד מאיתנו לא הייתה בחילה…
טובה’לה- שמחה שאת מטיילת עמדי. כאחת שאלרגית לדגים ולמאכלי ים באשר הם, אכלתי בדרך כלל מנות צמחוניות ומרקים צמחוניים .לא הייתה לי בעייה כי גם בחיי היום יום אינני חובבת בשר . שותפיי אכלו דגים, המבורגרים ובשר כבשים.
לורה- שמחה שהגעת. מאחלת לאייל ולך לטייל באיסלנד. היא לא כול כך רחוקה.
נילי
-
ה-30.7:
כבר ב-5:00 בבוקר התעוררתי למשמע גשם שוטף, אבל בהמשך היום הוא פסק.
את השעות הבוקר בילינו בגן הבוטני של אקוריירי
זהו הגן הבוטני הצפוני בעולם. מצויים בו 6,600 מיני צמחים שמקורם מחוץ לאיסלנד, שאוקלמו בגן, וכן 430 זני צמחים מקומיים.
נמצאה כאן גם חמניה מאוקלמת אחת...
פגשנו כאן טיול של קטנטנים איסלנדיים חמודים, שלוו על ידי נזירות. ביקשתי רשות לצלמם, וקיבלתיה.
נילי
-
עזבנו את אקוריירי, כאשר פנינו למפל האלים.
נסענו דרך מנהרה פרטית, שעליה קיבלנו מידע כבר בתחנת השכרת הרכב-
יש לשים לב שהתשלום בסך 1500 קרונות איסלנדיות צריך להיעשות באינטרנט תוך 3 שעות מן המעבר במנהרה. לאחר 3 השעות הוא גדל ל-2500 קרונות איסלנדיות.
גם מפל זה יכול להשתתף בקלות בתחרות המפלים המרשימים של איסלנד, וגם הוא יכול לגרום להרהורים נוגים בקשר לאי הצדק הגיאוגרפי בחלוקת המים על פני כדור הארץ. השם מפל האלים ניתן לו בשל זריקת סימני האלים הפגאנים למפל בעת השתלטות הנצרות על איסלנד. המפל ממש סמוך לכביש 1, כביש הטבעת של איסלנד, ואסור להחמיצו!
נילי
-
ביקרתי הרבה גנים בוטניים בעולם. באקורירי היה הגן היחידי בו בקרתי בשעה קרובה לחצות הליל בתחושה של בוקר נעים בבית
רנצי
-
-
וואו … נילי ...מדהים !
אין על הצילומים והתיעוד שלך...עשית לנו חשק.
איזה כיף שחידשנו את הקשר ,
מצפה בקוצר רוח להמשך-
איסלנד בתכנון לאחר ספרד ופורטוגל שמתוכננים לאחר החגים (נשמח לטיפים מהפורום)
גילה
עטופים במעילים
