איסלנד - 25 יום בעולם אחר לגמרי
-
אני רק וואו
נמסה פה מהתמונות ומהפאפינים
-
הפאפינים ממיסים. בהחלט. -
מדירהולי ממשיכים במזג אוויר אפרורי לחוף ריינספרה. שוב יורדים בתורות כי אפור גשום וקר. הצצה קצרה על החוף וחזרה זריזה לרכב. בהגעה לכיוון ויק כבר נהיה ממש ערפל סמיך ולא רואים כלום. נכנסים לויק כדי לחפש כדורגל כי שלנו התפנצ’ר. מגלים לצערנו שמגרשי כדורגל יש בכל כפר קטן, אבל לקנות כדור זו משימה מסובכת. נכנסנו לחנות בה מכרו את הכדור האחרון, וטענו כי ניתן להשיג כדורגל רק בסלפוס או רייקיאויק. זה נשמע לי קצת מופרך (ואכן הופרך לאחר מספר ימים באיילסטדיר שם מצאנו כדור חדש נהדר). לכיוון החופים של ויק לא היה טעם בכלל להכנס בגלל הערפל הסמיך. המשכנו הלאה. מקום הלינה שלנו לשני הלילות הקרובים ממוקם מעט אחרי קירקיובאיירקלסטור. אנחנו ממשיכים בנסיעה, עד לאיזור האיזוב הירוק, שם אנו יורדים, שוב בתורות אל מסלול הליכה מעגלי קצר המוסדר בתוך שדה האיזוב האינסופי. אני בטוחה שבשמש הצבעים יפים הרבה יותר. מכאן אל קירק, נכנסנו לתוך היישוב ופנינו אל שלושה מפלים : הראשון- והיפה מכולם (ואחד היפים בטיול!) – stjornafoss, ממוקם מצפון לעיירה, בצמוד לקמפינג. הליכה לא ארוכה מובילה אל המפל שיש לו באמת צורה יחודית. היו פה שני מטיילים בלבד חוץ ממני. איזה מקום קסום. השני הוא מפל האחיות המורכב מהזרם הכפול, מרשים הרבה פחות. טיפסתי קצת במעלה השביל לשתי נקודות תצפית וחזרתי לרכב. גם כאן פגשתי 2 מטיילים נוספים בלבד. בשלב זה (בקירק) כבר לאף אחד לא היה כח לצאת מהרכב כך שיצאתי אני לבדי. המפל השלישי נמצא בקצה המערבי של הכפר ונקרא RAUDAFOSS. אל המפל הזה ההליכה קצת יותר ארוכה – כמדומני לקח לי כ 20 או 25 דקות לשם וחזרה. הלכתי לבד, ממש לבד, טוב בעצם היו כמה כבשים שאירחו לי לחברה. מכיוון שהלכתי מהר כי כולם חיכו לי ברכב, והעשב היה חלקלק ורטוב מהגשם, החלקתי כשהמצלמה בידי. אני חטפתי מכה, אבל התריס הסוגר של העדשה נתקע וגם התמלא בבוץ. הגעתי למפל, עזרתי לתריס להפתח עם האצבעות, וצילמתי, מקווה שלא נגרם נזק רציני. בערב ניקיתי היטב וזה די הסתדר, לא לחלוטין אבל מספיק טוב. המפל השלישי יפה אף הוא ומיוחד בשל צורתו והעובדה שהוא נופל על קרקע אדומה. היה שווה על אף הנפילה…
מכאן ממשיכים אל הבקתה היפה שלנו – יש מקבץ של בקתות ליד חווה. בבקתה לידינו תיירים ישראלים חביבים. נופלים עייפים מהיום האפרורי והארוך למיטות, לילה טוב.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
הי, גם אני הצטרפתי בהנאה גדולה. ואיזה יופי שרץ פה כזה דואט.
טיול מקסים והתמונות פשוט עוצרות נשימה. אבל חייבת לשאול-
הסגריריות הנצחית הזו והנוף הדי קשוח לא משרים באיזשהו שלב דכדוך קל (עד כבד...)?
-
שאלה לעניין. הנוף הקשוח דווקא מאוד שימח אותי, עניין של טעם. מכירה גם מי שלא אהב את הנוף הזה. מזג האוויר האפרורי הגשם והרוחות בהחלט העיבו, והטיול היה יותר קשה. לא ברמה של דכאון אבל ברמה של התנהלות קשה עם הילדים, לא יכולים לעזור כשמגיעים בערב לחדר לפרוק כי קר נורא, כל יציאה כרוכה בהתלבשות. היתה תחושה כללית שהטיול קצת פחות זורם וקצת יותר קשה, אבל ממש בקטנה, לא בצורה שפגמה בהנאה שלנו. אחרי ארה”ב שהכל זרם בצורה מושלמת זה קצת הפריע , אבל התחלנו להפנים שאיסלנד היא מדינה קשוחה יותר, וחלק מהעניין זה לאמץ את הקשיחות האיסלנדית ולא להתפנק
מדי פעם יצאה גם השמש אם כי לא מספיק לטעמי … ועדיין גם בדיעבד לא הייתי מחליפה יעד. היה נהדר! -
יופי של תמונות! גם אנו חובבי טבע ואני מזדהה עם הקונספט.לגבי סרטונים – אכן גם אני כשהעליתי, העליתי ליוטיוב וקישרתי.
-
לאיזה מהמפלים את קוראת היפה מכולם?
בתמונות כולם יפים -
@ayeletback אמר:
לאיזה מהמפלים את קוראת היפה מכולם?
בתמונות כולם יפיםחח באמת כולם יפים שקשה לבחור , אבל אני ממש אהבתי את הראשון הנמוך והרחב (זה שרואים לידו שני אנשים בירוק וכחול)
-
יום חדש עולה ואיתו מגיעה שוב השמש. אחח איזה תענוג ! יוצאים לכיוון דרום, אל Fjaðrárgljúfur . בדרך עוצרים לצלם מפלים, וגם סוסים מדהימים שהגיעו ממש אלינו והיו פשוט יפהפיים.
מגיעים לקניון וכאן רואים היטב את ההבדל שבין תצפית בשמש על פני יום מעונן – הצבעים היו בוהקים, חיים, ממש תענוג לעיניים. חונים במגרש החנייה ומטפסים לאורך השביל המוסדר במעלה הגדה המזרחית של הקניון. המקום הוסדר לא מזמן והכניסה לתוך הקניון נאסרה על מנת להגן על הדגים החיים במים. לאורך השביל יש מספר תצפיות יפות. מי שלא מעוניין ללכת הרבה יכול בהחלט להסתפק בתצפית הראשונה המרשימה (כ 10 דקות הליכה מהחניון אם זכרוני אינו מטעה אותי). מגיעים למעלה, עד למפל, וחוזרים בחזרה לרכב. זה מסלול לא ארוך ולא קשה ומולץ בחום. אחד המקומות היפים אם כי חבל שלא ניתן להכנס לקניון ולהתבונן בו מנקודת מבט שונה. מכאן חוזרים שוב לכיוון ממנו באנו, צפון מזרחה. עוצרים להפסקת צהריים באתר חביב בשם DVERGHAMRAR. אני בינתיים עושה סיבוב זריז מסביב, זה אתר ממש קטן אבל מקום מצוין לארוחת צהריים, יש שולחנות מסודרים והנוף יפה.
מכאן ממשיכים לעבר שמורת הטבע SKAFTAFELL. התכנון המקורי היה לעשות מסלול הליכה למפל המשושים ומשם לתצפית על הקרחון. מגלים שמגרש החנייה העליון סגור ויש להתחיל הכל מלמטה. חוץ מזה נראה לנו קצת מיותר ללכת לתצפית על הקרחון שראינו היטב מהכביש. מחליטים לוותר וללכת במקום אל svinafellslon הסמוך. מגיעים למגרש החנייה, מזג האוויר עדיין בהיר. חונים, ובסמוך לחנייה ישנה גבעונת קטנה המתחברת אח”כ לשביל. בינתיים עד שכולם הסתדרו הלכתי להציץ מה יש מאחורי הגבעונת.
נשימתי נעתקה !!!
וואוו, לגונה יפהפיה ובה צפים קרחונים. מרהיב פשוט מרהיב. 5 דק הליכה מהחנייה. בינתיים השאר מסיימים להתארגן. הבעל שואל – מה יש שם? לעלות או להמשיך בשביל? “ככה ככה, לא יודעת אם שווה אבל נחמד”, אני עונה לו… תעלה כבר אתה קרוב...
אחד אחד הם עולים ומתבוננים המומים בלגונה. באמת לא מראה שרואים כל יום. מתחברים לשביל ומטפסים במעלה העמק היפה לעבר הקרחון כשהלגונה מלווה אותנו. וואוו איזה מסלול מדהים!! למעלה הילדים קצת משתובבים, מצאו כמה סלעים גדולים ו”בנו” מהם מסלול מכשולים תוצרת הטבע… ככה אני אוהבת
לבסוף חוזרים על עקבותינו לחנייה. איזה יום מושלם.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
תמונות נפלאות של Fjaðrárgljúfur.התמזל מזלנו שהקניון נפתח מחדש.
גם נשמתי נעתקה ב-svinafellslon….
נילי
-
כפי שניתן לראות הגענו לאחד האיזורים הדרמטיים של איסלנד – איזור הקרחונים. למעשה מדובר בכיפת הקרח הגדולה באירופה (וטניוקול) , ממנה יוצאים זרועות זרועות של קרחונים לכל עבר. אי אפשר לטעות כאן, לאן שלא תלך – מדהים.
קמים בבוקר וממשיכים בהתקדמות לכיוון צפון מזרח. מיד לאחר חציית נהר VIRKISA יש פנייה למגרש חנייה ממנו יוצא מסלול לתצפית על לשונות FALLJOKULL ו VIRKISJOKULL. הנוף מדהים פשוט מדהים. הילדים שוב במוד “אין לי כח לצאת מהאוטו”, אז יצאנו המבוגרים להליכה קצרצרה בתורות. מרהיב פשוט מרהיב.
מכאן ממשיכים אל מסלול עלום שבמקרה נפלתי עליו לתצפית אל מפל HANGANDIFOSS. קראתי שתי המלצות והיה נראה לי מקום יפה ושקט כפי שאני אוהבת. מדובר בערוץ ירוק ויפה ובו מפלים. אבל מה ? מסתבר שלא עשיתי כאן עבודת הכנה מדוייקת, ראיתי שיש מסלול שמופיע במפי ולא בדקתי ממש לעומק. הנחתי שהמסלול נכנס לתוך הקניון כי זה מה שהבנתי מבין השורות באחת ההמלצות. מחנים את הרכב ב”מגרש החנייה”, אנחנו כאן לבד. מזג האוויר שוב לא מסביר פנים, מעונן וטיפונת מטפטף. בעלי מתארגן ובינתיים הילדים בחוץ כבר מסודרים אז הוא אומר לי להתחיל איתם עד שהוא מכין את התיק והוא כבר יחבור אלינו. סבבה. יש לו גם אפליקציית מפי והשביל ברור. אנחנו מתחילים לטפס בשביל וממש בתחילתו השביל מתפתל שמאלה. מימין יוצא עוד שביל משני חסום ע”י גזע עץ. לא מעלה על דעתי שיש אופציה אחרת וברור שממשיכה עם השביל הראשי השמאלי, כפי שגם האפליקציה מורה. מטפסים ומטפסים בנוף מקסים, מאחור נגלה נוף מהמם ואני מבינה כעת כי למעשה כי המסלול מטפס מחוץ לקניון ולא בתוכו. ממשיכים בטיפוס עוד ועוד והבעל לא מגיע…. אוף. מחליטים לטפס עוד 5 דקות למעלה שם כבר הנוף ממש נפתח ונוכל לראות ממש לרחוק, ואם לא נראה אותו אז נרד בחזרה. איזה באסה… מטפסים לתצפית ולא רואים כלום. הילדים כבר קצת נלחצים, אני מרגיעה אותם שהכל בסדר. מחליטים לרדת ולשוב על עקבותינו, ואז אחרי 2 דקות של ירידה הוא מופיע מרחוק. איזה מזל…. יושבים ומחכים לו. ובכן – מסתבר שבפיצול עם גזע העץ שחוסם את השביל ימינה – הוא פנה ימינה
. הוא מתעקש שהיה פיצול לגיטימי ובחר ימינה כי אמרתי לו שמטיילים לקניון אז זה נשמע לו הגיוני. אכן היה שם שביל שהוליך לתוך הקניון והוא המשיך בו. שביל מסוכן ומפחיד , הוא הרהר איך עברתי שם עם הילדים אבל זה לא הספיק לו להבין שכנראה טעה בדרך. בשביל מה יש לך אפליקצית ניווט על הטלפון? אני שואלת. אם יש פיצול פותחים ובודקים, וזה בכלל לא היה פיצול – זה היה חסום. הוא מתעקש שהיה שם פיצול לגיטימי לא חסום, נחשו מי צדק כשחזרנו על עקבותינו לנקודה הזו...
בכל אופן, סוף טוב הכל טוב, כולנו יחד ואנו ממשיכים לטפס עוד כלפי מעלה. למעשה השביל לא מגיע לתצפית ממש על הקניון כי הוא מרוחק ממנו וזה קצת מאכזב, אבל עדיין הנוף יפה. באיזשהו שלב הקטנה מתעייפת (זה באמת טיפוס כל הזמן) והבעל מחליט להתחיל לרדת איתה. אני ממשיכה עם הבנים עוד מעט כלפי מעלה. מגיעים לנקודה בה יש צינור קטן משפריץ מים וחוזרים. בינתיים הבעל הספיק שוב לפנות ימינה באיזה פיצול לא לגטימי
, הפעם הוא קולט מיד שמשהו לא הגיוני ומתחיל לחזור… חוברים אליהם ויורדים יחד עד לרכב. הוא מראה לי את התמונות שצילם מהקניון עצמו – מהמם!מכאן אנו ממשיכים אל אחד משיאי האיזור וגם שיאי איסלנד – לגונות הקרחונים. מתחילים בלגונה הקטנה יותר – הראשונה ממערב – FJALLSARLON. יש שתי דרכי גישה אליה , אנו בוחרים במערבית יותר והפחות מתויירת. בחירה נכונה. אנחנו כמעט לבד כאן. יש הליכה קצרה לתצפית וניתן לרדת עד לקו המים, ואנחנו עושים זאת. הבנים נוגעים במים ובגושי קרח קטנטנים שצפים בהם. קפוא…
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
מהלגונה הראשונה ממשיכים ללגונה השנייה – breidarlon. היא הרבה פחות מתויירת, מניחה שרוב המטיילים לא יודעים על קיומה. היינו שם כמעט לבד. הלגונה הזו אמנם ללא קרחונים מרשימים כמו שתי האחרות אבל היא נידחת ויש לאורכה דרך עפר ארוכה ונופית מאוד. ניתן גם ללכת ברגל מהראשונה לשניה, אבל מה שאפשר ברכב אנחנו לא עושים ברגל
לאחר טיול רכוב לא קצר לאורכה, אנו חוזרים אל כביש הטבעת ומגיעים אל לגונת הקרחונים המפורסמת JOKULSARLON. עוצרים בהתחלה במגרש חנייה לפני הגשר והולכים הליכה קצרה לתצפית יפה. משם ממשיכים אל חוף היהלומים. מזג האוויר עדיין סגרירי למדי, ומאוחר יחסית. קר מאוד בחוץ – מה זה קר? קפוא. יוצאים לטייל בחוף בין שברי הקרח שנראים כמו קריסטלים נוצצים ובוהקים. איסלנד בהחלט יודעת לספק מראות אחרים, שונים, לא שגרתיים. כאן זה אחד מהמקומות שמספקים את המראות היחודיים האלו.
בכל מקום לא נשארים הרבה בגלל הקור – מתקדמים לחוף המרכזי של הלגונה עצמה. מגרש חנייה גדול ועמוס במכוניות וכמובן באנשים. ועדיין לא ממש המוני. יצאנו מהרכב, אין כאן הרבה הליכה. הקרחונים היו ממש מול החנייה. עומדים ומצלמים, מביטים בשלל הקרחונים על צבעיהם וגווניהם השונים – מלבן ועד שחור. על קרחון אחד יושבים כמה שחפים, והכל כל כך שלו ורגוע… מראה נהדר. ולפתע מימין מגיח כלב ים אחד, ואחריו עוד אחד. הם שוחים באלגנטיות, מוציאים ראש, צוללים, נעלמים, ושוב לאחר כמה דקות מופיעים. על אף קור העז בלתי ניתן להתנתק מהמקום הקסום הזה. לאט לאט חוזרים כולם לרכב ואני נשארת רק עוד טיפה… עוד תמונה אחת של כלבי הים, עוד סרטון… לבסוף צריך לחזור – מקום הלינה שלנו אינו רחוק מכאן – כחצי שעה נסיעה. מכיוון שקפאתי ולא מיציתי את צילום הלגונה, ובעיקר הרגשתי במחסור באור בצילום, החלטנו שמחר בבוקר אם תהיה שמש נחזור לכאן לביקור נוסף בשמש. מגיעים למקום הלינה שהפעם הוא בקתה נפרדת אבל במתחם של אכסניה, עם מטבח וחדר אוכל וסלון משותפים. הילדים מוצאים כבר במה לשחק ואנחנו משוחחים עם חבורת קוריאנים חביבה. לאחר הארוחה עברנו לסלון שם הילדים מצאו שותפים למשחקי קלפים, עד שנהיה מאוחר וצריך לחזור לחדר. בגלל שעות האור המרובות קשה ללכת לישון מוקדם. הולכים לישון בסביבות 11 וקמים בסביבות 9. אין לאן למהר.
-
-
-
-
-
-
-
-הלוויתן….
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
חוץ מזה שאיסלנד מטריפה, והתיאור שלך מוסיף נופך, כל הכבוד לך על האינטליגנציה שאת מוסיפה לילדים , חידוני טבע, מדהים בעיני!
-
@קניוניניג אמר:
חוץ מזה שאיסלנד מטריפה, והתיאור שלך מוסיף נופך, כל הכבוד לך על האינטליגנציה שאת מוסיפה לילדים , חידוני טבע, מדהים בעיני!
תודה, זאת היתה הברקה של רגע שבהחלט תאומץ לטיולים הבאים כשהילדים משתעממים באוטו…. -
השמש מופיעה שוב ביומנו העשירי באי. כבר הבנו שהשמש מופיעה לעיתים רחוקות כאן, וכשהיא כאן זו סיבה למסיבה …. אז החלטנו לחזור ללגונת הקרחונים ולנסות לצלם באור טוב את כלבי הים. מגיעים ללגונה, חונים ויוצאים לצפות בקרחונים. מדהים איזה שינוי חל כאן בלילה. מלא קרחונים זזו, התנתקו, צפו לים, זה נראה ממש שונה ובהפרש של לילה אחד בלבד. יושבים, מצלמים, מחכים לכלבי הים, אבל הפעם הם לא מגיעים. איזה מזל שראינו אותם אתמול. הסיבוב לכאן היה נגד כיוון התנועה שלנו, אז מתקפלים בזריזות וחוזרים לנוע נגד כיוון השעון.
תחנה הבאה – HEINABERGSJOKUL. כחובבי המסלולים שמחוץ למסלול התיירים העמוס, המסלול הזה התאים לנו בול. מסלול הליכה בינוני, לגונה, קרחון, מפל, ומעט אנשים. בדיוק כמו שאנחנו אוהבים. והנופים? משאירה לכם לצפות בתמונות ולהחליט…
אנו מגיעים אל מגרש החנייה, השמש מחייכת אלינו, ואנו יוצאים למסלול המעגלי המסומן E1 . מתחילים בטיפוס קל ותצפיות לכיוון הלגונה והקרחון, ואז מתרחקים מהקרחון בהליכה בנוף ירוק מהמם עם פלגי מים. לבסוף יורדים לכיוון המפל , ואז חוזרים למגרש החנייה. מסלול מושלם ומגוון.
