תאילנד,סינגפור וגם הונג קונג-החופשה שלנו
-
-
-
כמו שהבנתם , ברגע שהגענו , לא באמת ראינו צורך לצאת מהמלון לשום מקום…
סינגפור כולה פרוסה מתחת ,
בתוך המלון כל השירותים האפשריים , וגם קניון, קזינו ( לא מפתיע שהישראלים היחידים שפגשנו היו פה ) , מתחם מזון ענק ( ונהדר ! ) ואפילו אזור שלם לילדים עם כל חנויות היוקרה הממותגות בסניפים לילדים בלבד ,
חנות צעצועים של המליס ואפילו בית קפה של גיבורי על .
ומתחת למתחם הילדים נברשת ענקית שמקרינה על רחבה להנאת הילדים
*
*
* -
קינחנו במופע חינמי נוסף, של מזרקות, אור ולייזר, על המים במרינה שמול המלון .
מתקיים פעמיים בכל ערב , בשעה 8 ובשעה 9 ( נדמה לי שבסופי שבוע יש מופע נוסף ב 10 ) .
אפשר לצפות ממקום הישיבה הייעודי , מה שהכי מומלץ כי אז אתם מול המופע, אבל גם מהסירות השטות על המים , או מגג התצפית של המלון.
המופע יפה מאוד אבל בעינינו , מבין 2 המופעים שראינו , זה של ה super trees Grove בגנים לגמרי ניצח .
ואגב, גם בו אפשר לצפות מהתצפית בגג המלון , אבל זו ממש לא אותה חוויה כמו לשבת תחת עצי הענק עם המוסיקה המלווה את המופע, כך שכדאי מאוד לטרוח לרדת למטה לגנים ולהיות שם פיזית בזמן המופע.
*
*
*
**
-
זהו... אוטוטו נפרדים מסינגפור.
תוספת הלילה האחרון במלון הזה היתה מעולה מבחינתנו אבל אני חייבת שוב להדגיש שחוץ מהבריכה השווה השמורה לאורחי המלון בלבד , כל אחד יכול להגיע ולהנות , גם מבלי ללון במלון.
לא מצליחה להחליט אם כיף להשאיר את המלון הזה לסוף , או דווקא לפתוח איתו את השהות בסינגפור, ליצירת אפקט הוואו.
כך או כך , אין ספק שמדובר בקומפלקס מושקע ביותר שתורם לחוויה הסינגפורית.
מחר נטוס להונג קונג ,
לא לפני שאספר קצת על מתחם הבילויים , קניות ואטרקציות Jewel שנפתח לאחרונה בשדה התעופה של סינגפור.
לילה טוב ושיהיה סופש כיפי
-
את מקסימה! איזה השקעה בתמונות מרהיבות ומידע למטיילים אחרים.
אנחנו אמורים לנסוע לאותם מקומות בעוד חודש ואני נכה.האם הונג קונג וסינגפור נגישים לנכה עם כיסא גלגלים(הפעם אני לוקחת קלנועית מתקפלת יותר נוח)?
והאם את ממליצה על נהג לטיולים פנימיים במקומות אלה?
תודה על כתבה נפלאה.
-
היי, תודה על המחמאה,
ושמחה שאת נהנית מהסיפור והתמונות.
אני לא מתיימרת לדעת מה הקשיים שעומדים מול נכה בהתנהלות היומיומית, אז לא יודעת אם באמת אוכל לייעץ .
אבא שלי אמנם נכה והוא כמעט עיוור לגמרי, אבל הוא הולך על רגליו אז זו סיטואציה שונה.
מהניסיון המועט שהיה לנו עם כסא גלגלים , ואין לי שום ניסיון עם קלנועית, אני יכולה לומר שסינגפור היתה מאוד נגישה , היו מעליות בכל תחנות הרכבת , שירותי נכים בכל מקום בו היינו וכו' .
הרגשנו קל לטייל שם גם עם כסא הגלגלים, ובכל מקום התחשבו ונתנו לנו קדימות. נראה שיש מודעות מאוד גבוהה לנגישות שם.
לעומת זאת , בהונג קונג כסא גלגלים בכל מלון זה לא טריוויאלי , היו לנו הרפתקאות דוגמת כשהגענו לתחנת מטרו שבה המעלית לא עבדה ולא יכולנו לצאת...
לבסוף הצוות שם מצא לנו פיתרון בשימוש במעלית עובדים אחורית ( פחות נעים אבל זה מה שהיה ) , ובהרגשה שלנו היה קצת פחות נוח ,
אבל זה לא שלא היו מעליות , וכמובן יכול לקרות שמעלית מתקלקלת.
באופן כללי, יכול להיות שהרגשנו פחות נוח מאשר בסינגפור בגלל שהונג קונג היא שונה באופיה ובמרכזה היא מאוד מאוד עמוסה וצפופה באנשים ברחובות .
מצד שני, כן ראינו שיש תור קדימות מיוחד לנכים בכסא באטרקציות דוגמת הרכבל בלנטאו המוביל לבודהה הענק אז אני לא יכולה לומר שאין נגישות.
אני מציעה לך להתייעץ גם בפורום בעלי מוגבלויות.
אולי יש שם מישהו שיוכל לייעץ עם ניסיון רב ממני , ושיותר מכיר את הקשיים והצרכים.
וכמובן שאני חושבת שאולי במקרה כזה נהג יכול רק לתרום ( או לחילופין שימוש במוניות ) אבל חושבת שתוכלו גם לטייל עצמאית רוב הזמן.
כך או כך, מאחלת לך הנאה בטיול .
עדי
-
ממשיכה…
להיום הוזמנה לנו טיסת צהריים להונג קונג.
עוד כמה השלמות בבוקר במלון המפנק שלנו בסינגפור , כולל עלייה אחרונה לתצפית כדי להסניף את הנוף ולהיפרד מסינגפור
ומשם לשדה התעופה.
למי שלא יודע, בשדה התעופה של סינגפור נפתח לאחרונה מתחם ענק שנקרא Jewel , בטרמינל 1 ( יש אפשרות לעבור לשם מהטרמינלים האחרים ).
במתחם הזה יש קומה שלמה ענקית של מסעדות , מיליון חנויות , שפע אטרקציות , חלקן חינמיות דוגמת המפל הגבוה ביותר שנמצא במקום סגור (שאף מאירים אותו בלילה במופע קטן של אורות מתחלפים בשעות מסויימות )
וחלקן בתשלום דוגמת פארק טרמפולינות ענק , ואפילו קולנוע תלת מימד .
חפשו את האתר שלהם . יש שם כמה וכמה אטרקציות .
אז אם פעם חלילה תיאלצו להיתקע בשדה תעופה.. מאחלת לכם שזה יהיה בשדה של סינגפור. בטוח לא תשתעממו.
המפל :
*
*
*
-
מעבר לקומת האוכל למטה באחת מקומות המרתף, שנראתה מעולה ,
וכן, אני מתכוונת למטה למטה , כי קומת האוכל היא רק אחת מקומות המרתף שבכל אחת מהן יש משהו מעניין אחר ..
( זה מתחם ענק של מלא קומות )
ראינו לפתע באחת מקומות החנויות דווקא, סניף של מסעדת Tim Ho Wan Dim Sum המעוטרת בכוכב מישלן ( אבל זולה ! ) ועוד סניף בלי תור בכניסה.
אז לא ניכנס ? כמובן שניסינו .
כל מה שניסינו היה טעים .
*
*ולקינוח דגמנו עוגות בקונדיטוריה צרפתית סמוכה
* -
ממשיכים להונג קונג :
הרהורים משולחן התכנונים :
בתכנון המקורי היו יותר ימים , אך עקב המהומות וההפגנות ומתוך אי הידיעה מה יהיה הסטטוס ואיזו הונג קונג נפגוש כשנגיע , קיצרתי ליומיים בלבד.
מלבד הקיצור גם נאלצתי להחליף את המלון ששריינתי ( עם ביטול חינם ) עוד מהארץ ומבעוד מועד , מכיוון שהוא היה באזור מונגקוק , אזור שתחנת המטרו שלו הושחתה באחד מסבבי המהומות ובשל הונדליזם הרב והצורך לשפץ , התחנה נסגרה לתקופה, וברור היה שאין מה ללון שם ללא נגישות למטרו.
בשל האילוץ הזה, שוב פצחתי מחדש בחיפוש מלון ,ובמקום המלון שבוטל מצאתי מלון אחר , שהיה בו מבצע ויצא אפילו זול יותר , ושריינתי שוב עם ביטול חינם .
יש לציין שהמהומות גרמו לירידה חדה בתיירות ולצניחת מחירי המלונות בהתאמה.
ככל שהתקרב המועד, והמהומות לא נרגעו, המחירים ירדו עוד ועוד.
את הכסף שחסכנו בשל הקיצור ושינוי המלון בהונג קונג , השקענו בסינגפור כשהוספנו את הלילה האחרון במרינה ביי סנדס.
הנחת העבודה שלי היתה ש:
-אנחנו כבר היינו בעבר בהונג קונג עם הילדים , כולל דיסנילנד ואושן פארק , כך שבמקרה הטוב , אם הכל יהיה רגוע כשנגיע להונג קונג ונצליח לטייל , יומיים בהחלט יספיקו כדי לתת טעימה להורים שלי שזו הפעם הראשונה שלהם, ויהיו ממצים מספיק לאטרקציות שהן מאסט.
-במקרה הרע , אם לא נוכל לטייל , חשבתי על תוכנית חלופית לפיה שוב נחליף מלון למלון שהוא בלנטאו , ליד השדה , וכך לא נצטרך להיכנס בכלל למרכז העיר.
התוכנית במקרה כזה תהיה שנעשה יום לבודהה ויום לדיסנילנד , שניהם בלנטאו , או נעביר יום בבריכת המלון .
עד כאן התכנונים.
אחרי תקרית הגבס בסינגפור היה ברור שלא נלך לדיסני , וגם יום בריכה לא רלוונטי. אם כך, החלופה לשהות במלון בלנטאו נפסלה , ואין מה לחפש שם ככ כי האזור מבודד.
השארנו אם כן את המלון שהוזמן במרכז העיר והחלטנו לזרום ולקוות לטוב , תוך שאנחנו עוקבים באדיקות ובחשש אחר הדיווחים והחדשות המגיעים מהונג קונג .
הטיסה מסינגפור ארכה כ 4 שעות.
הגענו בשעת ערב להונג קונג ישירות למלון שהוזמן , רק כדי לגלות שאין להם כסא גלגלים להציע לנו …
טעות קריטית מבחינתי שלא ביררתי את זה מראש והנחתי שמה שהיה ברור מאליו בסינגפור, יהיה גם בהונג קונג.
הצוות בקבלה במלון לא ידע מאיפה נפלתי עליהם ולא יודעים איך לעזור לי להשיג כסא גלגלים…
לנו ברור שאין איך להתנייד לאורך זמן עם קביים וללא הכסא ניאלץ להיתקע בחדר המלון.
באין אונים של צוות המלון אני מחפשת פתרון יצירתי בעצמי, חוצה את הכביש למלון אחר ממול , ושואלת אם להם יש כסא שניתן להשאלה , כמובן בתשלום.
נענית שכן, יש להם , אבל רק 1 , והוא כבר בשימוש , ולכן הם לא יכולים לעזור לי.
חוזרת לחדר... חושבת איך להתקדם…
למזלי אני מכירה את הונג קונג די טוב ומכירה את המלונות. מבינה שנהיה חייבים לעבור למלון שיוכל להציע לנו כסא.
מתחילה עם המלון בו ישנו בפעם שעברה , הולידי אין גולדן מייל , בידיעה שהוא מלון ענק שמציע המון שירותים ולכן הסיכוי גבוה שיהיה להם גם כסא גלגלים.
יש להם צ'אט מאוד יעיל באתר ומהר מאוד אני מגלה שיש להם להציע לי תעריף מבצע למחר.. המלון די ריק... הם מציעים לי תעריף של חצי מחיר ממה שאני משלמת הלילה במלון שכבר היה בעצמו במבצע… אבל הם לא יכולים להבטיח לי כסא דרך הצ'אט - צריך להתקשר לקונסיירג' לבדוק ישירות.
שיחה מקומית מהחדר... מתקשרת לקונסיירג' של ההולידיי אין - מאשרים לי שכן - יש להם כסא 1 . אבל רק 1. וכן , הם יכולים להבטיח לי אותו.
בינגו ! ה- 1 הזה הוא כל מה שאני צריכה .
סוגרת את כל הקצוות של ההזמנה + ההבטחה לשמירת הכסא , מתלבטת אם אולי נעבור כבר הלילה , אבל התעריף הזול של מחר לא קיים היום וגם לא נעים לנטוש את המלון שכבר הוזמן .
נו מילא, נישן פה הלילה ומחר בבוקר נעבור מלון.
שיחה נוספת לצוות המלון הנוכחי. מתנצלת ומסבירה את הסיטואציה , ושנרצה לעזוב בבוקר לאחר לילה 1 בלבד .
הם מסכימים לשחרר אותנו מהלילה שלמחרת לטובת המלון החלופי , וכך למחרת מוקדם בבוקר אנחנו תופסים מונית ועוברים מלון.
התחלה צולעת , אבל אפשר להגיד ברוכים הבאים להונג קונג, ועוד חסכנו חצי מהכסף…
המשך יבוא
-
עדי יקרה,
כמה תלאות/חוויות עברו עליכם!!!
אין ספק שאת אישה מיוחדת במינה בעלת תושייה שאין דומה לה.
יאללה מחכה לפרק- ממשיכים להונגקונג!!!
-
ריני, תודה על המחמאות .
אני חושבת שפשוט לא היתה לי ברירה .. הייתי חייבת למצוא פתרונות, ולהוציא את המירב מהמצב.
אז הגענו להונג קונג ולשמחתינו היה רגוע לגמרי.
לא היו מהומות , והמטרו פעלה כסדרה .
כן ראינו עדויות להפגנות קודמות ולונדליזם , דוגמת סניף בנק הרוס, שלטים אלקטרוניים בתחנות המטרו שרוססו בצבע שחור , ומכונות כרטיסים שהושחתו ואינן פועלות ,
אבל מעבר לדברים הנקודתיים האלו , לא הרגשנו באווירה מתוחה או מלחיצה. הרחובות והמטרו היו מלאי אדם כתמיד ואפילו התקיימה חתונה במלון ביום בו הגענו. התחושה היתה שהעיר מנסה לשמור על שגרה.
צוות המלון בכל זאת המליץ לנו להישאר בקאולון , ולא לעבור לאי הונג קונג עצמו , כי שם בדרכ מוקדי ההפגנות .
לא נראה היה שיש לאזהרה הזו מקום בימים בהם היינו , כי היה באמת שקט באותם ימים ( ובאופן כללי ההפגנות הן בדרכ בסופי שבוע , ואנחנו היינו בימי אמצע השבוע )
אבל החלטנו שאם יש ספק , אז אין ספק .
נקשיב למקומיים.
ההחלטה לא להגיע לאי הונג קונג פסלה את הביקור בויקטוריה פיק , ובעוד מקומות באי, אבל מראש היו לנו רק יומיים ואי אפשר להספיק הכל ביומיים , מה גם שיש ככ הרבה מה לעשות בקאולון עצמה ,
כולל הטיילת , שבעיני , מספקת חוויה לא פחות עוצמתית מהעלייה לויקטוריה פיק. אבל אני מקדימה את המאוחר.
בוקר עכשיו , ובאופן מפתיע זהו בוקר נהדר, עם שמש זורחת וראות מופלאה, ומי שמכיר את הונג קונג יודע שהיא לרוב בערפל .
לכן , אם מזדמן יום שכזה , אסור לפספס הזדמנות לעלייה לויקטוריה פיק או ברכבל לבודהה בלנטאו.
היות וויתרנו על ויקטוריה פיק , אנחנו תופסים את המטרו ונוסעים לתחנת יציאת הרכבל.
הנסיעה לשם במטרו ארוכה יחסית ( לפחות חצי שעה ) .
אם הייתי יודעת מראש שניאלץ לפצל את הלינה ל 2 לילות במלונות שונים, אז כבר היה עדיף ללון בלילה הראשון ליד השדה , באי לנטאו, ולא להיכנס לעיר , וכך לעשות את הבודהה על הבוקר ורק אז להיכנס לעיר .
אבל זו חוכמה בדיעבד…
ועכשיו אנחנו בדרכנו ללנטאו בחזרה , לרכבל.
כשאנחנו מגיעים , אנחנו מוצאים לשמחתנו תור קצר מאוד.
התיירות נפגעה ללא ספק , אבל לנו יש כרגע יתרון לטייל כשכל השאר נמנעים מלהגיע...
כאמור , יום מושלם , מזג אוויר בהזמנה ,
אנחנו עולים ועולים , ולאט לאט נפתח הנוף והמראה מהמם.
כבר הייתי פעם , לפני הרבה שנים , אבל אז עוד לא היה רכבל , והעפלנו אל הבודהה עם אוטובוס ... הרכבל הוא תוספת שבהחלט משדרגת את החוויה שבהגעה לבודהה, אם כי גם היום ניתן לעלות עם אוטובוס.
רואים מלמעלה את גורדי השחקים , ממול הים ושלל האיים , ואפילו אפשר לראות את מקאו באופק , וכמובן את שדה התעופה שנמצא גם הוא בלנטאו , ולמטה הכל ירוק , ורואים מפלונים זורמים לאורך הדרך, שכן האי לנטאו הוא ברובו שמורת טבע.
מה שעוד מעניין הוא , שאפשר אפילו לראות בדרך את הפרוייקט ההנדסי הגרנדיוזי של הכביש/מנהרה החדשים המחברים בין הונג קונג לסין , דרך הים.
זה מראה מרתק של כביש על גשר שפשוט מסתיים באמצע הים....ואחכ ההמשך מצד שני .
מקווה שמצליחים להבין מהתמונה , כי זה די רחוק למצלמת סלולרי לתפוס כראוי.
בפינת הטיפ : יש קרונות רגילים ויש קרונות עם רצפה שקופה.
כשאנחנו היינו, לא היו תורים בכלל , אבל בדרכ מדובר באטרקציה מאוד פופולרית , ולכן יש תורים ארוכים.
בחירה ברכבל עם רצפה שקופה עשויה לקצר את התור , שכן קרון מסוג כזה הוא יקר יותר , אך קחו לתשומת לבכם שגם יש פחות קרונות מסוג רצפה שקופה, ויותר קרונות רגילים, אז כמו בכל דבר, צריך גם טיפת מזל.
*
*
*
*
-
אחרי ביקור בכפר התיירותי שלרגלי הבודהה , וארוחת צהריים ,
אנחנו תופסים את המטרו בחזרה למרכז העיר.
נהנים מקצת שוטטות ושופינג ברחוב המרכזי נתן רואד , מעלים את השקיות לחדר במלון ( המיקום של המלון הזה מעולה והכי מרכזי שיש ) , ואנחנו בדרכנו לטיילת הנקראת טיילת הכוכבים , כי יום כזה , עם ראות כזאת , צריך לנצל עד תום.
מגיעים ממש בשקיעה , כדי להספיק לתפוס את המראה ביום , עוד לפני שהחושך יורד , והאורות נדלקים על גורדי השחקים של האי הונג קונג שמולנו.
הייתי פה כבר יותר מפעם אחת, והמראה עוצמתי בכל פעם מחדש.
שווה לקום מכסא הגלגלים כדי להצטלם כראוי !
אז לא לפספס ( ואם אתם ממש מתעקשים , תישארו למופע הלייזר שמתקיים בכל ערב בשעה 8. בעינינו הוא די מיותר ..)
*
*
*
-
ובחושך, כשהאורות נדלקים , יפה עוד יותר.
היו לי המון חששות איך יהיה בהונג קונג. אפשר לומר שאני מרוצה מאוד.
וגם ההורים שלי, שפעם ראשונה בהונג קונג.
*
*
*
*
*
-
שהחושך לא יטעה אתכם... הלילה עוד צעיר.
אבל קודם צריך לאכול , והנוער פוסק על הפסקה מאוכל אסייתי לטובת מסעדה איטלקית מצויינת בשם קרפצ'יו , שנמצאת בקומה השלישית בקניון i square שמול המלון שלנו.
ארוחת ערב משפחתית אחרונה בטיול.
מחר בשעה הזו כבר נהיה על המטוס בחזרה לארץ.
*
*
-
לסיום קינוחים טעימים ואנחנו עדיין לא עייפים ורוצים להמשיך לבלות.
ואיפה מבלים בהונג קונג ? כמובן באי עצמו , ברחוב הברים לאן קווי פונג... אבל זה לא בדיוק רלוונטי הפעם.…
אז אנחנו מחליטים לנסוע תחנה אחת במטרו , לתחנת ג'ורדן , שם נמצא שוק הלילה טמפל .
נסיעה של תחנה אחת מכניסה אותנו להרפתקאה, כשמסתבר שהמעלית בתחנת ג'ורדן לא עובדת , ואנשי התחנה מבריחים אותנו במעלית משא אחורית אל הרחוב... חוויה מפוקפקת משהו... אבל נחלצנו , ואנחנו מגיעים לשוק הלילה .... אפשר להגדיר את זה כסוג של חדר בריחה...
מה שבטוח, את הדרך חזרה בלילה למלון כבר עשינו במונית...
לילה טוב. מחר יום אחרון לטיול.
-
עדי, כל הכבוד שלא נרתעת מהמהומות ומצאת איך בכל זאת לטייל בביטחה היכן שאפשר! עוד לפני סיפור כסא הגלגלים נראה לי שהייתי משקשקת..
בתור מי שלא היתה לא בסינגפור ולא בהונג קונג.. מעבר לפירוט החוויות שלכם ולתמונות היפות, איך היית מסכמת בכמה מילים את האופי של המדינה לתייר? את האווירה הכללית?
-
פנינית ,
כיף שאת עוד כאן,
התכנון נעשה הרבה לפני שהמהומות פרצו בהונג קונג, והטיסות הבינלאומיות כבר נקבעו... חשבתי לשנות את טיסת החזרה ולוותר על הונג קונג , אבל כמה אנשים שחזרו אמרו לי שלא נרגיש כלום ...
אני מניחה שמי שחי במדינה כמו ישראל לא מתרגש בקלות..
אז אני לא יכולה לומר שלא חששתי, אבל בסוף יצא טוב ולא מצטערת שהגענו.
לגבי שאלתך ,
ראשית לציין שסינגפור והונג קונג הן 2 מדינות שונות ונפרדות כמובן.
האווירה בשתיהן היא של ערים גדולות , מודרניות , מערביות יחסית לאסיה. ועדיין מאוד צפופות , הומות ומלאות אנשים ( בולט יותר בהונג קונג, אבל גם בסינגפור היינו צריכים להסתכל פעמיים לצדדים במעברי חציה ולשים לב שלא דורסים אותנו עם כסא הגלגלים... )
שתיהן מאוד נוחות לתייר שכן השפה השולטת היא אנגלית , מערכת התחבורה נוחה ומודרנית , והתשתיות מפותחות.
יש את כל השירותים לתייר וגם אטרקציות "אמריקאיות" דוגמת דיסני/יוניברסל.
אנחנו מאוד מאוד אוהבים את הונג קונג .
היינו בה פעם אחת בזוג והתאהבנו , אח''כ לקחנו את הילדים לשבוע שלם שלא שיעמם לרגע , ועכשיו חזרנו בשלישית בשביל ההורים.
אני חושבת שכולנו/רובנו התלהבנו יותר מסינגפור מאשר מהונג קונג, אבל זה גם בגלל הנסיבות והלך הרוח בהונג קונג בימים אלו , וגם בגלל אפקט הראשוניות של סינגפור , היות ובהונג קונג רובנו כבר ביקרנו.
לא ממש יודעת איך להשוות ביניהן אבל כששאלתי את הילדים לאן ירצו לחזור בעתיד ,הם ענו פה אחד : לתאילנד !
לגבי סינגפור , הבת באופן ברור בתחושות מעורבות. הבן שלא נפצע שם , ומאוד אוהב ערים , כמו אמא, אמר שגם לסינגפור היה חוזר בשמחה . אחרי הכל לא מיצינו את סנטוזה....
אז לסיכום :
גם סינגפור וגם הונג קונג הן גדולות ומודרניות.
הן לא דומות בשום צורה או באווירה לתאילנד , או לסין.
(אם חייבים להשוות לסין אז אולי קצת דומה לשנחאי ? )
בעוד בהונג קונג יש שילוב כלשהו של חדש מול ישן, גורדי שחקים מול כפרי דייגים ( נגיד, נשווה לבייג'ין לדוגמה ) , סינגפור היא מערבית לחלוטין . סוג של אוטופיה , וכן, גם מלאכותית/פלסטיקית במובנים מסויימים כמו שאיילת התרשמה ורשמה ( לאס וגאס מישהו ? )
אפילו השכונות הכביכול אותנטיות שלה הן די סטריליות..
וגם האוכלוסייה בסינגפור, שהיא ברובה סינית , אחרת לגמרי מאשר בהונג קונג , ובטח ובטח לעומת החיים הפשוטים בסין או תאילנד .
ההרגשה היא שבסינגפור נמצאים הסינים העשירים/בריאים /אלו שהתפתחו ממדינת עולם שלישי למדינת עולם ראשון
( וכן, זה אפילו במראה הפיזי ) .
ואף מילה על דיקטטורה....
אני משתפת מהחוויות האישיות שלנו.
מידע "יבש" לא חסר ברשת.
אנחנו אוהבים ערים גדולות , והניגוד והגיוון שסינגפור היתה לתאילנד , התאימו לנו מאוד .
-
תודה רבה עדי על ההסבר המושקע!
אנחנו לא מאוד חובבי סגנון לאס וגאס (שלא לדבר על פארקי שעשועים עמוסי תורים) אבל מניחה שבמינון מסויים ו/או בשילוב עם מדינה שכנה זה יכול להיות גם כן מאוד מעניין!
מעבר לנוחות שאני מבינה שהיא מקסימלית – איך התרשמת מהיחס של האוכלוסיה לתיירים? גם הוא בסגנון האמריקאי?
-
השירות והיחס לתייר - ללא רבב !!!!
החוויה שלנו מהאוכלוסיה ומנותני השירותים היתה מצויינת .
ואף נדמה לי שהצלחנו להכתיר בסינגפור את נהג המונית הנחמד בעולם, אבל גם הוא לא יכל להתחרות בילדים הסיניים המתוקים שפגשנו במטרו בחיי היומיום בהונג קונג.
אגב, כרגע הדיסני בהונג קונג הוא הדיסני פארק הריק בעולם…
אין תורים למתקנים…רק אומרת.
אבל אם תשקלו בכל זאת פארק שעשועים אז נראה לי שבגילאי הילדים שלך כנראה ממילא עדיף ללכת לאושן פארק דווקא.
*
*
*
*
